קראתי שלשחקן הישראלי המשחק בסלטיק, בירם כיאל, נולד בן.
מזל טוב.
קרא לבנו פירלו. בדומה לאביב גפן שקרא לבנו דילן.
קריאת השם מבטאת את תשוקתו לעיסוקו האישי באמצעות ייחוסו לדמות משמעותית ביותר במערכת ערכיו.
הסמלה.
וגם וכמו כן שמעתי, שכיאל שיתף את התקשורת המקומית המסקרת את קבוצת הפאר בה משחק- סלטיק, שחלומו, שבנו- פירלו, יהיה בבוא היום שחקן נבחרת סקוטלנד.
וכאן, האב מבטא את כמיהתו שבנו יהיה כדורגל, מצטיין ברמה עולמית, ושבעתיד יתמזג בלאומיות הסקוטית, יחליף את הלאומיות הישראלית- עליה נמנה האב, ועד אז האב גם יספח אהדה מקומית מבעלי התודעה הכדורגלנית מקומית על חלומותיו של האב. להמשיך לקרוא פטריוטיות בפיתה
בנאלי ומתבקש ככל שיהא, אין בניסיון האבחנה 'טוב' – 'לא טוב', ולא 'צודק' – 'לא צודק' בין שמרנות לבין חופשנות.
בעוד שמהות 'ימין' נותרת בשמרנות של אידיאות מאובחנות דתיות, לאומיות וכלכלת שוק חופשי- רעיונות ראשוניים,
'שמאל' מקושר לאוסף פרטים עם קשרים וזיקה הדוקים- חברה.
ביישום רעיונות חברתיים יש ריבוי מבנים מדיניים, הטרוגניות רעיונית שבו זמנית תמכו בסוציאליזם ובקומוניזם, כשלעתים, מידת הליברליות הייתה פחותה ממשטרים ימניים רפובליקניים שמרנים מובהקים.
שמרנות מתמקדת בצמצום לרעיונות קיימים והפשטתם,
ליברליות מתבדרת בריבוי רעיונות שחלקם מורכבים ונוגדים לעתים בתפישת החופשנות.
שמרנות נבדלת בין מיישמיה לפי האדיקות-
מידת הקרבה לרעיון הראשוני,
מידת הסובלנות לגילויי הפרתו.
מידת האנרגיה המוקצית לשימורו.
ליברליות פרוגרסיבית בחתירתה לפלורליזם רעיוני, עשויה להתבדר, לאבד קשר לגרעין רעיוני, נטולת הקשר, ומטפלת בטעם אישי של פרסונה או מיעוט.
מיעוט, מטבעו, חלש. מי שמגן עליו צריך להיות חזק, ליברל, שלא בא ממנו, והאינטרס שלו להגן על המיעוט הוא אבסטרקטי- לא בשל היותו מיעט הנהנה מהזכות אלא מאבסטרקטיות של התגמול בלאפשר למיעוט זכות. כלומר, מראש, ליברליות מחפשת את תמיכת מי שנהנה מהיותה מהמעלה השנייה לא הישירה.
הקו המפריד, התיחום, החלוקה בין שמרנות לליברליות היא מאובחנת אך לא מוחלטת.
'התנגשויות סותרות חלוקה' ביניהן הן תוצר של
טעמים אישיים שונים,
טעמים אישיים משתנים,
התאמות לסולם ערכים אישי שונה,
השפעות של דמויות מפתח על הנשאל,
התאמה למצבים סוציאליים,
ו-קידום ומיקסום טובין אישי.
שמרנות אמונית נוטה לשימוש בטקסים וסמלים.
יש להבחין בין טקסים לבין רוטינה.
בטקס יש מרכיב הפוך מ'חיפצון' בו נוטלים אובייקט, ובאמצעות הסמלה עושים לו טרנספורמציה- מייחסים לו ערך ומשמעות אחרת- הסרת, עורלה, שבירת כוס, דגל, ששה נרות, וכד'.
'ייצוג', בשונה מהסמלה, מנטרל מרכיב אמונתי מיסטי.
בשמרנות יש ציפייה להיתפש כ'ערכיים' – שכן יש בה
מטפלים בצביון מאישי על מצע של קהילה,
השתה בהסכמה של מגבלות מוסריות על הנטייה האנושית לקידום אינטרסנטי בלתי מבוקר.
ככאלה, שמרנים לעתים, תופשים עצמם כערכיים יותר, שכן סרים למרות אינסטנציות גבוהות יותר מאשר אשם או גופי אכיפת חוק, אלא גם של כוחות עליונים מוסריים.
שמרנים, לעתים קרובות, מתוסכלים שלא מקבלים את הכבוד וההערכה ש'מגיעים' להם לתפישתם, אך לא מקבלים אותם, רגשי נחיתות מול מי שמזלזל באימוץ רעיונות מטפיזיים, פשוטים ומפשטים.
