התבלבלות פרט
בין התכנסות לנורמטיביות
לבין שאיפה לסבירות.
לד.ז. המxימה,
רב המרחק בין אהדה ספורטיבית לבין התכנסות הזדהותית.
רב המרחק עד היעדר קשר לוגי, אלא מלאכותי עד מקרי.
"ספורט ההמונים אינו משחק, אלא פולחן, בו הנתינים חוגגים את כניעתם/ כפיפותם."
מניח, שהתכוון לאהדה.
העניין שיש בתחרות ספורטיבית.
לפרסונה יש עניין בספורטאי או בענף מסויימים.
יש מי שאוהד כדורגל, יותר מאשר כדורסל, ונטול כל אהדה לבדמינטון וכמובן ריבוי אינסופי של ווריאציות.
נובואינטלקטואל, אינטלקט דיסציפלינרי,
ידען בדיסציפלינה שאינה מרחב 'פרט־חברה–ריבון' המתייחס לפתרון תעוקה פרסונלית כאידיאולוגיה, העדר עומק, ללא הקשר או סימוכין, והסתמכות על תפישות אמוניות חברתיות נורמטיביות מוטמעות.
בורות – היא העדר ידע והשכלה.
אני בור בכל הקשור למקצועות רפואה.
נחרצות הבורות, בורות הנחרצים.
להמשיך לקרוא נובואינטלקטואל, אינטלקט דיסציפלינרי, Novo Intellectual
מה חטאו של אלאור אזריה?
שאל י.ב.
כדרכם של עמיתיו הנבערים לתפישות, משתמש בביטוי תפישות ערכיות נחרצות עם סימן שאלה. לא שאל. להלן התייחסותי:
לא הייתי מצר על מותו של מחבל, שבא לרצוח, בפעולתו הזדונית והאלימה.
אינני מצר על מותו לא בשל להמשיך לקרוא חטאו של אלאור אזריה
ראש הממשלה נתניהו, יוצר נראטיב:
סמ"ר רונן לוברסקי, לוחם דובדבן נהרג ברמאללה.
מצער עצוב, תוצר סיטואציה מורכבת מדיי מכדי לתייג כ'מיותר'. להמשיך לקרוא סדר פרואסתטי/ פואסתטי
תודעות חותרות סבירות מגיעות עצמאית למסקנות דומות.
בעלי מחשבה אמוניסטית מתכנסת הזדהותית קולקטיביסטית אינם מערערים פרדיגמות.
ניסיונות שיווק של מסרים מתכנסים קונסרבטיבית קולקטיביסטית הזדהותית אוניברסלית ובכלל זה כמובן מופעי לאומיות, יהודות, פולשניים.
אלה אין תכליתם לשכנע רציונלית את הנחשפים אליהם להמיר דתם, או דעתם תפישתם מערכת השקפותיהם וערכיהם בנושאי פרט–חברה בגין שכנוע. להמשיך לקרוא מסרים פולחניים במרחב ציבורי
דומים.
שוני?
♠ בסמיכות ובקרבה לליבה אידיאולגית,
♣ במוכנות להקצאה אנרגטית,
♦ תוכן? Random Access Missionary – כמעט מקרי, תלוי סביבת הגידול.
נאום החמוצים של נתניהו, מהווה תמצית ההווייה התקשורתית שלו.
אנשים עם סט ערכים מסוים המכיל כמה איפיונים שאינם שמרניים מובהקים, אנשים שמתייחסים להתנהלותו לערכיו כלא מחמיאים לאינטליגנציה שלהם, שחשים חשופים תמידית למניפולציות מחוותיות זולות, מאד לא מרוצים מהרכב הממשלה הקונסרבטיבי ומנתניהו ראשה, הנוגדים את תפישותיהם וערכיהם.
באופן לא מפתיע אותם עוייני נתניהו גם אינם אוהדי טראמפ, הערכים אותם הוא מייצג, ולא מתגעגעים ל'סדר' שיחיל פוטין אם היה ניתן להביאו לכאן לכמה שבועות.
עוזי ברעם, הארץ 29/5/2018, מאמרו בשולי העבודה מתחולל מרד
"נכון שהוא נקט צעדים תואמים מה שחלק מהציבור סבור שהוא האינטרס הישראלי – אבל מפלגה ליברלית ודמוקרטית לא יכולה להעריץ מנהיג שמרן והומופוב, המתנגד לכל גילוי של קידמה, המנתץ כל ברית ומשקר ללא הבחנה."
אותם אנשים, לפחות חלקם, דווקא די שמייחים בהתנהגותם האישית באופן כללי, אם ניתן להעיד על מגמה מעדות ראשונה.
