ב. אבולוצית רציו-אמונה

הערכת דקות קריאה: 6 דקות, בערך 🙂

פרבולה רציונלית רגשית

לתפישתי
(- בשונה מהתפישה ה'חילונית' העממית המתפעלת מעצמה על ייחודה, ואז גם מתקרבנת -)
האנושות, מכלול הפרטים, במגמת קידום רציונליות תפישתית אמנם בצעדים לא רציפים, לא ליניארים
התנועה פרבולית כשאנחנו נמצאים בקרן העולה רציונלית; human_emo_behave להמשיך לקרוא ב. אבולוצית רציו-אמונה

Share

א. דמיון בין דת ללאומנות

הערכת דקות קריאה: 6 דקות, בערך 🙂

ההבדל בין לאומנות ללאומיות

לאומיות
קלסיפיקציה נטולת ערכיות ללאומים, עמים.

לאומנות
הזדהות ערכית של פרסונה לעם, ללאום.

דימיון

אצל רוב הדתיים-לאומיים-מסורתיים הלאומיות מתיישבת בנינוחות מתואמת עם דת.

ישנן נקודות דמיון והשקה בין דתיים 'אלוהיים' לבין לאומנים 'מדיניים', בכמה היבטים:

  • התפישה שרעיונות א-פריוריים מקודשים, עליונים היררכית, נמצאים מעל פרקטיקה תועלתנית ואופטימיזציה רציונלית, קודמים לשימוש בהיגיון לטובת שימור ערכים נעלים עליהם,
    1. קיימת,
    2. מגובה בהצדקה רציונלית, מודעת, הדוחקת רציונליות לטובת רעיונות נעלים מרציונליות,
  • מוסר קולקטיבי– הצדקת מעשים של קולקטיב,
    • אם לא היו מוצדקים לעשייה אינדיבידואלית, שלא במסגרת הקולקטיב,
    • אם נעשים בשמו של הקולקטיב,
    • אם הצידוק לו הוא שמירה עליו,
  • ערך חיי פרט-
    • מועצם אם הוקרב לערך
      • הדת- קידוש השם,
      • או הלאום,
    • נמוך מערך קידוש הקולקטיב.
  • השתייכות והזדהות האני הפרטי עם הקולקטיב,
    הקצאת ערך לקולקטיב- קהילת המאמינים או הלאום, גבוה מפרקטיקה יישומית, וזאת באופן מודע ואוטונומי, כתנאי הכרחי לקיום הערכים המקודשים,
  • שמרנות– הקצאה ותיעול תשומות אנרגטיות, מנטליות וראליות
    • לחיזוק הקיים, המושתת על הערכים המוקדמים ומתוך כך את המנגנונים המשמרים אותם,
    • החלשת הרה-קונסידרציה, המחשבה המחודשת, הבוחנת המערערת, המאימת על סדר התפישות הקיים, 
    • התנהלות דפנסיבית, מגינה, חוששת, פוחדת, מגוננות, על ערכים, או,
    • מניעה לפעולה אופנסיבית מתקָיפה למטרת הסרת איום על ערכים,
  • פשטנות- פשטות הדוחה רעיונות מופשטים, מעבר להסמלה ההכרחית
    • רעיונות פשוטים- שמור על הקיים שניתן בחכמה שאין את היכולת להבין אלא לקבל,
    • קשה לסמוך על ריבוי מאמינים שיכילו רעיונות מורכבים,
  • הפשטה- אנשים עם יכולת הפשטה מוגבלת מבינים, מסכימים, מתכנסים לרעיונות מופשטים כדת, לאום, טקסים וסמלים נלווים.
  • טריגר נמוך על שימוש והפעלת כוח. רציונל-
    • לא ייתכן לשכנע בקיום אמונה ברציונל, אלא במעשה, למעשים יכול להיות מנעד עוצמה,
    • קיום ערכים מקודשים, עליונים, מצדיק הכרח מקומי ורגעי להגן עליהם בהווה, להבטחת עתיד טוב יותר, מובטח.
  • תפישת קיום מוטה ורטיקליות פונקציונלית
    • ייחוס קיומם גם, לציר בין דורי, תפקידם כעת להמשיך עבודת דורות שלפניהם בהיבטי ערכי דת ולאום לשימור מיטבי לדורות שאחריהם,
    • לא מסתפקים בטיפול מיטבי, לאטרלי, ממוקד במי שנמצא כעת,
  • רמת אדיקות- המוכנות להקצות משאבים בעת זיהוי איום על הפרת רעיון א-פריורי, משתנה, וככזו ישנן תתי קבוצות מזוהות על מדרג האדיקות, בה המשתנה הוא התמהיל בין פעולות שרירותיות לעומת רציונליות.
  • העצמת הרוב-
    • תפקיד הרוב להעצים את כוחו מחשש ממיעוט שיפר את הגמוניה וההסכמה, היכולת לשמר ערכים תפגע אם מיעוט מתחזק יערער אותם,
      • יש לשמור על רוב חזק גם כדי לשמור על ערך ה'דמוקרטי', שכן ישנה תפישה לטנטית שהדמוקרטיה בסתירה
        • מול אמונה, תנגף מפני האל,
        • ותאוחסן 'זמנית', 'מקומית' מפני איום על הלאום.
      • וגם לטובת חיזוק האמונה- 'הרוב נוהג כך', כרציונל לגיטימי נתפש,
  • פרקטיקת שימוש בטקסים והסמלות– לקידום אמונתם הם רותמים פעולות מציאותיות ומקשרים בין שני קודקודים אלה באמצעות הנחלת ערך לפרקטיקה- הסמלה,
  • ייחול אישי לריבון חזק, כל יכול, שיחמול על וייטיב עם המאמינים, נתינים, אזרחים
    • אל,
    • מדינה, ממשל.
  • אתוס הווה-
    1. בעבר, הרעיון הדתי והלאומי המנוסח היה נאצל,
    2. בהווה נפער פער בין הנשאף לקיים, המחייב פעולות הכרחיות אם גם סותרות את החזון הראשוני כדי להחזיר ולממש את הרעיון הראשוני,
    3. בעתיד תהיה גאולה, חיי וקיום נצח.
  • התעלות רגשית מוחצנת מגילויי העצמת דת או לאום.
  • החפיפה בין קבוצות של דתיים ללאומנים רבה,
    ויותר באיזורים בהם לשטח קרקעי יש ערך מעבר להיותו משאב כלכלי.

