כשמן* הסך את גלגלי השיניים, בריאות נפשית סכה את בעליה בהתחככות עם מאורעות שוחקים.
כשמן
הדחתי את ידידי הנערץ ללימודי רכיבת אופנוע.
דאגתי שמא ייתפס.
הרגיע, שאם יראה משטרה יברח, שכן כמומחה להימורים וסְפּרֶדים, הסיכוי שיתפסו אותו יותר קטן מהנזק שייגרם לו אם רשיונו, שטרם יורט, יישלל,
ובכלל, הוא רוצה עוד אופנוע. אחד זה משעמם.
נשאלתי, "במה עובד כעת?"
"אני? לא עובד כלל. כלומר, מכ/בלה את עיתותיי בייצור תצוקות וניפוק תעוקות למכריי ולחבריי המתמעטים. ללא תשלום, on the house, כך שאי אפשר לקרוא לכך עבודה.
אני עושה זאת, לא לפרנסתי.
למחייתי."
בתי ערכה מבחן בכושר גופני.
צלחה אותו בהצלחה.
היא תהתה בקול:
אם גמרתי אותו בחיים, יכול להיות שהייתי יכולה לעשות טוב יותר?
אז התלבטתי, האם
ר'ישל'ה- ר', או רונן רודיק, חבר מניו יורק.
הכרנו באוניברסיטתנו המפוקפקת. בהשראת פרשת קו 300 שארעה אז, אני הייתי דל'ת, הוא- ר', ובחיבה- ר'ישל'ה, עד היום.
יפה כפסל – הוא לא רואה את זה – פרופיל קיסר רומי מוטבע. הסתפר כל שבועיים, פעם בשבוע גילוח עורף. להמשיך לקרוא מינורי באם-אז מוטיבציוני
הייתי אומר לאבי ש
המשפט שאמרת הוא לא בלתי נכון.
לא-זוכר-מי-אמר-ש
זיקנה, זה שמישהו רואה את הדימיון שלו להוריו.
כן, אני מתמחה בהנפקת משפטים לא בלתי נכונים, ומתעמק בשכלול היכולת.
חבר, טיפוס, אינטליגנט, מוכשר באופן יוצא דופן.
במקור דתי.
למד ראיית חשבון. היה חשב.
ניהל בתי השקעות.
רץ מרתונים, בקוטב, טיפס הרים, באקסטרים, באומנויות הלחימה.
לומד מקרא. ואכדית.
הקים מועדוני ריצה ולחימה, ביקר באשארמיאדות.
מתייחס לעצמו כמי שנע על דיסציפלינות. נחשף, שינה חידש.
(מכיוון שבא מעולם דתי) הגזירות השוות והאלגוריות רווחות במחשבתו ובשפתו, מרבה להשתמש בדימויים, ואף נותן להם חיים עצמאיים משלהם.
דיבר על
'חישול פלדה באמצעות חימומה, הטחת מכות בה, וקירורה,
שוב ושוב,
תוך סיכון שבירתה.'
מאוהב באליגוריה.
לתמיהתי.
אולי בשל היותו ניחן ביכולות-על
נע על יישום מסלול כישורים, מעשים, פרוטוקולים ורוטינות הנובעות מאותו מקור על מגוון דיסציפלינות והתנועה היא רק תנועה יישומית, לא תפישתית?.
ואני, בנמיכות שואייל, אז מה אם כך מחשלים פלדה? האם בחירה באליגוריה בוראת מציאות ולכן יש להשליך את הבריאה הוירטואלית הזו, כעונש, על בוראה, אישית?
אם נעשית פנייה המשרתת את הנמען,
והנמען מסתפק במנאד רוש
– לא מוצא לנכון להגיב –
כלומר מוצא לנכון לא להגיב,
זהו סימפטום מובהק
במובן שמשהו
בהתנהלות, במערכת הערכים התקשורתית
משובש.
מבחינתי – היעדר התגובה הוא חיווי,
לטעמי – סוג של חיווי מצוקתי, או מצוקה חיוויית.
להמשיך לקרוא מנאד רוש, מנוד ראש
בניסוח כלל עלולות לצוף שתי בעיות:
דברתי עם מכר. פרקטו-קונקרטי. קפוץ. חזק. שמרן רפובליקן.
אמרתי לו בהקשר השיח,
"שביושר אינטלקטואלי- משאב בנדירות, לא כי יש בו מחסור, אלא כי אין לו ביקוש… ככה, ככה וככה."
בהמשך, באופייניות, הצעתי לו, שבמזגן, באופליין, יפצ'פץ' בינו לבין עצמו את ההבדל בין יושר ליושר אינטלקטואלי, ובעיקר את המבחין, הקו המפריד ביניהם.
"דון על זה עם אשתך" הצעתי, לגיחוכו.
לאחר שנפרדנו, אני, חרחרן ריב מגון וחילופי שבבי תוכן, מתמסר עם אשתו עורכת הדין- מהצד התעסוקתי פרקטי של הפרופסיה, שואל אותה אם אפשר לעשות שימוש בסגולותיה האינטר-פרופסיונאליות.
היא משיבה בהיסוס.
שואל אותה האם המושגים יושר ויושר אינטלקטואלי נהירים לה.
עונה ש… יושר נהיר. יושר אינטלקטואלי איננה מכירה מושג זה, שמגיע בצמד מילים אלה, לא נתקלתי בו בחיי היומיום- ״כמושג״. על אף שניתן להסבירו בצורה הגיונית כלשהי!
21:15, Apr 6 –:
כפי שציינתי את המושג יושר קל מאוד לפרש. את המושג יושר אינטלקטואלי, קשה יותר שכן אין הוא שגור בשפה היומית של האנשים, אלא בשפה המקצועית בין עורכי הדין.
