טיילתי עם חבייר בחו"ל.
"עלה על המדרכה" גער בי כשפסעתי, באופן מסוכן מדי להבנתו, על הכביש.
"לא רוצה להחזיר אותך בארון" ניפק רציונל מתמיר את תפישת מותי לחייפץ – ארון, ופעולה- החזרה.
הבהרתי, שאם אתפגייר בנייכר, שישאיר אותי שם, למדע או למאכל מקומי, אין לי העדפה או סנטימנט לגופתי בקונפיגורציית חסרת החיים ומתוך כך ערך. להמשיך לקרוא מינורי בצמצום
רומנטיקה
טיפול
מעשי או תודעתי
[של] סובייקט,
באובייקט, במציאות, בראליה,
בכוונה להטות את האובייקט
לטפל במימוש סנטימנט תפישת הסובייקט
במטרה להעצים תחושות, רגשות רצויים
טרום מעשה.
על הסטריפ רואה מני הופעות רחוב. הנפוצות הן זוגות שמציעות צילום. עבור תשלום, אני מניח; זוג שוטרות זהובות שיער לבושות פורנו, צמד בלונדיניות בכסות מינימלית מתזקרת דגל האמריקאי, וכיוצא וכדומה לאלה, בתפקיד מממשות פנטזיות לאלה שנשארו בבית על ידי מי שכאילו חוו בוגאס.
מול הבלאג'יו, רואה שלט של זוג גברים, בעשרימים, יפים, נקיים, עם שפם קטן ומטופח על חצי שפה עליונה לאחד, וזקן צרפטי מתופח אף יותר לשני. גופות אלים יווניים, או תוצרי מכוני באדי בילדינג בברונקס, על כשני מטר גובה, בחצי גום ערוף כשרגליהם נתונות בדגמ"ח מנומר ונעלי צבא – חיילים, שחורים, וכיתוב הנישא בין שני מוטות (של חופה?) המצהיר שזכו בפרס 'ההופעה הטובה ביותר בלאס וגאס.'
לא הבנתי על מה. ולא מי הכתיר.
תמלול מחדש של היסטוריה – מאורעות עבר, במטרה שהתמלול יהיה תואם ערכים עדכניים.
נרטיב – חזון, לאחור. עטיית ערכיות על פעולות, נרטיב בחינת פעולות עבר לעומת חזון, פעולות בעתיד. ניסיונות בהווה לגייס הסכמה להמצאות הווה מומצא בעבר והווה מומצא בעתיד. חזון עתידי אולי יתממש. אם נרטיב היה 'מציאות' בעבר, הוא היה היסטוריה.
תפישות רעיונות, מודלים
שאני מציע, מנסח, חוצב, כורה, מפסל, בודה,
אני רוצה שואף, מתכוון ומתיימר
לצאת מתוך תודעה גנרית, בלתי תלויה, שאינה מוכתמת מכך שבוחנת סוגיה משלב ג' בסולם – מבית מדרש תפישתי*, אסכולה מובחנת,
אלא, משלב ב' – שפה מוסכמת, שגם היא כבר מוכתמת בפרוטו-פרדיגמות מקדמיות. להמשיך לקרוא גזוזטראת ההתיימרות
אֱמוניות לאומנות נוטה יותר מפרוגרסיביות להפעלת כוח,
שכן, מראש נסמכת על ציוויי קדושת סמכות ריבונית עליונה,
נדרשת להגן על ערכים קדושים,
מתגמלת על אדיקות, חירוף נפש ו'קידוש השם/ האמונה/ המדינה'.
פרוגרסיביות פלורליסטית ליברלית נוטה במהותה להימנע, לצמצם הפעלת כוח,
בשל הטייתה לאפשר מימוש רצונות פרטיים, לפתור מחלוקות בתקשורת.
במהלך המאה ועשרים אין דמוקרטיות מערביות, פרט לישראל, שפתחו בלוחמה מול שכנותיהן.