חיוויים שקשורים להערכות רציונליות.
קונסטרוקט:
בנייה של פסאודו רציונליות מקדמת תפישה מקדמית.
מבנה תפישתי הנמצא בתודעת הבונֶה כנדבך על מציאות נתפשת,
מתוך תפישת מציאות לקויה, או מרומנטיזציה משנה מהות לתוצר תודעתי רצוי, נשאף.
אינני מאמין במטרה מקדמית לקיום אנושי כלשהו.
מטרה בקיום כלשהו, מנקודת הבחנת הסובייקט –
מיקסום הנאה מצרפי.
המשמעות –
חיווי תודעתי על הצלחה.
המנסה להסיט את מטרת הקיום האנושי מסובייקט, החוצה לקולקטיב או לפרט אחר,
החיים המודרניים, על ריבוי פלטפורמות תקשורת, מזמנים סוגיות של בעלות על נכסים לא ממשיים.
בעלות על נכסים וירטואליים מהווה אקסטנציה של תפישות זכויות היוצרים, קניין רוחני של חוקי הפטנטים מהמאה ה-19 שהחלו עם המהפכה התעשייתית.
להערכתי הבלתי מבוססת, שאינה נסמכת על נתונים אמפיריים כלשהם,
חוקי הגנת הפטנטים עכבו התקדמויות אפשריות. לא עודדו אותן. להמשיך לקרוא הבחנה בין גניבה ריאלית לרעיון
שאיפה ל'חיי פרט טובים' היא ערך שאין מעליו, להלן עליון.
'חי טוב'
הוא חיווי תודעת פרט,
השואף לטוב מצרפי,
נמצא בסיפוק יחסי
וחיווי סביבתי מתקף. להמשיך לקרוא ערך עליון 'חיים טובים'
המשותף לפרימטים בשלב התודעתי המקדמי שלהם, המבדיל אותם מחיות אחרות, הוא בעָצמה התודעתית, יכולת עיבוד מגוון הנתונים והעושר התודעתי להגיב להם.
יכולת זו כוללת גם את תכונת ההתכנסות התודעתית לתפישות חברתיות.
תקשורת פוליטית, אקטואלית, חוקרת, מבקרת, נושכת, מעריכה, מפרשת ומפרשנת, אמורה לפעול באמצעות ערעור קונסטרוקטים, בחינת סטרוקטורות, בקרה על מעשים וחריגה מכוונה, אמירות, תפישות, השוואה בין דיבור מקדים למעשה, להסבר בדיעבד.
פובליציסטיות היא ביטוי מילולי של יחסי גומלין בין תפישות הפובליציסט לבין מציאות.
להמשיך לקרוא תקשורת מערערת מגוננת
נסענו לסיור בשומרון בחסות מחסום watch.
בחציית יישוב שערי תקווה לעבר נקודת העוולה בקצהו המזרחי, המדריכה חזתה שיופיע מקומי 'משוגע' שיפריע לה לספר לנו את: "הוא מתצפת, רואה אותנו מגיעים ומייד יבוא להפריע" חזתה את אשר ארע. להמשיך לקרוא מינורי בדמוקרטיה
יישום עקרון הדדיות,
הוא תפישת ה'צדק'
של נטולי תפישת הוגנות, מוסר* עצמאי.התעמקות מפשְפֶּשֶת,
נוברת ערכית במעשי אחר,
הם העומק האינטלקטואלי של המוסר ההדדי.
*
מוסר – סט ערכי התנהלות.
חיים טובים שלובים בבריאות נפשית.
בריאות נפשית היא תנאי הכרחי,
גם אם לא מספיק,
ואינה ערובה לחיים טובים.
אחד מביטוי תפישה אמונית לעומת רציונלית היא ההבחנה:
להמשיך לקרוא אבן בוחן רציונלית
מול חתירה למחשבה רציונלית, מבקרת הנחות מקדמיות, חופשית, מעדיפה זהות אינדיבידואלית, נמצאת מחשבה אֱמונית, משמרת קונסטרוקטים תפישתיים, מתכנסת אֱלי זהות קולקטיבית. להמשיך לקרוא רצועת שמרנות נורמטיבית
מפלגת מרכז מונהגת, על ידי 'דמות', 'אישיות' פופולרית, שמממשת את ערכה החיובי הנתפש, להערכתה על ידי הציבור, אוחזת ברעיון שבעת הבחירות מהווה את העניין שעל הפרק – החלפת מנהיג אחר או השתלבות פרסונלית בחיים פוליטיים מעכמדת כוח (- ד"ש, הדרך השלישית, שינוי, ישראל ביתנו, הגימלאים, יש עתיד, כולנו), סוגייה כלכלית (- גימלאים, יש עתיד, כולנו) בעיית חברה (- כפייה דתית – שינוי, יש עתיד, ישראל ביתנו), ועל כך רוכבת לפני שתטמע במפלגת האם או תיעלם, שכן רעיונית תפישתית אין הבחנה ברורה. להמשיך לקרוא הצבעת מרכז
גלישה לככר העיר,
פניה לפינת הליטוף
הפריק שואו–
השריטה, הההגרה, סחיטת נוזלי חיים.
