בפנמה התבקשתי לשכנע מהמרים מסוממים שלשכור מהמרים שיכורים זה רעיון הזוי ומשקר.
במוסקבה התאמצתי לאכול בורשט עם מזלג.
במלאווי נאלצתי להשקות עצים עם פיפטה.
לא נסעתי לגרינלנד למכור להם קרח, ולא ללוב למכור חול. לסין נסעתי להקים רשת לוטרי. הייתי צריך להתמקד בקרח וחול.
באנגולה מוניתי לשאוב מים עם מסננת.
אשכנזי מתנשא, חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית וחף מחמלה
שכמותי
מקבל התנצלות
לא עם הכרה אמפטית בנזק שנגרם לו,
אלא רק בהכרה מילולית, רציונלית ואותנטית של המתנצל
בהבנת תרומתו להליך גרימת הנזק
ולשיעורו.
אינדולגנציה, התנצלויות, פיצויים, מרתיחים לי את טמפרטורת חימתי,
במיוחד, אם יש דרישה לכך, או חוסר הבנה של 'איך זה ש…, הרי התנצלתי.'
אחאנא"ר וחף מחמלה
שכמותי,
מקבל בהבנה איחור או ביטול
מפגש מתואם
רק עם קבלת, אם התקבלה,
הודעה טרום הקביעה הנקובה, בעת שהמאחר יודע
ויִידֵע על איחור או ביטול.
סיבת או צידוק האיחור לא רלוונטיות,
אלא רק מועד העדכון,
טרם קרות המפגש.
עדיף מאוחר מאשר אף פעם,
אף פעם לא לאחר- עדיף.
חתירה לפרגמנטיות, אֱמוניות, לאומנות, סדר, כוח גדול עוצמתי, התכנסות הזדהותית, פשט(נ)ות נתפשת להמון, חתירה לתוצאה, גאולה, הסמלה טקסיות, עכשיו מייד, התקשרות רגשית,
לעומת
חתירה לרציונליות, התבדרות, ערעור, מורכבות, פרקטיקה דה פרגמנטית, מקדמת נטולת מצע הקשרי.
קפיצה להמשך ה-התייחסות הלא טכנולוגית, בעמוד זה. להמשיך לקרוא iOS Android
ובכן,
שלא לומר לסיכום,
מכיוון שאינני יכול להתהדר בקריירה מקצועית,
לא מפוארת,
ובעצם כלל לא-שהיא,
– מעסיקי, ובעיקר אני, לא גילינו יכולת התמדה מי יודע מה –
מצאתי לי מולקולות, יהלומימקלאך, שיזרו נגוהות, נוגות, מעל צמידי קריירתי המג'עג'עת.
להמשיך לקרוא מינורי בהצלחה מקצועית
סיני, שחור ויהודי
נכנסים למעלית.
יוצא מחדרי בקומה שמינית במלון ומזמין את המעלית.
כשהמעלית מגיעה הדלת נפתחת,
רואה צעירה עם חזות אוריינטלית אוחזת בטרולי גדול.
כשנכנס, רואה לשמאלי את הנערה השחורה, היפה ביותר שראיתי מימי – אין דברים כאלה; גבוהה, לבושה בתלבושת סטייל דרום אלנבי, צבע גוף, שקוף עם פרנזים ונוצצים, רואים לה הכל, כמעט.
אני פונה לאוריינטלית, ומצהיר
This Lady is the most beautiful lady I have ever seen in my life. להמשיך לקרוא מיס אנגולה Par Avion
שבוע ראשון באנגולה.
לומד מי נגד מה.
כמו כשהייתי מורה –
מעניין. מרתק.
כייף – עדיין לא.
אנגולה ממוקמת בשליש התחתון במערב אפריקה, לחוף האטלנטי.
בשטחה, אנגולה גדולה פי 60 מישראל, על פי שניים וחצי בתושבים;
ענקית, ריקה.
עולם שלישי במובן הבסיסי ביותר-
עם צאת הפורטוגלים ששלטו בה מאות שנים- 1975, החלה מלחמה פנימית שהסתיימה ב- 2002.
טרמינל בינלאומי, International
שדה התעופה – השער, בטרמינל זה יתארחו תועפות התעופות באשר הן. להמשיך לקרוא מנחת אווירון
אני נפעם,
מה ממליץ לי לפתח, רגשות אשם או נחיתות?
התכתבתי עם היפרנורמטיב, נחמד.
'נחמדות' היא איכות תקשורתית.
כתכונה, זו יכולת, לתקשר, להתממשק עם מי שנעים להתחכך אתו, תקשורתית.
'נחמד' זה מי שבמכלול התקשורת אתו, משרה נינוחות על מי שמתַקשר איתו.
