שיח שנאה, אותנטי

בתוכנית מלל ברדיו, האזנתי לשדרנית שואלת פרופ’ ללאזוכרמה על שיח ‘אהבה’ לעומת שיח ‘שנאה’. שאלה באריכות למה שיח ‘שנאה’, בעיקר בפוליטיקה, אפקטיבי יותר משיח ‘אהבה’.

הפרופ’ ענה באריכות ש-

  1. שיח שנאה עוסק בפחדים, שהם מוטיב מרכזי בחיי אדם,
  2. שיח שנאה קל יותר אינטלקטואלית, אין ניואנסים בדמויות השנואות.

ולא שלא נכון, או שאינני מסכים.

עם זאת הסיבה ששיח שנאה אפקטיבי יותר הוא ש’אהבה’, מחוות, הצהרות, מלל מתוק, עלול להיתפש כמטעה מניפוליטיבי שקרני, מחביא אג’נדה אחרת מזו הנתפשת

שיח שנאה הוא אותנטי. 

Share

הנגשת קונספטים

למחייתי

כששואלים אותי מה אני עושה, התשובה משתנה על ציר זמן ושואל; הסתובבתי הרבה, ולא מספיק.

התשובה לעצמי – למחייתי, אני עוסק בפירוק קונספטים מורכבים והנגשתם לשימוש ויישום.

עושה זאת לעצמי, כהתנייה תודעתית, ואם ואז כבר 😆 מעבד אותם תכנית ושפתית כדי שיובנו ברמת יישום לתודעות-מטרה אחרות, מגוונות.

למחייתי, אני מפרק קונספטים וורבליים, כולל ביטויים מורכבים, להגדרה והסבר לצורכי הסנפה פרטית, וערכים בויקיפדיה לצריכה ציבורית.
דוגמא? הקלדה במנוע חיפוש “יושר אינטלקטואלי“. להמשיך לקרוא הנגשת קונספטים

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

הרחבה על רכיבים

א’, מודל אוזן המן

ב’, ביטויי שיח מאפיין תפישה

פרדוקס

אבסורד

תמיכת מקופחים מודרי ממסד בשליט דומיננט.

פתרון

השליט המניפולטור מצליח לגעת בסנטימנט המקופחים, כשהוא ממצב עצמו תודעתית כלוחם את מלחמתם באליטות שהדירו אותם, ובאויבים החיצוניים בעלי מכניקה תפישתית אמונית לאומנית דומה, ולעומתית במימוש אינטרסים אידיאולוגיים. להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’

ביטויי שיח מאפיין תפישה,
כתבים בשם אומרם

א’, מודל אוזן המן

הקדמה

לא, אינני נוטה, שואף להתדיין עם מי שיכול לתרום לדיון את החצנת הסנטימנטים שלו. אין עניין בשיח.

יכול לשמוע – זה מרתק.

יכול לענות על תפישתי, אם נשאל.

ייתכן שלא לזכותי, מחצין במודע עוינות, לעג, חוסר הערכה באופן כללי לבעלי תפישות קונסרבטיביות שהנימוק באחיזתן, הוא להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’

מודל אוזן המן**

טרילוגיה, ניסיון לאחיזת מהות נאו קונסרבטיביזם רדיקלי:

  1. אחיזה תודעתית,
  2. ביטויי שיח מאפיין תפישה,
  3. הרחבה על רכיבים.

* שם זמני, עד היסגרות על מונח מתאים 💡 . גיל דיקמן מציע קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית,
** ייצוג, אוזן המן אינו מושלם, שכן אין ביטוי למידת שיפוע הפאות ביחס לעצימותן. התרחקות בפאות להקצנתן הוא ירידה לבסיסן.
כדרכם של ייצוגי מציאות גרפיים, יש אנלוגיה חלקית, מדגימה, ולא מהותית. יש לנטוש אנלוגיות בעת שהקשר למושא האנלוגיה ניתק, בידיעה שאחריות על הפרכת ההקשר אינה חלה על מושא ההשוואה 🙄 . להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’

Share

ביקורת, ביקורת בונה

אחיזה תודעתית

הבחנה

ביקורת

ביקורת –
בחינת תופעה
בהיבטי הפערים – על פי רוב השליליים
בין ביטויי תופעה נתפשת בתודעת הבוחן
לבין שאיפה לתפקוד מיטבי של היבטים אלה.

