אני מזיק, משמע אני קיים.
זה שאני לא מרעיש ברגע מסוים,
זה כנראה מפני שאני בדיוק מזיק.
מתמקד בז'אנר האישי, קוגניטיבי,
הבלתי הפיך.
אני כבר לא משתין,
אני מפטין- מטפטייף.
חביירים,
בחתירה ליושר אינטלקטואלי (תשומה במחסור, לא בשל נדירות אלא בשל חוסר ביקוש),
אני מצהיר בזאת,
שבשונה מרוב מכריי, שנמצאים בעיצומו של הרבע השלישי האפקטיבי בחייהם,
אני בפוסט הרבע הרביעי. להמשיך לקרוא הארכה טרום תוספת זמן
אמונה היא החלטה מקדמית על היות אובייקט עם מאפיינים יכולות וערכים,
ידיעה רציונלית היא חשיפת קיום הוויה לתודעת החושף.
בשיח אמונתי יש פרדוקס.
בדימויים, הדיאלקטיקה המצדיקה את הקיום הרציונלי של פרדוקס האמונה הוא
להמשיך לקרוא טיוטא: ויכוח דתי רציונלי, י', דיאלקטיקה
אני מבין, היטב,
שהסבירות
שאני אשנה אמונת אחר,
שינטוש אותה לטובת חתירה לרציונליות
נמוכה הרבה יותר
מאשר שאחר ישנה את סט תפישותיי,
או את העדר אמונתי
לאמונה. להמשיך לקרוא הבנתי העמוקה – אמונה
שאלה נפוצה של מאמינים עממיים.
כמו לאינסוף דברים שאין לי הוכחה לקיימום, אין לי אינדיקציות שהוא קיים
חותר לטיפול רציונלי במיפוי היש הנתפש, ולא ב'יש' האינסופי, האמוני, הבלתי ניתן להכלה רציונלית.
צופה באלה שמאמינים בקיום האל.
יותר מעניין, לטעמי- מה גורם למישהו לשאול שאלה כזו.
אינני עסוק בלהפריך את מה שמישהם לא הצליחו להוכיח, ואז לקבל את ההוכחה. להמשיך לקרוא מדוע אתה משוכנע שאין אלוהים?
לא רואה עצמי אוהד קבוצה, מתכנס הזדהותית לאנשים שפועלים אינדיבדואלית עבור עצמם שכאילו מייצגים אותי,
אלא
כמוצא עניין והנאה בצפייה בענפי ספורט מסוימים. להמשיך לקרוא אהדתי הספורטיבית
ידידי אץ ומאבד את זה. את המכלול: בריאות, רכוש, הקשר למציאות.
שיחותינו שהסבו לי עונג, עניין והשראה, ולכן היו רבות וארוכות, מצטמצמות ומתומצתות לחתירתי לסיומן
(- וזאת בלי להקל ראש או חשיבות מתכונותיי שלי ההולכות ומתפוגגות- הטובות, הרצות ומתמצקות- הרעות)
שכן תובנותיו, שמאז ומעולם התאפיינו בהתמרה של תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית, הולכות ומתמקדות באופן מצטמצם ומתבהק כ'תובנות מהתחת', במובן שבניסיון להימלט ממשמעויות הקשורות למצבו האישי ההולך ומכמיר, הוא הוגה תובנות מצמצמות, פותרניות, מסוגת הבום-טראח-בוינגית, שאם ינקוט בפעולה שהתובנות מובילות אליה החיים באחת יקבלו תפניתשעימעלות והבעיה המציקה תיעלם, ועוטף אותן בהשפעה הבי-לאטרלית שלו על התנהלות היקום. ולהיפך. להמשיך לקרוא מינורי באקזיט
אחלה סדרהנהניתי מצפייה בזגורי אימפריה. שילוב של
ידידי הנערץ שמספר בעצמו על שבחו אומר-
'מוצץ לעצמי את הזין'.
