בחירות בין פרקטיקה לאידיאולוגיה

משך קריאה: 4 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

תזה [פרדוקס(?)]

דיקמן חלוקה מפלגתית
חלוקה על פי מפלגות תפישה מול מפלגות אג’נדה

הקרבה בין מפלגות אידיאולגיות נוגדות, קרוב יותר אחת לשניה מאשר של מפלגות נישה, נושא, מגזר במכניקת תפישתן.

מפלגות אידיאולגית נמצאות בתמונת ראי, האחת מול השניה, כשבתווך ישנן מפלגות אג’נדה.

מפלגות אג’נדה הן תוצר פרקטי של תפישה מאובחנת מסורתית. ייתכן,
שמרנית, רפובליקנית, סוציאלית, ליברלית.

מפלגות נישה, התארגנויות אג’נדה יחידנית, הצעה אלקטורלית לפתרון קונקרטי היא תוצר של אכסניית-אם תפישתית אופיינית, שחדלה להיות רלוונטית – מסיבות אפשריות מגוונות – למקימי האכסניה החדשה, ותכליתה המעודכנת:

  • כינוס כוח אלקטורלי לאג’נדה קונקרטית,
  • חיבור לגורמים ייצוגיים שאינם מהווים חלק מהאכסניה הפוליטית המקדמית.

לתפישתי, קיים דמיון רב יותר בין מפלגות תפישתיות אידיאולוגיות, אפילו מנוגדות, במכניקת המחשבה וציר הזמן המתמשך. ככאלה הן קרובות יותר תפישתית אחת לשניה, בהשוואה להתחברות אלקטורלית מעשית, אד-הוק, עם אג’נדה פרקטית שאינן קשורות ישירות האחת לשניה.

כך, בין בוחרי הבית היהודי ומרץ, בהנחה שהם בוחרים בגופים אלה מסיבות אידיאולגיות, יש מהמשותף התפישתי רב יותר בתצורת מחשבתם הפוליטית, מאשר כל אחת מהן לבוחרי יש עתיד.
לבוחרי יש עתיד, כמגזר מאובחן ונטול זהות תפישתית, יש מין המשותף והדומה התפישתי יותר לבוחרי ש”ס מאשר לבוחרי עבודה או ליכוד.

חלוקה

דיקמן צ'רצ'ילבשיטות ממשל עם ריבוי מפלגות ישנה הבחירה הראשונית בין נציגי בוחרים שמייצגים פתרונות קונקרטיים לבין תפישות עולם.

הבחירה הראשונית נעשית בהפרדה בין מפלגות המייצגות תפישות עולם לבין נישתיות, וזאת לפי

הטייה ל

מפלגות נישתיות מפלגות תפישה
פתרון בעיות ספורות קונקרטיות עדכניות תפישת עולם מוצקה כוללת
התייחסות מיידית, לטווח הקצר התייחסות לטווח ארוך
חשיבות למועמד העיקרי ולדמויות המשנה
ייחוס חשיבות רבה לאטרקטיביות המוביל כפלטפורמה להעברת המסר.
הפרסונה העיקרית ודמויות המשנה זמניות
הדמויות משרתות רעיונות גדולים מהן.
הזדהות בוחר עם קולקטיב, מגזר מאובחן, בדרך כלל על בסיס אמונה אתניות, או גיאוגרפיה, עם תפישה עצמית של מידור וקיפוח מפלגות מרכז של כוכבים חיצוניים למערכת הפוליטית או פורשי מפלגות מסורתיות שמציעים את אישיותם הפותרנית לטיפול בבעיה יחידנית. הזדהות בוחר עם תפישות עולם עיקריות ומאובחנות של מפלגות ותיקות, מסורתיות, או שהבוחר מאתר נציגים השותפים לאג’נדה פרקטית של חלוקת משאבי שלטון שתומכות ברעיונות ובתפישות בהם תומכים.
מפלגות עם אג’נדה יחידנית מפלגות המטפלות במכלולי חיים לפי מאפיינים תפישתיים מאובחנים.