בחינה מתומללת של פער נגטיבי איך תודעה חווה מציאות מסויימת לאיך שהייתה מעדיפה לחוות אותה. להמשיך לקרוא ביקורת, ביקורת בונה

Share

דעה מתכנסת הזדהותית

אחיזה תודעתית

תמיכה אינסטינקטיבית בעמדה הולמת סנטימנט הזדהותי במייצגי תפישה.

 

תמיכה הסכמה, אישור, אישוש,
אינסטינקטיבית ללא הליך ערעור מקדים בקרה ותקפות, קונפורמי
בעמדה התייחסות לסוגיה נידונה
הולמת שעולה בקנה אחד, מתאימה
סנטימנט הטייה רגשית לנושא מסוים
הזדהותי שפרט שואף להיתפש כחלק מ–, ומבקש שאחרים ייראו בו כחלק מ–
במְיָיצגי מי שפרט מקשר כ-בעלים, נציגים, מקדמים, תומכים
תפישה בסוגיה הנדונה.

 

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

אחיזה תודעתית

* גיל דיקמן מציע “קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית“.

אוקסימורון?

לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח ‘כביכול’], שמרנות רדיקלית הוא ביטוי מכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל’קצה’ כלשהו בחתירה ל’ליבה’? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

Share

חסד, צדקה – מילים טעונות

אחיזה תודעתית

חסד: מתן טובין לאחר, במצוקה, במטרה שהאל* יתגמל את הנותן.


כמי שלא כל כך בענייני אל, בייחוס ‘חסד’ לאל, פרט מתכוון לקבל טובין – לא משנה מקורו, ובעיקר מחצין את מצוקתו.


אני עוסק, שלא לומר ‘עסוק’ – אני לא, בין היתר, בהגדרות.
מלים, מבחינתי, הן כלים לאחיזה תודעתית במציאות נתפשת.

נושא בריאת מציאות באמצעות מלים, מרתק, מזוית אחרת.
בעיקר בשל המניפולציות התודעתיות שנעשות באמצעות מלים, טעינתן בתת-משמעויות, שימוש בנרטיבים. להמשיך לקרוא חסד, צדקה – מילים טעונות

Share

פגוש פוגייש פגשתי – סליחה שאני… שואל, מתערב, מפריע

התנצלות מחשקת

שיח בין שנים. כלומר שלי עם מישהו*, פאטרן חוזר על עצמו. הציר המשותף הוא כמובן אני – אחאנא”ר מעיק ומר נפש.
ובן השיח נמנה על ז’אנר מסויים. מובחן.


* משתמש בלשון זכר.
נכון לשני המינים. עם פחות זכרים הייתי בשיח ממין זה.


פֶּגֶש התניות אישיותיות תקשורתיות.

חישוק מקדמי

אמי: אני לא רוצה להתערב… אני: אופ, אופ, אופ. אם את לא רוצה להתערב – את עוד יכולה להתחרט. עצרי כאן.

ובגרסה מורחבת

סט-אפ מקדים

בת/ן-השיח מזהה מצב שהתנהלותי גורמת לו אי-נוחות מסויימת.

כנראה – פרשנותי, התלבט, האם להעלות את הנושא. בחר ‘כן’.

שיח

“סליחה שאני שואל/ת, תוכל לומר לי למה אתה רוצה/ לא רוצה…?”

אוה, כעת השיח מעניין; מתפצל לשני נושאים, מבחינתי:
– סוגיית בירור שהשואל מעלה,
– משמעות ההקדמה המתנצלת,

“מה משמעות, ה’סליחה’? על מה התנצלותך?”