הציפיה שיהיו מרוצים מיישום ערכי הימין, אינה מופרכת;
לא ניתן לעצור התקדמות;
האנושות מתקדמת פרוגרסיבית, תמשיך להתקדם, גם אם בתנועה לא ליניארית, לא רציפה, לא מתמדת ושאינה מסונכרנת.
אף שכעת עידן האטה, תקופת רגרסיה, עיתות ריאקציה זמנית, התקופה תחלוף, גם אם לא ברור מתי, שכן, לא ניתן למנוע שאיפת אינדיבידואל להיטיב את חייו, רציונלית.
רבים ממי שדברתי איתם על נושאי תפישות עולם, בעיקר אלה הפחות מיומנים* בסוג שיח כזה, נחרצים ואחוזים בתפישותיהם, חולקים בַּלְבֶּלֶת בין
* אם איחשד בהתנשאות – הרווחתי ביושר.
לא כתרופה ל'התנשאות' אלא בסמיכות לה, העובדה שאני מרבה לעסוק בסוגיה אינה מביאה אותי למסקנה שהגעתי למסקנה אחת יותר 'נכונה' מאשר אחר שלא נדרש לתעוקות אלה. לבטח צברתי ניסיון רב בהקצאת תשומות לנושא.
תפישה קונסרבטיבית – אמונית, לאומנית, מתכנסת הזדהותית, יוצרת רהב טקסי וקונסטרוקטים חותרי הסכמה.
לעומתה, פרוגרסיביות – רציונליות, אינידיבידואליות, שיוויון ושלום, מניבה חתירה לדיאלקטיקה מערערת;
[כל] טקס הוא ניסיון להסמלת מציאות, סוג של אוקסימורון אמוני לצרכי עיצוב תודעתי, מניפולציה חברתית-דתית-לאומנית-פרסונלית.
בעת שרוגל אלפר חותר טקס, הסמלה, צביון, הוא מִדָמֶה, מתכנס בהיבט זה לתפישות קונסרבטיביות. כשכמיהת ריבון לטקס בניחוח וורדים ואלפר שואף לארומת קפה – עניין של טעמי ריחות, זהו מימוש סנטימנטים רגשיים שאין לאחד יתרון על אחר.
מי שנשאל שאלה,
שאין לו תשובה שמניחה את דעתו שלו עליה,
מאשים את השואל בתוקפנות,
מפני שהשואל חושף את חולשת יכולת מימוש האג'נדה, הנרטיב, שהנשאל מבקש לקדם.
קהילה צביונית, היא
אוסף פרטים,
שוולונטרית אינסטינקטיבית, מקפידים
להפקיר חירותם,
בהפקדת סמכות
אצל מנהיגים
להפקיע חירות פרט,
בשם התכנסות הזדהותית?
אני רואה בהחלה וולונטרית של צביון,
אחת התצורות הנחותות ביותר של שאיפת פרט לספיחת ערך אישית.
החלת* דמיון** תפישתי*** ערכי**** מממש סנטימנטים***** על מרחב ציבורי******
החלת התנהלות דומה, משותפת,
על קבוצת אנשים בדרך כלל גדולה,
במרחב ציבורי בדרך כלל גיאוגרפי,
במטרה להחיל על המרחב תפישות ערכיות מסויימות,
שיוזם הצביון, המארגן, המקיים אותו – שואף לקדם.
שמרנות/ קונסרבטיביות/ ימניות היא סנטימנט;
אינסטינקט תפישתי – מכניקת התניית תפישה מתכנסת לערכים מוטמעים.
קונסרבטיביות תפישתית היא תצורת מחשבה רווחת, מוטמעת.
התפתחותה אבולוציונית ⇐ סוציולוגית ⇐ רציונלית,
גם אם אחיזה בה נעשית ממניעים שאינם קשורים לבקרה רציונלית אינטליגנטית.
מי שנוטה להחיל על עצמו, כמאפיין התנהלותי, חיוויים חיצוניים,
ולהוריד לעצמם ערך. וולונטרית.
בנחישות.
במצוקתם, שמים את סביבתם במגננה, על מצבם מפני שבמובהק
מדינה בה שלטון נבחר עויין את מוסדות השיפוט והאכיפה,
שואף שמוסדות אלה יעשו את דברו,
היא מדינה שנשלטת על ידי ריבון רע, מושחת,
שואף להשתלט על מנגנוני בקרה, לאפשר לו לנטרלם,
ועושה זאת תחת כותרת – טובת ההמון. להמשיך לקרוא שלטון רע