פרקטיקה התמכרותית

הערכת דקות קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

התמקדות במעשיות- פרקטיות בדומה להימורים, אלכוהוליזם, נרקוטיקה ודומיהם, היא צריכה מנטלית ממכרת- מוצרי עניים, של פרטים במחסור, שמייחלים לשחלוף מתמיד של מצב קיומי בבום טראח בוינג מיידי, עכשווי, למצב אחר, טוב יותר, בזול. לכאורה. להמשיך לקרוא פרקטיקה התמכרותית

Share

אני מרגיז משמע אני קיים

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

הסכמה אינה ערך.

הבנה היא ערך.

בילדותי הורי נקטו ב-

מצ'פט צך

אתה מתגרה, וב

צהוב צך שוין און

וזה שוב מתחיל.

עם הרכות המערסלת של השפה החומלת.
עד היום במצבים מסוימים הניגון צף באוזני.

גם להוציא משלווה זה לא ערך.

Share

4 שלבי פוטנטיות, הארות

הערכת דקות קריאה: 5 דקות, בערך 🙂

במחזור חיים, בחינת אחריות ויכולuת ישנם ארבעה שלבים.

  1. potent4steps1צמיחה, אינקובציה
    1. בשלב זה, מלידה עד אחרי צבא  (בישראל), הפרסונה צוברת כישורי חיים.
    2. האחריות נמוכה, וכך העצמאות.
      רכישת המיומנויות נעשית במסגרות סגורות.
    3. השלב קצר- לידה עד וסיום מאובחן עם ההשתחררות ממסגרות המקנות כישורי חיים כלליים.
    4. האם מישהו מאריך את התקופה בשל כניסתה למסגרת כלימודים מחייבים שייך לקבוצה הבאה?potent4steps2
      1. שייך לקבוצה הבאה בשל כך שמסגרת הדוקה ככל שתהא תכליתה  השקעה בפיתוח עצמי ולא בספיחת כישורי חיים.
      2. החלטתו להhכנס למסגרת כזו היא וולונטrית משמעותית יותר מכניסות החובה, על גבול הכפייה, למסגרות הקודמות.
    5. כ- 20 שנה ראשונות.
  2. מיטוב, קליימקס
    1. בתחילת שלב זה, הפרסונה בשיא פריחתה הפיזיולוגית והמנטלית.
    2. הפרסונה בשיא עצמאותה- אין מי שתלוי בה.
    3. שלב הבנייה המעצבת.
    4. פעולות הקשורות בחיפוש הדרך למציאת קריירה, התבססות כלכלית בחירת בן זוג והקמת משפחה.
    5. משיא של יכולת, העצמאות הכלכלית בבניה, יש לקיחת אחריות משמעותית והקטנה עצמאות דרמטית עם הולדת צאצאים.
    6. תחילה התקופה מאובחנת סיומה פחות ברור לסובייקט שכן, בשימור רוטינת החיים הנקודה לא מאובחנת.
    7. בשלב זה, לקראת סופו, תתקבע רמת החיים של הפרסונה, כלומר רק במקרים מעטים יהיה שיפור או דרמת נסיגה ברמה סוציו-אקונומית של הפרט.
    8. ייתכנו מצבי
      1. סימולטניות בין הקמת משפחה לפיתוח כלכלי,
      2. הקמת משפחה קודמת לפיתוח כלכלי
      3. הקדמת פיתוח כלכלי להקמת משפחה
        1. מגמה בחצי המאה האחרונה במערב,
        2. בחברות ערביות שהקריירה המקצועית ידועה מראש ויציבה על ציר זמן, הקמת פתרון מגורים הוא הגרסה להקדמת פיתוח כלכלי למשפחה.
    9. כעשרים-עשרים וחמש שנה.
  3. מיצוי, אומניפוטנטיות
    1. זהו השלב המעניין. בשל חביונו.
    2. היכולות הפיזיות בנסיגה,
    3. יש הגורסים שהיכולות הקוגניטיביות בשיפור בשל ממד הניסיון,
      [שלי לפחות, בדגדרדציה, הניסיון כולל חוויות מהנות ומספקות אך לא רואה בהן ככלים מקדמים.]
    4. המצב הסוציו-אקונומי נקבע בשלהי העידן הקודם,
      לכן הסטטוס הסוציו-אקונומי, לא ישתנה דרמטית, אלא