“לא הבנתי”

אני מבין, ששֵאלָתי ניחֶתת בהפתעה.
להבנתי הקדמת ה’התנצלות’ מבהירה שעצם שאלת השאלה גורמת לשואל אי-נוחות.
הקדמת ההתנצלות לשאלה, להבנתי, היא טיפול באי-נוחות השואל על ידי משיחת וזלין, עלי; השואל מטפל בעצמו, באי-נוחותו, בכך שהוא מורח עלי התנצלות מאלחשת – ישנו טיפול בשואל באמצעותי: הפגנת אי-נוחותו באמצעות ביטוי אפולוגטי אמורה לגרום לי לשתף פעולה ולא להתרעם על עצם השאלה, שהוא מזהה בה כשאלה שמזמינה תרעומת אצל רגישים. אולי הוא היה מתרעם משאלה כזו, לו היה נשאל?
השאלה עצמה, ה’למה’ הענייני לגיטימי, לטעמי, בהחלט.
כפיתתי הבלתי מודעת, המניפולציה התודעתית הבלתי מודעת שההמתנצל מפעיל היא אקט, שעליו אני מגיב/ מצגונן/ מתקיף – you name it.

“ישנה בקשת ‘סליחה’, כלומר הכרה שלך בגרימת אי-נוחות, נזק. על מה?”

זו שאלה מפתיעה, שבר השיח לא מוכן לה.
מבחינתו, השיח מותמר מסוג של בירור שנראה לו לגיטימי – הוא המברר, ואכן גם בעיניי כל בירור הוא לגיטימי – הוא הנושא, הפך קורבן לאגרסיה. שלי.
נתקלתי, יותר מפעם אחת, ביבשות שונות בתגובות דומות בנוסח:

“אתה מנסה לשנות/ לחנך אותי?”

“לשנות לא אצליח, וממילא לא לחנך. לשרוד אותך. את המניפולציה
אינני מבין את הסט-אפ התודעתי שאתה מחיל עלי.
בכל מקרה, אם תרצה, אבהיר את ה’למה'”

 

Share

מודל שלטוני – אניית הקרב פוטיומקין

הסכמה לסמכות

הסרט בצמצום מוחלט לקדם את הנקודה שאותה רוצה להבהיר מראה אוניית קרב ענקית עם מאות מלחים עליה, וחלקם בהתקוממות אודסה, אוקראינה, כנגד הצאר, במהפיכת 1905.

רב החובל, הקצינים, הרופא, מתעמרים במלחים, מאכילים אותם אוכל לא ראוי, מכים אותם, ואף מבצעים פעולת הוצאה להורג, שנעצר על ידי מלחים עמיתים, לאחר שהנידונים כוסו בבד ונשמעה פקודת הירי. להמשיך לקרוא מודל שלטוני – אניית הקרב פוטיומקין

Share

ימין שמאל

בתמצית

קונסרבטיביות
[- אמוניות, לאומניות, התכנסות הזדהותית, טוב-רע מוחלטים, הפעלת כוח]
פרוגרסיביות
[- חתירה לרציונליות, לאינדיבידואליות, לחופש פרט, לשיוויון, לשיפור הדרגתי]
הן הטיות לסנטימנט. להמשיך לקרוא ימין שמאל

Share

ליברליות

יש לך את זה ביותר קצר? לא*

חתירה
למניעת
התערבות
במרחב
אחר.

להמשיך לקרוא ליברליות

Share

גרגור, קול חרוך, יורד, נמשךךךךך

קרקור חול חורק – לעשות קולות

ביידיש, כלומר באנגלית, זה נשמע טוב יותר.


במהלך השנים האחרונות, שמעתי משחקי קול. בעיקר באנגלית, בתרבות האמריקאית. קחו עוד קצת – יגוייר – מגוייר, בעצם רגעים אלה – לוקלית, יעוברת, מגיע לכאן. להמשיך לקרוא גרגור, קול חרוך, יורד, נמשךךךךך

Share

ה’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

היסק

פרק ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

תפישה רציונלית

חתירה לרציונליות נמנעת מרומנטיקה, מגיעה למסקנה באמצעות דיאלקטיקה מערערת, היררכיית סיבה–תוצאה, שיישומה מהווה כר נרחב לפרשנות במהותה.