הקרבה בין מפלגות אידיאולגיות נוגדות, קרוב יותר אחת לשניה מאשר של מפלגות נישה, נושא, מגזר במכניקת תפישתן.
מפלגות אידיאולגית נמצאות בתמונת ראי, האחת מול השניה, כשבתווך ישנן מפלגות אג'נדה.
מפלגות אג'נדה הן תוצר פרקטי של תפישה מאובחנת מסורתית. ייתכן,
שמרנית, רפובליקנית, סוציאלית, ליברלית.
מפלגות נישה, התארגנויות אג'נדה יחידנית, הצעה אלקטורלית לפתרון קונקרטי היא תוצר של אכסניית-אם תפישתית אופיינית, שחדלה להיות רלוונטית – מסיבות אפשריות מגוונות – למקימי האכסניה החדשה, ותכליתה המעודכנת:
כינוס כוח אלקטורלי לאג'נדה קונקרטית,
חיבור לגורמים ייצוגיים שאינם מהווים חלק מהאכסניה הפוליטית המקדמית.
לתפישתי, קיים דמיון רב יותר בין מפלגות תפישתיות אידיאולוגיות, אפילו מנוגדות, במכניקת המחשבה וציר הזמן המתמשך. ככאלה הן קרובות יותר תפישתית אחת לשניה, בהשוואה להתחברות אלקטורלית מעשית, אד-הוק, עם אג'נדה פרקטית שאינן קשורות ישירות האחת לשניה.
כך, בין בוחרי הבית היהודי ומרץ, בהנחה שהם בוחרים בגופים אלה מסיבות אידיאולגיות, יש מהמשותף התפישתי רב יותר בתצורת מחשבתם הפוליטית, מאשר כל אחת מהן לבוחרי יש עתיד.
לבוחרי יש עתיד, כמגזר מאובחן ונטול זהות תפישתית, יש מין המשותף והדומה התפישתי יותר לבוחרי ש"ס מאשר לבוחרי עבודה או ליכוד.
חלוקה
בשיטות ממשל עם ריבוי מפלגות ישנה הבחירה הראשונית בין נציגי בוחרים שמייצגים פתרונות קונקרטיים לבין תפישות עולם.
הבחירה הראשונית נעשית בהפרדה בין מפלגות המייצגות תפישות עולם לבין נישתיות, וזאת לפי
הטייה ל
מפלגות נישתיות
מפלגות תפישה
פתרון בעיות ספורות קונקרטיות עדכניות
תפישת עולם מוצקה כוללת
התייחסות מיידית, לטווח הקצר
התייחסות לטווח ארוך
חשיבות למועמד העיקרי ולדמויות המשנה ייחוס חשיבות רבה לאטרקטיביות המוביל כפלטפורמה להעברת המסר.
הפרסונה העיקרית ודמויות המשנה זמניות הדמויות משרתות רעיונות גדולים מהן.
הזדהות בוחר עם קולקטיב, מגזר מאובחן, בדרך כלל על בסיס אמונה אתניות, או גיאוגרפיה, עם תפישה עצמית של מידור וקיפוח מפלגות מרכז של כוכבים חיצוניים למערכת הפוליטית או פורשי מפלגות מסורתיות שמציעים את אישיותם הפותרנית לטיפול בבעיה יחידנית.
הזדהות בוחר עם תפישות עולם עיקריות ומאובחנות של מפלגות ותיקות, מסורתיות, או שהבוחר מאתר נציגים השותפים לאג'נדה פרקטית של חלוקת משאבי שלטון שתומכות ברעיונות ובתפישות בהם תומכים.
מפלגות עם אג'נדה יחידנית
מפלגות המטפלות במכלולי חיים לפי מאפיינים תפישתיים מאובחנים.
החלוקה תתאפשר בשיטות ממשל הנסמכות על ריבוי מפלגות, ובכל מקרה מפלגות אג'נדה או מגזריות, על ציר זמן, הן מפלגות שוליות.
אג'נדה מפלגתית
החלוקה למפלגות אד-הוק לעומת מפלגות עם תפישה קיימת בהתפלגות
אחריתן
מפלגת אג'נדה
מפלגת תפישת עולם
אם יממשו את האג'נדה יתמוססו או יטמעו לגופים אחרים.
נחלקות למפלגות רפובליקניות שמרניות ולסוציאליות ליברליות על הטיותיהן
אם לא יממשו את האג'נדה יעלמו.
החיים השלמים בהנחיית תפישת עולם, תמיד רלוונטי.
אם מייצגות מגזר מאובחן, אפקטיבית, ישרדו לאורך זמן יחסי ארוך.
