להערכתי, פורים 2016 משופע ביותר התחפשויות של מבוגרים מאשר בעבר, בעיקר הרחוק.
מייחס זאת לעידן של ייצוגים,
שימוש פושה מתעצם ורווח
בתיווכי מסך, בריבוי ממדים
כרשתות חברתיות, פייסבוק, בנייה עצמונית של ערכים אישיים בוויקיפדיה,
שמשפיעים, משלימים גם על הרצון, היכולת, הנטייה לטפל בדימויים.
אני אוהב שמשמיצים אותי,
צוחקים, מסתלבטים עלי –
הרווחתי כל השמצה ביושר,
זה עושה לי טוב,
אם לא לעור הפנים,
לאור הפנים.
רואה בכך – אצל אחרים – סוג ביטחון, התנשאות מבורכת, על מתנחתים.
רק מתחילת 2016, שמעתי בהקשר אלי קשירה ביני לבין המושג 'גורו'. ג.ו.ר.ו., מבוטא Guru, כבר – אָיינְס, צְוָוי, דְרָיי – משחזר, שש-שבע פעמים, לפחות, וזכרוני לא משהו.
ואני, אינסטינקטיבית הודף;
מה לי ולגורויאדה?
ואני כבר יודייע, שֶאָל לו למישהו, בטח לא לי, להלין, שבעולם בו המדיום הוא המסר הייצוג הוא התוכן, להתלונן על שאני נתפש באופן שונה מאיך שנראה לי 'נכון' הייתי מעדיף. כל תפישה הורווחה ביושר. וזה לא מחמיא לי. סתם לא נכון. להמשיך לקרוא גורו? לא. קנגורו*
אמירתו של בני ציפר מבטאת תפישה קונסרבטיבית, אמונית לאומנית, ובעזרת ציפר כעת גם ארטיסטית, אמנית, בו תפקיד פרט הוא שירות רעיון נשגב קולקטיביסטי. להמשיך לקרוא בני ציפר: "הדרישה מאייל גולן…"
את היות חיי טובים,
גם אם לא מושלמים,
אני משייך לשלושה נדבכים:
כבוד = ייצוג
בעבר –
ה'כבוד' היה תוצר ההתייחסות החיובית אל מכלול תפישתי של התנהלות אדם אחר. להמשיך לקרוא רדיפת ייצוג
אני, יש לי הומור גיאוגרפי.
ישנם מחוזות שאת מעט ההומור שיש לי- אני מאבד.
בשום מקום, איש-
הוא, אני,
לא מצחיק.
רק את עצמי להצחיק ידעתי.
פער שלילי בין ערכיות כוונה
איך נתפשים בתודעה אחרת,
לבין
ההבנה שנתפשים שלילית.
בעולם נסמך על, עתיר ייצוגים, תפישת ערך עצמית מושפעת, איך לא, מהותית, ממורכבות וריבוי ייצוגים.
פייסבוק, לתפישתי, היא רשת חברתית כפרקטיקה, ובפועל היא פלטפורמה לניהול ייצוג עצמי של החבר בה. להמשיך לקרוא תפישת ערך עצמי מלמעלה או מלמטה
פגשתי קונסרבטיבים שאינם מצביעי ליכוד.
בסופו של דבר הם ליכודניקים, שלא 'נאה' להם
הערכים אותם ערכים. תגובתיים לאותם הטיות תודעתיות, רגישים לאותם סנטימנטים.
כן, והם ליכודניקים, לא רק בסופו של דבר, אלא בתחילתו. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שמרנים ליכודניקים
לא נשים ולא קטינים.
הטרדתי- בעבר,
מעיק- בהווה,
אציק- בעתיד,
בעיקר לגברים בגיל העמידה.
עם זאת,
לא אקפייח אחיירים,
ללא הבדל מין, דת, גזע גיל ומין,
בכל הנושאים- בהם יש לי עניין.
בשתי תגובות אנושיות אני בוטח ביכולתי להאמין לפענח נכוחה:
שימוש מניפולטיבי, ממנף, בתודעת אחר
לפיצוי, לשינוי חיווי רגשי שלילי לכיוון מגמה חיובית,
וזאת בלא טיפול בהיבטי מציאות, בגורמים מחוללי הבעיה,
לא בתשומותיהם, לא בכספם, free of charge.
