ההכרה ש'הכל נגמר' היא לא נעימה,
שכן יש בה ערכיות שלילית,
ועם זאת, היא עניינית, כלומר- לא בלתי נכונה.
אין לי כוונות להגיע לגיל 60
"רבים מעדיפים להקדים ולבצע מטלות", קובע המאמר, שפורסם בגיליון חודש מאי של כתב העת Psychological Science. אנשים הלוקים בתופעה מזדרזים לענות על מיילים חסרי חשיבות ולשלם חשבונות הרבה לפני מועדם. "זו התנהגות לא רציונלית", מציינים כותבי המאמר, אבל לטענתם היא מעידה על השיטות שאנשים נוקטים כדי לא להרגיש שהם מוצפים במטלות.
במאמר מפורט ניסוי שנערך באוניברסיטת פנסילבניה אשר בדק את הדרך שבה אנשים מקבלים החלטות הקשורות למאמץ גופני. הנבדקים שהשתתפו בניסוי התבקשו לשאת דלי פלסטיק לאורך סמטה, כאשר עליהם להחליט אם ברצונם ליטול לידיהם את הדלי בתחילת הסמטה ולשאתו עד לסופה, או ליטול לידיהם דלי אחר שהונח סמוך לסוף הסמטה, לצעוד כמה מטרים ולהניח אותו.
כדי לאשש את ממצאי הניסוי ולהיטיב להבין את ההתנהגות המוזרה, המנוגדת להיגיון לכאורה, ביצעו החוקרים עוד שמונה ניסויים שבחלקם מולאו הדליים במטבעות. להפתעתם, על אף כובדם של הדליים, גם הפעם העדיפו הנבדקים ליטול את הדלי הקרוב אליהם ביותר ולסחוב אותו לאורך הסמטה – תוך מאמץ מיותר.
ההשערה שאליה הגיעו החוקרים בניסויים השונים היא שבני האדם מעדיפים להשקיע מאמץ פיזי משמעותי כדי להימנע ממעמסה נפשית ומחשבתית. ד"ר רוזנבאום ציין במיוחד את המאמץ שאנשים משקיעים בניסיון להימנע מלהעמיס על "זיכרון העבודה". זיכרון העבודה הוא יכולת מנטלית חיונית אך מוגבלת, המשמשת בני אדם לביצוע מטלות מיידיות. הנבדקים שהקדימו ליטול לידיהם את הדלי נמנעו מהצורך לזכור לעשות זאת בהמשך. בכך הם פינו את מוחותיהם כדי שיוכלו להתמקד במטלות אחרות.
המחקר עוזר להבין בין היתר את סוד קסמם של יועצים וקואצ'רים, המעודדים אנשים לרוקן את תיבות המייל שלהם ולסיים לבצע כל מטלה ברגע שהיא צצה, טריוויאלית ככל שתהיה.
לביצוע מיידי של מטלות יש חסרונות בולטים אשר באים לידי ביטוי במיוחד בעידן הדיגיטלי, כך סבור אלן קסטל, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה. טלפונים סלולריים, מחשבים ומכשירים דומים מאפשרים לבעליהם לבצע זרם מטלות בלתי פוסק, וקשה להתעלם מהם בגלל הדחף רב העוצמה להשלים את ביצוע המטלות מיד.
"יש פיתוי תמידי לענות מיד לאי־מיילים ולשיחות טלפון", אומר קסטל. לדבריו, "אנשים שעסוקים תמיד בסימון וי על מטלות ברשימות אין־סופיות אכן מצליחים להשתלט על משימותיהם – אבל הם לא מבצעים את המשימות החשובות". לפי המחקר מאוניברסיטת פנסילבניה, ברור כי המאמץ המושקע בביצוע מיידי של "מטלות קטנות" עלול לגרום לבזבוז זמן יקר וכוחות לא מבוטלים.
אני נמנה על אלה.
רואה בכך סוג של עצלות מבורכת.
