הרחבה של באיזו שורה להוסיף ברזומה?
כשהתנהלות מניבה תוצרים חיוביים מובהקים יש
להמשיך לקרוא אקזיסטנציאליזם מוטורי
הרחבה של 'דיקמן איפה אתה?'
"לך ותיסע ותביא את ה-uBook לכאן" בקצב התרנגולים,
הורה לי רביב, הבעלים.
נסעתי.
הוא, אופטימיסט חסר תקנה, קיווה לתריסר, שניים.
אני – פסימיסט חרבן מסיבות שכמותי – רציתי לפחות חמישה, להצדקת הנסיעה.
התוכנית –
להמשיך לקרוא באיזו שורה להוסיף ברזומה?
'יאירי', אבי שאל/ בירר/ ווידא/ גער, 'וִוי בִּיסְטֶה?'
מטרה – הסיבה בגינה התכנסנו – הצלחה ברורה,
חווייתית – אחד המאורעות המשמעותיים,
להמשיך לקרוא דיקמן, איפה אתה? Dickmann, where are you?
מוצא מקום ראוי לישבניי – פלוצריאדה עם מחשבים. ברקלי(ת), גרפיקה אנושית מרצדת מכל רחבי הקשת המראה, הלבוש והסטייל.
הולך לשירותים ומבחין בשלט – 'שירותים לכל המגדרים'.
בין הנושאים שבעת זו מפרידים בין רפובליקנים לדמוקרטים פרוגרסיביים בארה"ב, נמצא גם עניין המגדר; האם מגדרו של אנוש הוא מה שנולד איתו, או נתון לבחירה אישית.
בין ההיבטים הפרקטיים של הנושא נמצאים השירותים: מי, היכן?
כאן, כבמקומות רבים בקליפורניה בכלל ובאיזור המפרץ בפרט, מעוז פרוגרסיביות עד התבדרות, מתמודדים עם הסוגיה על ידי תיוג השירותים כמעורבים, לכ-ו-ל-ם, ללא הבדל, מין.
נפלא. אני בעד; שיהיה מי כזה, ומי כזו, ומי שהחליפו, ומי שגם וגם, ומי שלא ולא, ומי שאולי, ובערך. הכל טוף.
עוד היבט כלבוש, אבזרים, מכוניות, פייסבוק, שיח, הקצנה של איך הסובייקט מבקש לנהל איך ייתפש בעולם. עניינו, אל לחברה להכנס לשם פרקטית.
מה שפחות טוב, לי, 🙄 , הוא, המקום, שבמסגרת תרבות הייצוגיות מציע brewed coffee כבמחירי אספרסו. באופן מובחן, מאובחן, וכמאפיין התנהלותי משחקים עם הייצוגיות, כדרך חיים.
חזרה ל-דיקמן איפה אתה?
רוכב אופנוע אמור לאהוב רכיבה.
אני לא אוהב לרכוב 52 מייל לפגישה ב- LA.
ו-לא שהייתי מעדיף לנהוג ארבע גלגלי; אם החלטתי לעשות זאת – עדיף אופנוע.
תפסה אותי סערת מבול בעקבות כשל 'דילמת הגשם'.
רוכב כעשרה מייל בטפטפת שמתעצמת לגשם, שמסלים לסופה. עצרתי להעביר את הרגישוידה, טלפון, דרכון וכסף לארגז חסין רטיבות וממשיך לשוט.
המחסה הראשון שרואה זו חנות עם רחבת חניה אליה נכנס. רטוב. פוגש אח ואחות בשלושימים. היא לקחה את התבונה היופי והחריצות והוא… לא נשאר לו דבר. במשך שעה ומשהו של סופה מטריד אותם במחקרים אנתרו-סוציולוגיים.
להמשיך לקרוא אינדיאנים אמריקאיים
בארה"ב, ממעט לראות אופנועים בכבישים בינעירוניים.
במיאמי ראיתי מעט, בערים אחרות עוד פחות. מפתיע.