אינני מבינה לאן אתה חותר ועל מה דנתם.
כשאני מקבלת שיעורי בית אני נוהגת לברר מה עלי לעשות מדויקות.
מאחר שאינני מבינה קשה לי לשתף פעולה עם שני אנשים משועממים….
21:18, Apr 6 –:
דבר נוסף שעלי להוסיף, הוא שנדירותו של היושר האינטלקטואלי, ימשיך להיות קיים על אף הביקוש הרב שיש לו, שכן קשה מאוד לצפות מאנשים להיות קשובים ואובייקטיביים, או לכל הפחות להודות בצדקת הצד השני.
21:19, Apr 6 – yair dickmann :
או.קי., מעניין.
21:25, Apr 6 –:
כפי שציינתי הביקוש הינו בכותלי ביהמ״ש בעיקר, נוכח העובדה שכפרט אתה פחות קשוב לצרכי אחרים, ועסוק לרוב אחר הצרכים הסובייקטיביים שלך.
21:26, Apr 6 –:
לדעתי הביקוש העיקרי בחיי היומיום הינו ליושר ופחות ליושר האינטלקטואלי.
21:27, Apr 6 –:
מקווה שדעתי עונה על צרכיך… וכאן אתה מתבקש להשתמש ביושר האינטלקטואלי שלך!
כן, מכל פעולה ניתן, כדאי להפיק למידה.
שמעתי על הקלישאה.
בשני מיזמים שנטלתי חלק, הושקעו משאבים.
לא יצא מהם דבר.
בשניהם, המובילים סיכמו לאחר מכן- ש'למדנו'.
אני למדתי שהמיזמים מסיבות רבות ומסוימות לא ישים.
שהיה עדיף, לאחר המעשה, לא להיכנס.
שעם הידע שיש כעת לא כדאי היה להיכנס.
כשאחר מכיר את הסובייקט בתיווך מסך.
ט"ו בשבט תשכ"ז.
דף סטנסיל מודפס.
הנחייה ללמוד בע"פ.
שקלתי התאבדות.
לא שוכח:
שתיל קטן
בט"ו בשבט
עמד בגן
לחש בלאט,
מי ילד זה
אותי שתל
האם ישקה
אולי יחדל?
האם יזכור
זה השותל,
גם לעדור
גם לזבל.
הו הלוואי
שלא אבול.
אהיה לעץ
לעץ גדול.
אמרו לנו שזה שיר אפריקאי.
עם נגינה.
מה קומה באלי בלה בימבה,
בלה בימבה, בלה בימבה,
מה קומה באלי בלה בימבה,
מה קומה, באליבן.
תוהה באוזני ידידי הנערץ על מקור הכנסתה של סלבריק'ה דה לה שמאטע,
שמתנועעת ברכב מצ'וחצ'ח, מתוקתקת בתיקים לא שפויים. כספית.
הוא משער, שהעסק שלה אכן לא מניב את ההכנסות התומכות ברמת חייה המוחצנת, ולכן מניח שספונסרים מעורבים בפיצ'פוץ' שדיה, מעשי ידי מנתייח. להמשיך לקרוא מינורי בעובדות החיים
כניסה לשדה מוקשים, ועדיין-
* מ.ש. = מס שפתיים.
חבר שאל,
"רגע, רגע, אז אנחנו בעצם עכברים במעבדה שלך?"
"ממש לא, פרחים בבלקון."
אחר הציע
צלחת פטרי.
אביו של חיליק נפטר.
שואל אותו על מנהגי האבלות.
במהלך השבעה מסביר ש'אינו מאמין בטקסים.
אני לא מציק.
אחרי השבעה שואל מה המגבלות ההתנהלותיות בכל הקשור לאירועי שמחה.
מבהיר, שאצלם בעדה הכל בפנים. לא מחצינים. ומוסיף, שמי שתוהה למה הוריד את הזקן אחרי שבוע, שיידע שהם נוצרים את זיכרון הנפטר פנימה ולא בסמלים חיצוניים.
מכיר את אלה שבאמירתם
"אני יודע מה טוב עבורי"
היא תמלול לרגולציה כלשהי.
נראה לי, שבעיקר הם מבקשים להימנע עם מה שבדיעבד נתפש להם כ-לא טוב עבורם.
בדומה, לא בזהות לתמונה, שיש בה
בסיטואציה חברתית,
תמונה | סיטואציה חברתית |
| הקנבס המהווה מצע לתוכן הגרפי, | האנשים המרכיבים את הסיטואציה הפרסונה המייצגת את המאסה, |
| התוכן הגרפי תמהיל הצבעים המרכיבים את האימאג' הנראה לעין, | חזות, זהות הקבוצה הנתפשת הפרסונה הנתפשת כמייצגת את זהות הקבוצה, |
| מסגרת התמונה המבחינה בינה לבין היתר, | שולי הקבוצה הפרסונה השולית בתמונה, הדמות המסמנת את גבולות הסיטואציה, |
| הצייר קובע התוכן, | יזם הסיטואציה, מוביל הקבוצה ומשפיע על פניה הנתפשות, |
| הצופים הבוחנים את ההתרחשות הקבוצתית, | מי שמחוץ לסיטואציה הפרסונה הבוחנת. |
| המסמר/ כן עליו התמונה תלויה/ מונחת. | דומיננט דמות המפתח, פרטי הקבוצה מתנהגים על פי ערכיה והנורמות אותה מציבה. |
בשונה מתמונה, שהיא עצם דומם נתפש על ידי החושים המעובדים על ידי הצופים,
סיטואציה חברתית מורכבת מאנשים,
כלומר רמת המורכבות שונה לחלוטין.
סיטואציה חברתית
Try it at home, see if the models works on groups you know