כלומר, כשהזמן הכי זול עושה את המטלה, וזאת כדי
עם המאמר שאכן, לעתים מילוי המטלה התבררה כמיותרת, לעתים כיקרה.
שההתנהלות הזו לא הצדיקה את עצמה, נראה לי שעזרה לשמור על ניקיון תודעתי ובסך הכל יותר זול מהאלטרנטיבה.
לא ברור לי מאיזה רציונל או מקור נגזרה המסקנה-
אנשים שעסוקים תמיד בסימון וי על מטלות אין־סופיות מצליחים להשתלט על משימותיהם – אבל לא מבצעים משימות חשובות
כך שלא מסכים עם זה.
ועם זאת, כאמור, לא בטוח שמישהו בחר לעבוד כך או להיות דחיין. נראה לי כהתנייה אישיותית.
כשאני עובר מעבר חצייה,
אני מחזיר את זכות הקדימה למכוניות שנותנות לי את זכות הקדימה לעבור; להמשיך לקרוא מעבר חצייה
עשרות חיילים נהרגו, מאות נפצעו בפעולת צוק איתן.
קורע.
שון כרמלי, ג'ורדן בן סימון מקס שטיינברג חיילים בודדים. משפחתם הקרובה בחו"ל. עלו, השתלבו. נהרגו.
יוזמת התארגנות של עמיתים לאהדת קבוצה להשתתף בהלוויה, של חברים, מכרים, זרים.
התכנסות אלפים, שלא הכירו אותם ללות אותם לדרכם האחרונה.
מרגש.
מותם- נסיבות טרגיות, בהשתתפותם בהגנה על המבנה החברתי ששלח אותם. להמשיך לקרוא לוויות, אתוס, חיילים בודדים
גילויי 
הטולרנטיות שהפגנתי כלפי חיוויי אמונה והתכנסות הזדהותית היו מעטים, הסבו לי מעט כבוד ועוד פחות אהדה.
ההערכה שהפגנתי למחשבה אמונתית מזערית, ועל ציר זמן במגמת הקטנה.
האמפטיה הלכה ופחתה, הטולרנטיות הצטמצמה ככל שבן השיח, אמוני או מתכנס, גיבה עצמו ברציונליות או בהכחשה שתפישותיו נובעות ממקורות אלה.
כשהזדהות התכנסותית גובתה ברציונליות סלחנית לאמונה, עירבה אמונה ודברה על התועלת, היתרונות, הרגש החיובי, כיף היחד – אבדתי. איבדתי. להמשיך לקרוא סובלנות והעדרה
זכיתי לשמוע בחיי "למדתי ממך…"
אינטימי, מחמיא, נעים.
מעל רמה מסוימת פחות.
בשלב כלשהו צפה השאלות:
אני מזיק, משמע אני קיים.
זה שאני לא מרעיש ברגע מסוים,
זה כנראה מפני שאני בדיוק מזיק.
מתמקד בז'אנר האישי, קוגניטיבי,
הבלתי הפיך.
אני כבר לא משתין,
אני מפטין- מטפטייף.
חביירים,
בחתירה ליושר אינטלקטואלי (תשומה במחסור, לא בשל נדירות אלא בשל חוסר ביקוש),
אני מצהיר בזאת,
שבשונה מרוב מכריי, שנמצאים בעיצומו של הרבע השלישי האפקטיבי בחייהם,
אני בפוסט הרבע הרביעי. להמשיך לקרוא הארכה טרום תוספת זמן
אמונה היא החלטה מקדמית על היות אובייקט עם מאפיינים יכולות וערכים,
ידיעה רציונלית היא חשיפת קיום הוויה לתודעת החושף.
בשיח אמונתי יש פרדוקס.
בדימויים, הדיאלקטיקה המצדיקה את הקיום הרציונלי של פרדוקס האמונה הוא
אני מבין, היטב,
שהסבירות
שאני אשנה אמונת אחר,
שינטוש אותה לטובת חתירה לרציונליות
נמוכה הרבה יותר
מאשר שאחר ישנה את סט תפישותיי,
או את העדר אמונתי
לאמונה. להמשיך לקרוא הבנתי העמוקה – אמונה
שאלה נפוצה של מאמינים עממיים.