הומור

הומור ‘מתוחכם’, נשען על אלמנטים בלתי ישירים אלה.
להמשיך לקרוא ה’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

סוגיות פופוליסטיות

פרק ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

טביעת אצבע תודעתית

מאפיין תפישתי זה הוא ‘טביעת תודעה’ שנטבעה עם התפתחות אינטלקטואלית, על מצע גנים והשפעה סביבתית כוללת – ייחודית לאדם, במובן שמאפיין אותו.

שינויים מינוריים, כבטביעות תודעה אופייניות ייתכנו עם חשיפה מודעת לתכנים ומתודות, שאורגנית, תודעה עם מאפיינים שמרניים נמנעת מהם.
להמשיך לקרוא ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

פופוליזם

פרק ב’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

סוגיות תוכן

פרט

התייחסות סובייקט לעצמו, לפרטים עמיתים בחברה איתם הוא בממשק.

חברה

אוסף פרטים עם מכנה משותף תפקודי הזדהותי מתמשך, ביחסי גומלין ביניהם – מעבר למשפחה – קבוצה, קהילה, שבט, לאום, דת, מדינה.
להמשיך לקרוא ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

ב’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

≠ מיידיות פופוליזם

פרק א’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Statements

תקשורת קונסרבטיבית פופוליסטית,
החל מתחילת המאה העשרים, בריבוי תרבויות,
נמנעת, בחלקה במודע וביתר באינסטינקט, משימוש ב –
בביטויי אנדרסטייטמנט, מורכבות דיאלקטית, יושר אינטלקטואלי, ניואנסים או סאבטקסט.
להמשיך לקרוא ב’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

א’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

המעטה, מורכבות, יושרה, דקויות, נגזרת ≠ מיידיות פופוליזם

מיץ התמצית

רתיעה ממורכבות,
רוצים מהבטן,
לא מכילים
– אנדרסטייטמנט,
– ניואנסים,
– סאבטקסט.
פשוט, רגשי. לתחוב עם מקל בייסבול לפנים.
‘דווקא’, קורבנוּת, ייחשבו כרציונל רהוט ומנומק היטב.

בעידן ריבוי המדיה העכשווית, כאשר רוב צרכני התקשורת בהוויית – FOMO, כדי לקדם מסרים עליהם להיות פשוטים, ישירים, מרהיבים, מעוררי הזדהות. תחכומם השפתי יצטמצם לשימוש במטפורות ישירות מקדמות וייצוגים פשוטים מדגימים. מניעת מסרים מורכבים או אלגוריות מכבידות.

אמצעי תקשורת עכשוויים – הפצת מידע וצריכתו נעשית בעיקר באמצעות מסכים לתצורותיהם – יעילים להנפצת מסרים קונסרבטיביים אמוניים, לאומניים חותרי התכנסות קולקטיביסטית, בשל מיידיות ופשטות תכניהם שמאפשרת יעילות בהעברתם. להמשיך לקרוא א’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

מדינה – אבסטרקט

התפתחות

אהבת מדינה

תמצית

קונספט מדינה,
בקונפיגרציה הנוכחית,
וכן של דת,

הוא תפישה רעיונית, אמורפית, אבסטרקטית, של מושגים אמוניים נשגבים*,
שלתפישתי, ניתן להגיע אליהם מתוך אבולוציה צמיחתית, אורגנית בתוכם,
בהנחלה תמימה או הטמעה נכלולית,
לא באופן עצמאי רציונלי – של תודעה שלא התעצבה לתוך הקונספט.

להמשיך לקרוא מדינה – אבסטרקט

Share

כבד אותי ואת דעתי

לא אשנה את דעתי, אדבוק בה

אחיזה לעומתית – התכנסות הזדהותית של פרט, נוגדת קולקטיב מגדיר זהות, מבחוץ.

במקורות יש התייחסות למי שרודף אחרי כבוד, ואויה, הכבוד בורח ממנו.

מצביעים רבים מסבירים את הצבעתם כהצבעת ‘מחאה’, דווקא.

וזה מרהיב.
איך ייתכן שיש מי שגוזר את עמדותיו כ-דווקא, לעומתיות, היפוך מתפישות אחר?

