מחשבה שמרנית, אמונית לאומנית, מתאפיינת גם בהגנה מפני מצב יותר גרוע.
ישנו חשש, אינהרנטי לתצורת המחשבה עם התניה אישית ביצועית,
שתלויה במידת קדושת הערך שעל הפרק לשמרן,
ובמידת הגבולות והמעצורים האישיותיים המאפיינים.
בהיעדר נינוחות
בעל מחשבה שמרנית במצב היותו מאוים,
בהקשרים דתיים ולאומיים שגולשים להיבטי חיים אחרים,
בתפישה השמרנית קיימת אמונה, שכדי להגיע להקלת הגאולה המשחררת,
יש לעבור מ
מצב אי-נעימות קיימת,
למצב אי נעימות חזקה יותר, בהעדר ברירה,
וזאת כדי להגיע, בהמשך, לגאולה הרצויה.
מניח שביהדות ובנצרות יש לכך שם, שאינני יודע מהו.
כך, ההמתנה במצב אי-נוחות, כהתנייה, יש שאיפה להאיץ את התהליך כדי לסיים את מה שהכרחי, שממילא יגיע, לכן, יש, כדאי להאיצו, במכוון, יזום, כדי לשלוט בו.
במסע הנשאף לטוב המוחלט יש לעבור ברע מאד
ביטוי קונקרטי לכך, הוא ייחול של מי מהאנשים, שיהיה ירי מהרצועה, כדי להוכיח שבעצם מה שנגמר לא הסתיים, וחייבים לעבור גיהנום מקומי קטן ויזום כעת בדרך להגעה לעולם נשאף שכולו טוב.
מישל רולאן טוען לכתר 'אלוף העולם ביין, או משהו כזה, רואיין בגלריהשישי, הארץ, 24/10/2014, בכתבה 'השולף הכי חריף המערב' על ידי איתי גלייטמן,
מציין שבמבחן טעימות יין אנונימי- היין, טועמת יין ידועה זיכתה יין בציון ירוד, וארבע שנים אחרי כ-הכי טעים.
טוב. להמשיך לקרוא לפעמים יין הוא רק יין
בנאלי ומתבקש ככל שיהא, אין בניסיון האבחנה 'טוב' – 'לא טוב', ולא 'צודק' – 'לא צודק' בין שמרנות לבין חופשנות.
בעוד שמהות 'ימין' נותרת בשמרנות של אידיאות מאובחנות דתיות, לאומיות וכלכלת שוק חופשי- רעיונות ראשוניים,
'שמאל' מקושר לאוסף פרטים עם קשרים וזיקה הדוקים- חברה.
ביישום רעיונות חברתיים יש ריבוי מבנים מדיניים, הטרוגניות רעיונית שבו זמנית תמכו בסוציאליזם ובקומוניזם, כשלעתים, מידת הליברליות הייתה פחותה ממשטרים ימניים רפובליקניים שמרנים מובהקים.
שמרנות מתמקדת בצמצום לרעיונות קיימים והפשטתם,
ליברליות מתבדרת בריבוי רעיונות שחלקם מורכבים ונוגדים לעתים בתפישת החופשנות.
שמרנות נבדלת בין מיישמיה לפי האדיקות-
מידת הקרבה לרעיון הראשוני,
מידת הסובלנות לגילויי הפרתו.
מידת האנרגיה המוקצית לשימורו.
ליברליות פרוגרסיבית בחתירתה לפלורליזם רעיוני, עשויה להתבדר, לאבד קשר לגרעין רעיוני, נטולת הקשר, ומטפלת בטעם אישי של פרסונה או מיעוט.
מיעוט, מטבעו, חלש. מי שמגן עליו צריך להיות חזק, ליברל, שלא בא ממנו, והאינטרס שלו להגן על המיעוט הוא אבסטרקטי- לא בשל היותו מיעט הנהנה מהזכות אלא מאבסטרקטיות של התגמול בלאפשר למיעוט זכות. כלומר, מראש, ליברליות מחפשת את תמיכת מי שנהנה מהיותה מהמעלה השנייה לא הישירה.