אם המגזר הצליח לאחוז בעמדת כוח בתוך התפישה האידיאולוגית יסנכרן ויתמוך באידיאולוגיה שמיטיבה עימו.
דמויות ראשיות אטרקטיביות כמייצגות נטמעות בגופים אחרים או נעלמות.
דמויות שלא נבחרו על ידי מפלגתן למקומות מייצגים הראויים להם על פי הערכתן, הרואות עצמן כאטרקטיביות למגזרים מסוימים, פורשות לחלוטין מהזירה, פורשות ממחנה האם לטובת מחנה אחר, מנסות לפרוש עם דמויות נוספות ולהקים מבנה פוליטי אלטרנטיבי, ובכל מקרה ממעטות לעבור למבנה אידיאולוגי אחר, שכן הוא רחוק מדי, תפישתית.
בחירות פוליטיות, מעצם הווייתן מהוות מקרה מסוים, צר, של אופן תפישת מצב ואופן טיפול בו.
הייחוד של בחירות פוליטיות בדמוקרטיה ייצוגית הוא שהבוחר לא 'פותר' מצב קונקרטי מיידי, אלא בוחר בנציגים שינהלו מטעמו סוגיות קולקטיביות עם פתרונות מתגלגלים לסדרי זמן ארוכים של ניהול חברה. להמשיך לקרוא הטייה פוליטית בהצבעה
צעדתי במרחבי הפארק,
מעט אחרי שבע, בבוקר,
שמעתי הוראות קצובות, נחרצות,
ניתכות מגבר במיצוע הגיל ביני לילדיי
על חמש נשים באמצע בין גילי להוריי,
כשהוא עומד ונוהג,
והן ישובות וחותרות
בסירת עץ בורדו מצוידת בראש דרקון ובתוף טם טם.
משעשע. מבוטא מששייע.
מאיפה השם, אני מתעניין- "ההורים שלי עירקים, אריסטוקרטים, למדנו בבית ספר צרפתי."
פגשתי את אחיו, לא בגלריה שלו בניו יורק, אבל במראה, בגינונים, הוא תואם את הז'אנר- מטופחים, נקיים, מגונדרים בעדינות, עם הדרת חשיבות.
פרי ספיריט. היה רוצה לנסוע ולנפוש, ולשוט ולטייל, אז הוא עובד מעט; לעתים נראה לי שאני הלקוח היחיד שלו במוסך, שאת חללו השכיר לאחרים. כשמתקשר אליו מתאמים את ההגעה שלו.
העירקיות נוכחת. מתנשא על מזרחיים. מסביר לי שהוא אוהב יותר את לקוחותיו האשכנזים.
אני לא מפעיל תקפות על אמירתו, כן מעניין שהוא מציין אותה.
מאשים את עצמי שהוא מעלה את הנושא העדתי בפני. מה גורם לו?
אוהב אותו, מתייחס אלי בתור חבר וכך גורם לי – מר נפש קר, מנוכר, חשדן וקמצן וצייקן שכמותי, אי-נוחיות ב:
שימוש במלים מתוקות שאינני יכול ונהנה להכיל,
העבודה והחיוב זה 'ככה וככה' מה שמעורר בי חשדנות,
ו-כן, הוא לא מבין למה אני מתבאס שהזמנים אצלו נוזלים אצלו כמו השעונים של דאלי. והוא בכלל מאד משתדל ו'לא נורא'.
כשהצטרפתי ל-orange, קייץ 1998, בן 38 משתכשך במאות בני עשרים וקצת בשרות הלקוחות.
פסיפס משמייח מז'אנר אנושי די מסוים.
קלישאתי ככל שיהא חלק מההנאה היה לפלות את הפנינים מהזרם, ולקדם.
ביניהם הייתה אווה.
חריגה בנוף האנושי; מחבר העמים שייצוגם היה בחסר, מעט יותר מבוגרת, היו לה פנים יפות, ישבן מפואר שדובר בו רבות, ובעל. לו היה שפם. לשניהם בן. להמשיך לקרוא מינורי בטחינה ובפסיק
גילויי הטולרנטיות שהפגנתי כלפי חיוויי אמונה והתכנסות הזדהותית היו מעטים, הסבו לי מעט כבוד ועוד פחות אהדה.
ההערכה שהפגנתי למחשבה אמונתית מזערית, ועל ציר זמן במגמת הקטנה.
האמפטיה הלכה ופחתה, הטולרנטיות הצטמצמה ככל שבן השיח, אמוני או מתכנס, גיבה עצמו ברציונליות או בהכחשה שתפישותיו נובעות ממקורות אלה.
כשהזדהות התכנסותית גובתה ברציונליות סלחנית לאמונה, עירבה אמונה ודברה על התועלת, היתרונות, הרגש החיובי, כיף היחד – אבדתי. איבדתי. להמשיך לקרוא סובלנות והעדרה