אני לוקייח אחריות
על הנכתב בכל
קלישאותיי.
האם
אתה תוהה,
שמא,
הנכתב
הוא עליך? להמשיך לקרוא נטילת 100% אחריות
אולי מפחית מהמצוינות, מההישגים
בטוח
ועם זאת, זה השמן הסך את גלגלי החיים
המאפשרים להתמודד עם כשל
בין תחביביי, יכול למנות מגוון.
נעתי, ועדיין, בין כמה.
אפילו לקחתי כמה מהם לכיוון המקצוענות, במובן ששלמו לי על מימושם. להמשיך לקרוא תחביביי
רובה של תקשורת בין אישית היא המשגת עמדות של המשוחחים בחתירה להסכמה.
כל צד מהמתדיינים ממשיג את עמדותיו,
במטרה לכנוס את האחר לעמדותיו התפישתיות שלו,
במטרה ליצירת מעשה, פעולה, נגזרת מההתכנסות לעמדתו.
על ציר הזמן, חש יותר ויותר,
שכששואל את סובביי שאלה שעוסקת בסטרוקטורה,
תשובתם מתמקדת יותר בי כשואל על חשבון התוכן הנשאל. להמשיך לקרוא אני מציק משמע אני קיים
בשירותי הצבאי, שנות ה- 70, נחשפתי לשימושים פרקטיים מודיעיניים של טיפול בייצוג המציאות.
ניסחתי לעצמי את תנועת שלוש הקודקודים:
להמשיך לקרוא עירהורים על שילוש הייצוג
מתי יופיעו גדג'טס אלקטרוניים,
שיאצרו מנה כזו של אנרגיה,
שיתיישנו טרם ישבקו?
מעריך שזו תהיה הרבולוציה הבאה באבולוציה הטכנולוגית.
מאי 2006.
אני, אחאנא"ר, שואף רציונליות, חסר חמלה, נטול אינטליגנציה רגשית, בז להתכנסות קולקטיביסטית שיוכית, סולד מייצוגים סמליים. להמשיך לקרוא אינני הומניסט
רואה בשלילת 'שיפוטיות',
שבעשורים האחרונים מטיפים להימנע ממנה, שכן בחוגים אינטלקטואליים משווים לה 'ערך נגטיבי', חלק מהשטחת ערכים. להמשיך לקרוא שיפוטיות והשטחת ערכים
בדלת מטוס אל על, הדיילת מברכת את הנוסעחם ב'ברוכים הבאים'.
"טב להרגיש בבית", אומר הנוסע מאחורי.
אני קמצן. אופטימייזר.
לפני עזיבתי את אחת המדינות הנחשלות באירופה, נשארו לי איזה תריסר שקלים, בכסף מקומי.
מעדיף, אישית,
תפישה מוצקה עם מעשים רכים,
על,
תפישה רכה ומעשים קשים.
אני מבין שנתפש כיהיר. מצער אותי. מאוד.
ידידי אמר עלי שאני imposing על סביבתי.
חזק.
מצער ככל שיהיה, כנראה שנכון.
על פי המיתולוגיה המשפחתית
סבא שמואל,
לחצי מהם קראו 'שמואל',
לָכַד ליסטים, אחז בחצי שפמו,
וכשההוא נמלט, הדוד נשאר עם חצי שפם ביד.
הוא מת בפעילות, נמצא על סוסו, שחזר עם הגופה לכפר.
מעורר קנאה.
כלומר השראה.
למות עם קסדה על הראש, זה נחשב?
ב- 3/7/2012 מחפש מה חדש. ידיעה בת יום – 17 שעות, ליתר דיוק – מבשרת שהיצרן הגרמני לקח את הדגם הקודם, ולדגם 2013 הוסיף
וואלה, עוד קצת תוספת כוח, מתן עוד 100 לשם- היה עושה את העבודה, אבל הכיוון נכון, והתוצר תואם את ציפייתי. האופנוע הבא.
אז זהו, שקאווסאקי הוציאו את ה-z800, שלאק, רדיקלי יותר.
רוצה שבדרכי האחרונה אהיה עם כיסוי ראש.
לא לשם שמיים, לשם ארץ, כביש, ומסע אחרון הוא מסע גוף חי לא גוויה.
כלומר, הדימוי שאהיה בסוג של אקטיביות, בחטף,
אם יהיה ברכיבה על אופנוע יהיה נפלא, אבל לא מתעקש, עם זאת, רוכב על כך, טריוויאלית ומתבקייש – שיהיה עם נזק מהיר וסופי לעצמי בלבד,
מתפעל ממי שמחשבה על הנושא, דיבור על כך, הדיון גורם להם אי-נוחות.
תרתי משמע, לא ידעתי להתמודד
להמשיך לקרוא אלימות ודימוי עצמי נמוך
אין מי שאין לו ערכים.
לכל אחד יש.
לכל אחד יש מדרג. להמשיך לקרוא ערכיי, בשונה מ…
בגיל 15 אמרתי לבני, בבורקסיה ביפו –
"שמענדריק, אתה חכם ממני –
אין משהו שאני יכול להבין ואתה לא,
הפער בין מה שאתה יכול להבין ואני לא, הולך ונפער."
אנחנו – אני – מתעניין, בדגש על על שיח, בתכנים וחוויות.
