אתמול, מוצאי יום העצמאות צפיתי בדן שילון, המעגל.
מעריך את תבונתו ויושרו של האיש, וכן, שהוא מתייחס לעשייתו זו כתרומה משמעותית ל-
שכן, אם לא היה כך, אני מניח, היה סולד מההשתכשכות המעגלית, החמימה, המכנייסת אלי לאומיות קונפורמית ממצקת. להמשיך לקרוא הכרה סופית
הארץ 9/4/2015
הפרופ' צופה את הנטייה הפוליטית מגזוזטראת הפסיכולוג המסביר רציונלית תופעות.
ככזה הוא לא בלתי צודק.
אינני שותף למכניקה שפרופ' עירן מציע להעביר אנשים על דעתם.
את המכניקה של נטילת קונספט ומתיחתו לקצה, ואז הרעיון נפסל, דגמן את זה יפה קריימר מסיינפלד.
נכון מתמטית, לא בהתנהגות אנושית. להמשיך לקרוא הפסיכולוג פרופ' עירן הלפרין: "הרגשות הדומיננטיים ביותר בחברה הישראלית כיום הם ייאוש ואפאתיות"
ציפי היא אחותו של ידידי הנערץ.
מעט מבוגרת ממני, הטילה עוגן ניהולי רב-שנים במחלקה חשובה במוסד עתיר גודל, משאבים והכרה ציבורית.
בשפה נמוכה 'פראיירית היא לא.'
ידידי הנערץ- להלן י"ה, מעטיר עליה את כתר ה'אחות המוכשרת' בין חמשת האחים;
בהיכרותי עימו הייתי מתייחס לתואר- לא, לא בסקפטיות, אבל כן, בסוג של זמניות', שכן אמות המידה של כל מדידה משתנות אצל ידידי ברצף. בין קצוות, בעוד מושאי המדידה די יציבים.
נשמע מוכר? להמשיך לקרוא מינורי במזכירות, קווים לרשעותי
זוכר את אבי באילת אמצע שנות ה-60 מניח תפילין.
בחולון, סוף שנות ה-60, תחילת ה-70, מיצה את ההנחה, היה אחרי;
בחגים הלכנו לבית כנסת ישורון, תקע את הסכין באדמה כשאני בצעתי משהו חלבי בסכין חיתוך בשרי, בימי ששי עשה קידוש, וכשאני בדקתי גבולות ואמרתי 'לא' לרוטינה שאני מקדש אחריו, הנחה 'כן'. נעצרתי שם- כלומר לא בדקתי את אלסטיות הגבול, חזרתי על 'ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם'. היה נראה לי הכי מעושה שיכול, הטקסט, האינטונציה, הדרישה. להמשיך לקרוא מינורי בהבדלה בין קודש לחול
גילוי חוסר הערכה כלפי מי(שהו) הוא, באשר הוא, היא סיבה לצער.
יש הרואים בחוסר הערכה אליהם כאקט אלים, כלפיהם.
זה קורה כאשר חוסר הערך המופגן מכאיב להם ברמה של פעולה אלימה. להמשיך לקרוא בין זלזול לאלימות
בחירות 2015 הפתיעו אותי בכך, שלאסי שבה הביתה, למלונת בעליה.
חביירים, מכרים שמכיר 30 ו- 45, שנה חזרו לכור מחצבת הטיפול בתפישת ערכם העצמי. להמשיך לקרוא מלונה אידיאולוגית
בשיח כללי, בעיקר פוליטי, לתיוג 'קיצוניות' יש ערך רב שכן התווית מתייחסת
ערכית שלילית, למידת הקרבה/ריחוק למרכז, קונצנזוס, נורמטיביות- המחוזות נשאפים.
בתכניתו של עודד שחר, 'פוליטיקה',
מנחה מיומן, ששמע כבר יותר משניתן לחדש לו,
שאינו מאפשר למרואייניו לסיים את פסקת דבריהם,
התארחה חברת הכנסת מטעם יש עתיד עליזה לביא, כשהיא מהווה את ייצוג המרכז האנטי קיצוני.
בדבריה- גילוי נאות:-) כפי שאני שמעתי והבנתי אותם,
'מוסר' לחותרי נורמטיביות מתבטא ביישום עקרון ההדדיות.
במקום לחפור, להתלבט, לנסייח, להגדיר,
כבמבחן אמריקאי שלא יודעים ת'תשובה,
פוזלים ימינה/שמאלה,
בודקים מה עשו אחרים,
ויאללה, זה בסדר, נכון, מוסרי, הוגן, ראוי, מתבקש.
במוצאי שבת, במלון אשר בשכונת בנפיקה שבק"ק לואנדה, עושים על האש.
הטבחיות מוציאות החוצה סלטים וכאלה, הטבחים עומדים על האסכלה ו-צולים, לא-יודע-איך-קוראים-לפעולה-של- לשים-בשר-על-האסכלה.
איכשהו, תועפות הסטייקים, עוף ונקניקיות יוצאים מבריקים משומן.
אני שמקנא באלה שיודעים לומר – 'אוכל לא טעים' – מין חריצה ידענית שמביעה עומק קולינארי שאינני מכיל אותו; ערל טעם שאני, נמוך מצח תרבות אוכל שכמוני יודע לומר שעל אף שאני אוכל יותר מהרצוי בכל ממד, מהאוכל שם, עדיין לא מחכה לאירוע.