הקו המפריד, התיחום, החלוקה בין שמרנות לליברליות היא מאובחנת אך לא מוחלטת.
'התנגשויות סותרות חלוקה' ביניהן הן תוצר של
טעמים אישיים שונים,
טעמים אישיים משתנים,
התאמות לסולם ערכים אישי שונה,
השפעות של דמויות מפתח על הנשאל,
התאמה למצבים סוציאליים,
ו-קידום ומיקסום טובין אישי.
שמרנות אמונית נוטה לשימוש בטקסים וסמלים.
יש להבחין בין טקסים לבין רוטינה.
בטקס יש מרכיב הפוך מ'חיפצון' בו נוטלים אובייקט, ובאמצעות הסמלה עושים לו טרנספורמציה- מייחסים לו ערך ומשמעות אחרת- הסרת, עורלה, שבירת כוס, דגל, ששה נרות, וכד'.
'ייצוג', בשונה מהסמלה, מנטרל מרכיב אמונתי מיסטי.
בשמרנות יש ציפייה להיתפש כ'ערכיים' – שכן יש בה
מטפלים בצביון מאישי על מצע של קהילה,
השתה בהסכמה של מגבלות מוסריות על הנטייה האנושית לקידום אינטרסנטי בלתי מבוקר.
ככאלה, שמרנים לעתים, תופשים עצמם כערכיים יותר, שכן סרים למרות אינסטנציות גבוהות יותר מאשר אשם או גופי אכיפת חוק, אלא גם של כוחות עליונים מוסריים.
שמרנים, לעתים קרובות, מתוסכלים שלא מקבלים את הכבוד וההערכה ש'מגיעים' להם לתפישתם, אך לא מקבלים אותם, רגשי נחיתות מול מי שמזלזל באימוץ רעיונות מטפיזיים, פשוטים ומפשטים.
תהיתי על התבטאויות של דמויות – תמיד קונסרבטיביות – אמוניות, לאומניות, מתכנסות הזדהותית לקולקטיב, במפה הפוליטית, שנראו לי כחיוויים של תודעה דמוקרטית צרה, מוגבלת, כזו ש-על תנאי.
הקרבה בין מפלגות אידיאולגיות נוגדות, קרוב יותר אחת לשניה מאשר של מפלגות נישה, נושא, מגזר במכניקת תפישתן.
מפלגות אידיאולגית נמצאות בתמונת ראי, האחת מול השניה, כשבתווך ישנן מפלגות אג'נדה.
מפלגות אג'נדה הן תוצר פרקטי של תפישה מאובחנת מסורתית. ייתכן,
שמרנית, רפובליקנית, סוציאלית, ליברלית.
מפלגות נישה, התארגנויות אג'נדה יחידנית, הצעה אלקטורלית לפתרון קונקרטי היא תוצר של אכסניית-אם תפישתית אופיינית, שחדלה להיות רלוונטית – מסיבות אפשריות מגוונות – למקימי האכסניה החדשה, ותכליתה המעודכנת:
כינוס כוח אלקטורלי לאג'נדה קונקרטית,
חיבור לגורמים ייצוגיים שאינם מהווים חלק מהאכסניה הפוליטית המקדמית.
לתפישתי, קיים דמיון רב יותר בין מפלגות תפישתיות אידיאולוגיות, אפילו מנוגדות, במכניקת המחשבה וציר הזמן המתמשך. ככאלה הן קרובות יותר תפישתית אחת לשניה, בהשוואה להתחברות אלקטורלית מעשית, אד-הוק, עם אג'נדה פרקטית שאינן קשורות ישירות האחת לשניה.
כך, בין בוחרי הבית היהודי ומרץ, בהנחה שהם בוחרים בגופים אלה מסיבות אידיאולגיות, יש מהמשותף התפישתי רב יותר בתצורת מחשבתם הפוליטית, מאשר כל אחת מהן לבוחרי יש עתיד.
לבוחרי יש עתיד, כמגזר מאובחן ונטול זהות תפישתית, יש מין המשותף והדומה התפישתי יותר לבוחרי ש"ס מאשר לבוחרי עבודה או ליכוד.
