שלילת החיווי

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

הקביעה

  • המוצר יקר.
      והשלילה-

    • הוא לא.

או,

    • אני בודד.
        והתשובה השוללת-

      • אתה לא.

    ודומיהם. וזה שיח לגיטימי. הייתכן שבקביעתו ואי שלילת הקביעה, הקובע בעצם מזמן את שלילת
    קביעתו? רוצה בה?

    Share

    פאולו קואלו

    הערכת דקות קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

    סגירת מעגלים

    "תמיד חשוב לדעת מתי מסתיימת תקופה בחיים.
    אל תתעקש להישאר בה מעבר לזמן הנחוץ,
    כי תפסיד את שמחת העתיד לבוא… סגור מעגלים,
    סגור דלתות,
    סגור תקופות בחיים.
    חשוב לתת לרגעים שהסתיימו לפרוח ללא חזרה.
    אי אפשר לחיות בהווה תוך כדי געגועים לעבר.
    אי אפשר להמשיך לשאול, 'למה'?* להמשיך לקרוא פאולו קואלו
    Share

    אמרו עלי – הרווחתי ביושר

    הערכת דקות קריאה: 12 דקות, בערך 🙂

    רוב נרדף, מיעוט רודף

    עם מגדלור שכמוני ספינות טובעות

    אכן שָמוץ הושמצתי.
    אני עד: כל חיווי – מצער, משמח, זועם, בהנאה, באדישות, בכוונה או בלעדיה – הרווחתי ביושר, במו הרושם שהותרתי על המחווים.

    בעבר, פירטתי הכפשות עלי לפי מועד ההשמצה.
    בהמשך, על פי פרסונת המקור.
    בהמשך המשך, בשל ריבויָן, ההשמצות יוצגו אָלֶף (אני חותר ל-אֶלֶף, ואז לרבבה) בית(ית).

    אני מצר על כך שאת החיוויים התחלתי לאסוף מאוחר מדיי, לבטח פספסתי והותרתי כמה מצוינים יתומים, שנשכחו.

    בעידן הלייקים, אינני סומך על יכולתי לבור את המוץ מהתבן, כלומר בין חיווי חיובי לבין מילים מתוקות חסרות משמעות. עם זאת השמצה, אינסטינקטיבית צרוגזת, לחה, בלתי נשלטת, שנאמרת בצרידות מהסרעפת היא יהלום תקשורתי אמיתי, אותנטי, יקר ערך.

    להמשיך לקרוא אמרו עלי – הרווחתי ביושר

    Share

    מינורי באמנות הבמה

    הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

    יושבת עם חבר במתחם התחתון של הפלוצראיי העליון.
    פצ'ו מבכה את פרידתו מחברתו האחרונה: "את לא מבינה, היא היתה המין הכי טוב שהיה לי. בחיים. הכל. הכל." מפרט ביגון "מסכות…"
    "רעאשנים" אני מוסיפה בניגון "זוכר את ההמשך?"

    שנינו כבר לא זוכרים מי יודע כמה: אצלי גם מפני שלא זוכרת מאף שיר יותר משורה (- למה מישהו זוכר טקסטים שלי?) וגם כי זה היה מזמן.
    אצלו, אפילו שהוא גם מוזיקאי, ומהנדס, וטייס, ויזם וגם קצת פחות מזמן ממני, מתעתעי התודעה, מגבירי התשוקה והחשקים, אולי גם שטפי האלכוהול, לא ממש חידדו, שלא לומר השכיחו, אולי עמעמו, מייבי ממש הקהו משהו, את הזיכרון. בקוהורנטיות ובתשתית.

    במצוקתי, מתרגלת על המלצר החמוד את יכולת הפניה ב- "תגיד, תגיד, אתה זוכר את השיר 'מ-אסייכות ר-עאשנים?"
    "את בוחנת אותי?" מברר בחשד.
    "ממש לא, אני לא זוכרת, וממש לחוץ לי האינפו, שכן הפוינטר ללינק אבד." משיבה, חושפת את קלון זכרוני המתפייד.
    "שירים ו-ריקודים" הוא לוחש בשיר.

    פה, תודה", אבל שלא יתנשא, אצלו זה בכלל לא היה מזמן.

     

    12/7/2010

    Share

    פגיעוּת

    הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

    בשיחה עם קרוב משפחה, אמרתי לו שהוא "כמו…"

    באותו רגע נאטם.
    תבע את זכותו להיות מישהו כשלעצמו, ולא דומה למשהו אחר.

    בכך מצטרף למועדון, שלא חודר אותם, של מי שעצם ה'כמו' מוציא אותם מדעתם- לא מוכנים להיתפש על ידי אחרים כדומים למה שאינם רוצים, ובאותו רגע כל התוכן אודותם לא רלוונטי ולא תקף בשל כך. לא מוכנים להיות מאוחסנים במגירה אליה הוכנסו.

