לדמויות אלה מאפיינים התנהלותיים מובחנים.
בניסיונן לנרמל את התנהגותן הן עושות מאמץ להסתיר את התסמינים האופייניים. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית ג'
התגייסות1 לדרישה2 של בעלי קוועץ'3 להכרת4 הסביבה5 בהתנהלותם6 כנורמטיבית7.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית ב'
תיאור התנהלות מובחנת, פתולוגית, של פרטים מוכרים לנו אישית בסביבת הקוראים, אולי אנונימיים ציבורית, באמצעות שימוש במאפיינים משוייכים לדמות ציבורית שאורחותיה המובחנות מוכרות. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית א'
במאה העשרים היה דיבור שאחד מהסודות השמורים ביותר הוא הרצפט של המשקה השחור, נו, שו אסמו – קוקה קולה.
במאה העשרים ואחת, משער שיש מעט סודות אטרקטיבים יותר לפיצוח מאשר הנוסחה האחראית לסדר הצגת התוצאות במנוע החיפוש הפופולרי ביותר – 'אלגוריתם החיפוש של גוגל';
מיקרוסופט רוצה להופיע ראשונה כשמקלידים 'תוכנה', מיקי בוגנים שואף להופיע ראשון באיות 'מספרה', וההוא ששמו עולה כשרושמים בשורת החיפוש 'אשכנזי חסר אמונה'. כולל תמונות. להמשיך לקרוא גוגל ואני
מוקדש* לדנה גוטפרוינד, סֶגל.
היה לנו מורה, לאזכרתיאתשמו, לצורך העניין אקרא לו עמי. נדמה לי שלימד מולדת. היה פעם מקצוע כזה – חינוך והנחלה של אהבת העם לארצו, אליה שב לאחר אלפיים שנות גלות ושואה. העם לא עמי. להמשיך לקרוא ערש, הרס, הדמוקרטיה
אתמול בככר רבין מישהי נסמכת על כסא גלגלים מתארגנת לעזיבת מתחם השמחה, פונה לכווני ואומרת משהו.
לא חשבתי שהיא אמרה לי, אלא בכווני. התעלמתי.
חזרה שוב. הבנתי שאלי. אבל לא שמעתי מה. גם השמיעה שלי כבר לא משהו.
"אני אריאנה" אמרה. וואלה, הסתדר לי.
"כן אריאנה מלמד. את כותבת נפלא. חסרה לי. מאיפה את מכירה אותי?"
"מבלפור" ענתה.
"התנקשנו בטוויטר" הזכרתי לה עימות בינינו על גבולות חופש הביטוי – היא בעד גבולות, אני מתנגד.
"אני חוזרת לכתוב" שימחה אותי
רואה שבוויקיפדיה, בערך 'סנטימנט' מפנים לערך 'רגש'.
ההתייחסות ל'רגש' כסנטימנט, לא מתאים לאחיזתי התודעתי את המושג סנטימנט.
עצלן שכמוני הטמין בערך 'סנטימנט', העירום מכל הגדרה את – להמשיך לקרוא מינורי בוויקיפדיה
אני מבחין בין
מוטים לטיפול ראשוני רגשי, ואז משני במציאות, במטרה מובהקת לשמור על מצב רוח חיובי, להמנע מנפילות רגשיות מאיימות תדיר על שלווה נדפת,
לבין –
מטפלים במציאות, כשחיוויים רגשיים חיוביים ושליליים מהווים אישוש או הפרכה להתנהלות מוכוונת מוצלחת, או לקויה.
(אני משוכנע שיש, ועם זאת) אינני מכיר דיסציפלינה שמהווה כר נרחב להעדפות ולטעמים אישיים כעולם האופנועים. להמשיך לקרוא סכיזמה מוטורית, רגשית
מעניין, שמרנים, משמרי רוטינות, שתובנותי לא מחמיאה לתפישתם את עצמם דורשים ממני לחדש להם.
מי שמקצים, במובהק, תשומות תודעתיות וראליות רבות כדי לקבע את תפישתם למצב קיים. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מקפיאי מצב
ראיתי, נחשפתי ל-מי שייחסתי להם 'נדיבות'.
נחשפתי גם לצורכי, צרכני, נדיבות. שלא לנקוט ב'שואבי נדבות'.
ליותר אנשים קשרתי כתרי נדיבות, ופרמתי את הקשר מאוחר יותר,
מאשר לכאלה שהכרתי, וגיליתי שהם 'בעצם נדיבים'.