את שטיק הנחמה המציאה הדת,
ומאמינים מיישמים.
התנצלות היא בת-דודתה של התנחמות.
ותודה להערותיו של ידידי הנערץ.
בעידן תקינות הדיבור,
עת מוראות הדיפרסיה,
תקופת העליצות המזוייפת,
זמן הפוליטיקלי קורקט,
עשור ייצור ושחלוף נראטיבים,
עונת הִמנעות מקונפליקטים,
מילניום שימוש ייצוגי מציאות,
פייסבוק כמציאות אלטרנטיבית,
יצירת ערכים עצמונית וויקיפדית,
התמרת ייצוג למציאות,
התייחסות למציאות כייצוג, ותחזוקו כעצמאי,
הקלקת אמוג'י כביטוי רגשי,
לִקְלוק הלייק כאישוש קיומי.
מאת המלים המתוקות, שחוקות,
מעט האמת ולרוב אמירות ריקות,
מציאות אלטרנטיבית ועובדות חלופיות, להמשיך לקרוא חיווי אותנטי
ניתן לומר עלי לא מעט.
הכל יהיה נכון,
או כמעט,
או לפחות לא בלתי נבון. להמשיך לקרוא עמקי רצינותי
שהעלה את הסוגיה 'מה זה 'נבון'.
מה זה נבון, אינני יודע.
כן יודע איך אני מתייחס ל'תבונה' או 'נבונות' שנשמע/ נקרא לי יותייר טוף.
הערכת יכולות תודעתיות של הזולת היא להמשיך לקרוא טיוטאת רשימת ביטויי כישורי תודעה
עדות עצמית –
'אני עסוק', בן הדודה של 'אין לי זמן', ובת הדוד 'זמני יקר',
מבקש לייחס ל –
מצוקתו, קמצנותו התשומתית, מחסורו האנרגטי, כאוטיותו ההתארגנותית, חדלון היענותו –
אותם חיוויי חולשה ואי נוחות אותנטיים –
בהיפוך מילולי,
ערכיות חיובית. להמשיך לקרוא "אני עסוק"
בשיחה עמו, השתמשתי בתואר 'מרושע' על מישהו.
החבר שאל מה ההבדל בין 'רע' ל'מרושע'?
היה נראה לי לא נכון השימוש השפתי ב'רע' בהקשר המסויים ההוא.
זו שלילה פשוטה, בסיסית, גורפת, מוחלטת.
זו לא מהות רוע,
זה סובייקט שבמודע או שלא,
מבחירה או מהתנייה או מכמעט-כורח,
משתמש באלמנטים שליליים בהישג תודעתו, ידו, כדי להשפיע על אובייקטים אחרים.
לכן, 'מרושע' תואם יותר את מרבית גילויי ההתנהגות האנושית סביבנו.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט;
מין מחוות של שמרנים רפובליקנים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית?
שיהיה.
** הוא, היה לו שם מפואר, ועשה לו, לשם, ברית מלה.
*** הוא, בעזרתו, הבנתי (גם, לימד אותי עוד דברים) מה זו חסכנות אנרגטית,
**** הוא אכן מהנבונים שפגשתי,
– לדעתי יותר נבון ממה שהוא מייחס לעצמו,
– ואני אפילו מואשם כמעריץ שלו.
פגשתי ליברלים נטולי חמלה,
כלומר את החמלה האצורה בהם הם מפנים ל'צריכה אישית'- רק לעצמם,
שגורסים שליברליות היא 'חמלתית'.
הם תופשים 'חמלה' כ'תבונה', 'הומור', 'אחריות', 'אומץ', 'פתיחות'- כ- virtues, שרוב האנשים רוצים לייחס לעצמם, ונפגעים אם אחרים שוללים תכונה זו מהם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – ליברלים 'חמלתיים'
פוגייש שמרנים מבית, מימין על ערכים, תומכי רייגן, יאיר לפיד, שנעו 'שמאלה', ואף שמאלה מכך רחמנא ליצלן.
חלק מתופעה כוללת, דה-פרגמנטיות שמרנית,
בתצורה פרטית מסויימת, של שמרנות מתרככת,
זו תנועת פרטיקולרית בתוך זרימה כוללת, שמרנית.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שמרנים דינמיים
