כל המשפחות המאושרות – מאושרות באופן דומה.
כל משפחה אומללה – אומללה באופן שונה.
לב טולסטוי
כל הימניים – קונסרבטיבים באופן דומה.
כל שמאלן – פרוגרסיבי באופן שונה.
הבחנה
מודל גביע גלידה
כבגביע גלידה,
החלק התחתון, הנמוך, הקונסרבטיבי, מכנס את מרכיביו לליבה אידאולוגית הומוגנית מובחנת.
ראש גביע הגלידה, החלק העילי, הפרוגרסיבי אוורירי, מתרחב, מתבדר ונמס, שכן הסוגיות אינן עניין קיומי, אלא של שיפור מצב.
המודל מוצע לכל אידאולוגיה, עת, גאוגרפיה תרבות ושפה.
התפתחות אנושית
צבירת ידע, יכולות, ניסיון, פיתוח כישורים
התכנסות, נורמטיביות
התפתחות
אמונה, דת
מבנה חברה שלטון
התממשקות פרטים
קונסרבטיביות
פרוגרסיביות
מימוש ביצוע התכנסות הזדהותית
חתירה דיאלקטית ל
שימור יציבות הקיים
שמירת קולקטיב > פרט
אמוניות
לאומנות
שימור הזדהות, מסורת
צדק: התכנסות לנורמה
סדר וציות
היררכיה
צביון
גן עדן / גיהינום
פתרונות מקומיים חדים גורפים
פתרונות
מנהיג סמכותני – על, אל
ייחוס כוח למלל, קדושה
גיוס אינטלקט לתמיכה בפרדיגמה
מטפיזיות – ייחוס למלל, לטקס, קדושה
התקדמות אישית
חברה משרתת פרט
רציונליות
אינדיבידואליות
שיוויון
צדק: חיפש סבירות
ליברליות
פלורליזם
שיפור מתמיד
פתרונות כוללים מיטיבים
שלום
אוניברסליות
בחינה וערעור
אינטלקט להבנה וניסוח
התכנסות, כמאפיין
התבדרות כמאפיין
שוני בין עמיתים לתפישה אידאולוגית
קרבה לליבת אידאולוגיה,
מידת הקצאה אנרגטית מקדמת התכנסות
ערכים שונים לקידום
מידת הקצאת אנרגיה לקידום.
מה מובן מהסכמה?
ניסיון לאחוז תפישה מורכבת, ללא הסבר.
סקרן לדעת מה יחס הצופה לסכמה.
The “Ice Cream Cone Model” is a model that describes the relationship between the conservative and progressive forces in society.
The model is based on the idea that society is like an ice cream cone, with the conservative forces at the bottom and the progressive forces at the top. The conservative forces are concerned with preserving tradition and stability, while the progressive forces are concerned with change and innovation.
תמלול מחדש של היסטוריה – מאורעות עבר, במטרה שהתמלול יהיה תואם ערכים עדכניים.
נרטיב – חזון, לאחור. עטיית ערכיות על פעולות, נרטיב בחינת פעולות עבר לעומת חזון, פעולות בעתיד. ניסיונות בהווה לגייס הסכמה להמצאות הווה מומצא בעבר והווה מומצא בעתיד. חזון עתידי אולי יתממש. אם נרטיב היה 'מציאות' בעבר, הוא היה היסטוריה.
אם טרום ההתנהלות,
המתנהל סופייח תשומות סביבה כדי לפעול,
ו/או לאחר ההתנהלות
סביבת המתנהל מתגייסת לתמוך בתוצרי פעולתו-
ניתן להתדיין על מידת התלותיות;
'עצמאות'- זה לא.
נתניהו ולפיד | צילום: מרק ישראל סלם http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?0r9VQ=GLKG
הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו
אני נפעם מהעובדה שיש מאסות מצביעי לפיד.
שקונים את דבריו. מתייחסים אליו כאל כאלטרנטיבה שלטונית, נשאפת, רצויה, גם אם ההסתייגות "כדי להחליף את נתניהו." להמשיך לקרוא מצביעי נתניהו לפיד
מדינה
בה רוב אזרחיה 'אוהבים' אותה,
מתייחסים אליה רומנטית,
רואים בה מעבר להתארגנות עניינית, אד-הוק, שבא לשרת מבנה חברתי תרבותי,
אלא קיומה הוא ערך מקודש,
מקור קיומו הוא אלוהי,
גורל,
המשך קיומה, תפקודה, מקודש ונצחי,
על ציר זמן, להערכתי תוחלף על ידי מבנים חברתיים רציונליים, שנועדו לשרת את פרטיה. להמשיך לקרוא מדינה
הנוטה ממחשבה רציונלית לאמוניות לאומנות- החשכה, [החשכה: כיבוי פנסים, הארות ובקרות רציונליים]
יותר משמעורר את חשש הנותר בבהירות הרציונלית,
הוא מבעיר את חימת עמיתו לחשיכה האמונית לאומנית,
אין מצע רציונלי משותף- חוסים במערות אחרות,
מאויימים ומבוזים על ידי עמיתיהם לשרירות התפישתית:
[שרירות תפישתית: אחיזה בפרדיגמות פרלימינריות,
ייחול לכוח עליון מסדר ורחום- אל או ממשל מדיני]
על משרעת ה'אדיקות'-
אדוקים מהם נתפשים כ-פנאטים מסוכנים,
על משרעת האדיקות – פחות מהם
חשובים כ-כופרים בעיקר, חלשלושים.
טראמפ עצמו כתב בספרו "אמנות הדילים", רב מכר משנת 1987, ש"אנשים לא חושבים אולי תמיד בגדול, אבל הם יכולים להיות מאוד נלהבים מאלה שעושים את זה. לכן הפרזה קלה לא מזיקה לעולם". ציטוט מ- ynet.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4742909,00.html
מנחם הורוביץ 'במילה האחרונה', 23/12/2015, 11:42, בהתייחסותו ל'שוברים שתיקה':