    ובאותו רגע התרעמות מונע את כניסתו למגירה?
    לא, אבל עוצר את השיח, וזו מיידיות המטרה המושגת.

    Share

    שוחד

    הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

    שוחד, לדעתי השונה מהתפישה הרווחת, הוא לא בעיה.
    הוא פתרון.
    אולי לא ראוי אבל פתרון.

    להתייחס לשוחד כבעיה זה לייצא את הפעולה הלא ראויה מתחומי בלעדיות הפועל למרחב החיצוני.

    להגיד על שוחד שהוא 'בעיה', זה כמו ההוא שהיה מכה את אשתו ואומר לה – "ראי מה גרמת לי לעשות לך?"

    Share

    משמעות אישית

    הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

    שמייח להיות משמעותי בחיי אחרים,
    שכן,
    מוטה יותר לניפוק משמעויות לאחרים,
    ופחות לצבירת נכסים ריאליים.

    יש מאלה שצברו נכסים ריאליים משמעותיים, מחפשים משמעות ותורמים ממה שצברו כדי לנפק משמעות לאחרים.

    Share

    הכנות והתאוששויות

    הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

    יש מי שתחזוק אזור הנוחות שלו מצריך

    • זמן הכנה מנטלית לפני פעילות,
    • התאוששות. אחרי,
    • אלה שצריכים גם וגם,
    • ומי שלא, לא ולא.

    מעבר להכרה היכן אני נמצא, בהינתן הבחירה- שאיננה, היכן אני מעדיף להיות?

    האם יש תנועה, מעבר, בין ההתניות?

    Share

    לא נכון ערכית

    הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

    אנחנו מסרבים לקבל תפישות, בשל כך שלא עומדות ערכית במבחן 'טוב לא טוב', ומתעלמים מ'נכון לא נכון';

    היגד ש"תנועתיות התנהגות על ציר 'שפוי-לא שפוי', 'סביר-לא סביר', היא חד כיוונית" מצער, מעציב, חסר תקווה או חמלה.

    האם ההיגד, מצער ככל שיהא, לא נכון? בשל היותו מעציב?

    Share

    נאמנות

    הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

    נאמנות נתפשת כערך חיובי,
    במיוחד כאשר מיושמת באמצעות פרסונה אחת על אחרת,
    ובפעולת הנאמנות, לפרסונה הפועלת גילוי הנאמנות עלה בתשומות.

    כאשר פרסונה פועלת באופן שתואם את תפישתה,
    סותר את תפישת הקידום של פרסונה אחרת ומשפיע עליה,
    הפעולה מתוייגת כ'חוסר נאמנות'.

    הדיזוננס נוצר בשל היות מהותה של 'נאמנות' אנושית
    מיושמת לרעיון, לערך או לדפוס פעולה אופייני.

    ה'בגידה' מתרחשת כאשר אינדיבידואל נקלע למצב
    בו האחר מיישם 'נאמנות' לערך אליו מחויב יותר
    מאשר לערך המקדם את הנבגד.

    Share

    מימושי פרקטיקה וצורך

    הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

    פרקטיות היא תכונה חשובה ומקדמת .

    חתירה מתמדת למעשיות, יכולה גם להעיד על הישרדות שלא מותירה תשומות לקידום ערכים אחרים.

    והאושר- אותו ממד חמקמק, השמחה- ממד גלוי מעט יותר,

    האם נמצאים אצל מי שעוסק רק ב'נכון' וב'צריך'?

    Share

    אפס נקודה שקר

    הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

    מה זו התפישה הזו, על היות קו ברור בין שקר לבין אי שיתוף באמת?

    ישנה מין גישה כזו, ש-לשָקר זה לא בסדר.
    לשתף באמת חלקית, כל זמן שלא נאמר דבר שקר ברור, 'זה בסדר', לא נחשב כשקר.
    הרציונל ללגיטימציית תעתוע מגובה במשפט המחץ:

    אבל לא שאלת! להמשיך לקרוא אפס נקודה שקר

    Share

    שקרי פחדנים

    הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

    מכירים את הטקטיקה של בעלי ה אינטליגנציה הרגשית?
    הם לא אומרים "לא" הם ממוססים- "בהמשך", "יותר מאוחר", וכן הלאה…
    ואני רואה בהם גם שקרנים וגם פחדנים- אין אומץ להתמודד.

    Share

    רגשות אשם או נחיתות?

    הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

    התלבטות

    התלבטתי עם אחת מיושבות הקפה, האם לפתח מול נחישותה חסרת הפשרות,
    שהביאה אותה למחוזות שלא הייתה רוצה לתור, ועדיין רוצה הכרה חיובית בפתולוגיה,
    רגשות אשם או נחיתות.