      1. יתוחזק במקרה הטוב.
      2. במקרים מעטים יורע- בדרך כלל, כ-ריאליה, החיים מזמנים הוצאות בלתי צפויות, לא הכנסות ממציאת תיבות תכשיטים נטושות.
      3. מיעוט זניח ישנה מצב כלכלי, או בשל ירושה או בשל פריצה כלכלית.
    5. ישנה השלה של אחריויות עם פריחת הצאצאים.
    6. גבולות העידן הכי פחות ברורים. משני צידיו.
    7. לכן יש בו חביון לאטנטי – ברוב המקרים לא ברור מתי נכנסים אליו ומתי יוצאים ממנו.
    8. אני נמצא בו  :roll:,
    9. ההכרה שאינך יודע מה תהיה, אך ההבנה מה כבר לא- ברורה.
      • ואם לא מתסכלת יתר על המידה, זו ידיעה מנחמת שלא לומר אופטימית.
      • אמנם היכולות והחדות בנסיגה אבל היחס בין רמת היכולות והעצמאות לשפל המחויבות הוא בשילוב אופטימלי להגשמת רצונות.
    10. תנועת החיים מסיטה את תשומת הלב מהאבחנה לכניסה לשלב זה.
    11. מבינים את היות הסטטוס, בדרך כלל, אחרי שהסתיים.
    12. עשר-חמש עשרה שנה.
  4. התכנסות אימפוטנטיות
    1. שלב השקיעה בה היכולות בנסיגה ברורה ואיתם העצמאות פוחתת.
    2. אנשים נבדלים במשך וקצב ירידת היכולת ואיבוד העצמאות.
    3. העידן נפתח בצורה לא ברורה, בדרך כלל בהדרדרות בריאות, ומסתיים באופן מובהק.
    4. עשרים-שלושים שנה.

    הוספות

    1. איזה אמריקה גיליתי?
      • אמריקה ישנה וטובה.
      • מניח שלא גיליתי דבר. לאיש.
      • שמחת האחיזה המתמללת, חדוות ההצפה והניסוח.
    2. הנכתב כאן מתייחס לריבוי היבטים ולאו דווקא לתעסוקתי.
    3. פעולות שאופייניות לעידן שנעשות בעידנים אחרים לא משנות את העידן
      [כאכילת דייסת בוקר בערב לא משנה את הזמן, והאלגוריה לא כופה את עצמה על המציאות 🙂 ]
    4. אפשר להסיג אחור את מחוגי השעון, אבל תנועת הזמן והעידנים תישאר קדימה.
    5. התוכלו ילדים, לאתר היכן אתם נמצאים?
      האם אתם מסונכרנים, או לעידן או מנסים להביס את הסטטסטיקה?

להמשיך לקרוא 4 שלבי פוטנטיות, הארות

Share

החיים

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

עוד פלוצר שמסביר לנו מה הם החיים?
הם תנועה פרסונלית על ציר זמן, בין אירועים שנכפו וכאלה שנוצרו וולונטארית, והממשקים ביניהם.

Share

סוציאליזציית החשיבות

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

חשיבות דומה לחשוב יותר ולפחות

כשפרט פחות חשוב, חשוב כמו פרט חשוב יותר.

כשפרט פחות חשוב במכלול,
שקול בחשיבותו, או יותר, = >, ל- ומ- פרט חשוב יותר.

רלוונטי לסיפור סיפור,
או סתם, לניהול חיים.

ולהיפך.

מה זה להיפך?

Share

הכללה והדרה

הערכת דקות קריאה: 6 דקות, בערך 🙂

[עוד ניסיון] הבחנה

מכליל

מדיר

מכנס (נורמטיביות)אמונהרציונליסט (סביר)
מניח, חושב, חפץ שהחותר למחשבה רציונלית, עמוק בליבו, בסתר מחשבתו, שותף לווריאציה של אמונת המאמין, רק שמסיבות לא רלוונטיות בוחר להסתיר את אמונתו.

חי בתפישה שבעתיד כלשהו האמונה, תיחשף.

תפישההחותר להבנה לוגית מניח, חושד, שכל אחר לא רציונלי.