החלוקה תתאפשר בשיטות ממשל הנסמכות על ריבוי מפלגות, ובכל מקרה מפלגות אג’נדה או מגזריות, על ציר זמן, הן מפלגות שוליות.

אג’נדה מפלגתית

החלוקה למפלגות אד-הוק לעומת מפלגות עם תפישה קיימת בהתפלגות

אחריתן

מפלגת אג’נדה מפלגת תפישת עולם
אם יממשו את האג’נדה יתמוססו או יטמעו לגופים אחרים. נחלקות למפלגות רפובליקניות שמרניות ולסוציאליות ליברליות על הטיותיהן
אם לא יממשו את האג’נדה יעלמו. החיים השלמים בהנחיית תפישת עולם, תמיד רלוונטי.
אם מייצגות מגזר מאובחן, אפקטיבית, ישרדו לאורך זמן יחסי ארוך. אם המגזר הצליח לאחוז בעמדת כוח בתוך התפישה האידיאולוגית יסנכרן ויתמוך באידיאולוגיה שמיטיבה עימו.
דמויות ראשיות אטרקטיביות כמייצגות נטמעות בגופים אחרים או נעלמות. דמויות שלא נבחרו על ידי מפלגתן למקומות מייצגים הראויים להם על פי הערכתן, הרואות עצמן כאטרקטיביות למגזרים מסוימים, פורשות לחלוטין מהזירה, פורשות ממחנה האם לטובת מחנה אחר, מנסות לפרוש עם דמויות נוספות ולהקים מבנה פוליטי אלטרנטיבי, ובכל מקרה ממעטות לעבור למבנה אידיאולוגי אחר, שכן הוא רחוק מדי, תפישתית.
Share

הטייה פוליטית בהצבעה

משך קריאה: 3 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

בחירות פוליטיות, מעצם הווייתן מהוות מקרה מסוים, צר, של אופן תפישת מצב ואופן טיפול בו.

הייחוד של בחירות פוליטיות בדמוקרטיה ייצוגית הוא שהבוחר לא ‘פותר’ מצב קונקרטי מיידי, אלא בוחר בנציגים שינהלו מטעמו סוגיות קולקטיביות עם פתרונות מתגלגלים לסדרי זמן ארוכים של ניהול חברה. להמשיך לקרוא הטייה פוליטית בהצבעה

Share

סוף כחלק מ

משך קריאה: 1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

אזרחים, חיילים, מעורבים, וכאלה שלא, נהרגים בצוק איתן.
בשני הצדדים.

הצד שלי, קרוב אלי יותר;
ההיכרות, הפנים, השמות, המראות, השפה, האינטרסים המשותפים.

עצוב ההרג, הפגיעה בנפש, באדם, ברכוש, בטובין הרעיוני, הערכי, המוסרי, התודעתי.

הממשקים, על ציר זמן מתמשך, לא נושקים, הם פוצעים, מרובי רבדים.

מתסכל חוסר התוחלת, לא נראה סוף קונקרטי אליו ניתן לייחל.

מניח, ש-

הבעיה האזורית לא תיפתר כשלעצמה
אלא
תתכנס לבעיה חובקת בקונטקסט רחב יותר המכיל את הבעיה הראשונית.

Share

גישות לפתרון הסכסוך

משך קריאה: 3 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

צוק איתן, המלחמה הארורה שגבתה מחיר בנפש ובגוף אדם, בכלכלה, שבעצם היוותה נזק טהור ללא תועלת, הייתה מעניינת גם מהבחינה שזה אירוע שובר קונספטים, ועדיין, כל מי שאחז תפישה מקדמית לפניה דבק בקונספט הפרלימינרי אחריה, כאשר סך האירועים מהווה אישוש לפרדיגמות תפישתיות של מי שבוחן את המלחמה, גם כשהאירועים נדרשים תפישות הפוכות אחת לשנייה. מרהיב. להמשיך לקרוא גישות לפתרון הסכסוך

Share

(היעדר) סימטריה, קיצוניות פוליטית

משך קריאה: 5 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

right-left

שולי קונצנזוס

משפט כ-

קיצוניים הם בעייתיים מכל כיוון.

