אם המשאבים הנתפשים אינם ריאליים, יציף את ההמון הכמֶה ברגשי גאווה, כבוד ותקווה פטריוטית.
Crushing the institutions of government in the service of a revered leader is common conservatism, anywhere, at any time, regardless of culture or language.
דוקטור מיכה גודמן מצר על חוסר סבלנות, מלין על העדר יכולת לקבל פלורליזם.
רואה 'חופש כשחרור מרודנות עצמית'.
שומר תורה ומצוות, מקיים רוטינות אדוקות, מקדם שחרור מרודנות עצמית?
עוד אוקסימורון לאוסף.
בהסכת דוקטור גודמן מביא את החוכמה 'שלם: שם לשון מלבוש' כמהות ההתבדלות החרדית. נראה לו עומק מסעיר.
לי נראה כסטרוקטורה נבנית, וריאציה אקרוסטיכונית, מופרכת, יציקת תקפות פסאוגו לוגית נסמכת על שרירות לשונית. להמשיך לקרוא מיכה גודמן: לדתיים אין מונופול על היהדות
על אף החתירה האנושית, טבעית, אינסטינקטיבית, אופיינית, נפוצה,
לחפש סיבה אחת, דרמטית, מכריעה, זו שהניע לפעולה, ששברה את גב גמל הנושא את ההתרחשות,
לכל פעולה יש צירוף של כמה מרכיבים שכשעוברים מאסה קריטית אבסטרקטית מול מציאות נוצרת פעולה.
בכדורגל – כרפלקציה של חיים, כדוגמא – אמירה מעין זו מתארת מקרה שאינו עומד בהתכנות סבירה לקרותו. נניח:
בהתקפה על שער, בניסיון הבקעה כדור פגע בקורה,
בניסיון שני ניתז מהמשקוף,
ובניסיון השלישי טעות של מגן דוחקת את הכדור פנימה.
לא אמור היה לקרות, וכאן בא משפט ממין זה. להמשיך לקרוא המזל הולך עם הטובים
מכלול מערכת/ מקבץ/ סט/ קודקס,
מכיל ריבוי, תפישות,
מובחנות ומתוחזקות
על ידי תודעה בעלת יכולת ניסוח, ערעור ובקרה,
של
♠ הנחיות לפעולה,
♠ ערכים חיוביים לעידוד,
♠ נגטיבים למניעה,
♠ כללים התנהלותיים,
♠ נורמות חיים,
♠ חוקי 'עשה ואל תעשה', נגזרים מתמה התנהלותית אחודה, עם קשר נרטיבי בין מרכיביה.
התנהלות
אופן התנהגות/ נקיטת פעולות/ עשייה/ מיושם/ מובחן/ מוצהר של פרט, עליו מוּחל מוסר.
אישי–חברתי
של סובייקט*, בעל תודעה, בהקשר ממשק חברתי.
מרכיבי פרוטוקול נאספו ונוסחו על ידי חברה אופפת פרט.
דתות, במהותן, מנסחות פרוטוקולים אלה.
פרט בהתנהלותו, בהתממשקותו עם סוגיה כלשהי, בוחר איך לפעול,
ממקסם את קידום טובתו,
ומתוך כך בורר אילו רכיבים להחיל על עצמו ומאילו להימנע.
בחירת רכיבי התנהלות – החלתם או מניעתם – על ידי פרט עשויה להיות
♦ מודעת
♦ או אינסטינקטיבית,
בעל תודעה מיישם או נמנע, עצמונית מעקרונות מוסריים, עושה זאת במודע, או מאינסטינקט בלתי מתומלל.
*סובייקט
בעל תודעה,
מה שאינו פרט יחידני, הינו עצם, אובייקט.
לעצם אין תודעה, נטול כוונה.
אין לעצם מוסר.
צבר פרטים, בריבוי – צברי פרטים, קבוצות, מפלגות, שפרטיהן חולקים ערכים דומים, מתכנסים הזדהותית לקולקטיב עליו הם נמנים, הוא עצם.
לצבר פרטים אין תודעה.
מושגים כ'תודעה קולקטיבית', 'זיכרון משותף', הינם פיקציה, בבחינת טאו"ן.
פְּרָטֵי קבוצה יכולים להתנהל על פי 'מוסר' משותף, שהשיתו על עצמם, שנוסח על ידי פרט דומיננט, מייסד, קבוצה נבחרת שמונתה לצורך כך.
ועדיין, לקבוצה אין תודעה, או מוסר.
לקידום
מימוש רצון ופעולות פרט לטובתו**, על פי הכרתו שלו, הסובייקטיבית.
**לטובתו
מוסר עוסק, קטיגורית בהטבת חיי האוחז בו. מוסר אינו עוסק בהרעת חיי אחר.
גם טיפול בצידוק כוונה להרע למי שמאיים על 'טובת' הסובייקט המוסרי בסיטואציות מסוימות ובטיפול במצבים אלה, מוסר עוסק בטובת ובקידום פרט פרטיקולרי.
עצמי
השימוש בגוף ראשון בשל כך שמימוש המוסר הוא של פרט, סובייקט, של בעל תודעה.
פרט מחליט, וולונטרית, האם ליישם עקרונות פרוטוקול מוסרי, להימנע, או להחיל ווריאציה או חלק מהם.
החלטתו מתומללת או אינסטינקטיבית, על פי תפישתו את האירוע.
הקדמה 🙄
המושג מוסר, לא יושב לי טוב.
אנשים רוצים לראות עצמם כ'מוסריים', מפני שהביטוי חופן ערך נעלה.
עם זאת, כשאנשים מייחסים לעצמם 'מוסריות', הם מתכוונים לכך שהם פועלים בסוגיות אחו פרט–חברה–ריבון בהתאם לקודקס חוקים.
חלקו של פרט בקודקס החוקים אפסי, במובן שלא תרם לו דבר. פסיבי. משמש לו כמעקה התנהלותי.
פרט מתנאה, סופח ערך כשהוא מצהיר בפני עצמו וזולתו שהוא פועל על פי סט חוקים. שהוא לא יצר.
בעלי יכולת אינטלקטואלית, מוכחת דיסציפלינרית בנישות מקצועיות מסויימות שמצריכות מיומנות שכלית,
שגדלו בסביבה קונפורמית, שאינה מערערת אינטלקטואלית, שלא היה להם היכן, ולא את הרקע, המצע האינטלקטואלי לשיח המאפשר הכלת ערכי
חתירה לרציונליות, קידום חופש פרט, מימוש אינדיבידואליות, תפישת שיוויון אוניברסלית, העדפת פתירת קונפליקטים בהסכמה – 'שלום',
אלא, הטייה לשיח פותרני, פרקטי, מותנה שכנוע גם אם מניפולטיבי לעמדה מקדמית, בה גדל ואת ערכיה יימן, טיפח ופיתח בבגרותו.
"ירון לונדון יהיה האורח המרכזי שלנו השבוע וינסה להסביר את עצמו. הוא אמנם מתנצל על האמירה "פראי אדם" כלפי הערבים, אבל את התרבות שלהם הוא מגדיר כחולה ורצחנית. גדעון לוי יענה לו ■ בשיחה הכנה הזו נדבר עם לונדון גם על חשיבות ה-#MeToo, מה בדיוק עשה במעלית, למה בחר לחשוף את זה, ומה מצבה של התקשורת בשבוע שבו ראש הממשלה קורא לחרם על ערוץ טלוויזיה"