(לא מבין את הייחוס לאיבר הלב מעבר להיותו אינסטרומנט אורגני לקיום חיים.)

מפריד בהנחתו בין היותו מוכוון לאופן מחשבה רציונלי לבין מי שמוכוון אמונתית.
רציונליזם, בשונה מאמונה, איננה נמצאת על מנעד 'הרבה-קצת', ולכן הרציונליסט אורב לתפישת האחר כדי ליירט את שמץ התפישה החורגת מרציונליות.

הדתי החי בביטחון תשובותיו, כלומר הביטחון במקור כל התשובות, מניח שהחילוני בהדחקה, עושה דווקא ומכעיס.

בעתיד כלשהו, מוחשי יותר מעתיד בוא הגאולה, משיח או הנירוונה, חסר האמונה יחטוף את הבומבה המאירה והמשנה, הפעם לתמיד, את התפישה הלאטנטית הקיימת ויכיר ב'צדקת' האמונה.

דתהרציונליסט לא מייחל לכוח עליון מסדר, ומעריך שעמיתיו ייתפשו בקלקלתם האמונתית בטלטלה התודעתית הבאה.
הלאומן משליך את תחושותיו על הרציונליסט.
הוא משוכנע שאם לו יש את תחושת ההתעלות משיוך לקולקטיב נשגב ערכית גם האחר לא נעדר רגשות אלה.מבחינת הלאומן, הרציונליסט בחביון רגשי, נאבק ברגשותיו.
מתישהו בעתיד, יראה את האור- יחשף לרגשותיו, ילך איתם, ייהנה מהם, וולונטארית שכלתנית.
או, שתחושת הלאומיות תכפה עליו בעל כרחו, באמצעות גורם חיצוני עויין שאיומו יוכיח את הצורך הקיומי בשימור זהותו הלאומית.
לאומיותאין כמיהה לתחושת יחד של קהילה חזקה מפרטיה, המאליהה את קיומה כערך עצמאי ומקודש.

במקרים מסוימים היעדר הכמיהה מלווה באי-נוחות או חשש אם מזהה שקידוש ערך הכלל עלול לאיים על פרט כלשהו, ובאסקלציה השלכתית על עצמו.

המאוהב גורס שהרציונליסט שואף להירפא מאכזבתו הרומנטית.

עוד לא הייתה לו ההתנסות הראוייה.

רומנטיותולא למחוות ועזרים רומנטיים שהם מהות היחסים הבינאישיים.
הנורמטיב משוכנע שהלא נורמטיבי מנסה להתכנס לכללים שמיטיבים עימו, רק שאינו מצליח.

לעיתים הנורמטיבי יגלה חמלה וגמישות לעצם המאמץ, שכן גורס שאם האחר יתאמץ גם יצליח להתקבל לאחווה, יקבל את הטובין- אישור הכלל, שכן בבסיסו הוא שואף לכך.

במי שלא מנסה להתכנס, הנורמטיב רואה כסוציופת. מסוכן.

נורמטיביותהתוצר לשאיפה של הכרת הסביבה נחשבת כבונוס מפוקפק, שכן, אם הסביבה תפעל רציונלית, מה שבאופן גורף, כנראה לא יקרה, לתפישת המדיר קיום הכלל יהיה טוב יותר, וכך אין סיבה לשאוף לנורמטיביות, אלא לרציונליות, בתקווה שנורמטיביות תטמע ברציונליות.
אמונה, כל אמונה נסמכת על רציונליות. החל מהסיבה למה להאמין, וכלה בהתאמה לתנאי מציאות.

אמונה במהותה לא מתיישבת על רציונליות מוחלטת.

תמיכת עמיתים לאמונה היא התמיכה האפקטיבית, הזמינה והזולה ביותר.
בכינוס דומים לאמונה מתקבל חיזוק ונחמה.

בנטייה האנושית, ביחסים בינאישיים, קיים ממד ההכלה, החיבור, הסליחה – גם אם בשם תפישות אמונתיות נעשו נזקים רבים – ממד הכינוס יחד.

הצעה, למה?במחשבה רציונלית יש הפרדה בין העדפות, טעמים ורצון שגם לרציונליסט יש אותם – גם אם נתפש כמנוכר, משמים או חסר אותם – לבין תפישת מציאות והכלים להגשמת תאוותיו.

