חתירה ל’מרכז’ סוגיות פרט–חברה–ריבון

משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

מקלט קונסרבטיבים מתביישים

חותרי מרכז פוליטי –
קונסרבטיבים מתביישים להיתפש כדומים לעמיתיהם.

חותרי מרכז פוליטי, נוזלים לנקודה של ‘גם וגם’, ‘לא ולא’ של דיכוטומיה תפישתית שבין קונסרבטיביות לפרוגרסיביות, בעצם עוסקים בסוציולוגיה לא בפוליטיקה; בודקים בכל עת מה מימינם, שמאלם ומתמרכזים. להמשיך לקרוא חתירה ל’מרכז’ סוגיות פרט–חברה–ריבון

Share

הסטארט-אפ האולטימטיבי

משך הקריאה: <1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

אם ניתן היה ללמד אחרים להיות יציבים רגשית, להתנהל ליד מעקה רגשי, היה זה הביזנס האולטימטיבי.

יותר מאשר פתרונות, השמנה, הקרחה, אין אונות וכן הלאה, שהם מקרים פרטיים של ניהול רגשי לקוי.

Share

הוקכרה

משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

נכנסתי לקפה. פגשתי את ביל, יושב עם החבר. מהז’אנר.

נישוקים חיבוקים “המשיכו בשלכם, לא רוצה להפריע” נפרדתי לשולחן משלי.

כשפנו ללכת, ניגש אלי ביל ואמר “יש לך חלק גדול בזה שהוא” הצביע על החבר “עשה עליה.”

נו, נאמן לגישה של מי שלוקח אחריות על מה שלא לו, לא לוקח על מה שכן. דוחה.

החבר, ברבע עברית אנגלו-סקסית אומר, שלפני חמש שנים אמרתי לביל, שאני ב’רבע האפקטיבי האחרון של חיי’. ביל ציטט, והוא החליט לאור משמעות האמירה לעשות עלייה. להמשיך לקרוא הוקכרה

Share

כלכלה קטנועית

משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

שכרנו קטנוע בקו סמוי, תאילנד.

נותנים אותו עם כמות דלק מזערית.
תינוק נולד, יוצא לעצמאות עם מעט אנרגיה כלכלית.

בדרך, דוכני מכירה של בקבוקי דלק.
בספיחת האנרגיה נחשף לרבים המציעים טובין עם ערך כלכלי נתפש, גבוה יותר מבפועל.

בקבוק דלק עולה 40 באהט. שלושה ב- 100.
אם שלושה ב-100, יש פערים. כלומר, גמישות לאופציות נוספות.
הבקבוקים בתודעת הצרכן, בחוסר שימת לב, במניפולציה תודעתית, הם ליטר.
בפועל- חצי.
רבים המקרים בהם הטובין המשווקים נתפשים כעונים על צורך, ובפועל יקרים יותר ממה שמודעים אליו.

בתחנת דלק מחוץ לעיר המחיר לליטר 50 באהט.
נכנסים לתדלוק.
טרום התדלוק, מבחין שמונה המשאבה לא מאופס אלא מתחיל ב- ליטר 1, 50 באהט.
בתהליך רכישת האנרגיה הכלכלית, המנפקים אותה לעתים גו(נ)בים שמִיר, מס, בנתינתה.

הי, הי, הי” אומר למתדלק, “אפס.”
מחייך. מאפס.
לעתים תופסים את זה, לעתים לא.

ממלאים יותר מהצורך.
השקעה, אגירה.

כשנחזיר, בעל הקטנוע ישאב את יתרות הדלק מהמינימום שמתכוון וימכור בבקבוקים.
המתווה הכלכלי שב, למתכונתו המוכרת.

מחזור חיים כלכלי.
דומה למעגל כלכלי אנושי?

Share

מוכנות אנרגטית

משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

סובייקטים נחלקים (גם בממד הטיפול באנרגיה צבורה) לשניים:

  1. מי שיטעין את deviceיו החשמליים בכל רגע שניתן, במטרה שיהיו טעונים ומלאים למקסימום תפעול משימתם,
  2. מי שרואה בניהול ההטענה מטלה תודעתית שמונעת את הסתלבט, ומוכן לחיות עם deviceים טעונים בכל עת במלואם.

התוכלו, ילדים,

  • לאבחן, אישית, מה כל אחד מכם?
  • האם זהו מתווה התנהלותי אופייני, יציב, על ציר זמן?
  • אם יש מתווה אופייני, האם ניתן לשינוי?
  • איך, מה משפיע, שמישהו מתאפיין בהתנהלות כזו ומישהי באחרת?
  • לאיזה כיוון שינוי ניתן יותר לצפות, למי שמאמץ את ההתנהלות המכוונת למכשירים טעונים בכל עת, או השתחררות מההתנייה?
Share

לא תשקר

משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

הפרוטוקול היהודי כמנוסח בתורה נבנה על ציוויים; מותר ובעיקר אסור.

