הפוסט בהליך עריכה שלא הושלם.
זוכר את אבי באילת אמצע שנות ה-60 מניח תפילין.
בחולון, סוף שנות ה-60, תחילת ה-70, מיצה את ההנחה, היה אחרי;
בחגים הלכנו לבית כנסת ישורון, תקע את הסכין באדמה כשאני בצעתי משהו חלבי בסכין חיתוך בשרי, בימי ששי עשה קידוש, וכשאני בדקתי גבולות ואמרתי 'לא' לרוטינה שאני מקדש אחריו, הנחה 'כן'. נעצרתי שם- כלומר לא בדקתי את אלסטיות הגבול, חזרתי על 'ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם'. היה נראה לי הכי מעושה שיכול, הטקסט, האינטונציה, הדרישה. להמשיך לקרוא מינורי בהבדלה בין קודש לחול
בחינת סוגיה ערכית, במנותק ממעורבות אישית, אינטרסנטית או רגשית.
מונע את התכנות עדות הבוחן,
גם אם העיד, נשבע, התחנן שעשה זאת 'ביושר אינטלקטואלי'.
בעדותו זו של הבוחן, הוא מעיד ש
נחמה, פיצוי, עיקוף –
בוחן המבקש לבטא את כוונותו לבחון סוגיה במנותק ממעורבותו בה,
יכול לומר-
ב'התכווננות ליושר אינטלקטואלי'.
יתכבד ויתן לאחר, מחוץ לסיטואציה לתייג אותה כ'ישרה אינטלקטואלית'.
כותב לעצמי.
לעתים, מניח, שיהיה מי שאולי ימצא עניין במה שאני כותב.
מרבה לטעות בכך,
אגב.
שמייח, תמיד, שיש מי שמבקר את מה שכותב.
אם יש מי שעושה לי בקרה,
מרצונו,
על מה שאני כותב,
עוד לפני העניין שיש לי לענות לו,
אני אסיר תודה על נכונותו המתעניינת.
לכן,
אם מישהו שואל אותי על משהו שכתבתי, יש לי עניין כפול לענות לו, מ
כשמי שמכיר שואל אותי על מה שכתבתי העניין הכפול מראש, מוכפל.
מתמטיקוש.
בעבר, התעסקו בהפרעות אישיותיות שאיימו על שלום החברה או מי מפרטיה.
עם ההתפתחות, בהאצה דרמטית במאה ה-19, היבנות הפסיכולוגיה, העיסוק בכך, במלל, במחקר, בפיתוח תיאוריות, גורמים משפיעים, רעיוניים, פיזייים, כימיים…, רב, ויורד לרמת החתירה לקונפיגורציה אישיותית להתאמה לרצונות הפרט, הוריו, ואבחוני מוסדות שמתלים כניסה בשעריהם בתוצרי הניואנסים המוערכים.
העיסוק בטרנספורמציה אישית של פרט את עצמו או תביעה מאחר מתגבר.
בין היתר, יש מי
אני, שלא ראיתי טרנספורמציה אישיותית, מתמקד בניסיונות ההבנה,
בידיעה, שניסיון הבנה זה הצעה עם תוקף זמני להסבר של משהו קבוע,
בניסיון לנבא פאטרן התנהגותי.
אמי האהובה הייתה סופקת כפותיה, נאנחת, קובעת, חורצת, מדווחת, מציינת, מתלוננת:
"יאירי, אתה מקצר לי את החיים."
"יאירי, אתה מוריד אותי ביגון שאולה."
ואני תוהה,
האם המליצות הייתה סובלימציה לרגעי תסכול?
ה-
משגע פילים.
היה בקורת רוח.
גילוי חוסר הערכה כלפי מי(שהו) הוא, באשר הוא, היא סיבה לצער.
יש הרואים בחוסר הערכה אליהם כאקט אלים, כלפיהם.
זה קורה כאשר חוסר הערך המופגן מכאיב להם ברמה של פעולה אלימה. להמשיך לקרוא בין זלזול לאלימות
אחאנא"ר* שכמוני מכוייל ל-
הטייה מתחשבת ב-
סיכויי ההתכנות של הנושאים,
לא לעוצמת הטובין/ בישין שעל הפרק.
כך, אין לשכמותי
ו-לא, לא חושב שזו בחירה מודעת וולונטארית,
זו כן, התנייה, 'איכות אנושית' שעוד לא ברורים וממילא לא ממופים לי מקורותיה.
* אחאנא"ר – אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית.
אומרים שֶ
להיסטוריה יש דרכים משלה להעניש את מי שרוצה להשפיע עליה.
אני גורס,
שבמובהק אף יותר,
טיפול מעצים בדימוי עצמי נמוך,
הניסיון לתת לגורם הערך הירוד תיוג של ערך גבוה,
מעצים,
את נמיכות הדימוי, במובן שמקבע את היותו, ומעמיק את ערכו השלילי.
פוגש אופטימיים.