להיות 'נחמד' זו תכונה אנושית רבת ערך. מאד.
בנוסף, להיותה רבת ערך, 'נחמדות' בתצורתה האותנטית, אורגנית, טבעית, היא בנדירות יחסית. להמשיך לקרוא נחמד, אני?
יורד לאנגולה, לעבודה.
מסוג המקומות שרוצים הרבה זמן, הליך הגיוס ביחס הפוך למשך ההמתנה, ומדהים במהירותו.
בז'אנר התעסוקתי הזה יודעים מתי יורדים, לאן ולְמה.
כל היתר נזיל, מתי, עולה, מה עושה, למה, עד מתי – הכל נזיל. להמשיך לקרוא אבולה באנגולה
אני מבחין בתופעה, שלרבים ממכריי גירויי החיים, כבדים, קשים, להם מנשוא.
התכנים האופפים אותם מאיימים על שלוותם המעורערת מקדמית.
נראה לי, שבהשוואת האנרגיה שהייתה לאותם אנשים בעבר לזו הנוכחית – כעת פחות.
הרבה פחות.
הם בהליך התכנסות.
להמשיך לקרוא התכנסות פנימה
חביירה משוררת, שלחה לי:
"יש חלקים בטקסט שחייבו אותי לקרוא שוב ושוב כדי להבין מה היתה כוונתך. מעורפל, לעתים. הכפילויות גם משבשות הבנה, ניסוחים מסורבלים, אסוציאטיביים מדי לפעמים."
חבייר* שלח לי את האינפוט המצורף – פרופ' כהנמן.
תודה מאד ביותייר.
הוא מכיר אותי, שטחית, בערך מגיל 9 ורבע.
עד היום, גם הוא, לא מבין שבכתיבת הגיגי, בפיצ'פוץ' תוכן ופאן, בטקסט אני מחויב לפי סדר יורד- להמשיך לקרוא מענה לביקורת: מלאה, נמלץ, מאריך ומסורבל
אני נוטה לחשוב
שתפישותיי, הן הדבר השני הכי מעניין אותי אינטלקטואלית.
הראשון, הכי מדליק אותי הוא
התייחסות מאתגרת, סותרת, מערערת אותן.
Fantasy Festival
פסטיבל כייף?
מבחינתי, תעוקה.עליצות מזוייפת. פארשיאדה.
זה לא שזה כייף החופש, שמחת ההתפשטות.
זו תעוקת לבוש היתר והחצנת הזיוף.
הם לא לובשים פחות. הם לובשים יותייר!
את כל הכאילו והוונאביז שלהם הם מחצינים.
כך מזייפים בקטנה, עם הומור,
בהמשך מזייפים ברצינות.
התחלתי ללמוד באוניברסיטה.
שומע, שהתאחדות הסטודנטים מפנקת במתנה.
למה? מהכסף של מי?
אני זקן דיִי כדי להבין ש-המתנות הן על חשבוני, ואני הייתי רוכש לעצמי משהו אחר.
שוין.
להמשיך לקרוא מינורי בהוכחה לקיומו של האל, או, בגרידיות
והוא, האל הזה לא מניח, וממשיך להוכיח את קיומו:
בצהריים מוריד את סְטֶלה, כלבתה האהובה.
רוטינה המתחילה במנוד ראש שלי אליה, ובה היא מנתבת לאן שמוצאת לנכון.
מול האספרסובר היא עוצרת מקרבנת.
עד כאן מספיק כהוכחה לקיומו, לא? מי יפים הם הברואים.
ומכאן-
עם התעניינותי בצילום, כילד בחולון עם המינולטה של אבי – צליל התריס tsik מנגן לי באוזן, ריח העור החום עולה באפי.
מודרנה יפנית.
לא זוכר את רכישתה. בחיפוש מסתבר שהיא מודל 1960, כלומר טרום תודעתי.
אבי צילם, בעיקר שקופיות ואותי לא מעט. להמשיך לקרוא הסלפי הראשון שלי
לפני לא יותר משלוש שנים, לתחושתי שנתיים, נוכחתי בקיומה, במעברה מול הקפה.
הייתי רואה אותה מדיי פעם, כשהייתי מרים מבט ממסך המחשב.
הערכתי שהיא בת 13-14. בשלבי התפתחות. פנים מדהימות- לכדו את תשומותיי. חסרת הבעה. יחסית גבוהה, מתנהלת בעצלות נעורים חסרת אנרגיה.
ביני לבין עצמי תמהתי האם בתודעתה היא מודעת ליופיה. להמשיך לקרוא מינורי ללא התחלה וסוף טוב
בתפישתי האישית, ההורית, חינוכית, ניהולית, אני מוטה לגישת ה'חבל של טרזן'. להמשיך לקרוא החבל של טרזן