בדמוקרטיה, הרוב לא מהווה כלי להוכחה לוגית ל'צודק' ו'נכון', אלא כלי להתנהלות בחברה.

החתירה לפירוק, הפרדה, היא בבסיס המחשבה הרציונלית, המלה ביוונית למדע מקורה ב'חיתוך'.

ברציונליות אין חתירה לבנייה.
יש לחיתוך.
חיתוך מרבי של מכלול המרכיבים,
לכן ההדרה.

נראה שיש יותר חופש בין בחירה באמונה כזו או אחרת מאשר האם להיות רציונלי או לא.

נתקלתי בין מי שנע בין אמונות, דתות, זהות לאומית ונורמטיביות בתוכן.

לא פגשתי במאמין שהפך לרציונליסט.

פיתוח אמונות ורציונל התומך בקיומן מצריך אינטליגנציה גבוהה מבסיסית.
[האם מי שפיתח אמונה מורכבת הוא רציונליסט, שמשווק את האמונה שייצר בלא להאמין לה?]

בחירהנראה לי שאין יכולת בחירה האם לחתור לרציונליות.
נראה לי יותר שזו תצורת מחשבה.לא נתקלתי בחותר לרציונליות, שהחליט לחדול מחתירתו.

המנגנון הבורר האם אדם מוכוון רציונליות או לא, בלתי מאובחן לי.

חיות עם אינטליגנציה נמוכה משל אדם, מתנהלות ברציונליות תגובתית מול גירויים.
הן אולי שוגות בתפישת הגירויים ונעדרות את ממד האמונה, דת, לאום, נורמטיביות או רומנטיקה.

חתירה מובהקת לרציונליזם, בצד היותה משוייכת לניתוק רגשי, מקושרת לאינטליגנציה גבוהה, שכן מחייבת כלים אינטלקטואלים לפירוק מציאות למרכיביה, בכל עת, בהיותה מנועה מהתכנסות לנורמטיביות מנחמת.

Share

הצלחה בפרפורמנס הבימתי–

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

לספיחת אהבת הקהל צריך

  1. נחישות
  2. כריזמה
  3. כשרון

שני הראשונים הם תנאים הכרחיים, אך בלתי מספיקים, השלישי הוא nice to have.

ואז רואה דמות נידפת עומדת על במה, כולי מתעוות מאי-הנעימות שהדמות הזו חווה, והיא עושה את מה שאני בחיים לא הייתי יכול.
אס מי החזק?

Share

הטיית שולחן הביליארד

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

במרחב שמתכוון לספק הזדמנויות שוות לכל מי שנמצא עליו, שימוש בכוח חיצוני שגורם לתוצאה לכוונת המטֶה.

  • היוונים קראו למכניקה, דאוס אקס מכינה, אם כי היישום היה שונה.
  • או, הכנסת 'שוחד מיני', כלומר מתן המשנה תוצאה שהוא לא ממין העניין, לא בהכרח מיני.
Share

מינורי בטרה לה לה לה

הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

ידידי הנערץ היה בחו"ל. עם נוספים. איבד את הטלפון שלו.

שלחתי לחביירו תמונה של בתי, אופנועו ואני כשהיינו בחומוס סעיד בעכו.שי דיקמן

חביירו החזיר ב"איזה יפה הבת שלך."

קיבל את תשובתי "יפה- היא לא!"

חביירו פנה לידידי הנערץ ב"מה קרה לחבר שלך? למה הוא מגיב כך? הוא קוקו, החבר שלך."

ידידי  הסביר שאני "טרה לה לה לה".

כשדיווח לי על כך צחקתי, אישרתי מאז'ורית שאני טרה לה לה לה, ומינורית שאלתי,
האם מעלה על דעתו שכך אני פוטייר אותם ממשחק התגובות האבטומטיות מהסוג שמפקיעות את תחושת הערך מהסובייקט ומפקירה אותה על ידי הפקדתה אצל הבלי האחר.

ואני זוכר מה אמרה אמי לסוחר באלנבי שאמר לה "מותק"
– "אתה אל תקרא לי מותק!"

