עדויות גליה עוז והתעמרות אביה עמוס עוז בה, גוררות שימוש בטרמינולוגיה 'מצפון לאומי'.
העובדה שגליה עוז מעידה את אשר חוותה, שהביא אותה לעדויות מעין אלה, מצערת בריבוי ממדים – בריאות וכיף זה לא. להמשיך לקרוא עמוס עוז מצפן לאומי
בשונה ממחלות לב או סרטן, מחלות אישיות בלתי מדבקות, קורונה היא מגפה.
למגפה יש השלכות חברתיות; הדבקה, מניעה, ספיחת תשומות כלל באשפוז, במקומות עבודה.
האם חברה יכולה לדרוש מפרטיה להתחסן?
עד לאיזו רמה?
אני מתייחס לסוגיה כרוכב דו-גלגלי, שמבין שיש אפשרות שמכונית עלולה לפגוע בו, ועדיין לא רוצה למנוע תנועה.
כשייך לחברה – * מסרב להתייחס לסוגיית החיסון נגד קורונה, כחלק מרוב שמטיל מרותו על מיעוט – אני נוטה לאפשר לפרטיה להתנהל חופשית, כל זמן שאינם פוגעים באחר.
בסוגיית אי־התחסנות, על אף הסיכון האפשרי של הלא מתחסנים, אני מותיר את ההחלטה בידי הפרט האם להתחסן או לא. ערך חירות פסיבית על גוף עליונה, לטעמי, על התגוננתי האקטיבית.
לכן, בצד רצוני שיתחסנו אני מתנגד לכפייה:
"את כל כך פרקטית" הייתי אומר לאמי "שזה לא מעשי."
אין בהתייחסותי זו לבקר את כניסת/ יציאת חולדאי לְ ומְ הפוליטיקה,
וגם לא כהוכחה למבחן נכון או לא נכון כלשהו.
זו התייחסות לפרקטיות מובחנת, אופיינית, שאני – איך לומר – לא מתפעל ממנה, של חשיבות המעשה מול נחיתות מחשבה.
פרק 165 פודקאסט הארץ: להמשיך לקרוא פרקטיקה
משאלה מכמירת לב שלא יכולה להתממש.
על פי רוב מקושרת לאימת גהינום –
אימה מכמירת לב שמתייגת מציאות בלתי אפשרית.
בחיי,
לא ידעתי לעשות דבר.
אבל מה – התיימרתי להיות זמין, נגיש ותגובתי.
לכול.
חבר לשעבר, ימני בכל מהותו, רמ"חיו וש"סיו – ב-dna, בסביבת גידולו, בקבוצת השיוך וההתייחסות – דיבר בשבח 'ביבי'; 'מה רע לך' ו'מי יכול להחליף אותו' וכאלה חיוויים של שכנוע עמוק בכאילו, שאלות ללא סימן שאלה.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי ימנים מתביישים
אני, לעצמי הקובע, הלא חשוב לַיֶתֶר 🙂 , מתייחס ל
מעשה שלא נמצא בקוהרנטיות עם תפישה ותמלול מקדים, על מרחב משולש תחום בין רוטינה – אלימות – מקריות.
לכן, אני מתייחס למערכת האמונות והערכים של אדם כפי שמבטא אותם מולי לבחון האם הוא דתי – או לא.
ואם קונסרבטיבי או פרוגרסיבי.
| קונסרבטיביות: סנטימנט אמוני, לאומני, משמר התכנסות הזדהותית לקולקטיב, כמיהה להחלת צביון על מרחב ציבורי, לקהילתנות, להיררכיה, לסמכותנות, לתוקפנות פיזית מגוננת על אידאות מופשטות, לפשטנות רציונלית, למורכבות מיסטית, לרהב מלל, סמל וטקס. | פרוגרסיביות: חתירה לערעור ובקרה רציונליים, אינדיבידואליות, זכויות האדם, חופש הפרט והכלכלה, שיוויון פורמלי ושלום. |
הצבעה למפלגה מובחנת אמורה לבטא את הטיית מצביע לקונסרבטיביות או פרוגרסיביות.
עד רמה מסויימת.