כמו לאינסוף דברים שאין לי הוכחה לקיימום, אין לי אינדיקציות שהוא קיים
חותר לטיפול רציונלי במיפוי היש הנתפש, ולא ב'יש' האינסופי, האמוני, הבלתי ניתן להכלה רציונלית.
צופה באלה שמאמינים בקיום האל.
יותר מעניין, לטעמי- מה גורם למישהו לשאול שאלה כזו.
אינני עסוק בלהפריך את מה שמישהם לא הצליחו להוכיח, ואז לקבל את ההוכחה. להמשיך לקרוא מדוע אתה משוכנע שאין אלוהים?
לא רואה עצמי אוהד קבוצה, מתכנס הזדהותית לאנשים שפועלים אינדיבדואלית עבור עצמם שכאילו מייצגים אותי,
אלא
כמוצא עניין והנאה בצפייה בענפי ספורט מסוימים. להמשיך לקרוא אהדתי הספורטיבית
ידידי אץ ומאבד את זה. את המכלול: בריאות, רכוש, הקשר למציאות.
שיחותינו שהסבו לי עונג, עניין והשראה, ולכן היו רבות וארוכות, מצטמצמות ומתומצתות לחתירתי לסיומן
(- וזאת בלי להקל ראש או חשיבות מתכונותיי שלי ההולכות ומתפוגגות- הטובות, הרצות ומתמצקות- הרעות)
שכן תובנותיו, שמאז ומעולם התאפיינו בהתמרה של תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית, הולכות ומתמקדות באופן מצטמצם ומתבהק כ'תובנות מהתחת', במובן שבניסיון להימלט ממשמעויות הקשורות למצבו האישי ההולך ומכמיר, הוא הוגה תובנות מצמצמות, פותרניות, מסוגת הבום-טראח-בוינגית, שאם ינקוט בפעולה שהתובנות מובילות אליה החיים באחת יקבלו תפניתשעימעלות והבעיה המציקה תיעלם, ועוטף אותן בהשפעה הבי-לאטרלית שלו על התנהלות היקום. ולהיפך. להמשיך לקרוא מינורי באקזיט
אחלה סדרהנהניתי מצפייה בזגורי אימפריה. שילוב של
ידידי הנערץ שמספר בעצמו על שבחו אומר-
'מוצץ לעצמי את הזין'.
אני, על אותו דבר-
'מריח לעצמי בבית השחי ונהייה שיכור.'
חווה מצב עם חברים, מכרים, עם מי שנמצא אִתם בתקשורת רציפה על ציר זמן, ששואל אותם שאיילה ולא נענה.
השאלות שלעתים לא מקבל עליהן מענה אינן נמנות על הסוגה שתשובה אפשרית היא ווריאציה של הסכמה או יֶדע- 'כן, לא, שחור, לבן, פרוצדורה, מספר'.
בוודאות הנשענת על ניסיון עבר, לשאלות מידע או חיווי קיבלתי, אקבל מאותם אנשים מענה מיידי, ראוי, מלא. להמשיך לקרוא נטילת חירות – אין מענה לשאיילה
מי שפגשתי נחלק ל:
לפני כשנתיים, בבית דירות לידינו נכרתה 'חנות לחם'.
קנינו שם, מעט.
היה לי מוזר- יש מספיק תנועה?
אחרי שנה היה נראה שכן. סוג של אופוריה.
אחרי שנתיים בצער מכמיר נסגרה. להמשיך לקרוא מינורי בקפה המתוק
כינוס מאורעות או פרטים לכדי מכנה משותף.
באמצעות הכינוס ניתן לנבא על מאורע או פרט דומה לאלה שעליהם מערך הכינוס. להמשיך לקרוא הכללות זה לא הכל
