חתירה לפרגמנטיות, אֱמוניות, לאומנות, סדר, כוח גדול עוצמתי, התכנסות הזדהותית, פשט(נ)ות נתפשת להמון, חתירה לתוצאה, גאולה, הסמלה טקסיות, עכשיו מייד, התקשרות רגשית,
לעומת
חתירה לרציונליות, התבדרות, ערעור, מורכבות, פרקטיקה דה פרגמנטית, מקדמת נטולת מצע הקשרי.
קפיצה להמשך ה-התייחסות הלא טכנולוגית, בעמוד זה. להמשיך לקרוא iOS Android
תפישת עולם המציעה תצורת חיים
אידילית
כלשהי,
השואפת לממש את ערכיה בהדרגה, אבולוציונית, אורגנית והרמונית, באופן נבנה,
על ציר זמן
ובהסכמה.
שאיפה לחיים רציונליים להגדלת מימוש טעמים ורצונות על מצע ליברלי רציונלי ואינידיבידואלי, עם חקיקה מינימלית חף מאלמנטים של שיפוט ואכיפה, ועם זאת כדתי שממתין למשיח, הוא רוצה את הכיוון של ההמתנה, אולי את הבונוסים הנלווים לתפישת הגאולה, ועם זאת, חלקם הגדול של הדתיים לא מייחלים לבואו- לך דע. 🙄
להמשיך לקרוא נוטופיה – Notopia, לאטופיה – כיוון ההתקדמות הנשאף, הבלתי רצוי להגעה
עם התעניינותי בצילום, כילד בחולון עם המינולטה של אבי – צליל התריס tsik מנגן לי באוזן, ריח העור החום עולה באפי.
מודרנה יפנית.
לא זוכר את רכישתה. בחיפוש מסתבר שהיא מודל 1960, כלומר טרום תודעתי.
אבי צילם, בעיקר שקופיות ואותי לא מעט. להמשיך לקרוא הסלפי הראשון שלי
'15 דקות התהילה', של אנדי וורהול-
החשיפה באמצעות מדיה מודפסת, משודרת, ומטוּלְוֶזֶת להבלחת פרסום וחזרה לאנונימיות, השתדרגה עם האינטרנט, עם מאגרי זיכרון נגישים הניתנים לחיפוש והצגה, וכן עם סף הכניסה ליצרני תוכן עצמאיים פרטיים הונמך דרמטית.
האם יש לעדכן את '15 דקות התהילה' ל-'15 ג'יגות ריצודי תהילה'?
uber עושה סוציאליזציה של התנועה-
כל באלעגולע השתדרג לנהג מונית, מסיע נוסעים בשכר.
airbnb מנגישה את האירוח-
כל מאורן- בעל מאורה, נהייה מלונאי.
גוגל אולי לא הייתה הראשונה, ועם זאת היא הפנים הנתפשות של המגמה: מה שעשתה למידע.
בכתבה במוסף הארץ ' ומה אם נוותר על הטייס? פול מרקס, 14.08.2014, נכתב על ההתפתחות של ייתור הטייסים האנושיים מהמטוסים.
נראה לי שהאבולוציה הטכנולוגית תייתר את הטייס משינוע אנשים באוויר בעתיד הנראה לעין. להמשיך לקרוא טִיוס אקס מכינה
ביקרתי עם בתי בתערוכה על ליאונרדו דה וינצ'י.להמשיך לקרוא הערות על תערוכת ליאונרדו דה וינצ'י יותר קונספט פחות תכלעס
משחר ההיסטוריה,
מבניית מקדשים קולוסליים עד הנחתת אדם על הירח,
האנושות מתפעמת
מגילויי יישום תגובה רציונלית, כבירה, מרהיבה,
לגירויים חסרי יישום רציונלי
שהומרו לתמלולים היררכיים רציונלית.
לידידי הנערץ עסק אינטרנטי.
מחזיק תשתית תקשורת שעולה לו 2,000 ש"ח, לחודש.
חבר שעובד אצלו בשידוכי, המליץ לו לחסוך 75% מההוצאות על ידי הסתפקות צריכת 10% מהתשתית.
"אתה מציע לי הצעות דיקמן?" גער בו.
כשהחבר סיפר לי, הנדתי בצער, שזה ההבדל בין אופטימייזרים קטנים חסרי חלומות, לבין יזמים שמניחים תשתיות משרתי תקווה, מעוררי מוטיבציה והשראה.
שדרן רדיו משתף, שבתו מברכת 'שהכל נהיה בדברו', ואז מוסיפה 'אמן'.
הוא מבהיר לה, ש-
לברך ולומר אמן זה כמו לעשות לייק לעצמך.
המאמר מתעלם מדרג ניהול הביניים, שמהווה את אופק התקדמות העובד הזוטר, וזאת בשל שכלול רציף, מתמיד באמצעי התגמול, המיכון והבקרה:בעידן הנוכחי – כישורים זה אוברייטד!
הנחישות הפכה חשובה בשל פיתוח הנגישות לכלים שלא היו, להמשיך לקרוא עידן ההנגשה – כישורים אוברייטד
מXים, לא עושים דברים כאלה יותר.
בעיקר כי אין צורך.
ועם זאת, אותי מרתקת יותר תופעה דומה, סיגניפיקנטית יותר: להמשיך לקרוא קדמה, לאחור
את נושא ונוס וכלכלת המשאבים, מכיר. מעט.
מישהו הפנה אותי אליו, כשאמר שאנחנו חולקים תפישות דומות.
אינטואיטיבית, כסולד מהסמלות- דגלים, טקסים, מחוות, מלים בוראות מציאות, מערכת ההפעלה של אפל, הרעיון של להימנע מהסמלת ערך למשאב באמצעות כסף נראה
חונכנו, גדלנו, לתוך הפרדיגמה שלניסיון יש ערך.
כלומר, ישנו הליך למידה שיש לו משך זמן, שחלק ממנו, הוא תהליך הטמעת הידע שנרכש. להמשיך לקרוא ערך הניסיון
לא ברור אם אנחנו רואים נכוחה את העובדות,
אז שננתח את הסיבות לתוצאה?
שנתפתה להציע אלטרנטיבות?
אבולוציונית, כשהאנושות הייתה מעוטת ידע, עם נגישות נמוכה אליו,
שולמה פרמיה לפרטים שהיה להם ידע, או נגישות אליו.
פרמיה הולכת וגדלה ככל שהידע היה בפער גדול יותר ונחוץ יותר לנצרך לו, להיטיב את חייו.
להמשיך לקרוא הבחנה תקשורתית- מאנונימיות מוחלטת לפרסום מוחלט
בשירותי הצבאי, שנות ה- 70, נחשפתי לשימושים פרקטיים מודיעיניים של טיפול בייצוג המציאות.
ניסחתי לעצמי את תנועת שלוש הקודקודים:
להמשיך לקרוא עירהורים על שילוש הייצוג