להמשיך לקרוא א. דמיון בין דת ללאומנות

Share

גע גע גע

הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

מכיר משהו ירוק בחוץ, אדום בפנים, יש לו גרעינים של אבטיח ולא עושה גע גע גע?

מה זה, מפלגה ש להמשיך לקרוא גע גע גע

Share

מענה למצביע ממורכז

הערכת דקות קריאה: 5 דקות, בערך 🙂

אלוהים (מה זה?) קיים, כמו הפחד, החרדה, השמחה… בתודעת מי שמקיים אותו.

אם קיימת תפישת מציאות שאינה שוללת, כלומר מחייבת, השפעה של מחשבה על המציאות מעבר לתודעת האוחז בה,
שלא באמצעות תיווך פיזיקלי-
זו מהות אמונה.
האל הוא תמצות ייחוס תכונות כוחות מטפיסיים אלה. להמשיך לקרוא מענה למצביע ממורכז

Share

איזה לאום?

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

Share

ניצחון החוששים

הערכת דקות קריאה: 5 דקות, בערך 🙂

המאורעות באוקראינה מענינים במגוון רבדים.

דוקטור גיא בכור כתב עליה:

'יש מוסר של אדונים, שקיים באדם האצילי, ויש מוסר של עבדים', טען בזמנו הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה (1844-1900). האדם האצילי מגדיר את המוסר שלו בעצמו, ולא נזקק לשום אישור מבחוץ. ההיפך, הוא בז לאישורים מבחוץ על הזכות שלו, מתוך ידיעה שהמוסר שהוא ממציא, יתקבל לבסוף על ידי החוץ. לעומת זאת המוסר של העבדים הוא תגובתי. הוא מגיב לכללים ולהוראות שאחרים קבעו. המוסר של האדונים הוא חיובי ואקטיבי. המוסר של העבדים הוא שלילי ופסיבי, כלומר בעיקר להגיד "לא". האדונים מתמקדים בעצמם, העבדים באלה שסביבם, אותם הם צריכים לנתח כל הזמן. האדם האצילי ממציא את המוסר של עצמו, העבד רק מגיב לזה. האדם האצילי בז לרוע (ובכך מחליש אותו). העבד פוחד ממנו (ובכך מחזק אותו).

