קונסרבטיביות מניחה א-פריורית קיום כוח עליון, הכוח המארגן את היקום, מבנה מדיני חברתי, הסדרת יחסי פרט–חברה–ריבון ושימור התפישתי הנלווה לתפישה זו.
תכליתה: אימוץ, הטמעה ותחזוק שתפקיד הפרט לשרת רעיונות גדולים ממנו, שנסחו בעבר ויש להם השלכות בהווה.
מכניקת מחשבה זו משתמשת בפרדיגמה, אקסיומה, סנטימנט, שלרציונל תפקיד כמאושש את קיומה – את היותה רציונלית, ולשמר את הפעולות והערכים הנגזרים ממנה. להמשיך לקרוא קונסרבטיביות פרוגרסיביות
ב-1954, ראש הממשלה דוד בן גוריון נסע לארצות הברית כדי להיפגש עם הנשיא דאז, דוויט אייזנהאור ולבקש את עזרתו ותמיכתו ברגעיה הקשים של ישראל הצעירה.
באחד המפגשים עם מי שהיה אז מזכיר המדינה של הממשל, ג'ון פוסטר דאלס, זה התעמת עם בן גוריון באומרו: "אמור לי, ראש ממשלה – את מי אתה ומדינתך בעצם מייצגים? האם יהודי פולין או יהודי תימן, רומניה, מרוקו, עיראק, בריה"מ או ברזיל הם אותו דבר? אחרי 2000 שנות גלות, האם אפשר לדבר על עם אחד, תרבות אחת? מורשת אחת או מסורת יהודית אחת? להמשיך לקרוא מורשת לאומית
הארץ, שלמה אבינרי, 02.02.2017
ד"ר רם פרומן ופרופ' יגאל עילם עמדו על שורשיה ההיסטוריים של תפישת העולם החילונית ומשמעותה לשיח הפוליטי בישראל בשני מאמרים חשובים שפירסמו כאן ("הארץ", 9.1 ו–24.1). אני מסכים עם רוב הדברים, אלא שבשני המאמרים יש חסר מהותי, והוא יסוד למחלוקת בינינו. להמשיך לקרוא חלל הזדהותי
צבר רעיונות חברתיים,
משילים שיקולי שימור מסורת, התכנסות הזדהותית והחלת צביון קהילתני מובחן על מרחב ציבורי
כגורמי השפעה והכרעה על שיקולים רציונליים בהווה ועל עתיד נשאף לחברה.
ב 2016-7 'שמאל' ו'פרוגרסיביות' נתפשים כתוויות שקולות, שליליות, בחוגים מסוימים שאינם שותפים לתפישות הקואליציה.
למה הכוונה במונח 'פרוגרסיבי'? להמשיך לקרוא פרוגרסיביות
בהיסטוריה,
בכל העולם,
ההמונים, הנבערים, הדתיים, העניים,
היו אמוניים, לאומניים, שמרנים,
חתרו להתכנסות הזדהות קולקטיביסטית,
חשו נחיתות מעמדית ומכאן טיפחו תחושה קורבנית,
הגיבו למלל רהב, טקסים וסמלים,
אהבו את הריבון, את הלאום, את הדת את המדינה,
פחדו מאימת הגיהנום, ייחלו לטוב מוחלט גן עדן,
שאפו שאמונתם וערכיהם יוחלו על סביבתם,
וחייבו הפעלת כוח לשם כך.
| מאפיין מכניקה תפישתית | |
| קונסרבטיביות, אֱמוניות, שימור מסורת, לאומיות, התכנסות לזהות קולקטיבית, חתירת מעש לפתרונות גורפים-גואלים, סנטימנט הסמלה וטקסים | חתירה למחשבה רציונלית, זכויות פרט ומיעוטים |
| יחס | |
| שנאה ועלבון מלכד 'ימני'* כלפי 'שמאל', | בוז והתנשאות 'שמאלי'** ל'ימין'. |
אלה תחושות להמשיך לקרוא התנגשות תפישות – שנאה ובוז
נסענו לסיור בשומרון בחסות מחסום watch.
בחציית יישוב שערי תקווה לעבר נקודת העוולה בקצהו המזרחי, המדריכה חזתה שיופיע מקומי 'משוגע' שיפריע לה לספר לנו את: "הוא מתצפת, רואה אותנו מגיעים ומייד יבוא להפריע" חזתה את אשר ארע. להמשיך לקרוא מינורי בדמוקרטיה
עובדת היות הפרסונה פשיסטית או לא,
בעצם, אינה תלויה בה;
אם יש לפרטונה מוכנות פוטנטית לכנוס חירויות פרט לטובת קולקטיב, לתפקד כנתין פשיסטי, מוכנות זו תלויה בהיות ריבון שיתרגם כמיהה זו למימוש רצונו. להמשיך לקרוא זה שהמשטר אינו פשיסטי לא אומר שאתה אינך פשיסט
מול חתירה למחשבה רציונלית, מבקרת הנחות מקדמיות, חופשית, מעדיפה זהות אינדיבידואלית, נמצאת מחשבה אֱמונית, משמרת קונסטרוקטים תפישתיים, מתכנסת אֱלי זהות קולקטיבית. להמשיך לקרוא רצועת שמרנות נורמטיבית
מי רוצה יותר?