אלה בגרסת 'חסרי התקנה',
מְתָחזקים עצמם רגשית, זו דרכם להתמודד עם מציאות בלתי נסבלת מבחינתם;
חוסר הסכמה איתה, עם מוראותיה, הכמיהה הרגשית לשנותה לאלטרנטיבה רעה פחות, נעימה יותר.
אם ישפשפו מספיק את מעטה האופטימיות הנוצצת חסרת התקנה – מלנכוליות הדכאון תבצבץ.
ככלל, חיוויים כאלה מעציבים ומכמירים. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי אופטימיות חסרת תקנה
החתירה לשורה תחתונה מובנת לי בעולם רווי מסרים.
יש לי רתיעה מ'שורה תחתונה' ככלי, ועוד יותר מצרכניה המשתמשים בכלי ככלי הערכה של התנהלות אנושית.
לכל שורה תחתונה של עניין ויטאלי, חי, יש שורה תחתונה יותר, אחריה.
לכל שורה תחתונה של משהו סגור, מת, יש שורה תחתונה יותר, אפשרית, אחריה של הערכה מחודשת של 'השורה התחתונה'.
האם 'שורה תחתונה' היא שיקוף מצב עכשווי? להמשיך לקרוא שורה תחתונה
Think you've got what it takes? Send your application to discovermore@harley-davidson.com and tell us:
Hey Guys,
Congratulations,
you found the man for the mission 🙄
I do think I have what it takes. להמשיך לקרוא discover more Harley Davidson
ע.ק., הוא בכלל עילוי פיסיקלי,
אבקש ממנו שישלח לי אווירון אקדמי קתדרלי, חסר לי אחד כזה,
סיפר בניו יורק,
שאביו – לא חשוב מאיזו עדה –
היה מנחה את אימו בתנועת האגודל והאצבע המורה על הקפה שהוא מבקש-
להמשיך לקרוא תקשורת הנחיות ומחוות
אתה אומר שאתה אוהב שמסתלבטים עליך. לצערי אני חייב לתת סתם קומפלימנט. אחת התכונות שלך שאני מעריך זה היכולת לקחת ולעורר שיחה – ע"ע השיחה אתמול בערב בארוחת ערב. זהו.
עשיתי זאת. אני מקווה שאתה לא נפגע מהקומפלימנט 😎 להמשיך לקרוא תקשורתי
ארז גרון, רואה החשבון המתוק שעובד אתי סיפר,
שנשיא אמריקאי צוטט כמי שאמר ש
"עדיף לשתוק לפעמים,
ושיחשבו שאתה אידיוט
מאשר לדבר כל הזמן,
ושיהיו בטוחים."
דוקטורטים נקראים על מסעות הצלבנים, עבודות סמינריוניות נכתבות על הקפלה הסיסטינית ותיאוריות סוציולוגיות.
אז שלא אעלה על הכתב עקרונות מנחים לתוצר הכי משמעותי, בעצם היחיד, בחיי?
תפישותיהם הערכיות, הפוליטיות, הנטיות האסתטיות, ההתייחסויות לאמונות, של ילדיי דומות במידה רבה לאלה של הוריהם; תוצר גנים, האישיות המתפתחת האתוס האופף.
האם זו סיבה לשמחה?
בחירות 2015 הפתיעו אותי בכך, שלאסי שבה הביתה, למלונת בעליה.
חביירים, מכרים שמכיר 30 ו- 45, שנה חזרו לכור מחצבת הטיפול בתפישת ערכם העצמי. להמשיך לקרוא מלונה אידיאולוגית
בשיח כללי, בעיקר פוליטי, לתיוג 'קיצוניות' יש ערך רב שכן התווית מתייחסת
ערכית שלילית, למידת הקרבה/ריחוק למרכז, קונצנזוס, נורמטיביות- המחוזות נשאפים.
בתכניתו של עודד שחר, 'פוליטיקה',
מנחה מיומן, ששמע כבר יותר משניתן לחדש לו,
שאינו מאפשר למרואייניו לסיים את פסקת דבריהם,
התארחה חברת הכנסת מטעם יש עתיד עליזה לביא, כשהיא מהווה את ייצוג המרכז האנטי קיצוני.
בדבריה- גילוי נאות:-) כפי שאני שמעתי והבנתי אותם,
להמשיך לקרוא חתירה למרכז תוך התרחקות מקיצון וממשמעות
'מוסר' לחותרי נורמטיביות מתבטא ביישום עקרון ההדדיות.
במקום לחפור, להתלבט, לנסייח, להגדיר,
כבמבחן אמריקאי שלא יודעים ת'תשובה,
פוזלים ימינה/שמאלה,
בודקים מה עשו אחרים,
ויאללה, זה בסדר, נכון, מוסרי, הוגן, ראוי, מתבקש.
הגעתי למסקנה שמשחק הפול,
בבורותי, הזמנית, הניתנת לתיקון, אם היה עניין, אינני מבחין בהבדל בינו לבין ביליארד,
הוא פלטפורמה לביטוי מנעד המנייריזם הרחב ביותר שאני מכיר, בין משחקים. להמשיך לקרוא מנייריזם