חלוקה
בשיטות ממשל עם ריבוי מפלגות ישנה הבחירה הראשונית בין נציגי בוחרים שמייצגים פתרונות קונקרטיים לבין תפישות עולם.
הבחירה הראשונית נעשית בהפרדה בין מפלגות המייצגות תפישות עולם לבין נישתיות, וזאת לפי
הטייה ל
מפלגות נישתיות
מפלגות תפישה
פתרון בעיות ספורות קונקרטיות עדכניות
תפישת עולם מוצקה כוללת
התייחסות מיידית, לטווח הקצר
התייחסות לטווח ארוך
חשיבות למועמד העיקרי ולדמויות המשנה ייחוס חשיבות רבה לאטרקטיביות המוביל כפלטפורמה להעברת המסר.
הפרסונה העיקרית ודמויות המשנה זמניות הדמויות משרתות רעיונות גדולים מהן.
הזדהות בוחר עם קולקטיב, מגזר מאובחן, בדרך כלל על בסיס אמונה אתניות, או גיאוגרפיה, עם תפישה עצמית של מידור וקיפוח מפלגות מרכז של כוכבים חיצוניים למערכת הפוליטית או פורשי מפלגות מסורתיות שמציעים את אישיותם הפותרנית לטיפול בבעיה יחידנית.
הזדהות בוחר עם תפישות עולם עיקריות ומאובחנות של מפלגות ותיקות, מסורתיות, או שהבוחר מאתר נציגים השותפים לאג'נדה פרקטית של חלוקת משאבי שלטון שתומכות ברעיונות ובתפישות בהם תומכים.
מפלגות עם אג'נדה יחידנית
מפלגות המטפלות במכלולי חיים לפי מאפיינים תפישתיים מאובחנים.
החלוקה תתאפשר בשיטות ממשל הנסמכות על ריבוי מפלגות, ובכל מקרה מפלגות אג'נדה או מגזריות, על ציר זמן, הן מפלגות שוליות.
אג'נדה מפלגתית
החלוקה למפלגות אד-הוק לעומת מפלגות עם תפישה קיימת בהתפלגות
אחריתן
מפלגת אג'נדה
מפלגת תפישת עולם
אם יממשו את האג'נדה יתמוססו או יטמעו לגופים אחרים.
נחלקות למפלגות רפובליקניות שמרניות ולסוציאליות ליברליות על הטיותיהן
אם לא יממשו את האג'נדה יעלמו.
החיים השלמים בהנחיית תפישת עולם, תמיד רלוונטי.
אם מייצגות מגזר מאובחן, אפקטיבית, ישרדו לאורך זמן יחסי ארוך.
אם המגזר הצליח לאחוז בעמדת כוח בתוך התפישה האידיאולוגית יסנכרן ויתמוך באידיאולוגיה שמיטיבה עימו.
דמויות ראשיות אטרקטיביות כמייצגות נטמעות בגופים אחרים או נעלמות.
דמויות שלא נבחרו על ידי מפלגתן למקומות מייצגים הראויים להם על פי הערכתן, הרואות עצמן כאטרקטיביות למגזרים מסוימים, פורשות לחלוטין מהזירה, פורשות ממחנה האם לטובת מחנה אחר, מנסות לפרוש עם דמויות נוספות ולהקים מבנה פוליטי אלטרנטיבי, ובכל מקרה ממעטות לעבור למבנה אידיאולוגי אחר, שכן הוא רחוק מדי, תפישתית.
בחירות פוליטיות, מעצם הווייתן מהוות מקרה מסוים, צר, של אופן תפישת מצב ואופן טיפול בו.
הייחוד של בחירות פוליטיות בדמוקרטיה ייצוגית הוא שהבוחר לא 'פותר' מצב קונקרטי מיידי, אלא בוחר בנציגים שינהלו מטעמו סוגיות קולקטיביות עם פתרונות מתגלגלים לסדרי זמן ארוכים של ניהול חברה. להמשיך לקרוא הטייה פוליטית בהצבעה