דיאלקטיקה פשיסטית מתאפיינת, כשיטות טוטליטריות אחרות, במסר פשוט, נחרץ, נישא בסמכותיות מלווה בסימולים, סמלים, גרפיקה מובחנת להעצמתו, כדי שיועבר אפקטיבית להמונים, באופן שלא ייטה לפרשנויות מטשטשות את עיקרה.
פשיזם וחופש – דוגמא לכוחן של מלים: מהות והיפוכה- חופש של מי? להמשיך לקרוא פאשיזם – דיאלקטיקה
מאפייני התייחסות פרדיגמטית, בלתי מערערת ל-
מבנה שלטוני חברתי הוא יחסי גומלין בין שלושה מרכיבים,
על מצע, במרחב תפישתי של
להמשיך לקרוא פאשיזם – מרכיבים ומצע
פרט – תחושת שייכות
ייעוד גורלי,
בהיותו חלק מקבוצה, נשגב מהחלטה פרקטית,
שלה, לקבוצה, ייעוד כשלעצמו,
כשפרט הוא מרכיב הכרחי ותחליפי בשימור קולקטיב וקידום ייעודו כפי שמנוסח על ידי ריבון. להמשיך לקרוא פאשיזם – יסודות
פשיזם (באיטלקית: fascismo) – אידאולוגיה ושיטת ממשל לאומנית טוטליטרית.
ויקיפדיה.
עם התלהטות השיח הפוליטי, הביטוי 'פשיזם' הפך נפוץ למגינת אזנם של מי שהמונח מוטח אליהם, או כלפי מי שהם מזדהים עם עקרונותיהם.
ההטיות המאפיינות את תפישותיהם, כשהן שזורות ומאוגדות תחת תווית חיובית – 'פטריוט', 'אוהב עמו', יתקבלו, באופן מובן, באהדה.
- לאומיות: תיוג ביורוקרטי של מאפיינים משותפים נטולי ערכיות,
- לאומנות: ייחוס ערכיות חיובית לשיוך לאומי.
לאומיות היא התייחסות טכנית ביורוקרטית נטולת ערכיות,
של מכלול אנשים רחב, שהזיקה ביניהם היא מעבר להיכרות אישית,
למאפיינים משותפים, כולם או חלקם, כ- להמשיך לקרוא לאומיות – לאומנות
ישנה*
תפישת עולם** שמרנית, אמונית, מקדשת, לאומנית, מתכנסת קולקטיביזם, חותרת פעולה,
וישנה
פרוגרסיבית, רציונלית, מנתצת פרדיגמות, ליברלית, אינדיבידואלית, חותרת הבנה.
במקרה של היברידיות נתפשת באבחון תפישת עולם של מישהו,
האינסטינקט האותנטי, במרבית המקרים*** הוא- שמרני. להמשיך לקרוא תפיסת אינסטינקט תפישתי
בחלון זמן 'עכשיו'י, כלשהו,
בבחינת גודל מרכיב שמרני של ציבור מובחן
ראה סולם מאפיינים מוצע
ביחס למכלול אוכלוסייה, נתח הקונסרבטיבים – אלה הנוטים אינסטינקטיבית לשמר מצב קיים – גדול יותר בכלל הציבור מאשר מי שאינו שמרן.
עם זאת, האנושות מתקדמת על נתיב מובחן של
בבחינת, 'רגע, רגע, hold your horses, הרעיונות אולי טובים, אבל באים לי מהר מדיי.' להמשיך לקרוא פרדוקס הקידמה
כל המשפחות המאושרות – מאושרות באופן דומה.
כל משפחה אומללה – אומללה באופן שונה.
לב טולסטוי
כל הימניים – קונסרבטיבים באופן דומה.
כל שמאלן – פרוגרסיבי באופן שונה.
כבגביע גלידה,
החלק התחתון, הנמוך, הקונסרבטיבי, מכנס את מרכיביו לליבה אידאולוגית הומוגנית מובחנת.
ראש גביע הגלידה, החלק העילי, הפרוגרסיבי אוורירי, מתרחב, מתבדר ונמס, שכן הסוגיות אינן עניין קיומי, אלא של שיפור מצב.
המודל מוצע לכל אידאולוגיה, עת, גאוגרפיה תרבות ושפה.
התפתחות אנושית | |
| |
קונסרבטיביות | פרוגרסיביות |
מימוש ביצוע התכנסות הזדהותית | חתירה דיאלקטית ל |
|
|
| התכנסות, כמאפיין | התבדרות כמאפיין |
שוני בין עמיתים לתפישה אידאולוגית | |
|
|
ניסיון לאחוז תפישה מורכבת, ללא הסבר.
סקרן לדעת מה יחס הצופה לסכמה.
The “Ice Cream Cone Model” is a model that describes the relationship between the conservative and progressive forces in society.
The model is based on the idea that society is like an ice cream cone, with the conservative forces at the bottom and the progressive forces at the top. The conservative forces are concerned with preserving tradition and stability, while the progressive forces are concerned with change and innovation.
The model suggests that society is most stable when there is a balance between these two forces, with neither one dominating the other. The Ice Cream Cone Model was first proposed by Yair Dickmann, an Israeli philosopher and educator1.