Share

אחריות רגשית

הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

שלחתי לקבוצת אנשים מאמרון של עיתונאי שמעריך את כתיבתו-

  • תכנים
    שימוש באירועי ספורט כטריגר לבחינת תפישות אישיות בהקשרים פסיכולוגיים, פילוסופיים וסוציולוגיים.
  • תפישות
    נעדר התכנסות לקונוונציות אלא בחינת התנהגויות למרכיביה.
  • עמדות
    רציונליות, ליברליות, רדיקליות. להמשיך לקרוא אחריות רגשית
Share

נימוק וריהוט ממוטב

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

אמי האהובה, כך חשבתי, היתה היחידה,
שהחשיבה טראומה כרציונל מנומק היטב.

בהמשך, פגשתי מי שהחשיב מנוד ראש או כמו שקורא לזה 'מנאד רוש', משיכת כתף, גם בשיחת טלפון או כמענה למייל,
או אף שתיקה מלאה,
כתשובה מלאה, סדורה, הגיונית ורהוטה.
זה מקבל התשובה שלא היה קשוב לעומק רבדיה.

Share

סיכון חיבובים

הערכת דקות קריאה: 4 דקות, בערך 🙂

  • חיבוב סיכונים היא התנייה אישיותית.
  • הנטייה להסתכן קשורה, גם
    • למידת רציית הטובין,
    • מידת אי-רציית המצב העכשווי שמניע לשינוי מאג'ורי
  • מהסתכלות ימינה שמאלה, הימור זה מוצר של עניים.
  • מכיר את המשפט ש'הימורים מאורגנים על ידי המדינה זה מס שהמדינה משיתה על העניים'.
    • אולי המדינה לא מתכוונת לכך.
    • בפועל זה גביית כספים מציבור צרכנים לחלוקה מחדש.
  • בהימור בעצם משלמים פרמיה על מצב תודעתי מרגש חיובית- תקווה.
  • בהימורים טהורים, לוטו, גירודים וכאלה, יש ייחול ל- Deus Ex Machina.
  • "מכירת סטטיסטיקה" כך שמעתי יש המכנים מוכרי ההימורים, מי שמתווך בין המהמרים לבין ההימורים.
  • נטילת סיכון מחושב, בשונה מהימור-
    • אנשים לוקחים סיכונים על סמך תחושתם המתבססת על ניתוח מרכיבי ההתרחשות והסתברות רציונלית לקיומם, שלאחר מעשה תתברר כ-מוצדקת/ מוטעית, כשהם מזהים הזדמנות שיוכלו ליישם ומשקללים את ההשלכות של טעות בחישובים ואומדים נכונה את היכולת שלהם לעמוד באכזבה.
  • בתוכנית בוקר טלויזיונית מראיינת דתיה הקשיבה למרואיין דתי שדיבר על הקשר בין מידת הנגישות (הנמוכה) של אתרים לבין מידת קדושתם (הגבוהה).
    ואני שואל, ככל שמשהו קשה יותר להשגה, הוא הופך לקדוש?
    ובהשלכה-
    נתקלתי, רבות, במצבים בהם אנשי עסקים הניחו שככל שרמת הסיכון תעלה רמת התגמול תתאים עצמה ותעלה גם כן.

    • הקישור שהמסתכן עושה בין הערכת סיכונו לשינוי מידת הטובין הוא מופרך רציונלית.
      ובשפה גסה ונמוכה- יש מי שמגוייס לבדוק את רמת הסיכון שמישו לוקח וככל שמסתכן יותר, מתאים לו דינמית פרס אפשרי גדול יותר?
      לא. לתפישתי, קרופייה, רואה חשבון, פורס מאז'ור, שמנהל חשבונאות שמשנה את המציאות בהתאם לשינוי בהסתכנות המהמר.
      אין כמו שאין קשר בין מידת הקושי להגיע לאנשהו לבין מידת קדושתו.
    • הקישור קיים רק בתודעת הבוחן שאינה קשורה למאורעות.
    • הכשל מאד נפוץ.
    • זהו הימור.
  • לא ראיתי מהמר שהרוויח לאורך זמן מהימורים,
    שנמנע מההתיישרות הסטטיסטית.
    ישנה אמירה, ערטילאית ומורכבת ככל שתהא, שההיסטוריה 'מטפלת' במי שמנסה להשפיע עליה,
    לסטטיסטיקה, אמורפית ואבסטרקטית ככל שתהא, יש סבלנות אינסופית להוכיח למפקפק בה את קיומה.

