בשנות ה- 70 ריחפה לה ההלצה;
שני רוסים נפגשים במוסקבה.
ליאוניד שואל "מה שלומך, טובאריש?"
"במילה אחת? טוב." ענה סאשה.
"ובשתיים?" נשאל. "לא טוב."
הרוסים האלה, המאפיין ההומוריסטי שלהם – מבחינתי, כן? – זה טוויסט על באסת הכשל.
פרקטיזציית הומוריסטית. רתימת הטוויסט לשרידת מוראות החיים. להמשיך לקרוא נהנה?
שואייל חבר ילדות
– הוא, איך לומר, יש לו יכולות רגולטוריות מפותחות –
על מיצוב מכרים משותפים בסולם 1-10, היכן ממוקמים מבחינת ההומור*****.
מעניין- אותי כן? מבחינתו בלבול מוח מול בזבוז תשומות – עוזר לאישיותי הנידייפת לקבל בקרה מנטועים עמוק בקרקע.
מנצייל את משורת הסבלנות, ובודייק את גבולותיה. להמשיך לקרוא מינורי במנטליות אנליטית אנאלית
יֶפ, אכן,
זרמת כפכפוך סלעים
במעלה ההר.
הבאת 'בום!' חינני,
וגם נתת 'טראח!' אלגנטי,
וקינחת ב'בוינג!' מהדהד.
שיח שהיה, כך היה:
"נשמע נורא רדוד,
ועם זאת, זה שם מכובד ל'ניהול חיים'.
ענה לעצמך, לא לי, כמה מ'רשימות' האלה אתה מנהל."
למי שאוהב,
ושמע ממני שמצמצם את חייו לאחד וחצי ממדים. להמשיך לקרוא מינורי בצמצום רשימתי
שבועה היא הצהרה של אדם על דברי אמת, אשר במסגרתה מתחייב הנשבע בשם האל כי כל טענותיו אמת. על מנת שהשבועה תהיה בבחינת כלי משפטי יעיל לבירור האמת, על הנשבע להאמין הן בקיום האל והן ביכולת האל להענישו אם ישבע לשקר.
ויקיפדיה
אני נפעם מפרט המקבל על עצמו זהות קולקטיבית ערכית.
תפישת זהות אדם כקולקטיב רעה, נחותה, מניפולטיבית, מנצלת את חולשת הדעת של מי שמתכנס אליה, ערכית. להמשיך לקרוא זהות קולקטיבית ערכית
אני לוקייח אחריות על הכל,
ואשם- על לא כלום.
אמי שמעולם לא נטלה הלוואה, אמרה מנסיונה כנותנת –
"ישנם שני סוגי הלוואות:
– הלוואות חדשות
– הלוואות ישנות.
הלוואות חדשות מתיישנות,
הלוואות ישנות לא מחזירים."
אבי הוסיף:
"שְקול לתת מתנה, לא להלוות."
פלא, שאפילו משכנתא לא לוויתי?
החיין בשיפוטיות
– הרי אין בה יופי או חן –
הוא שהשופייט
לא מפלה התנהלויות ירודות;
גם מהן מקבייל השראה.
פרופסור יורם יובל, בראיון עם רביב דרוקר,
אמר, ש-
מי שרץ קדימה, כדאי לבדוק לאן שואף
וגם,
ממה בורח.
לא ייחס את האמירה לעצמו.
ואני- רוצה לבעוט בעצמי,
איך זה שקלישאה כל כך מצויינת, לא עליתי עליה, אבטונומית.
בחיי, אני בשלב הסיכומים באולפן, לאחר המשחק.
אדום בפנים, ירוק בחוץ,
יש לו גרעינים של אבטיח
ואינו עושה גע גע גע,
כנראה זה אבטיח. להמשיך לקרוא אבטיח
נורמטיביות היא אמנות ההתכנסות לערכים שנוסחו על ידי אחרים,
תוך שכנוע עצמי שעצם היות הערכים נורמטיביים הם סבירים- עומדים באמות מידה רציונליות,
כאשר
תקפות הערכים הנורמטיבית נובעת מעצם היותם מקובלים על מספיק אנשים בסביבתו של פרט כדי חריגה מגבולות ה'נורמטיביות' ולהיחשב כ'סבירה'. להמשיך לקרוא תפישה עצמית עצמאית
זמינות נכונות לבחינה חיובית של מענה לפנייה.
זמינות אינה תלויית עומס מטלות,
היא שילוב של
ככסף ואנרגיה, גם זמינות מונחת
כמשאב אישי על מנעד [- ספקטרום] 'שפע-מחסור' אישי.
לזמינות פנים רבות.
להעדרה הסברים רבים.
נתקלתי במי שחשבתי שיכול להביא ערך.
התעקייש לא.
נלחם, התיימן, השתכלל-
ניצייח.
שכנע.
בעקבות אירוע יחידני, גדול, מובהק,
כל עמדה מִתְחָזקת בהתאם ל'בית המדרש' ממנה מגיעה.
אני למד שלהרתעה ככלי נגד טרור אין ערך. להמשיך לקרוא מות ההרתעה
ביטחון בקידום חיובי של מצב,
או בעמידה בהרעת תנאים, לאור,
הערכה רציונלית של יכולותיו, משאביו ותנאי מציאות נתונים,
בהתפתחות רציונלית, אורגנית.
ייחול אישיותי אינהרנטי, מתמיד, למציאות טובה יותר,
שלא נסמכת על התפתחות אורגנית סבירה, ניתנת לחיזוי התפתחותי,
אלא, על התערבות כוח עוצמתי עליון, משנה מציאות, כולל אמונה אופטימית מתמדת,
בקידום המצב.
אופטימיות זו היא סוג של חיווי מצוקתי,
נחשב כאופטימיות,
ולדעתי- פסימיזם רציונלי שמטופל באופטימיזם אמוני.
מי שמעביר שיער מצד לצד,
כדי לכסות קרחת,
בעצם,
חושף חולשה,
רגשי נחיתות.
השקרנות הכאילו קטנה הזו
היא,
לדעתי,
רפלקציה שקופה לשקרנות אישית, אישיותית, אופיינית, מהותית יותר,
וכן נטייה להסתרה.
בפגישה עם חביירים עלתה סוגיית מינוי רן ברץ, כראש יחידת ההסברה במשרד ראש הממשלה.
חבר התייחס לנושא כ- "סוף מעשה במחשבה תחילה."
בהמשך, סיפר בהרחבה,
שכשבנו חגג 13,
הורשה לפתוח חשבון פייסבוק.
ביום שפתחו, האב הסביר לבנו בהרחבה – 'כל מה שתכתוב שם, בבוא היום, עלול לשמש כנגדך.' להמשיך לקרוא מינורי בחינוך אפקטיבי
בגדול,
מה מצריך יותר משאבים
להמשיך לקרוא איזור נוחות, שמרנות