מאיזו נחיתות בוחר כזה מגיע, שמצביע פוליטית בסוגיות פרט–חברה–ריבון בשל כך שאחר מזלזל בו? להמשיך לקרוא כבד אותי ואת דעתי

Share

התכנסות הזדהותית

לא, אינני מְחָדֶש

קלישאה

בסוף היום,
ובתחילתו,
בחירה פוליטית – התכנסות הזדהותית.

החשוב – מה בסוף,
המעניין – מה באמצע.
הקובע – מה בהתחלה. להמשיך לקרוא התכנסות הזדהותית

Share

הצבעה אסטרטקטית – חדקרן

אין חיה כזו

כָּשְרות בטלה בששים.
אסטרטגיה’ גם לא באחד חלקי ששה מליון מצביעים?

הצבעה טקטית/ אסטרטגית

הצבעת בוחר באופן שונה מרצונו האינסטינקטיבי, סנטימנטלי, קונקרטי, מקדמי, אהוד, מועדף.
נעשית בהליך בקרה רציונלית,
במטרה לשרת מטרה אחרת שנראית לו אהודה פחות אך נעלה באותה עת יותר, כדי לקדם תוצאה טובה יותר מבחינתו.

איפה הטקטיקה? מהי האסטרטגיה?

להמשיך לקרוא הצבעה אסטרטקטית – חדקרן

Share

חברתיוּת: קידום מגזר, תפישה

ייצוג מגזרי – אידיאולוגיה אוניברסלית

מפלגות
על פי רוב, בשונה ממפלגות שעוסקות בנושא אחד, ‘עלה ירוק’, ‘גמלאים’, די נדיר,
ולחילופין די נפוץ, סופרמרקט רעיוני כ-‘יש עתיד’, ושוק תפישתי כ’כחול לבן’
ממקמות עצמן באחו סוגיות פרט–חברה–ריבון במקום מסויים על המשרעותיים.

על פניו, מפלגות כ- ‘חד”ש’, ‘יחד’, ‘כולנו, ‘מרצ’, ‘ש”ס’, מקננות בהיבטים כלכליים סוציאליים באותו מקום באחו.

ולא כן הוא – ישנו הבדל מענה למגזר לעומת תפישה כוללת: להמשיך לקרוא חברתיוּת: קידום מגזר, תפישה

Share

כחלון ללכת בלי להרגיש עם

כשל כחלון

טעות כחלון
כחלון הוא ליכוד מחוץ לליכוד.
כחלון נסמך על מצביעים עם היררכיית ערכים ליכודניקיים קלאסיים. כ-שלו.

הטעות של אחרים
חשבו שיש מצב בו יחבור למפלגות שאינן ליכוד. הוא לא. כך הפעיל לחץ על נתניהו, והעלה קרנו בפני מי שנמצא משמאולו במפה הפוליטית. להמשיך לקרוא כחלון ללכת בלי להרגיש עם

Share

עלבון ימין קונסרבטיבי

אינני רוחש הערכה לתפישות עולם אמוניות לאומניות קונסרבטיביות, שמובילות לימין פוליטי.

באותו שיח בו אני מפגין את הערכתי השלילית לבעלי תפישות אלה, יש מי שמנופף ב-וריאציה של ‘איך השמאל יגיע לשלטון עם ההתנשאות כזו?להמשיך לקרוא עלבון ימין קונסרבטיבי

Share

צביון > פעולה אקטיבית

בן ארי כן, כסיף לא צביון גביר על אקציה

נפלאות הדמוקרטיה הייצוגית

[מניח] שרוב האנשים מבקשים ‘דמוקרטיה מתגוננת‘, כזו המגוננת על עצמה מפני חורשי הגבלתה, הפלתה, כפי שאירע בדוגמא המובהקת בגרמניה 1933.

כך מתכנסים נורמטיביים שואפים למימוש החלת צביון על כלל.