מקורו בגישה החותרת להתנהגות נורמטיבית
והוטמעה אפקטיבית באמצעות סוכני החינוך- מחנכים, גננות, מורים, הורחבה לתפישות עולם.

תפישת עולם לא ממוקמת על מנעד נורמטיבי.

מידתיות רתומה למה שהנורמה רואה כנורמטיבי.
אלה מתכונים לחיים נורמטיביים,
ואינם קשורים לתפישות וערכים כ’אמת’, ‘נכון’, ‘יושר’, ‘רציונליות’, ‘מדע’, ‘תפישת עולם’, ‘ליברליות’.

להמשיך לקרוא (היעדר) סימטריה, קיצוניות פוליטית

Share

גם ימניות פוליטית

משך קריאה: 1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

לשמרנות הפוליטית האידיאולוגית פנים בשרניות, מאופיינות, תכניות, ערכיות.

שמרנות מאופיינת במחשבה להמשיך לקרוא גם ימניות פוליטית

Share

הבנתי העמוקה – אמונה

משך קריאה: 1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

אמונה עמידה מרציונל

החזק והחלש

אני מבין, היטב,
שהסבירות
שאני אשנה אמונת אחר,
שינטוש אותה לטובת חתירה לרציונליות
נמוכה הרבה יותר
מאשר שאחר ישנה את סט תפישותיי,
או את העדר אמונתי
לאמונה. להמשיך לקרוא הבנתי העמוקה – אמונה

Share

כריזמה תלויה

משך קריאה: 1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

היכולת לגרום לאחר להסכים, להרגיש, לעשות כתגובה למופע הכריזמטור מעבר למה שהרציונל מקצה

charismaנמנית עם מכלול כישורים אחרים או העדרם;
אם קיימת, ובמידת עָצמתה, תלויה באופן דומה לכישורים אחרים בגיל, שפה וגיאוגרפיה כגורמים תומכים המאפשרים את ביטוייה. להמשיך לקרוא כריזמה תלויה

Share

הבחנה נוספת בין רציונליות ללא

משך קריאה: 2 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

בשיחה עם חבר, המגדיר עצמו כרייגניסט לאומן ליברל,
בעקבות אמירותיו, התחוור לי שעוד אחד מהקווים המפרידים בין מחשבה שמרנית-אמונית-לאומנית לרציונלית הוא:
ייחוס לכוחות עצומים אלה אנושיות, אג’נדה עצמאית,
ותקווה הפרסונלית לגייס כוחות אלה לטובת המאמין. להמשיך לקרוא הבחנה נוספת בין רציונליות ללא

Share

ריבלין שטרית לנשיאות

משך קריאה: 3 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

rivlinshitrit

הבחירות לנשיאות- מוסד לטעמי מיותר,
זימנו התמודדות בין שתי דמויות,
שכל אחת לא באמת עיניינה, אותי, כשלעצמה.
ותצריף שתיהן, בסיטואציה זו, יצר סינתזה מרתקת*.
להמשיך לקרוא ריבלין שטרית לנשיאות

Share

אפשרות חזקה חלשה

משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

לחזק יש אפשרות לתת.
לחלש נותרת האפשרות לקחת.
והבונוס: תלות.

Share

תפישת ה’טוב’ בסכסוך

משך קריאה: 2 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

If there were in the world today any large number of people who desired their own happiness more than they desired the unhappiness of others, we could have paradise in a few years.

Bertrand Russell

 

בלא מודעותי לאמירתו זו של ברטראנד ראסל,
בשמונימים, אחזתי בתחושה, ש

יותר ממה שמישהו רוצה להרע לאחר
הוא מעדיף לגרום טוב לעצמו.

קישרתי את אמירתי זו לתפישתי את הסכסוך במזרח התיכון, (אי)היכולת ו(היעדר)הנכונות לפותרו על ידי שני הצדדים.

