לא
עד גיל מסויים אמרתי:
התודעה שלי לא מספיק חדה כדי שבאופן עצמוני ארצה ואפעל לטשטש אותה.
בהמשך כבר לא זכרתי למה לא לעשות סמים.
באבחנה באהבת הספורט באהדה, ההזדהות, אני נמצא ב להמשיך לקרוא הרהורים ספורטיביים
בוקר יום שלישי, סיטואציה הזויה. הטרמינל באדיס אבבה, לאחר שהחלטתי להעביר בה יום, ממתין לטיסה ללילונגווה מלאווי, הממשיכה ל-לובומבשי, זמביה. איזה יופי, שמות חסרי פשר, אקזוטיים, נטולי משא של ידע, אסוציאציה וממילא התייחסות קודמים. מבטיחים כאלה. להמשיך לקרוא אתיופיה 2012
בהמשך לתפישות פוליטיות, המחשבה האנושית נחלקת לשלוש תצורות:
קטיגוריות מחשבה אלה מתאפיינות מהיות כמה אלמנטים. השלכות אלמנטים אלה מיושמות במגוון תחומים.
גם פוליטיים.
מכיוון שמכניקת מחשבה לא מחליפים,
שְמֵי קרטחנה צלולים, ואדמתה מוצפת, עקבות ליומים קודם של גשמי שיא עונה כשהייתי בטגנגה. הגשמים הסבו נזקים ו-8 אנשים נספו. כך מדווחים בתקשורת המקומית. להמשיך לקרוא בצבוץ בטוטומו
לאחר המסע בטבע חוזר הביתה. כלומר לקאסה.
מציעים שאבדוק רפואית את חומרת הנזק ברגל הנפוחה.
זוכר את סבא שלי לועס כדורים שקיבל. שאלתי את אבא שלי למה – "הוא לא יודע לקחת כדורים" הסביר.
החלטתי לנקוט בשיטה זו; להתעלם בשלב הזה, ללעוס כדורים בהמשך, על פי צורך. להמשיך לקרוא מוי כיף בטגנגה
פרק רביעי, בו יסופר איך ניעורה בתו של האיכר וטיילה בפרק טיירונה.
לאחר הלוסט אין קרטחיישן של הלילה הקודם, שם פעמיי (איזה יופי של ביטוי, רק לא יודע מה זה 'פעמיי') לסנטה מרתה.
שומע שהיא מעוז הקרחאנה, מסיבות וכאלה. רק שלא בעיר עצמה, העייפה, המתבוססת בבוצה, אלא בכפר דייגים שהמוצ'ילרים הפכו את פרנסתו מדֵיג דגים, לדֵיג תיירים. להמשיך לקרוא טגנגה
זו העת לציין שטיול כזה הוא לא רק כיף צרוף, מרוכז, אחלה וסבבה.
מכיוון שלבד, הבאלאנסים המייצבים רגשית נסמכים אקסקלוסיבית על מקורות אינטרינזיים. אין את הרפרנסים, המשככים, של סביבה רגשית אוחזת. אי-נוחות באי-וודאות מעצבנת, בזבוזי זמן מתסכלים, חדר מדכא, בהיעדר רפרנסים אחרים מתעצמים, בעוד שהיכולת לשכך אותם נחלשת. אין עזרים טקטיים. להמשיך לקרוא פסיכו ו-לוגיה
אחרי כמעט שבוע בקרטחנה,
החדשות הרעות הן, שנראה לי שאכן זה הטיול האחרון.
במתכונת הזו לפחות, לא נראה לי שיהיו עוד.
מעט הגמישות שנותרה אובדת. להמשיך לקרוא קרטחנה
חרא הערכות השפרצתי.
ההערכות המגדירות, האססמנטס שלי, סובלות (גם) מהבעיות הבאות
לחלקן, בעיקר לקלסיפיקציות של אחרים הסכימו.
גם הסכים מי שהאססמנט על עצמו נתפש בעיניו כחיובי.
אם לא- פחות יסכים.
כלומר אני מתיימר לתת תיאור והשומע מסכים שהתיאור אובייקטיבי אם בעקבות הגירוי השומע ייחס לעצמו ערך חיובי.
קורא אהוב ומזדמן- ברכות,
התפעלויות וחיוויים חיוביים ממערכות ממוחשבות בנוסח- "אהבתי את כתיבתך, היא הייתה בעלת ערך עבורי" או, "I really enjoy your writing style" מקבל עשרות. ביום.
לא מעניין. כמובן.
מבחינתי,
את הטקסט המצורף ניתן להשליך לפח האשפה הוירטואלי הקרוב למקום מגוריך. זה בסדר.
אם כן קורא ורוצה להביא, לי, ערך או תועלת, אשמח לכל חיווי.
מכיוון שאין את ממד ההתכנסות להסכמה נורמטיבית,
בקרה חיצונית מקדמת, היא בעלת ערך רב.
לכן, כל תגובה, כ-
ממנאד רוש פחות מתפעל.
על שוטה ושותים
זהירות: חומרים מתישים. הקורא – על אחריותו, הכותב מתנער ונוער.
המלצה: במנות קטנות. על מסך מחשב. רצוי לא להיאבק – לא מתאים לא נורא, שכן, בסיום הקריאה לא ממתין רצפט או נ.צ. ג'י.פי.אסי. למעיין נעורים ואף לא למתכון עושר. אולי לאין אושר.
תלונות: להעביר ל
בין הקוראים השורדים יוגרל סוף שבוע. להמשיך לקרוא זדראסטוֻוייט
את הערב אני מתכוון לסגור בצפייה בגמר מונדיאל 2010, כמה ימים קודם הייתי בארבעה משחקים בשלבים מוקדמים.
הולך מביתי רבע שעה ל־ Real Mc’Coy, המאורה הצפונית, המשודרגת המטופחת יותר מהעמיתה החבויה בדופן המערבי של אחת מהאחיות של סטאלין – אחד משבעה בניינים יפהפיים שנבנו בהוראתו בסגנון האר-נובו. להראות לניו יורק, לעולם למי יש גדול יותר.