אני, על אותו דבר-
'מריח לעצמי בבית השחי ונהייה שיכור.'
חווה מצב עם חברים, מכרים, עם מי שנמצא אִתם בתקשורת רציפה על ציר זמן, ששואל אותם שאיילה ולא נענה.
השאלות שלעתים לא מקבל עליהן מענה אינן נמנות על הסוגה שתשובה אפשרית היא ווריאציה של הסכמה או יֶדע- 'כן, לא, שחור, לבן, פרוצדורה, מספר'.
בוודאות הנשענת על ניסיון עבר, לשאלות מידע או חיווי קיבלתי, אקבל מאותם אנשים מענה מיידי, ראוי, מלא. להמשיך לקרוא נטילת חירות – אין מענה לשאיילה
מי שפגשתי נחלק ל:
לפני כשנתיים, בבית דירות לידינו נכרתה 'חנות לחם'.
קנינו שם, מעט.
היה לי מוזר- יש מספיק תנועה?
אחרי שנה היה נראה שכן. סוג של אופוריה.
אחרי שנתיים בצער מכמיר נסגרה. להמשיך לקרוא מינורי בקפה המתוק
כינוס מאורעות או פרטים לכדי מכנה משותף.
באמצעות הכינוס ניתן לנבא על מאורע או פרט דומה לאלה שעליהם מערך הכינוס. להמשיך לקרוא הכללות זה לא הכל
ביקרתי עם בתי בתערוכה על ליאונרדו דה וינצ'י.להמשיך לקרוא הערות על תערוכת ליאונרדו דה וינצ'י יותר קונספט פחות תכלעס
סוחב חברים מבית הספר, לא מתנועת נוער.
ראיתי אז קולים. פורצי מסגרות, בריבוי פרצות וגיוון.
מסתכל על חלקם היום: אלה הפרומים – פרומים, מחוץ לגריד. עצוב משהו.
אחרים, כל כך במסגרת, שיש להם סימני נעצים שמכסים את שריטות ההורמונים שגעשו:
חולמני הרפתקאות, במעשה – חתרני שימור רוטינות. להמשיך לקרוא איפה הם הקולים עם ההורמונים הגועשים
להלן ש.ח. נכסים רבים ובניינים מצויינים, ש-
א. דרכונו נחמס ממנו בחוסר יושר והתחשבות יתירה, עובדה שגרמה לו להישאר, שלא לומר להיתקע, בעיר זרה, הבילה, מוזנחת, חמוצה, מפוייחת ומגעילה,
יותר ממה שביקש רצה או יכול היה לשאת, עד שאמר-
די! להמשיך לקרוא מינורי בקורבנות פשע והתעללות
חבייר יהודו אמריקאי, מוכר חלומות.
באמצעות יכולת הדיבור
האיש מxים את רואיו ושומעיו,
את רובם לפחות,
יוצר ואקום מעל מאורעות
שחוברים להם, באמצעותו
יחדיו,
ממריאים כאדים במעלה הוואקום שהוא מייצר,
מתמצקים לכלל פנטזיה מתפארת
המתוחזקת במשובי אוויר היוצרים כוח עילוי לפנטזיות המשנה והבאות. להמשיך לקרוא מינורי במחט מפוצצת ת'בלון
מבין, כעת, למה אוסטרליה מהווה יעד משאת מהגרים;
את אמריקה היה צריך להקים,
כעת' הכלכלה שם לא משהו,
גישת החיים היא שאולי הכל אפשרי, התגמול כייף, אבל וואלה, צריך לעבוד בשביל זה, 'מחנה עבודה' קראנו לה – לא משחקים.
אוסטרליה כבר שם, חיה, נינוחה, לא בועטת, מתפנקת, מתנהלת בחן בריטי, בתוך סטרוקטורת סדר גרמני, בחופש אינדיבידואלי אמריקאי, בוגרי קולוניות הגליית העונשין של האימפריה הבריטית. להמשיך לקרוא אוסטרליה – ג'ירפה
תיעוד שליחות באנגולה ובבסיסים רחוקים.