  • בשונה מצעירותי, שייחסתי את תפישת ה’טוב’ לרווחה רציונלית נתפשת של הפרט,
    בתקווה שתפישתי תשתנה בהמשך שוב 🙂
    כלומר להבנתי את רווחתו האישית, כלכלית של פרט,
  • היום, אני גורס שתפישת הטוב הפרסונלית מושפעת עד כדי שינוי, שיבוש מהתכנסות לתפישת ‘טוב’ קולקטיבי אמוני, בלתי-רציונלי, במובן שמערכת הערכים של הפרט וממנה נגזרת רווחתו מורכבת יותר מרווחה פרסונלית רציונלית נתפשת (על ידי).

כלומר, השינוי הוא בתפישתי איך אנשים תופשים את טובתם, לא בתפישתם, שנותרה ללא שינוי.

תפישת ה’טוב’ המצרפי של שני הצדדים כעת, תוצאתית לפחות, לא היוותה, לא מהווה פלטפורמה שהובילה להסכם.

כעת, אני פסימי בהערכתי את סיכויי הצלחת הגעה להסדר וולונטרי בין הצדדים.

בעתיד

טיפול בבעירת הבעיות האקטואליות בעתיד, ייתרו את בעיית הסכסוך כפי שאנחנו מכירים אותה כיום.
ככזו, הסכסוך בתצורתו הנוכחית כעת יהפוך לתת-סוגיה מבחינת חשיבותו בעתיד, ויהיה נתון להשפעו של בעיה עתידית אחרת שתכיל את בעיית הסכסוך הנוכחית.

Share

פוליטיקה היברידית

משך קריאה: 2 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

הידורו ליברל ושמרן תחת קורת גג מפלגתית הופכית?

למה דחוף לפוליטיקאי לדור באכסניה פוליטית שהיא לא ההביטאט הפוליטי הטבעי לו? להמשיך לקרוא פוליטיקה היברידית

Share

דמוקרטיה ספורטיבית- יישום הלכה

משך קריאה: 4 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

חבר הכנסת אלעזר שטרן מהתנועה, העלה הצעת חוק:

ספורטאי דתי לא יתחרה בשבת.

roast-chicken
כלומר, הממסד הספורטיבי יאפשר לספורטאי
לשמור על פרקטיקת אמונתו,
תוך שמירת זכויותיו להתחרות במועדים אחרים, ולא להתחרות במועדים שהדת מצווה לשבות.

הרי לנו ליברליות.

אז זהו, שישנן שתי סוגיות: להמשיך לקרוא דמוקרטיה ספורטיבית- יישום הלכה

Share

ב. אבולוצית רציו-אמונה

משך קריאה: 5 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

פרבולה רציונלית רגשית

לתפישתי
(- בשונה מהתפישה ה’חילונית’ העממית המתפעלת מעצמה על ייחודה, ואז גם מתקרבנת -)
האנושות, מכלול הפרטים, במגמת קידום רציונליות תפישתית אמנם בצעדים לא רציפים, לא ליניארים
התנועה פרבולית כשאנחנו נמצאים בקרן העולה רציונלית; human_emo_behave להמשיך לקרוא ב. אבולוצית רציו-אמונה

Share

א. דמיון בין דת ללאומנות

משך קריאה: 5 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

ההבדל בין לאומנות ללאומיות

לאומיות
קלסיפיקציה נטולת ערכיות ללאומים, עמים.

לאומנות
הזדהות ערכית של פרסונה לעם, ללאום.

דימיון

אצל רוב הדתיים-לאומיים-מסורתיים הלאומיות מתיישבת בנינוחות מתואמת עם דת.