וועדת הבחירות לכנסת איפשרה את מועמדות מיכאל בן ארי. להמשיך לקרוא צביון > פעולה אקטיבית

Share

בין נרטיביות להסבר סנטימנט

על טעם ועל ריח בוא נסביר ונתווכח

חלק ניכר מתכני שיח, שאינו קונקרטי ביצועי, עוסק בהסברים סובייקטיביים כ-

    • העדפות,
    • טעמים,
    • אהדה,
    • רצונות,
    • התנהגויות,
    • ערכים.

    להמשיך לקרוא בין נרטיביות להסבר סנטימנט

    Share

    סלט פוליטי

    בחירות מולקולריות

    לעיתים, בצהריים, אני פוקד בר סלטים. מתקין עצמונית, מיקס ירקות למיניהם. עם תוספות.
    לוקח מזה, מזה, מזה ומזה. דוחס פה, לוחץ שם, מרטיב מלמעלה, מלחך קלות, זורה מעט, מפזר קלות, מתבייל מתונות, ומקבל פעמיים – XY מדי:

    1. X = הרבה,
    2. ו- Y = טעים פחות.

    המצב משתפר אך כזית, כשאני ממנה, זמנית, את נבחר ה(צי)בור, ההוא שעל המלקח והקעריים, שיערוך עבורי, הבור. אז, אני בתפקידי כרִיבּון, מצביע, מורה, מנחה, מצווה, מונע, מבקש, ומוביל לכלל תוצרי הסלט-בריסטה. אלה מונגשים לי, ותקוותי נכזבות. סלט מתפריט, קוהורנטי, אורגני, טעים יותר. להמשיך לקרוא סלט פוליטי

    Share

    שלושה קודקודי קונסרבטיביות

    תל”ם כ-ימין מייצג

    קונסרבטיביות, שמרנות תפישתית היא שימור סדר ידוע, קבוע, מובחן בסוגיות אחו פרט–חברה–ריבון.

    שילוש מאפיין

    תודעה אנושית מארחת מאפיינים קונסרבטיביים, ימניים, אלה באשר הם, בלא תלות זמן או גיאוגרפיה מתאפיינים בבסיס בן שלוש רגליים תפישתיות עיקריות:

    1. כוח,
    2. אמוניות,
    3. לאומנות.

    להמשיך לקרוא שלושה קודקודי קונסרבטיביות

    Share

    אלון עידן, הארץ

    המשותף והמפריד בינו וביני

    מה מסתתר מאחורי הקמפיין יהודישראלימני

    לאור המאמר מ- 22/2/2019, נשאלתי:

    יש מצב שאתה כתבת את זה?

    לא.

    ועם זאת, אני רואה קווי דמיון: להמשיך לקרוא אלון עידן, הארץ

    Share

    ‘המתים זועקים’, ‘דם הקורבנות…’

    אבחנה תפישתית

    האם משפטים ממין זה

    מרעידים, מזעזעים, מניעים לפעולה, מעוררים למימוש תפישה אידיאולוגית מקדמית, מאחדת, מכנסת הזדהותית, מנפיקה תחושה של איכותיות לבעליה? What the fuck, מתים לא זועקים, הם מתים! מישהו מסתלבט עלי? האם יש מי שמנסה מניפולטיביות להניע לפעולה אמוציונלית?

    קו מבחין בין שתי תפישות

    תפישה קונסרבטיבית אמונית

    • מוטה סנטימנט,
    • התכנסות הזדהותית מניעה לפעולה.
    תפישה מערערת

    • חתירה לרציונליות,
    • בקרה על עוררות רגשית כמניע לפעולה.
    Share

    בחירות*: הטייה פוליטית


    * תרתי משמע: במובן
    מכניקת העדפת פרטים באחו סוגיות פרט–חברה–ריבון מובחנות בהליך בו פרט מצביע בבחירות,
    ושלא במובן – הבחירות בהטייה – מינוריות; תוצר טביעת אצבע אישיותית מובחנת.