רציונל הוא בזבוז זמן ומשאבים, לסט הנהלים לחיי חברה נשאפים על פי מחברי הפרוטוקול. לכך יש את הפרשנות המוספת.

רציונל של לא לשקר בשל הצורך לזכור את הנאמר בשקר, מפני שצריך לחיות על פי השקר או כי לא תפתח כלפי עצמך מוניטין ירוד- לא מספיק משמעותי.

אז, נשאלת השאלה; מי פחות סביר שישקר

  • זה שעול הציווי והעונש רובץ עליו,
  • או זה שהמחיר הכבד, הרציונלי מושת עליו?
Share

תובנה

משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

במלה ‘תובנה‘, נתקלתי לראשונה בסתיו 1998.
לא הכרתי את המינוח קודם.

סמנכ”ל השרות שגייס אותי, התאכזב ממני ממשהו.

מעולם לא אמר לי ממה.
היה ברור שהוא כועס, מאוכזב, לבטח אחרי שהיסס האם לגייס אותי.
עד היום לא יודע למה.

נמנע ממני.

יום אחד אמר לי, בשיחה אישית, שעשה כל מאמץ להמנע ממנה:

“..הגעתי לתובנה שיש לך בעיה עם אינטליגנציה רגשית.”

 

Share

תובנה = התנהגות

משך הקריאה: <1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

באיזו מידה אנחנו שואפים שכל תובנה תביא ישירות להתנהגות?

למה זה לא קורה?

מה המשמעויות שיש לקיום תיווך בין תובנה להתנהגות?

האם להיות ‘אנושי’, זה צידוק רומנטי להכנסת תוכן בפער המתרחב בין ניסוח תובנה להתנהגות?

Share

ערך הקול

משך הקריאה: <1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

כשכל קול שווה אחד חלקי מספר המצביעים
תחת השאלה- למי להצביע,
איך למקסם את השפעת המצביע הבודד,
נשאלות שאלות המשנה:

  • האם להצביע לפי נושא מסוים שעל הפרק בעת הבחירות?
    • פרקטית
  • האם לקדם את מי שהמצביע מזהה כמייצגים את תפישתו הכוללת?
    • אידיאולוגית.

אני בוחר בתמיכה של קולי הזעום בתפישה.

Share

שקר ופחד

משך הקריאה: <1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

שקר, עיוות מציאות ליצירת טובין הוא לא מצב טבעי אצל רובם המוחלט של האנשים.

כדי שמישהו יברוא מציאות חדשה, ביודעין, בתודעת האחר הוא צריך לחוש פחד.
הוא מנסה לברוא מציאות חדשה נוחה יותר להיותו בה.

כשמישהו משקר, כדאי לבדוק מאיזה היבטים של המציאות הוא פחד.

Share

מה יותר*?

משך הקריאה: <1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

מי שמדבר

  • לאלוהים,
  • לעצמו,
  • לחיית המחמד שלו,
  • לחפץ,

מה יותר*, אם עושה זאת לבד או בנוכחות אנשים?

* מביך/ מעורר אהדה/ השראה/ הזדהות/ הכמרת לב/ לעג/ דאגה/ פתטי/ עצב/, דיכאון/ שמחה.

Share

כוחן של מלים

משך הקריאה: <1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

מייחסים למלים כוח.

גם אני.

מתלבט האם כל מה שיש לנו זה מלים או כמעט כל.

ועם זאת, לא מסכים עם ההנחה הרווחת שהמלים מעצבות מציאות.

הן לא.

מלים יכולות להניע לפעולה.
פעולה משנה מציאות.

מלים לבדן, יכולות להעביר תיאור תפישה, ובמקרים מעטים ישנו תפישה, תודעה. 

Share

פרידה מִמֵּתים

משך הקריאה: 4 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

חיים נורמטיביים, מות סבירות

מה זה הדבר הזה ‘פרידה ממת(ים)’?

מבין מה זה פרידה מחיים; שיח אקטיבי בין שניים שיתראו בעוד זמן רב או כלל לא.

עמידת אנשים, מעל גופת מת, סמוך למותו או על סף קברו של מי שהיה פרסונה יקרה להם, מחלצת גם מאנשים אינטליגנטיים, רהוטים, דמויות שחלקן מהוות מושאי חיקוי לאחרים, אמירות ובהן להמשיך לקרוא פרידה מִמֵּתים

Share

חבל, ואולי לא

משך הקריאה: <1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

איש יקר מהצבא פגש חבר נוכחי.

