לך, לא כ'פת לי לשקר.
את עצמי לא מוכן
מעדיף לא לשקר
יכול, קורה, בעייתי:
מעיק ומסוכן
- זכירה –
- מצריך תיעוד מה נאמר למי,
- חשש –
- סבירות היתפסות,
- סכנה –
- אימוץ תפישה שגויה.
אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
מעדיף לא לשקר
יכול, קורה, בעייתי:
אז זהו, שאני גדול כבר לא אהיה –
כולה באתי ליהנות פה, בקטנה, לקצרה, שתיכף נגמרת.
מאז שעמדתי על דעתי, משתעשע בלשחק במחוזות התוכן ופאן,
מתייפח, מציק, ומזיק אם אין לי אותם.
עדות עצמית – 'אני רק מעשיוּת', מלשון פרקטיקליטי, אין מקום ותשומות לסיפורציות.
אמירה מצערת, אותי, פעמיים;
אני מכיר אשמאי חולוני, חילוני, חולני, חולמני, חלמאי, חלמוני, שגורס ש–
פרקטיקה זה לעניים.
מחסור מנטלי.
עוני מצבי יכול להישען על מציאות יחסית שמשפיעה על מצב תודעתי.
בהינתן התממשות חזון ארוך טווח, מימוש א קליינע פויטעקע אפשרי.
מה מכיל הפויטאקע?
למי?
?Ta bom
י(וס)איר דיקמ(ריא)ן
רדפן סיפורים מצ'עממים
לא לפרנסתי,
למחייתי!
עדן המxימה, משתחררת יום א'?
נכון מאוד 🙂
איך מרגישה? כמה שמחה שזה נגמר? מה תחושת המיצוי – למה לא נגמר קודם?!
ממממ אני דווקא מרגישה שהשחרור בא בעיתוי טוב..
מצד אחד אני מרגישה שהגעתי לשיא שלי מבחינה מקצועית ופיקודית, מצד שני יש עוד קצת טעם של עוד… אבל כמובן שגם שמחה להשתחרר ולהמשיך ליעד הבא 🙂
מחשבה שמרנית, אמונית לאומנית, מתאפיינת גם בהגנה מפני מצב יותר גרוע.
ישנו חשש, אינהרנטי לתצורת המחשבה עם התניה אישית ביצועית,
שתלויה במידת קדושת הערך שעל הפרק לשמרן,
ובמידת הגבולות והמעצורים האישיותיים המאפיינים.
בעל מחשבה שמרנית במצב היותו מאוים,
בהקשרים דתיים ולאומיים שגולשים להיבטי חיים אחרים,
בתפישה השמרנית קיימת אמונה, שכדי להגיע להקלת הגאולה המשחררת,
יש לעבור מ
מניח שביהדות ובנצרות יש לכך שם, שאינני יודע מהו.
כך, ההמתנה במצב אי-נוחות, כהתנייה, יש שאיפה להאיץ את התהליך כדי לסיים את מה שהכרחי, שממילא יגיע, לכן, יש, כדאי להאיצו, במכוון, יזום, כדי לשלוט בו.
ביטוי קונקרטי לכך, הוא ייחול של מי מהאנשים, שיהיה ירי מהרצועה, כדי להוכיח שבעצם מה שנגמר לא הסתיים, וחייבים לעבור גיהנום מקומי קטן ויזום כעת בדרך להגעה לעולם נשאף שכולו טוב.
Dearest Friends
By now, you know that Thank G-d Ben's bone marrow results came back normal. While still a path ahead, this is wonderful news we have prayed for.
These days for me are filled with endless tears. Both of joy and gratitude, but also a flood of emotions which I held back to survive the three years (Jan 4.)
As I turn 50 years old in two days, I have much to take inventory of, process and be grateful for. Praying every day for my sons survival has obviously impacted this preparation and prioritized my focus for three years.
I have thought a lot about Legacy, Friendship, Charity, Faith, Values and Responsibility. I have held off until this day, to write about any of it, with absolute deference to Ben's survival and devotion to him and Daniella, and to Orly and I navigating this. They are both such amazing children. Now I intend to share much more, both with my close friends and others.
First and foremost, THANK YOU to every person who gave my son prayers and good thoughts, and every person who blessed me, my children, and Orly with friendship. That is the main objective of this email.
I will be writing a lot this year. A few brief topics that I will be sharing more on:
You only know what you can take when it hits you and I believe that G-d or some Universal order gives you just what you can take. No trauma, no matter how devastating, exceeds the power of the resilience we are capable of commanding to face it.
Your first instinct will guide you when faith is needed. For me it came in the first milliseconds and flowed from there. We muster what we need.
From the moment this happened, I experienced angelic kisses in moments for which I am deeply grateful. These include genuinely magical experiences at the airport and on the flights home, throughout the hospitalizations, incredible moments of awareness and love from great friends and total strangers, the beautiful angelic Doctor Ben was blessed with at the beginning of this (who is copied), and of course, my own, our family, and both children's incredible resilience.