מצביעי מפלגות שמאל הם הטרוגניים יותר. על פי מודל גביע גלידה, לא זוכר שנתקלתי במי שחיכוך מספיק לא חשף שוני עמדות ביני לבינו. שמאל מכיל שוֹנוּת רבה וגיוון יותר מימין.
לא זו אף זו, נתקלתי ברבים, שחולקים הצבעה למפלגות פרוגרסיביות, שאני רואה בהם בעלי תפישות קונסרבטיביות מובהקות.
היברידיות כזו מתבטאת ב –
מצביעי מפלגות קונסרבטיביות הם הומוגניים יותר במובן, שמצפה לראות בהם פחות פרוגרסיביים, מאשר קונסרבטיבים שמצביעים למפלגות שמאל.
| מדרג ערכים | נושא מסויים על האג'נדה שעולה לראשות מדרג ערכים של מצביע; סוגיה פרטיקולרית שנוגעת למצביע, חיבה אישית למועמד מסויים, או אינטרס אישי בהִבחרו שגובר בחשיבותו על תפישת עולם. |
| טקטיקה/ אסטרטגיה | תחושה שתמיכתו במועמד שאינו תואם את תפישת עולמו, תעזור להביס מועמד אחר אותו עויין יותר*. |
* טעות נפוצה של מצביעים שאפיינה את מצביעי כחול לבן ששאפו להסיר את נתניהו וגרסו שהצבעה למפלגה שאינה תואמת את ערכיהם תחזק אותה במאבק מול מי שאינם תומכים בו.
אני מצפה לראות בין [מיעוט יחסי] של מצביעי שמאל ריבוי יחסי של מי [שאני לא רואה בהם] פרוגרסיבים.
| אוורסיה | אצל משכילים אינטליגנטיים יכולה להווצר אוורסיה כלפי מנהיג קונסרבטיבי, בשל אדיקות יתר, פנייה לא ראויה לאלקטורט, או שחיתות אישית שנפוצה יותר בשל סיבות מוכמנות בין בעלי תפישות שמרניות**. |
* אני עומד על כך שבין שמרנים יש יותר מי שהורשעו בעבירות. מגבה זו באינטואיטיביות ובהרחבה בהסברים משתמעים. [חבר ללינק ל-פוסט המוסר ירוד יותר בשמרנות]
| סוציולוגיה | הסביבה המקיפה אותם משדרת להם ש'נכון' יהיה להמנות על מי ששואף פרוגרסיביות. לכן הם יכולים להטמע בין בעלי תפישות פרוגרסיביות באופן לא מודע, נמנעים מתגמול נגטיבי להיות מחוץ לבון טון, להשאר קונסרבטיבים לטנטיים, או שיאמצו את סטנדרטי מחשבה אופייניים לקבוצת הייחוס החדשה שלהם. השתכנעו. |
| היברידיות | פרוגרסיביות רחבה ומתבדרת למגוון רחב של נושאים. לכן, ייתכנו אלמנטים שחשובים למצביע מסויים לקדם, בעוד הוא שומר על סנטימנטים קונסרבטיביים מוטמעים אחרים. |
מכירים את זה שמישהו מהימין – בדרך כלל ביביסט – מתלונן:
'התנשאות'?
או,
'ככה השמאל לא יגיע לשלטון'? להמשיך לקרוא כבוד?
Joe Biden is Against Guns, Oil, God, and Can't Win Texas
Trump Says at Last Rally
ב־2006, דצמבר גשום, יום ששי בערב, אמי האהובה מתה במחלקה סיעודית. אחותי היתה בחדר, ואני נכנסתי שניות לאחר נשימתה האחרונה.
עצוב. ועם זאת במקרה זה המוות ידיד, בבחינת 'גאל אותה מייסורי חיים לא ראויים'. להמשיך לקרוא מינורי בדמיון
ביטוי נהדר. בבת אחת.
קרה לי בין 58 ללפני 60; הצטברות אלמנטים פיזיולוגיים מנטליים בו זמנית.