בהתייחסו אלי, אמר ככה וככה דברים נעימי אוזן,
וקינח מינורית, ש-חבל שלא מיציתי עסקית.

  1. נכון,
  2. החמור מצטער שאין לו כנפיים?
  3. זו בעצם לציפייתו, אבל מה אני קשור לזה?
  4. ואולי בהנחה שאני מתוסכל על חוסר מיצוי, האם התסכול הוא בהיבט העסקי/ כלכלי?
Share

הקדמת רגש למציאות

משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

החיווי הרגשי של ‘נעים’ ‘לא נעים’ כתגובה לגירוי מסוים הוא ההליך טבעי.
מציאות מקדימה את החיווי לגביה.
תפקיד הרגש כחיווי להתנעת פעולה לשינוי מציאות.

אצל ‘המפותחים רגשית’, ה’לא יציבים רגשית’,
הנתונים למצבי רוח, השוקעים לדכדוכים,
זיהיתי את ה’נגיעה’ בתהליך, את הטיפול הישיר בתחושות, או חתירה לשינוי מציאות כדי לטפל בתחושות,
ובכך מעקרים את החיווי הרגשי האותנטי.

Share

פרק ו: בייג’ינג, מתמקמים

משך הקריאה: 6 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

פרק א’, הפטחתי ונבחתי
פרק ב’, הונג קונג, חבירה
פרק ג’, יה
פרק ד’, צ’ונגקינג, שותים עצמנו לדעת
פרק ה’, צ’ונגקינג, אוכלים

זה הפרק בו מתנחמים שאם לא עושים כסף בפרובינציה לא אבדה התקווה לעשות בגדול, בבירה, בכלל הממלכה.

יום רביעי

נוחתים בבייג’ינג. 
מחכה לנו, מיניבוס שלוקח אותנו למלון. 
מתפתחת שיחה. רציונליזם, זיקה לדת, זיקה ללאום. 
אני מנחה. 
הם הולכים לדוגמאות ל-מול העין. לא לתפישות. רחוק מדיי. 
טרבור עם רגשות אשם, לא מעלה על דעתו לחיות בישראל, אבל חשוב לו להתחתן עם יהודייה. זהות נחרצת על מצע (לוגי) נידף. 
מציין לעצמי שטרבור זה, בן התפנוקים שרצו אחריו חצי תריסר משרתות שחורות, יודע להתארגן על עצמו בהתנהלותו במרחב. איך שנע. איך שמתלבש, בארגון הזמן. וואלה. 
מעניין לנו, להם, לי. 

מובאים למלון מדהים Beijing Hyatt Park שם חוברים לאנטון ולצ’ארלס.
מכיוון שהגעתי ללא תכנון ובהתראה לא מספקת והמלון מלא, חברתי לחדר עם יה, שאמנם צעיר ממני ב-8 שנים, אך עבר מזמן את הגיל המנטלי של טולרנטיות בשיתוף חדרים.
קיצור- יה התבאס מהמצב.
זוכר את זה. צריך לעשות לו היפוך ריגשי. 

המלון מבחינתי, מעבר לעיצוב המאד נאה, הג’קוזי שהיה כל כך אסתטי, שגם השתמשתי בו, המיטות הפלאיות האלה, היו בו ארבעה להיטים-

  1. הלובי, בקומה, סורפרייז סורפרייז- 63. 
    כמו אקווריום, כל בייג’ינג פרוסה.
    אמי הייתה אומרת- “העיניים לא שבעות מראות“,
  2. מכונת הנספרסו עם הקפסולות.
    אוי, זה נפלא,
  3. דוש מקלחת rain forest ובו מַשפרצה של מטר על מטר המותקנת על התקרה שמשפריצה ים מים על הקרחת.
    תענוג, אין דברים כאלה,
  4. אבל השיא הוא כמובן הבידה.
    חתיכת האינסטרומנט הסניטרי הזה, שמופעל ללא מגע יד אדם- לוח הפיקוד לצד האפארט שולט על כל האלמנטים היווה תענוג-על. כלומר תחת.
    מותיר את היוזר להתרכז במלאכה נטו, ללא בירבורים או ביורוקרטיות.
    בי נשבעתי, בחי ישבניי, כשאהיה גדול יהיה לי משהו כזה.

אמורים ללכת למסעדת גורמה. 
נוסעים למסעדה במונית עם אנטון וצ’ארלס. תריסר מכוניות שרד גרמניות אורבות לבעליהן הסועדים בפנים. קור בייג’יני צפון אירופאי. 
ד”ר ג’והני הו איתו סעדנו בערב הראשון בהונג-קונג, מי שאמור לקשר את החבורה עם הרשויות לפתיחת המיזם למכירת לוטו כלל ארצית, אמור להצטרף אלינו.