    • היו מי שהרוויחו, לפרק זמן מוגבל מהתממשות מקרה עם סיכויים נמוכים.
    • בדרך כלל בהמשך ההימור 'החזירו את הרווח, עם הקרן, ואף יותר מכך.
    • וכבנוס המרוויח לרגע מהימור משלם על כך מחיר רגשי אישיותי בתנודתיותו ובציפייתו הבלתי מתממשת לרווח הבא שלא יגיע.

להמשיך לקרוא סיכון חיבובים

Share

העדפת החיים

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

בילדותי העדפתי שבבגרותי אהיה בפיקים, חיוביים ושליליים, בתנועה, בשינויים מתמידים, על יציבות.

תמצתתי את הגישה בתמלול-

"שיהיה לי מה לספר לנכדים."

Share

יזמות, פרסונלית

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

נטייה אישיותית של בעליה,
לחתירה וחיפוש מצבים,
בהם מעורבותו המקדמת תגרום לסיטואציה
לייצר ערך עודף על המצאי בתוספת התשומות,
לרווחתו הכלכלית והרגשית,
לבצע
ושוב, באופן חוזר.

הרחבה קלסיפיקו-פרסונלית  🙂

Share

העדפה לנטייה סקסואלית

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

הורה חד מינית, הומוסקסואל/ית,
מה מעדיף/ה שבת/נו ת/יהיה,
דומה לה/ו בהעדפה החד מינית,
או,
הטרו-סקסואל/ית?

תשובה כ'מה שהבן/בת יבחרו' לא תתקבל בברכה, שכן זו תשובה מצוינת לשאלה אחרת שלא נשאלה כאן.

Share

מסורת

הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

מה ולמה

צ'יזבטיאדה חסידית

איך אותגר שמעֶרל מהשטעייטל לשמור על מסורת, מצווה כלשהי, ותוגמל על תלאותיו.

מסורת*
חזרה על סט פעולות מסויימות,
מנותקות סיבתית, מהפרקטיקה המקורית לעשייתן –
אם יש צידוק פרקטי, זו רוטינה, לא מסורת –
קשורות תודעתית
להסמלת רעיון פרקטי,
ערכית נשגב,
שמייחד קולקטיב
איתו מקיימי המסורת מזדהים,
אליו מקיימי המסורת מתייחסים,
רווים ערך תודעתי מההשתייכות. להמשיך לקרוא מסורת

Share

זכרוני

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

את הרוב לא זכרתי,
את השאר סתם שכחתי.

Share

מודעות שקופה

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

עובר עם י"ה ליד הקריה.
בוהה בחיילות ומשתף:

"מתאים לי עכשיו חיילת."

Share

מינורי ברגולציה וסיפוקציה

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

י"ה ואני בדרום תל אביב. גומרים את העניינים הקלושים שלנו, ואני מדיח אותו לפלאפל מיתולוגי שלידנו.
"אני מנסה לשמור על הצורה שלי, אולי נאכל משהו אחר?"
"מעולה, משהו אחר. מה רוצה לאכול?"
"לא יודע, בוא נאכל פלאפל."
אני, שלצערי לא אקבל את הוקרת איגוד רגולציוני האוכל, מקבל את המנה שלי. עם הצ'יפס. אחלה פלאפל. הוא מקבל את שלו. גומר אותו מסתכל על שלי, שואל "זה השני שלך?", עונה לו "זה הראשון."
הוא פונה לבעל הבית ואומר: "אני יודע שאתם לא מוכרים חצי אבל תעשה לי חצי."
ההוא עושה לו מנה, שמתאחדת בנחישות עם קודמתה.

י"ה שוטף את המנה השנייה עם מיץ ענבים, מיץ ענפיים, מאיפה הביא את היציאה הזו? נותן בגרעפץ ונאנח "אכלתי יותר מדיי."

Share

אבנים בכיסים, האישיותיים

הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

היררכיה ערכית:

  1. מהו הערך שהסובייקט (אני המעריך) מקצה לאובייקט.
  2. מהו הערך שהסובייקט משער שאחרים מקצים לאותו סובייקט.
  3. בקרה משווה
    • את הערכיות
    • שאחרים משערכים את ערך האובייקט
    • לערך
    • שהסובייקט העריך.
Share
Share