ישנן נקודות דמיון והשקה בין דתיים ‘אלוהיים’ לבין לאומנים ‘מדיניים’, בכמה היבטים:

  • התפישה שרעיונות א-פריוריים מקודשים, עליונים היררכית, נמצאים מעל פרקטיקה תועלתנית ואופטימיזציה רציונלית, קודמים לשימוש בהיגיון לטובת שימור ערכים נעלים עליהם,
    1. קיימת,
    2. מגובה בהצדקה רציונלית, מודעת, הדוחקת רציונליות לטובת רעיונות נעלים מרציונליות,
  • מוסר קולקטיבי– הצדקת מעשים של קולקטיב,
    • אם לא היו מוצדקים לעשייה אינדיבידואלית, שלא במסגרת הקולקטיב,
    • אם נעשים בשמו של הקולקטיב,
    • אם הצידוק לו הוא שמירה עליו,
  • ערך חיי פרט-
    • מועצם אם הוקרב לערך
      • הדת- קידוש השם,
      • או הלאום,
    • נמוך מערך קידוש הקולקטיב.
  • השתייכות והזדהות האני הפרטי עם הקולקטיב,
    הקצאת ערך לקולקטיב- קהילת המאמינים או הלאום, גבוה מפרקטיקה יישומית, וזאת באופן מודע ואוטונומי, כתנאי הכרחי לקיום הערכים המקודשים,
  • שמרנות– הקצאה ותיעול תשומות אנרגטיות, מנטליות וראליות
    • לחיזוק הקיים, המושתת על הערכים המוקדמים ומתוך כך את המנגנונים המשמרים אותם,
    • החלשת הרה-קונסידרציה, המחשבה המחודשת, הבוחנת המערערת, המאימת על סדר התפישות הקיים, 
    • התנהלות דפנסיבית, מגינה, חוששת, פוחדת, מגוננות, על ערכים, או,
    • מניעה לפעולה אופנסיבית מתקָיפה למטרת הסרת איום על ערכים,
  • פשטנות- פשטות הדוחה רעיונות מופשטים, מעבר להסמלה ההכרחית
    • רעיונות פשוטים- שמור על הקיים שניתן בחכמה שאין את היכולת להבין אלא לקבל,
    • קשה לסמוך על ריבוי מאמינים שיכילו רעיונות מורכבים,
  • הפשטה- אנשים עם יכולת הפשטה מוגבלת מבינים, מסכימים, מתכנסים לרעיונות מופשטים כדת, לאום, טקסים וסמלים נלווים.
  • טריגר נמוך על שימוש והפעלת כוח. רציונל-
    • לא ייתכן לשכנע בקיום אמונה ברציונל, אלא במעשה, למעשים יכול להיות מנעד עוצמה,
    • קיום ערכים מקודשים, עליונים, מצדיק הכרח מקומי ורגעי להגן עליהם בהווה, להבטחת עתיד טוב יותר, מובטח.
  • תפישת קיום מוטה ורטיקליות פונקציונלית
    • ייחוס קיומם גם, לציר בין דורי, תפקידם כעת להמשיך עבודת דורות שלפניהם בהיבטי ערכי דת ולאום לשימור מיטבי לדורות שאחריהם,
    • לא מסתפקים בטיפול מיטבי, לאטרלי, ממוקד במי שנמצא כעת,
  • רמת אדיקות- המוכנות להקצות משאבים בעת זיהוי איום על הפרת רעיון א-פריורי, משתנה, וככזו ישנן תתי קבוצות מזוהות על מדרג האדיקות, בה המשתנה הוא התמהיל בין פעולות שרירותיות לעומת רציונליות.
  • העצמת הרוב-
    • תפקיד הרוב להעצים את כוחו מחשש ממיעוט שיפר את הגמוניה וההסכמה, היכולת לשמר ערכים תפגע אם מיעוט מתחזק יערער אותם,
      • יש לשמור על רוב חזק גם כדי לשמור על ערך ה’דמוקרטי’, שכן ישנה תפישה לטנטית שהדמוקרטיה בסתירה
        • מול אמונה, תנגף מפני האל,
        • ותאוחסן ‘זמנית’, ‘מקומית’ מפני איום על הלאום.
      • וגם לטובת חיזוק האמונה- ‘הרוב נוהג כך’, כרציונל לגיטימי נתפש,
  • פרקטיקת שימוש בטקסים והסמלות– לקידום אמונתם הם רותמים פעולות מציאותיות ומקשרים בין שני קודקודים אלה באמצעות הנחלת ערך לפרקטיקה- הסמלה,
  • ייחול אישי לריבון חזק, כל יכול, שיחמול על וייטיב עם המאמינים, נתינים, אזרחים
    • אל,
    • מדינה, ממשל.
  • אתוס הווה-
    1. בעבר, הרעיון הדתי והלאומי המנוסח היה נאצל,
    2. בהווה נפער פער בין הנשאף לקיים, המחייב פעולות הכרחיות אם גם סותרות את החזון הראשוני כדי להחזיר ולממש את הרעיון הראשוני,
    3. בעתיד תהיה גאולה, חיי וקיום נצח.
  • התעלות רגשית מוחצנת מגילויי העצמת דת או לאום.
  • החפיפה בין קבוצות של דתיים ללאומנים רבה,
    ויותר באיזורים בהם לשטח קרקעי יש ערך מעבר להיותו משאב כלכלי.