לא – הם לא זזו. זו תפישתי שהשתנתה, כלומר, הדינמיות התפישתית קשורה אלי, לאיך שאני רואה 'נדיבות'. להמשיך לקרוא נדיבותי
חברת ילדות, רבקה ב., שהייתה איתי בכיתה ד' עד ח',
כלומר אחרי 1974 לא ראיתי אותה,
כתבה לי ב- 2021:
אני חושבת שהפער האינטלקטואלי בינך ובין שאר ילדי הכיתה, כולל אותי, היה עצום.
מנקודת מבטי היית שונה, מתחכם, אחד כזה שחייב להראות ולהחצין את השונות שלו. הבנות התאהבו בך, אחת אחת. אני הייתי משועשעת מה"טיפוס".
הטקסטים מאד מסתדרים לנער מכיתה ה', אפילו. שונה, ישיר, בעל דעות שלא תמיד הבנתי, מתפלסף כזה. נדמה לי שאפילו אז, לא זוכרת באיזו כיתה צידדת בשולמית אלוני. אני הוזה?
פוגש כאלה שכדי לאחוז את המציאות מזככים, אולי מזקקים, אותה לחד־ממדיות שתאפשר להם לאחוז אותה.
אני מעריך את היכולת להבין מצב. לפענח סיטואציה. מטבע הדברים מורכבות היא אינסופית, והבנת מצב מצריכה צמצומו.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מצמצמים נחרצים
'חתירה למודעות' עבורי,
היא ה'ואהבת לרעך כמוך' כתמצות רעיון היהדות.
הבנה:
צמצום
גירוי נתפש תודעתית
לכדי אחיזה תודעתית באופן המותיר את המקור כהווייתו המהותית,
מאפשר להעבירו לתודעה אחרת,
ומהווה בסיס להשלכות מנבאות,
ניתנות לבחינה מאששת או מפריכה.
תוצאות בחירות 2021, מבאסות.
אלה שהצביעו כחול לבן – לא למדו דבר ולא שכחו.
הם אינם שותפים לדעתי שהוא שני רק לנתניהו בהסבת נזק לדמוקרטיה.
שומע את הרציונל;
פרקטו־קונקרטים, מובחנים, חותרי מעשה עם עומק תודעה דמוקרטית של דף A4, מבקשים להצדיק את הצבעתם הקודמת. להמשיך לקרוא בחירות 2021
יום ששי, ערב פסח, בפלוצריאדה התל־אביבית. מדווש על אופני הכוסיות שלי עם הסלסלה מקדימה, אחרי סיבוב בחנות המדגימה מכונת אספרסו שעושה לי את זה בחשמונאים, רוכש קסת דיו ירוק לעט הנובע בעטי דנה בדיזנגוף.
ביציאה מהחנות רואה כבן 30 ומשהו בשיחת סלולר נרגשת, דוחף עגלת תינוק ולידו מדוושת כבת שלוש, שבדיוק מתרסקת על המדרכה עם אופניה הוורדות מולי. להמשיך לקרוא מינורי ב-'כמה זה?'
"כן" עניתי לצלצול הנייד, שמעתי כמה שניות מוזיקת 'המתנה עסקית'.
"אני מעבירה לך את ראש הממשלה" נשמע קול נשי מוקלט, ולאחריו בריטון נתניהו "שלום כאן…"
שנות ה-80, ימי ששי אחר הצהריים, משלחת משרד הביטחון ניו יורק, אנשי חב"ד חלקו דפים מטעם הרבי מלובביטש.
"אל תזרקו לפח, זה קדוש" הנחו.
סתלבט אמוני, לאומני,
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
שנים לא רציתי להיות בעלים של בעל חיים; לא ראיתי את ההנאה בכך. כן את האחריות, ההגבלות, המחוייבות ואת הסוף – 'יגמר לא טוב'.
את התנגדותי לאימוץ חיית מחמד ביטאתי באמצעות הקלישאה 'או אני או כלב'.
כחמיצות לחלב, כיובש ללחם, כעובש לגבינה וכבושָה לביביסט, הליך מתפתח, בלתי נמנע עם סוף ידוע מראש – חלוף המאורעות והזמן, בהתלבטות ההעדפה בסביבתי נעה לטובת 'אימוץ כלב'.
להמשיך לקרוא סטלה, לא בעלת חיים
אמונה באשר היא, מהווה כיבוי מודע של בקרה רציונלית בוחנת ומפרקת תפישות.
בשל כך אני שואף להתרחק מאמונות,
ואינני רוחש הערכה חיובית למאמינים. להמשיך לקרוא מי שמאמין שוטה, מי שלא – כופר