I look forward to sharing these blessings, like the strangers on the 26 hours of flights home and even the one movie I saw, to the transcending and cherished conversations I had with some of you, to the father of another child we came across at the beginning who I asked about often and ran into only two days ago and hugged. In that hug, I knew he knew what I went thru and also that it would be alright. Whether the hug with that total stranger, or a deep chat with my atheist dear friend Yair, I felt I was kissed by an Angel during a number of precious moments. (Vinnie the dad just sent a text and Yair just called.)
Oye. Too much to cover and do not want to appear angry. Much more to come on this, but for now, with respect; give friendship, community and communication, real support and love, to real people facing trauma. Do this before you put a nickel in a cancer related charity.
Nothing more powerful. When it is real, you know it, and sadly sometimes in a trauma, you discover when it isn't. From some of you in a hug, others showing up, others in communication and many with prayers, thank you thank you.
Lots of love,
Steven
בפנמה התבקשתי לשכנע מהמרים מסוממים שלשכור מהמרים שיכורים זה רעיון הזוי ומשקר.
במוסקבה התאמצתי לאכול בורשט עם מזלג.
במלאווי נאלצתי להשקות עצים עם פיפטה.
לא נסעתי לגרינלנד למכור להם קרח, ולא ללוב למכור חול. לסין נסעתי להקים רשת לוטרי. הייתי צריך להתמקד בקרח וחול.
באנגולה מוניתי לשאוב מים עם מסננת.
אשכנזי מתנשא, חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית וחף מחמלה
שכמותי
מקבל התנצלות
לא עם הכרה אמפטית בנזק שנגרם לו,
אלא רק בהכרה מילולית, רציונלית ואותנטית של המתנצל
בהבנת תרומתו להליך גרימת הנזק
ולשיעורו.
אינדולגנציה, התנצלויות, פיצויים, מרתיחים לי את טמפרטורת חימתי,
במיוחד, אם יש דרישה לכך, או חוסר הבנה של 'איך זה ש…, הרי התנצלתי.'
אחאנא"ר וחף מחמלה
שכמותי,
מקבל בהבנה איחור או ביטול
מפגש מתואם
רק עם קבלת, אם התקבלה,
הודעה טרום הקביעה הנקובה, בעת שהמאחר יודע
ויִידֵע על איחור או ביטול.
סיבת או צידוק האיחור לא רלוונטיות,
אלא רק מועד העדכון,
טרם קרות המפגש.
עדיף מאוחר מאשר אף פעם,
אף פעם לא לאחר- עדיף.
חתירה לפרגמנטיות, אֱמוניות, לאומנות, סדר, כוח גדול עוצמתי, התכנסות הזדהותית, פשט(נ)ות נתפשת להמון, חתירה לתוצאה, גאולה, הסמלה טקסיות, עכשיו מייד, התקשרות רגשית,
לעומת
חתירה לרציונליות, התבדרות, ערעור, מורכבות, פרקטיקה דה פרגמנטית, מקדמת נטולת מצע הקשרי.
קפיצה להמשך ה-התייחסות הלא טכנולוגית, בעמוד זה. להמשיך לקרוא iOS Android
נטיית מחשבה שמרנית היא להצמד למהות שנקבעה א-פריורית.
חלק מכך היא למציאות מוגדרת קבועה יציבה.
מצביע ימני תובע ממועמדיו למשרות שלטוניות ש'יתחייבו ל…'
לסגנון, לדרך פעולה ועוד יותר לתוצאה. להמשיך לקרוא חישוק ימני

התכתבתי עם היפרנורמטיב, נחמד.
'נחמדות' היא איכות תקשורתית.
כתכונה, זו יכולת, לתקשר, להתממשק עם מי שנעים להתחכך אתו, תקשורתית.
'נחמד' זה מי שבמכלול התקשורת אתו, משרה נינוחות על מי שמתַקשר איתו.
להיות 'נחמד' זו תכונה אנושית רבת ערך. מאד.
בנוסף, להיותה רבת ערך, 'נחמדות' בתצורתה האותנטית, אורגנית, טבעית, היא בנדירות יחסית. להמשיך לקרוא נחמד, אני?
אני מבחין בתופעה, שלרבים ממכריי גירויי החיים, כבדים, קשים, להם מנשוא.
התכנים האופפים אותם מאיימים על שלוותם המעורערת מקדמית.
נראה לי, שבהשוואת האנרגיה שהייתה לאותם אנשים בעבר לזו הנוכחית – כעת פחות.
הרבה פחות.
הם בהליך התכנסות.
להמשיך לקרוא התכנסות פנימה
נדב תמיר שלח לי את המאמר המצורף.
מבחינתי מהחיוויים שמראים שמחשבה רציונלית, נקייה מטעמים, מהעדפות אישיות, מהתניות פרסונליות, מביאה לעקרונות דומים, אנונימית,
בשונה ממחשבה שמרנית שמתכנסת לעקרונות שרירותיים שמאפשרים להגיע אליהם וולונטארית היא ב
קשה לי לקרוא את המאמר-

להרגיז? זה מרגיז? זה כאילו, כמו מישהו ששם על עצמו חגורת נפץ להרוג עצמו, לפגוע באחרים, ברכוש? להמשיך לקרוא הסמלה – אווילות שקולה