מקשר את התופעה לכבישים ארוכים, ישרים, לא מהנים לרכיבה, לכן המוטציה האופנוענית של הקרוזרים התפתחה; במסורת האמריקאית, too big is exactly what I need. להמשיך לקרוא הטבעות טעמים
שנינו אוהבים את הבוסים שלנו באותה מידה; הם מתערבים לנו באותה מידה, שנינו מייחלים שלא ייגמר, מודים להם יום יום.
להסתובב בין חברות מובינג ולהסביר להם את הקונספט שבו לקוח יכול להזמין ג'וב באופן עצמאי. באופנוע. בארה"ב. לבד. להמשיך לקרוא דיקמן, במה אתה עובד?
בדרום אמריקה הישראלים תכליתיים – רצים מאטרקציה לטרק, משווים מי עשה יותר וכמה, והאם הצליח לשלם פחות.
בדרום אמריקה ההנעה לפעולה נובעת מהחוץ, בהודו יותר פנימי, בדרום אמריקה יותר סימוני √, אגו והשוואות.
ניב, תום, עדי, יאיר, שי ניסים ורובי במונאר לואטה, הודו להמשיך לקרוא מוצ'ילריי המזרח vs דרום אמריקה
ב- 2007, נסענו ידידי הנערץ אלי דבוש, סימון שקורי וידידי האמן אריק אלבו לבקר את ברק גזית שעבד במנילה, פיליפינים.
לעיני הבלתי מיומנות, תאילנד היא השניה לפיליפינים לקיימות מנעד שני הקטבים נקבה — זכר – יסלחו לי, או לא, מי שצורמת להם השמת מנעד בין שני קטבים אלה. מספר האנשים שלא הייתי סגור על מגדרם היה לאין שיעור גדול יותר מכל מקום אחר בו הייתי.
להמשיך לקרוא מינורי בהשמה תעסוקתית
אחאנא"ר – אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית.
הוזמנתי לארוחת ערב בניו ג'רזי עם חבורת ישראלים לשעבר. ניסיתי לחמוק עד השלב שחשתי שסירובי יתפש כלא נאות. הם אנשים מתוקים. נעתרתי. בסוציופתיות המתעצמת שלי, אירועים מעין אלה מלווים סוג של תעוקה מקדמית, שלאחריה על פי רוב אני מחווה 'דווקא היה בסדר'.
להמשיך לקרוא אחאנא"ר בניו ג'רזי
רכבנו
רכבנו ה', חברתו ואני למנזר סנט ג'ורג', ואדי קלט.
בפתח המנזר אוטובוסים פורקים צליינים מהז'אנר האורתודוקסי; יוונים, רומנים, רוסים, סרבים. בדואים בפתח המנזר ממתינים לפשוט את עורם – מטפורית – בהלבשתם כפייות, השקייתם במיץ תפוזים או רימונים, ושיווק אגרסיבי של פאצ'פקעס תיירותיים במחיר מופקע, בדרכם מטה ל, או חזרה מהמנזר החבוי בערוץ.
בילדותי, תחילת שנות השבעים, טלוויזיה, ערוץ ראשון, יחיד, שחור לבן, צפיתי בתכנית בה אסירים שהיו בסיביר, קרבת העיר אומיאקוב, בה נרשמה הטמפרטורה הנמוכה ביותר אי-פעם, -81º נסעו ברכבת חזרה למוסקבה. מכמה עשרות מעלות מתחת עברו לכמה מעלות בודדות מתחת לאפס, והזיעו. היה חם להם. להמשיך לקרוא חום יחסי
"מזל," כך אבי סיפר לי, היתה תשובת נפוליאון.
לי אין גנרלים.
בגאנה הוצמד אלי נהג. יש שיאמרו שנהג לאקספאט – זר שנמצא בשליחות תעסוקתית – קריטי להשרדותו כרובה לחייל, כבלוני חמצן לצוללן; הוא לא רק המסיע, הוא גם המסייע, המתווך למציאות שיכולה להיות מאיימת השרדותית.