עד ששרון וטרבור פטריק וג’והני הו מגיעים, יה מחליט ללכת לשאוף אוויר כי “אנחנו חנוקים“.
יה, בנחישות נטולת אלגנטיות מתנער, קורע אותנו מצ’ארלס ואנטון, שאמורים להמתין לשאר בפתח המסעדה, וממשיך אתי את שיחת המטוסים. 
אני חש אי-נוחות על הנטישה, ואומר לו לחזור- הוא לא רוצה. 
יה לא עונה לטלפונים של בני לווייתנו. מתפתח ויכוח בינינו. אני אומר לו שהאשכנזי שלי התעורר- לא מתאימה לי ההתנהגות הזו.
טרבור שנואש ממנו מתקשר אלי. שואל איפה אנחנו. מעביר לו את יה. אנחנו חוזרים.
אומר לו ש”לא בסדר מה שעשינו“. 
יה מקבל את הערכתי על תשובתו- “זה לא אנחנו זה אני“.

אחלה ארוחה. 
מנות שצובטים ואוכלים, מבושלות. 

חוזרים למלון, עולים למועדון xiu בקומה הששית. כל לילה במהלך ארבעת הימים הקרובים יורדים לשם. 
סט-אפ, פרוצדורה קבועה, שגרה, סגורה על עצמה, ידועה מראש. כלומר מצאו את הדבר הנכון, המתאים, לא יסכנו עם משהו אחר.

כניסה בתשלום למי שאינו אורח במלון, מעבר במגנומטר, כניסה למתחם מפואר, שני מתחמי ישיבה, בר ענק מואר מול להקה של 8 לבנים ושחורים עם זמרות שחורה ולבנה, צעירים, מדליקים, אנרגטים. 

הגברים ברובם המכריע לבנים, מיעוטם מקומיים עם חזות אוריינטלית, מיעוט זניח שחורים. צעירים. חצי מהנשים אורחות המבלות עם בני זוגן, ומחציתן צעירות, ברובן אוריינטליות עד מונגוליות ויתרתן סלביות, סוקרות, חגות בסבלנות, משחרות לטרף, לטרוף תחת הקמפיין הבלתי מתומלל ‘להטריף, להיטרף’ בעבור כמה מאוד מאות. 
ולפרקטו-קונקרטים- הקוראים חסרי הסבלנות לעודפי פלצף תחת מסווה ניואנסי- זונות.

וכל לילה אותו דבר.
שרון טרבור, פטריק, אנטון, צ’ארלס יה ואני, בתרגולת קבועה. הבילוי הוא שתייה ב-$20 לדרינק, והעאלק תרבות הנלווית לזה- אני מזמין, אתה מזמין. דיבורציית שטויות השתויים. 

יה מטביע אותי בג’ין וטוניק אחד לפני שאני מסיים את השני. 
נזכר שהיחס שלי לאלכוהוליזציה הוא כמו למסיבות- תמיד חשבתי שאני צעיר מדיי כדי ליהנות מזה.
יום אחד התעוררתי ונוכחתי שאני זקן מדיי.

הדיבורציה עם הזונות המקומיות, שלרגע מבליח הפיתוי לבצע טרנספורמציה תודעתית, פריצת דרך אישיותית, ומהמפגע האסתטי שאני מהווה להיתפש בעיני עצמי כאטרקטיבי רומנטי-סקסואלי רב-חשק עתיר ממון, בעקבות העניין שמגלות בי, כלומר בארנקי, נשים צעירות בחשכת מועדון רועש.
אבל, (לא) יבורך השם, כ’דב זקן’ כמו שאמי אמרה, אני דבק בעיקשותי, ממאן לנוע מתפישותיי העבשות- הטרנספורמציה לא קורה.

Share

הזדהות מקצועית

משך הקריאה: <1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

תגידתגיד,
מה אני אמור לחשוב על מי שמכנה עצמה icelady וכתובתה @icegaming?

האם, וזאת רק בשוליים המוספים על הרבדים העיקריים, זו הזהות המקצועית המשתלטת על עצמה? 

Share

fun&pun, הכיף ועונשו

משך הקריאה: <1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

חוגגים, לא מנהלים, ונגבה מחיר שהיה יכול להימנע.

Share

facebook קונספט, לי

משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

קונספט

רשת חברתית,
פלטפורמה לניהול ייצוג אישי עצמי. להמשיך לקרוא facebook קונספט, לי

Share

סינתוז הרצון

משך הקריאה: <1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

הרצון כשלעצמו, טהור, מסונתז, הוא לא עילה מספקת למימוש וביצוע על-ידי בעליו.
יש לחזק אותו ברציונל.
גם אם רעוע.

Share
Share