המסקנה של ניטשה (בספרו "על הגנאולוגיה של המוסר", ) היתה שבעולמנו יש יותר מוסר של עבדים ממוסר של אדונים, אך חברה שתאמץ לעצמה מוסר של עבדים, לא תחזיק מעמד ולא תשרוד. כלקח מן התפיסה הזו הגיע ניטשה למסקנה שבעולמנו החזק תמיד יטרוף את החלש, שאך מגיב למעשיו של החזק.

אהבתי את ההקשר הניטשיאני. ברמה האישית. מתחבר לכך, לא מתכנס, מתנשא.
עם הקשר החברה- פחות. גוף אמורפי יותר ופחות מאובחן לטעמי האישי. להמשיך לקרוא ניצחון החוששים

Share

מלחמה זה רע?

הערכת דקות קריאה: 5 דקות, בערך 🙂

כן.

אישית, מתחבר לכל כמיהה לשלום,
ומחייב המשך מאמצי הגעה להסדרי בכל מקום באשר הוא, בדגש במזרח התיכון, במנותק מהערכת סיכויים.

עם זאת,
מלחמה מהווה הקצנת מצב של 'ייחול לסיפוק צורך הישרדותי',
וזאת ברמת השפעה שונה לכל פרט, מבנה חברתי, ארגון, מדינה, עצם המתממשק עם השלכותיה,
במנותק, כמובן, מהיותו התוקף, המתגונן, הצודק, הנבל, המנצח או המפסיד. להמשיך לקרוא מלחמה זה רע?

Share

שמרנות ליברליות, אריאל שרון

הערכת דקות קריאה: 6 דקות, בערך 🙂

שמרנות ליברליות

ימין-שמאל, שוחרי ביטחון-שוחרי שלום, קפיטליסטים-סוציאליסטים, מקדמי משילות-מקדמי זכויות פרט, ספיחת כוח לרוב-ויתור לטובת מיעוט, הידוק הסדר לטובת בטחון חברתי-ריפיונו לטובת חופש, עשייה חזקה לטובת הרוב הממורכז עם מחיר פגיעה בשוליים-עשייה פחותה הנזהרת מפגיעה בשוליים, התייחסות למחוות-המנעות,
הם ועוד, בנים, נכדים, נינים ובניהם
לאבות, אולי אמהות, של ליברלים ושמרנים. להמשיך לקרוא שמרנות ליברליות, אריאל שרון

Share

דיברות מנהל

הערכת דקות קריאה: 6 דקות, בערך 🙂
  1. commandmentsבבניית פרויקט

    יצירת סדר רגרסיבי:

    1. חזון,
    2. מטרה,
    3. יעדים,
    4. תכנון,
    5. ביצוע,
    6. בקרה,
    7. תיקון. להמשיך לקרוא דיברות מנהל
Share

קובע מצחיית הצבא והמשטרה

הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

officer_hatמישהו אולי יכול להסביר לי מאיפה הגיע העניין הזה שבמאה ה-20, מאת ההמונים למפקדים בכל הצבאות בעולם, היו כובעי מצחייה עם מראה כל כך מאובחן? להמשיך לקרוא קובע מצחיית הצבא והמשטרה

Share

בין שמרנות לחתירה לליברליות

הערכת דקות קריאה: 13 דקות, בערך 🙂

קונסרבטיביות–פרוגרסיביות

right-leftהבחנה בין שמרנות לליברלות מרתקת (אותי).
מקצה להבחנה, שרטוט הקו המפריד ביניהן תשומות רבות. להמשיך לקרוא בין שמרנות לחתירה לליברליות

Share

אנרכיה

הערכת דקות קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

התייחסותי

בפשטות

אני בעד החלשת מבנה מדיני טריטוריאלי.

עם זאת, ובנחרצות –
אני מתנגד להיעדר סדר חברתי. להמשיך לקרוא אנרכיה

Share

אליטה

הערכת דקות קריאה: 4 דקות, בערך 🙂

אליטיזם – אחיזה תודעתית

צֶבֶר אנשים נתפש, מאופיין כלכלית, השכלתית, מקצועית – שפרטים אחרים שואפים להשתייך אליהן ולנכס לעצמן את הזכויות והמותרות – הכלכליות והחברתיות מעמדיות, המיוחסות לאליטה.

