מבוא

יומרתי #1

מילים מהוות אמצעי לרכישה, עיבוד, הבנה ותקשור היבטי מציאות. ככאלה, מילים הן אינסטרומנטים שמאפשרים אחיזת מציאות אם מדייקים את משמעותן ויוצרים סטנדרט שימוש שמאפשר החלפת מידע בין משתמשים.

'אמרו את זה קודם לפניי', 'כל הפילוסופיה היא בעצם סדרה של הערות לכתבי אפלטון' – נכון, ואז? אינני יודע להכין סופלה כאהרוני, וכן ניזון מביצים קשות (ועל הדרך, דוגמא לא מוכיחה טענה.) אינני מתמודד עם נבירה מולקולרית בטקסטים של ענקים. האמת? גדול עלי. מעדיף להריח לעצמי מאשר לאחרים, לגלגל את ההמצאה מחדש, לקחת מושגים טעונים, לפשט אותם, לפשוט את כסותם, לנסח מחדש, לאחוז אותם תודעתית באופן שנראה לי כלְפִיתה תודעתית מעודכנת יותר, או לפחות – שלי. כך אני עושה עם 'טקס' 'יושר אינטלקטואלי', ו'הבחנה בין ימין לשמאל' ש(גם) בהם אני מחדש, אם לא לך – לעצמי.

זהו ניסיוני לאחיזה תודעתית של ועל מושגים, ניסוח תובנות, ביקורת על קונבנציות התנהגותיות, התנהלויות נורמטיביות שאינן עומדות בבחינת(י) רציונליות, סבירות. הארות על פערים, ניסוח עקרונות, הערות על גליצ’ים רציונליים, מופעי פרדוקס ואוקסימורון שנחשפתי אליהם על מצע רציונליות.

הטקסט הוא סוג של מילון, מסודר אלפביתית. אין כאן את היומרה האישיותית של מחוייבות למשימה גדולה ממידותיי – לכנוס את כל המילים. מאידך, בשונה ממילון, אני מטפל בתפישתיות המושגים, במהותם, לא רק בהנגשתם באמצעות מילים נרדפות – אולי אני מתכנס לסוג של טאוטולוגיה תפישתית.

אני מחוייב לתפישה תודעתית שרגלה אחת סמנטית השואפת לזיקוק סינתטי, ורגלה האחרת נטועה בהבנה האנושית הרווחת.
על פניו פרדוקס. עם פרדוקס זה, ביומרתי, אני מנסה להתמודד.

הניסוח לא מתיימר 'להסביר' מושג,
אך כן 'לאחוז' את מהותו במינימום מילים
כפי שאני תופש אותו. אני חותר ל'אחיזה' נתנת להבנה על ידי תודעה בלתי תלויה.

אני כן מתיימר להציע למושגים שגורים שהמשתמשים בהם מודעים להיותם, שנעשה בהם שימוש רווח, לנסות להגיע לתמצית מהותם הסינתטית. ליצור מצע לסטנדרט.

באמצעות ד"ר אשר לוי נחשפתי לאמירה – "הפילוסופיה המערבית אינה אלא כתבי אפלטון והערות שוליים לכתבי אפלטון (שכן הוא גם תיעד את דברי סוקרטס)" (Alfred North Whitehead: "The safest general characterization of the European philosophical tradition is that it consists of a series of footnotes to Plato"). בשטחיותי, במקום לקרוא את מה שכתבו פילוסופים מוכרים אני מנסח בעצמי, לעצמי.

הקודקס 'חסר' במובן שלא ניתן להשלימו. זו משימה אינסופית בהגדרתה וממילא לא אסיים אותו. האתגר שלקחתי על עצמי ל'אחוז תודעתית' כל מילה בערכים של הלקסיקון מערערת את יומרתי ש'ליהירותי אולי אין תקרה אבל אני מקווה שיש לה רצפה'. רצפה עם חורים.

המוכוונות לטקסט מזערי אוחז מהות – עור ועצמות, אם להשתמש בדימוי, עלול וגורם לניסוח להיות בלתי מובן ולעורר תחושת של גריסת ביצים על קליפתן ותבניתן. אני מודע לכך. התיימרות חופנות בתוכה את משמעויות הכשל לממש את כוונתה.

לסדר ההופעה של המושגים אין חשיבות. כאן הסדר יהיה אלפא ביתי.

אני מייחס לתוכן כאן חשיבות רבה ביותר, עבורי. סוג של תיעוד מערכת ההפעלה. אולי אני מייחס לכך חשיבות רבה מדיי, גם לערכיי שלי, בבחינת 'כמה עלה לי', על מה אני מוותר כדי לעסוק 'בשטויות שלך, שאף אחד לא קורא'. ייתכן.

עם זאת, לאותם המעטים שנחשפים למעט מהטקסט אני לא מצפה שיסכימו עם הניסוחים, וכן עם כמה בודדים.

המניע שלי #3

אני כותב למחייתי, לא לפרנסתי. כג'ים לתודעתי המתקהה.
יש הארות שטוענות אותי אנרגיה.

אני מצייץ, פועה, בידיעה שמְתֵי מעט אחרים בעניין.

עיקר המאמץ התשומתי, בחציבת ההבנה ובכריית הניסוח – בערך (רוב) שעות עירותי.
ההשקעה בהצגת התכנים, יחסית, פעוטה.

תכלית הלקסיקון:
♠ צריכה עצמית.
♣ פלט: תרומה צנועה להיבטי חתירה לרציונליות.
♥ קלט: הערות נוגדות – טריגר לי לבחינה חוזרת.