להמשיך לקרוא א. דמיון בין דת ללאומנות

Share

גע גע גע

משך קריאה: 2 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

מכיר משהו ירוק בחוץ, אדום בפנים, יש לו גרעינים של אבטיח ולא עושה גע גע גע?

מה זה, מפלגה ש להמשיך לקרוא גע גע גע

Share

מענה למצביע ממורכז

משך קריאה: 4 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

אלוהים (מה זה?) קיים, כמו הפחד, החרדה, השמחה… בתודעת מי שמקיים אותו.

אם קיימת תפישת מציאות שאינה שוללת, כלומר מחייבת, השפעה של מחשבה על המציאות מעבר לתודעת האוחז בה,
שלא באמצעות תיווך פיזיקלי-
זו מהות אמונה.
האל הוא תמצות ייחוס תכונות כוחות מטפיסיים אלה. להמשיך לקרוא מענה למצביע ממורכז

Share

איזה לאום?

משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

Share

ניצחון החוששים

משך קריאה: 5 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

המאורעות באוקראינה מענינים במגוון רבדים.

דוקטור גיא בכור כתב עליה:

‘יש מוסר של אדונים, שקיים באדם האצילי, ויש מוסר של עבדים’, טען בזמנו הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה (1844-1900). האדם האצילי מגדיר את המוסר שלו בעצמו, ולא נזקק לשום אישור מבחוץ. ההיפך, הוא בז לאישורים מבחוץ על הזכות שלו, מתוך ידיעה שהמוסר שהוא ממציא, יתקבל לבסוף על ידי החוץ. לעומת זאת המוסר של העבדים הוא תגובתי. הוא מגיב לכללים ולהוראות שאחרים קבעו. המוסר של האדונים הוא חיובי ואקטיבי. המוסר של העבדים הוא שלילי ופסיבי, כלומר בעיקר להגיד “לא”. האדונים מתמקדים בעצמם, העבדים באלה שסביבם, אותם הם צריכים לנתח כל הזמן. האדם האצילי ממציא את המוסר של עצמו, העבד רק מגיב לזה. האדם האצילי בז לרוע (ובכך מחליש אותו). העבד פוחד ממנו (ובכך מחזק אותו).

המסקנה של ניטשה (בספרו “על הגנאולוגיה של המוסר”, ) היתה שבעולמנו יש יותר מוסר של עבדים ממוסר של אדונים, אך חברה שתאמץ לעצמה מוסר של עבדים, לא תחזיק מעמד ולא תשרוד. כלקח מן התפיסה הזו הגיע ניטשה למסקנה שבעולמנו החזק תמיד יטרוף את החלש, שאך מגיב למעשיו של החזק.

אהבתי את ההקשר הניטשיאני. ברמה האישית. מתחבר לכך, לא מתכנס, מתנשא.
עם הקשר החברה- פחות. גוף אמורפי יותר ופחות מאובחן לטעמי האישי. להמשיך לקרוא ניצחון החוששים

Share
Share