אני, בין ריבוא חסרונותיי, מייחס לאישיות אחר פשטנות שמאפשרת לפענחה,
בעוד שלאישיותי הפרטית שלי, מורכבוּת שמונעת מאחר להבינה.
אז זהו, שציון, אותו פגשתי באקרה, מייחס לאישיותו פשטות – מה רואים, זה מה שיש. פשוט, פאשוט, פאשיסט. המיר אדיקות דתית בבליל של אדיקות פטריוטית מבולבלת ונחרצת. ואוהב אותו. אם היה לי לב בר נגיעה הייתי אומר – נוגע לליבי.
לפני רדתי לגאנה, רכשתי קופי פלאנג‘ר. עד אתמול לא ידעתי שלרהיט המטבח, מתקן הזכוכית שיש לו פילטר יורד ותפקידו לדחוס את הקפה כך קוראים.
לא דוחס בו קפה. כן מקציף בו חלב מחומם. במקינטה הוורודה שקיבלתי מר‘ישל'ה, ר' – רונן רודיק, אותה השארתי לשותפי כ'מתנת מוות' – מתת פרידה עויינת, למי שביאס אותי – במקומה רכשתי איטלקיה אחרת, אני מכין לעצמי אספרסו או קפוצ'ינו, כרוטינת בוקר. טעמם יותר מסביר. לא כזה שנעשה במכונת קפה משובחת, ועם זאת קולע לטעמי יותר מאשר בבתי קפה בלתי משובחים. להמשיך לקרוא תובנת היום
וברור שבה במידה שכל אורגניזם שואף לשפע, כל פרט עושה זאת בדרכו.
מי שעובדים איתי באפריקה, בחלקם הגדול, נמצאים בסוג של מחסור.
בהתנהלותם מחצינים את ביטויו; הם מצפים, מבקשים, תובעים, בסיפור ובהסבר, בשחוק ובדמע, ברמת ישירות וחן גבוהה ונטולה, לקבל אליהם נתח משפע. מהשפע שלי לצורך העניין.
היניקה נעשית בריבוי תצורות וגרסאות,
ובה בעת, המטרה אינה ניתנת לפירוש ביותר מכוונה אחת – מעבר טובין ריאלי, ישיר, אליהם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי: שפע, נשאף
בבוקר, שאלתי את ג'והן, הנהג הצמוד אלי בגאנה, לשלומו – שיחת חולין כזו, מה העניינים, כזה.
הבוס שלי התעצבן – בעצם עלי, בפועל – על שני כפיפים שלי, שלא הציגו בזמן תוכנית עבודה על נושא מסוים. קרא לשלושתנו לחדרו. שאל אותם מה הם צריכים, 'חשמל ללפ טופים?' יש לו שקעים. 'לאכול?' יש לו ביסקוויטים. 'לשתות?' יש לו בקבוקי מים. הם ביקשו גם לאכול וגם לשתות.
"אנחנו אשכנזים" אמר לי בעברית, "כשאנחנו מציעים לאכול ולשתות אנחנו לא באמת מתכוונים." להמשיך לקרוא מינורי במה נשמע?
זמן הוא ממד אציל; לא ניתן להאצה, צמצום, או עיוות.
לשימוש אישי, אין די ממנו.
אני מנהל את זמני.
משקיע תשומות בחלוקת משימות על צירי ומשאב זמן.
נושא הזמן צורך רבות מתשומותיי.
ממש לא בטוח שאני מנהל את זמני היטב.
לבטח ניתן לנהל זמן טוב ממני, יעיל יותר.
אני מתרגז, כועס, חש נשדד כשמבזבזים לי זמן יקר – כשאני מעדיף להסתלבט. להמשיך לקרוא ניהול זמן
נעורים – לחוות משהו בפעם הראשונה.
זיקנה – בפעם האחרונה.
אם לא נהנה למה נשאר?
נזכר באלון מרמות מנשה, או שהיה זה מעלה אפרים. להמשיך לקרוא אני יודע מה מצפה לי