לנחיתה במנחת, יש לשלוח את תנוחתך ל – contentnfun@gmail.com.
את הרעיון לתנוחה שאבתי מאיזה בחורצ'יק – לא זוכר את העדה ולא הלאום, אליו נחשפתי במצגת או סרטון יוטיוב – לא זוכייר, כשצילם עצמו בתנוחה זו בכל מני מקומות בעולם.
פאק, איך אני לא חשבתי על זה.
התנוחה הראשונה צולמה במוסקבה כשכפיר כהן מצלם אותי. מאז, ברמות אדיקות משתנות, מצטלם במקומות שווים, בעודי מתחרייט, שלא התחלתי להצטליים מעת שיכולתי לעמוד על רגל אחת. בדרך כלל מבקייש ממי שנלווה אלי לצלם. או ממקומיים.
ידיד נערץ, שהגיע לתמונות במקרה כשחיפש משהו אחד ונחשף לאחת מהן,
טען, שהתנוחה בהשראתו;
כשהיה קלאבר, כשנחה עליו – הקורא יחליט לבד מה נח עליו –
חתר למרכז הרחבה,
בנון-שלנטיות מודעת נעמד על רגל אחת,
מכפיף גוו,
מניף את רגלו האחרת, לכדי קו אופקי הנמתח מכף הראש עד קודקוד הרגל,
שולייח את ידו השמאלית, ניצבת לקו הרגל והגב, אופקית אף היא,
את הימנית מניף כאֶxטֶנְצְיָה של הקו האופקי,
זוקייר את האמה, אותה סובב באגרוף קפוץ, זוקף רְשולוֺת את האצבע,
כל זאת בעודו סב על ציר רגלו באופן תואם את סיבוב כדור הארץ על צירו.
צפיתי בו עושה את הנאמבר כמה שניות, נניח 1400 מעלות, במועדון זערורי בטוקיו ב- 6 בבוקר –
אכן, קרע – אותי, וגרם לפעירת פיות הילידים המשתאים ולפעיות הילידיות.
אז, לא יודייע אם זו ההשראה – מ'כפת לי, שיהיה, הִשְרָא.
לחייך, לצחוק, לגרום חיוך לאחר.
במודע, בכוונה.
המתלוננים על הדרישה לאווירון – "משביעהו-רעב, מרעיבהו-שבע" – יפ, הם מחייכים?
באמת מחייכים?
בשל מה הם מחייכים?
ממה, מהרמת רגל מגוחייכת?
מה הניע אותם לכלום פעולה שתוצאתה חיוך?
מה הניא אותם מהמעשה?
האין זה כיף?
אתיופיה, מחוז גומז, 200 קילומטר מהכביש הסלול הקרוב למקום מגוריהם. הם מסתלבטים עלי. אחר כך עשרות ילדים עושים את זה. לבקייש מאחרים מצחיק עוד יותייר. במיוחד את אלה שלא ברור אם ייעתרו או לא – בחינת יכולת הפנייה.
לקבל תמונה כזו מאחרים זה כיף. התחושה שלי ש
היא כייף. התהליך שבו מישהו שולייח לי, 'כי הוא ביקש' והוא נהנה מזה – נהדר. באותם מקומות שהבקשה הופכת ליותר מבקשה קטנטנה –
צחוק צחוק, מנסה להשתלט על המילה 'אווירון'. בחיפוש SEO של גוגל – נמצא הרחק למטה בתמונות. עוד לא אבדה תקוותנו. צירוף מלה מוספת לאווירון, נניח 'אווירון דיקמן' כבר עושה את הקסם, אבל לא אלגנטי. צירוף עם מלה מוספת אחרת, 'אווירון מוסקבה', 'אווירון סין', 'אווירון גולן', 'אווירון אילת', 'אווירון ידידי האמן', 'אווירון רונן רודיק', 'אווירון קטיה', כאלה, כבר משתפר.