את ה(מעט מדיי)מתנות שאני נותן,
אני מעדיף לתת משהו מובחן למי שרוצה אותו ולא הוקצבו לכך תשומות,
ולא את המשהו ש'צריך' וכן יוקצו לכך משאבים.
נגנב לי האופנוע. שֶבֶר שמחתי, תעבורתי, כספי.
הנאתי, חירותי ותעבורתי בעיר נפגעו קשות.
אשמתי.
רכבתי על האופניים של איריס – לא כייף, לא מתאים.
ביום בחירות ג', מרץ 2020, רכשתי זוג אופניים, שהיוו פתרון קרוב ומהנה ל-מה שאני רוצה מאופניים לתעבורתי בעיר. להמשיך לקרוא מינורי בעונש
לאיזה כיוון התנועה גדולה יותר,
של בעלי תפישות קונסרבטיביות ⇐ לעמדות פרוגרסיביות
או
של עמדות פרוגרסיביות ⇐ לקונסרבטיביות?
באיזה שיעור?
מה רמת היציבות לאחר תנועה? היכן יותר? להמשיך לקרוא מעבר בין ימין–שמאל
בסתיו 1978, אחרי שהעיפו אותי מקורס 'רושם ב', ערבית, טרום צבא, נטלתי את פיאט 850 מודל 1971 – בראש העמוד, כשהזעירות שלה לא מועברת מהתמונה. שלי הייתה לבנה. אבי רכש אותה בתור 'אלטר אוטו', כדי שלא אחרב לו את ה- BMW 1602 שלו, וחירבתי* – ונסעתי לקיבוץ עין השלושה, שם היה הגרעין אותו נטשתי עד לגיוסי בסוף אוקטובר.
היה כיף; הרחבת מגוון היחסים. כמו שאני אוהב – זרוק'תי למרחב הומוגני לבד, תביא להסתדר. להמשיך לקרוא נתינה אישית ממקור קיבוצי
פֶּר סנטימטר זין שילמתי יותר מכולם,
ונהניתי יותר מאלה שהיה להם הרבה יותר ארוך.
ידידי הנערץ
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10158665584369732&id=795994731
גיל: יש סיפור שזכור לי מגיל צעיר יחסית
על הפגנה שהלכנו אליה יחד בכיכר רבין
גיל: זכרתי שזה קרה קצת לפני שנתניהו הפסיד בבחירות
גיל: ושאמא אמרה לי "שתדע שזאת הפגנה, אז שלא תופתע שאין שם מתקנים מתנפחים"
גיל: לדעתי חיברתי שיר לקראת ההפגנה
גיל: "הפגנה / הפגנה / לא רוצים את ביבי / ראש הממשלה"
גיל: זוכרים אירוע כזה?
איריס: אני זוכרת את זה בתור סיפור, לא ממש את האירוע.
גיל: אז א' – טוב שמישהו מאיתנו זוכר
איריס: אני גם לא זוכרת שלא…
תפישתי את הבנת האחר נחלקת לשניים:
פעם, בחולון, מניח שגם בשאר, היה מושג כזה – 'אכבר גבר', מבוטא "אגבר".
דור לפני – 'אייזן בטון'.
גבר –
מקדם בשפע אנרגטי את סביבתו,
ממעט לספוח, לצרוך, את תשומותיה.
מושג ארכאי, כזה, אולי לא פוליטיקלי קורקט היום, למי שמורא השתייכות לסוציולוגיה מסויימת שורה עליו.
באנגלית יהודונית נקרא 'א מענטש';
מישהו עם חוט שדרה התנהלותי, יושרה, עוצמה, 'תוכו כברו', עצמאות, הטיותיו, התניותיו, רגישיותיו אינם הנושא על הפרק, חא סופחי תשומות סביבה.
לא קשור לאינטליגנציה, אגב.
ולא לעושר כלכלי.
כן לאופי. ערכים. תחזוקם. הנאה מהקצאת משאבים אישיים.
יש אנשים
שהיה להם מודל כזה על אחר.
שאפו להיות כאלה.
הקצו לכך משאבים, או שלא.
להיות 'גבר' או לא, במידה רבה, היה בידם.
היי, נשמור על צניעות, או לפחות על יושרה – ממני לא למדת דבר.