    "לגבי האשם אני לא יודעת, אבל במקרה שלך הייתי ממליצה על נחיתות", ייעצה.

    אהבתי.
    שנונה.

    Share

    דפוסי הלוואה

    הערכת דקות קריאה: 6 דקות, בערך 🙂

    קודקס אישי

    גם אבי וגם סבי היוו מוקד לבקשת כספים. הם נתנו, והלוו.

    איכשהו נראה לי שאני ממשיך את מורשת זו.

    אינני בנק. ועם זאת ניסחתי לעצמי קודקס בתנהלות שבהלוותי כסף אני עושה זאת לאור העקרונות שמפורטים להלן: להמשיך לקרוא דפוסי הלוואה

    Share

    דיבורבורציות

    הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

    מי שרצה תחזוק רגשי על חשבון יושר אינטלקטואלי התאכזב.
    כלומר, תחת הכותרת בחינה ביושר אינטלקטואלי רצו תמיכה רגשית, עוקפת, עם חותמת הכשר 'יושר אינטלקטואלי', התאכזבו.

    Share

    הווית הכמו

    הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

    הולך עם פטיש רואה בכל מסמר.'

    יחסי תמלול–הגדרה–אלגוריה–מציאות:

    מאז שזוכר, מנסה לפרק את המציאות למרכיביה, באמצעות תמלול.

    תמלול מציאות לא משפיע עליה. לא הגדרה מצויינת ולא אלגוריה נפלאה. מקסימום תואמים לה, במידה מסוימת.

    איכותם תלוייה בקרבה למציאות הנתפשת, בממד אחד, או לתחכום המלל, וכאן הם דומים לקנקן שלא מעיד על טעם הקפה.

    1978, חסקאל העיראקי ואני מסתובבים בימית.
    הוא מספר לי על חלום של בן 18 להיות נשוי, משפחה וילדים.
    חלום שמהמקום שאני בא ממנו, נראה אחר.
    הוא רוצה ארבעה. "…כי לשולחן יש 4 רגליים."

    זהו האירוע המוקדם ביותר הזכור לי להעצמת אלגוריה למציאות, שעוררה בי תהיות.

    Share

    היכן השינוי?

    הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

    "אנשים לא משתנים.
    אנחנו משנים את תפישותנו לגביהם בעקבות מידע נוסף אליו נחשפים
    ומייחסים את השינוי להם."

    Share

    מורכבותנו ופשטותם

    הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

    "אנחנו נוטים לייחס מורכבות להוויתינו,
    ופשטות קלה לפיצוח של האחרים."

    Share

    מינורי באקסקלוסיביות

    הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

    ידידי הוותיק, רואה בעצמו מונוגם סדרתי. לא מתווכח. כיווץ למונו, קוועץ' לסדרה, עניין של הגדרה. בפשטנות- אוקסימורון. אלא אם הסדרה מונוגמית. גם אז- בדחיקה. לא ראיתי כזו יכולת.
    רודף רומנטיקה. רדוף מי שרוצות לממש. חתרן רומנטי בלתי נלאה. לא ינום ולא ינוח עד שימצא את הרומנטיקה הבאה.
    10 שנים אחרי גירושיו הקשר עם זו שמזוהה על פי מוצא עדתה, הוא היציב והארוך בחייו; בבריאותו עורכים פיקניק של סרטים וסקס אצלו בסלון, בחוליו היא סועדת אותו עם מרק עוף. היא כמובן רוצה יותר. הוא פחות.
    בחיפושיו, מצא קשר משמעותי רומנטית טראנס קונטליננטלי.
    לשאלתה על פשר נסיגתו לא חסך ממנה את האמת ושיתף אותה ברומנטיקה שמצא ובערכיו המונוגמיים הקשיחים המתממשים. נהנה לתרגל אקסקלוסיביות. כבר שלושה ירחים תמימים.
    out of the blue, מחוץ לטחול, ומתוך הגעגוע, היא מפציעה בסמס מברר לסטאטוסו- האם עדיין ברומנטיקה אינטרנציונלית.
    הוא, בקנאות, שומר על יושרה, משיב, ש'כן', וגם שהיה שמייח לראותה.
    היא, בנחישות, שומרת על כבודה, כבודו, כבודה, ומשיבה בגאווה 'שאם כך- אין מצב'.
    הוא, בעניין, מברר על מה היא כועסת, את מי בעצם היא מענישה?
    היא, במעשיותה, מבינה שאת עצמה, מאנישה רגש קמאי ומתרצה.
    והם, על תבניותיהם, חיים בחוסר ויושר עד עצם היום הזה.

    אוקטובר 2012

    Share
    Share