גמול הזכיה בלייק הליטוף
ספיחת אהדה,
לקיקת השיתוף,
משיחת תמיסת אהדה, חמלה, לעג ובוז
הרוטינה הכמהה,
שתובעת את הדוזה הבאה
הגברת המנה.
מחשבה, תפישה, שמרנית
בוחנת אינסטינקטיבית
את חיווייה מציאות
האם מהווים תמיכה, הסכמה, אישוש
לרעיון מקדמי- פרדיגמה, אמונה,
או לא.
אם החיווי אינו מאושש,
הוא מופרך, מיותר, מסוכן ומזיק.
תיאוריה קונספירטיבית תתויג ככזו באמצעות מי שבוחן תופעה, מחזיק בהסבר רווח אחר, רואה את ההתכנות צבר המרכיבים הרציונלים לקיומה, אך שולל את התכנות התופעה. להמשיך לקרוא תיאוריית קשר
האם סנטימנט
להעדפת להזדהות אישית, לעליונות התכנסות לקולקטיב
על שאיפה לחופש אינדיבידואלי
הוא ביטוי לסובלימציה של דימוי עצמי נמוך?
להמשיך לקרוא סנטימנט קולקטיב סובלימציה
האמרה על תצורותיה ש
'עם שאין לו עבר אין עתיד',
מיוחסת על תצורותיה לרבים, בין היתר לנפוליאון – בהערכתו ליהודים, ויגאל אלון בספרו 'מסך של חול'.
משפט לא בלתי נכון,
אוחז תפישה רומנטית
מנסה לעצב מציאות
באמצעות קידום תפישה או פעולה
של האומר אותו. להמשיך לקרוא ללא עבר אין עתיד
ניסוח תובנה מסוגננת וורבלית,
חדה, מהוקצעת- שנינה טקסטואלית,
עתירת דימויים גרפו-מטפורית,
מחורזת וממושקלת לעילא מוזיקלית,
על מצע גרפי ובמה אינטלקטואלית,
חפים מהשפעה על תקפותו.
ימניסט, שמרניסט, אמוניסט, לאומניסט, עם אינסטינקט מתכנס להסכמה קולקטיביסטית, חותר פעולות פותרניות גואלות, מייחס קדושה וערכים מטפיסיים לחפצים, פעולות, מקומות, מלים וטקסים
– בז לחולשת מי שלשמאלו –
חלש,
– ירא מהאדוק הימני יותר ממנו –
משוגע,
– מתגונן אקטיבית מיריבו בן דמותו –
מכיר אותו, דומה לו,
– מייחל להכרת הרציונליסט המשכיל מולו-
הכרה. (אלא אם חש נורמטיבי, מוקף בימניים כמוהו.)
הרהורים נוספים על העגלה המלאה
| השואייל, המקור | התייחסותי | ||||||||||
| למה | יכול לענות לתפישתי האישית בלבד 'למה', | ||||||||||
| רוגל אלפר ועידן אלון ודומיהם | אני די דומה לשמות המוזכרים, כמי שנמצא פחות או יותר בתפישה המתרחקת מ'שמרנות', 'אמוניות', 'לאומנות', התכנסות קולקטיביסטית רעיונית, חותרת קידום חופש פרט במתח בין פרט לחברה, | ||||||||||
| מנסים | לא מצליחים? | ||||||||||
| בקולניות | עדיף שיהיו בשקט? מניח, שרבים היו מעדיפים שמחרבי מסיבות אלה לא יישמעו כלל, לא יפריעו את מנוחת השכיינים ולא את הביחד-נס התודעתי של כלל השכונה, | ||||||||||
| להרחיק עצמם | הרחקה קיימת, מהותית, נוכחת מתוחזקת. אנשים נבדלים בתפישות מנוגדות, בסוגיות:
כאשר רוב המכריע של הנושות נמצאים ברמה זו או אחרת על מנעד הימני של הטבלה. מיעוט שואף לצד השמאלי של הטבלה. | ||||||||||
| מההמון הפרימיטיבי | ממה נובע אינסטינקט ההפחתה העצמית? האם זהו הומור אופייני, שמרני, בו היפוך מציאות- סגי נהור, נחשב כהומור משובח? אולי זו רמת מודעות עצמית גבוהה? ייתכן שתיוג עצמי – 'המון פרימיטיבי' נובע מידיעה, שגישה אמונית לאומנית נתפשת כפרימיטיבית? | ||||||||||
| פעם אחר פעם, | האם יש לפרש את טרונית 'פעם אחר פעם' כתחינה נואיישת להפסקה? | ||||||||||
| בכתבות מועתקות וחוזרות? | שמרן מבקש ש'יחדשו לו'? [צוליילן מתלוניין שהמים רטובים? לאומן מתלונן על אהבת מולדת?] | ||||||||||
| האם יש פחד כלשהו שלא הבינו אותם בכתבה הראשונה, מפחדים שזה ידבק בהם, שאש האהדה הלאומית תכבוש גם אותם? | לא חושב. מניח שאין חשש כזה. זה לא פחד, זה משהו אחר: |
להמשיך לקרוא הקצנה, מרכוז ופיוס