'אליטה', בדומה ל'אמנות', 'שוחד', 'זנות' הוא מושג אמורפי, נתון לדיון, ויכוח תפישתי, ריבוי הגדרות על מהו, מי נכלל בו, מי לא, ומהו גבולותיו. להמשיך לקרוא אליטה

Share

מהפך בבחירות לראשות מפלגת העבודה: יצחק הרצוג ניצח את שלי יחימוביץ'

הערכת דקות קריאה: 3 דקות, בערך 🙂
Share

סוציו־פיזיקה

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

אחיזה תודעתית

כוחות סוציולוגים, כ-פיזיקליים,
אינם תלויים במודעות לקיומם.

הפיזיקה מנסה להבין את הטבע ולחזות תופעות.
הסוציולוגיה מנסה להבין תופעות חברתיות.

כמו בחוקים פיזיקליים
תמורות ביחסים בינאישיים,
התחככויות בין כוחות במפגשים אנושיים,
שינויים,
קורים במציאות,
גם אם איננו
– מודעים
– עוקבים אחריהם,
– שותפים לניסוחם,
– מבינים את החוקים,
– מתחקים אחרי המניעים,
– חוזים את ההשלכות,
– משערכים את ההשפעה.

Share

תמונת מצב

הערכת דקות קריאה: 4 דקות, בערך 🙂

בעמוד הפותח של הדה מרקר מ- 20/11/2013, ארבע כותרות לכדו את עיניי, צירופן שמצטבר לתפישה וותיקה על מגמות חברתיות כלכליות:

1

בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, המידע נגיש לכל. הידע עבר סוציאליזציה.
כתוצאה מכך, הידע איבד את ערכו שהיסטורית, עד לאחרונה, המחזיק בו וביישומיו הנגזרים, גזר פרמיות על הידע שאצר והשימוש בו.
בעולם השואף לכלכלה יזמית, יעילה וחופשית, מי שחולש על תשתיות המונים, במקרה זה- תשתיות מידע גלובליות מממש ערך בשיעורים קיצוניים. להמשיך לקרוא תמונת מצב

Share

לא לפחד מהפחד

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

מה זה

לא לפחד מהפחד?

כשמנהיג מבקש את אנשיו להקטין את התנגדותם וללכת עם תפישותיו יכול להבין את תפקיד האמירה.

אבל אינדיבידואל לעצמו?

Share

משולש היברידי

הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

libermanקידום ויישום תפישות רכות

[בין היתר] ישנן שלוש גישות

  1. נזילות רעיונית תפישתית על מצע מעשי נחרץ.
  2. נחרצות קפוצת גבינים על מצע מעשי נזיל [–אני.]
  3. רעיונות היברידיים, כדוגמת דת וחילוניות, 'יהודית ודמוקרטית' שדרים תחת קורת גג אחת.

כדי שאתיקה רכה, מקרה שלישי, תהיה רלוונטית עליה להיות

Share

אפליה מתקנת

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

לא מברך על אפליה משום כיוון.

לא רואה איך מתקנים עוול אחד, בעוול מכוון אחר.

אפליה מתקנת- אוקסימורון- כ'טוהר הנשק', למבולבלים רציונלית או לפחות מושגית.
ידידי המזרחי, תובע עכשיו, מייד, בנחרצות, למגר את סוגיית העדתיות, שיש לפתור 'אחת ולתמיד' את בעיית העדתיות, שלפחות חצי משופטי בית המשפט העליון יהיו מזרחיים. להמשיך לקרוא אפליה מתקנת
Share

היהפוך אידיאולוג עורו, תפישה חברברותיה?

הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

לא מוצא עניין רב, גם לא מעט, בשיח דתי או פוליטי עם מי שעיקר תפישתו מושתתת על אמונה או לאומיות;
אין מצע משותף שבה יש סיכוי שמישהו יזוז מעמדתו.
בבחינתי מכניקת מחשבה, המרחק בין בעלי אמונה לאומנים לבין תואמים להם בצד השני, הכביכול רחוק מהם, בצד הפאשיסטי או בצד הדתי קצר יותר מאשר אלי.
אותה מכניקת רציונל, דמיון דיאלקטי. להמשיך לקרוא היהפוך אידיאולוג עורו, תפישה חברברותיה?

Share
Share