    בהמשך ל-

    פרט חברה ריבון: אחו שלושת הקודקודים והממדים
    משרעותיים
    כנגד ארבעה בנים דברה תורה 

    מאפייני תפישות

    להמשיך לקרוא בחירות*: הטייה פוליטית

    Share

    כנגד ארבעה בנים דברה תורה

    חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול*

    בהסתכלות (שואפת ל)חוסר מעורבות בהטייה פוליטית,
    בסוגיות העוסקות בפרט–חברה–ריבון,
    בהעדפה לתמיכה במבנה מפלגתי מקדם סוגיות אלה, בחובשי את מצנפת האנתרופולוג/ זואולוג/ בוטניקאי/ גיאולוג/ אסטרונום, ההעדפה למפלגה מסויימת היא תוצר של  בסיס סנטימנט לסט ערכים מסויים, על משרעותיים.

    מליבה בסיסית זו צומחים ארבעה ענפים: להמשיך לקרוא כנגד ארבעה בנים דברה תורה

    Share

    הטיות* על משרעותיים תפישתיים

    אחיזה תודעתית: צמד ספקטרומ(ים) תפישתיים

    מכניקת העדפת יישום תפישת פרטים בסוגיות פרט–חברה מובחנות בהליך בו פרט מצביע בבחירות.
    העדפות קיימות גם אצל מי שמעיד על כצמו “אינני מבין בפוליטיקה.”

    בהמשך ל-

    פרט חברה ריבון: אחו שלושת הקודקודים והממדים 

    יומרה

    הארות על מאפייני מכניקה מחשבתית של פרטים, בנהייתם אחר הטייה לתפישה פוליטית.

    תזה: פיזור על משרעת תפישתית

    להמשיך לקרוא הטיות* על משרעותיים תפישתיים

    Share

    אחו פרט – חברה – ריבון

    מרחב שלושת הקודקודים והממדים

    סוגיות פרטחברהריבון
     – ‘ריבון’ במובן שלטון, משטר, השלטון בפועל,
    הן אחו בו קינון התארגנויות פוליטיות,
    מרחב המהווה מרעה ללחיכת הטיות בוחרים על פי נטיותיהם,
    פועלות אקטיבית לספוח תמיכת פרטים בפעיליהן
    לייצוג אפקטיבי של תפישות אותן ההתארגנויות מבטאות.

    האחו הוא תלת ממדי במובן של היררכיית עדיפות על שני הממדים האחרים – מי משרת את מי, מי עליון על מי.

    גרעין תפישה

    בתפישות המקננות במרחב שלושת הקודקודים ישנו
    מתח מובנה על ציר חופש פרט––מבנה חברתי הדוק. להמשיך לקרוא אחו פרט – חברה – ריבון

    Share

    כנגד ארבעה טיפוסי טקס

    אקזוטי, נורמטיבי, מתנשא ושאינו מתחבר*

    בהתייחסות לטקסים, מחוות, ג’סטות, אירועים, חגיגות חברתיות, ישנם ארבעה ארכיטיפים עיקריים:

    להמשיך לקרוא כנגד ארבעה טיפוסי טקס

    Share

    ג’נטרפיקציה תעסוקתית

    ג’נטריפיקציה

    עילות, כאשר אוכלוסיה ממעמד ביניים בעיר נכנסת לאיזורים של אוכלוסיות ממעמד נמוך, רוכשת את נכסי התושבים הוותיקים, שעוברים לאיזורים אחרים.

    במהלך המגמה, מתפתחת נטישה וולונטארית/ מאולצת של התושבים המקומיים את שכונתם, שכן  ההשארות יקרה להם, מהאלטרנטיבה.

    ג’נטריפיקציה תעסוקתית

    כאשר עובד מחליף את מקום עבודתו באחר – שכירות תעסוקתית בעצמאות, כדוגמא – כשיקר לו להמשיך בעיסוקו, ביחס לאובדן אלטרנטיבה תעסוקתית מוצעת.

    דוגמאות

    להמשיך לקרוא ג’נטרפיקציה תעסוקתית

    Share

    פגוש פוגייש פגשתי נושפי מצוקה שואפי תשומות

    מוקדש* לחיים** באקוויליבריום*** אנרגטי – שואפי תשומות נושפי מצוקה**** ב*****

    מקננים באקוויליבריום תחזוק עצמי מופרע אנרגטית; שואפי תשומות אחר, נושפי מצוקה.

    להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי נושפי מצוקה שואפי תשומות

    Share