להמשיך לקרוא מינורי בנורמטיבי ובהתנשאות
אתמול אמרתי לבן של חבר,
שאביו,
לו, לאב, אני מייחס יותייר יכולת ממה שהוא מייחס לעצמו,
בפועל,
המיר את קבוצת הייחוס הסוציולוגי
בקבוצת השיוך.
והיה ונגזר עליך להתפש על ידי סביבתך כ
והייתה לך האפשרות לבחור,
מה 'נורא' יותר,
איך מעדיף פחות להתפש?
אשמח למענה
אישה.
מוסף הארץ, ליברמן – נייט, הילו גלזר 30/1/2015
מה ז'תומרת?
נורא אוהבת? להשוויץ בספרי דוסטוייבסקי?
קשירת ה'אבל' לרתיעת סביבתך מעקבי הזהב הגבוהים?
התמרת תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית?
האם מבחין בכמיהת הרצון לאישור, אי-נוחות הרתיעה?
כשבת אחותי הקטנה ביקרה בניו יורק, היא דווחה שברכבת התחתית הפסיקה לפחד ממנה.
אני פוגייש פה, באנגולה, במלון מיני טיפוסים.
ו-לא, זה לא אומר שאין טיפוסים במקומות אחרים,
כל מה שאומר זה ש- מגוון מיני טיפוסים אני פוגייש.
אחד מהם, נבון, מהנדס, תקיף ונחרץ לטעמי על גבול היתר המתקרב לאלימות, עם כוונות טובות, מקצוען, מומחה לצ'ופצ'יקושלקומקום כזה או אחר, מצביע 'שמאל' מתון, ויש לו דעות לאומיות, מבחינתי מובהקות, עד כדי לאומניות.
שוין, נחשפתי כבר להיברידיות מרהיבה מזו.
ששי,
לא תאמין את מי פגשתי
יכולתי להכביר [הייתי נוקט בלהסגביר, רק שפרט לנותנות השרות המקומיות כל הנוכחים גברים, פורטוגליים, דרום אפריקאים וישראלים] על יושבי חדר האוכל במלון על גברים בפאזת גיל הבלות הפרופסיונאלי שגלו מהקומפורט זון הלוקאלי לקומפורט האנגולני.
אבל זה יהיה בדיוק לא לעניין אם וכאשר נכנסת לחדר האוכל דמות מדהימה: כבת 35, מלווה בפורטוגלי מהעובדים המקומיים עם לוק של דוגמן. היא בגובהו, לערך, רחבה כמותו, יותר שרירית, מרחייפת, לא סתם משתרכת. להמשיך לקרוא לא תאמינו את מי פגשתי Par Avion
תקיף, נחרץ, קונסרבטיב
ורדיקל הלכו לים.
יש לי חבר ש-מוטֶה להסביר את ההיגיון של איך תופעה מתקיימת כשהיא לא נצפתה.
כמעט לא מעניין;
ברור שאם תופעה התקיימה, היה כוח, מניע ניתן להסבר, שהניע אותה.
אותי, הבועה בה אני שוהה באנגולה, משעממת. חונקת, לא מספיק אינטראקטיבית לטעמיי.
רבים מבני שיחי מנסחים את החיים פה עם הממשקים המקונטרלים, על יתרונותיהם, בעיקר נוחותם, בסוג של ביקורתיות ושוקעים להעצמת הסטריליות הפסיבית. מתאים להם. 'דואגים להם לפיזיולוגיה', מבחינתי, כמו שאני מציק להם בתובנותיי החלודות – "אתם בתת גירוי."
מים זורמים למקום הנמוך. מתאים להם.
בוער לי להסתובב. מוצא סיבות לגיטימיות ופחות, כבר ערכתי כמה גיחות צנועות.
שמעתי שבמרחק שעה ומשהו יש חוף בו אניות חלודות נופחות את מבצעיותן.
חתירה לפרגמנטיות, אֱמוניות, לאומנות, סדר, כוח גדול עוצמתי, התכנסות הזדהותית, פשט(נ)ות נתפשת להמון, חתירה לתוצאה, גאולה, הסמלה טקסיות, עכשיו מייד, התקשרות רגשית,
לעומת
חתירה לרציונליות, התבדרות, ערעור, מורכבות, פרקטיקה דה פרגמנטית, מקדמת נטולת מצע הקשרי.
קפיצה להמשך ה-התייחסות הלא טכנולוגית, בעמוד זה. להמשיך לקרוא iOS Android
ובכן,
שלא לומר לסיכום,
מכיוון שאינני יכול להתהדר בקריירה מקצועית,
לא מפוארת,
ובעצם כלל לא-שהיא,
– מעסיקי, ובעיקר אני, לא גילינו יכולת התמדה מי יודע מה –
מצאתי לי מולקולות, יהלומימקלאך, שיזרו נגוהות, נוגות, מעל צמידי קריירתי המג'עג'עת.
סטנדרטי אסתטיקה
מוטמעים,
להעברת מסרים חברתיים
מורכבים,
באופן בלתי ישיר,
מיידית.
'תרבות' הוא מושג חמקמק של- איך הרבה פרטים מתנהגים באופן אינדיבידואלי.