הלקסיקון

אבל

אך, על אף

אֶבֶל

אגואיזם #56

טובתי על חשבון סביבתי

תיוג ביקורתי
על התנהלות פרט,
הרואה את קידומו
מעל טובת סביבתו.
תכלית הסביבה, מבחינתו, לספק משאבים לקידומו
באופן מובהק חורג מתפישת הנורמטיביות של המתייג.

פילוסופית,
משאבי אורגניזם מתועלים לקידום מצרפי של תפישת טובתו –
השרדותו, צרכיו, נוחותו, רצונותיו, ערכיו.

אהבה

אהבת חינם #447

קריאה להתקהלות אמונית

ביטוי רווח, חסר פשר ישיר ועתיר משמעויות משניות.

הצעה להסבר

קריאה לאחרים להחיל על עצמם וסביבתם
אמונות, סט ערכים ויישום פרדיגמות
שתואמות את קהילת הקורא,
להמיר ביקורת שוללת (את אמונת הקורא וקהילתו) באימוץ אכסיומטי של תכני הקורא,
כערך נשגב.

'אהבת חינם', תכלית #416

מניפולציה כונסת

כוונת ומשמעות המלל המניפולטיבי:

הסנפה עצמית: שיווק אמוניות לאומנות לקהילת הצרכנים, בשאיפה לכנוס יריביםפוליטיים לערכיהם, ולממש את עמדותיהם.

או #321

חלופה (אלטרנטיבה)

מילה מפרידה בין מהויות ניתנות לתפישה.

אובדן | הפסד #222

גריעה זמנית | גריעה תמידית

אובדן
הכרה שמהות בעלת ערך – ממשיתאורעיונית – נגרעה מרשותבעליה, ויש אפשרות שתִמָצא בעתיד.

הפסד
♠ חסר כלכלי ביחס לערך תשואה צפוי מנכס מניב,
♣ סיום התמודדות בין מתחרים בעלי מטרה משותפת להשגה, באופן נוגד את הכוונה והרצון המקדמיים.

אובייקט #301

נושא התייחסות

מהות שניתנת להתייחסות של סובייקט,
לרוב גשמית אך גם רעיונית,
בעת ההתייחסות אליה.

פרדוקס: האם אני, כסובייקט, יכול התייחס לעצמי כאובייקט?

אובייקט סובייקטיבי #383

פרט אחר

פרט שאינו אני, מהווה לעצמו סובייקט.

עלי להכיר בכך שהאובייקט הזה הוא סובייקט עם תודעה, תפישות, ערכים, רגשות.
כמוני.

מכאן רציונל השיוויון הבין אישי.

אובייקטיבי #302

התייחסות מכניסטית

התייחסות לאובייקט אחר ללא מעורבות תחושת ערך של הסובייקט המעריך.

האם אפשרי? סוגיה פילוסופית:
♠ באמצעות מכשירים.
♣ התייחסות אנושית יכולה להיות חתירה מודעת לנטרול תחושות ערך, לא אובייקטיבית.

אוטומט #162

תגובה לא מותנית לתנאי מקדים

פעולה שנעשית כתגובה למימוש תנאי מקדים, ללא השהיה, בחירה או כוונה.

פעולה אוטומטית מקושרת ליישום מכניזם עצמאי, נטול תודעה.

אומץ #191

החלטה מודעת מסוכנת

תיוג חיובי למצב שמצריך החלטה רציונלית, לכנוס משאבים יקרים או נדירים, תוך לקיחת סיכון והתגברות על פחד ממשמעות ההשלכות אם ההחלטה תתברר ככשל או כשגיאה, לא תגשים את תכליתה ותוצאותיה יתפשו כחמורות יותר בהשוואה להמנעות או לפעולה חלופית.

אחיזה תודעתית #122

תפישה. התייחסות למושג;
מוצק מהסבר, רך מהגדרה

תמלול תפישה, מכוונת ל
תודעה זרה, שאינה קשורה לנושא,
שתבין, תתפוש – שלא לומר תאחוז 🙄 – באמצעות התיאור הנלווה את מהות הנושא
כפי שנתפש על ידי המנסח האוחז תודעתית.

התודעה האחרת אולי לא תראה בהצעה ל'אחיזה' הגדרה, אך גם לא ניתנת להפרכה.

אידאה פיקס #209

תפישה חסינת ערעור

דעה כרעיון אחוז בתודעת בעליה באופן שאינו מאפשר בחינה, בקרה, או ערעור.

בעלי 'דעה מקובעת' דבקים באמונה מקדמית, אי־רציונלית.

חשיפה לאידאה פיקס מעידה על תכונות נוספות כמכניקה מחשבתית אמונית מאפיינת.

אידאולוגיה #186

צבר רעיונות מנחה

צבר רעיונות אחוד ומנוסח, נסמך על סנטימנטים, אמונות וערכים, שמציע יישום אורח חיים מובחן במרחב פרט–חברה–ריבון – קהילה.

איום #81

חשיפה להכרעה: אם – אז פוטנציאל שלילי

חיווי תפישתי, רעיוני פיזיולוגי או ממשי,
לגירוי תחושתי, לעתים טרום תמלול,
מזהה התרחשות עתידית
שנתפשת שלילית,
להיבטי הישרדות או לרווחת הפרט,
מעוררת החלטה האם לטפל בהסרתו או להתעלם ממנו.

עוצמת האיום תלויה בתפישה של ערך הנזק האפשרי
והתכנותו.

פרטים מאופיינים ונבדלים גם בטביעה תודעתית
לאופן ומידת תגובתיותם למגוון איומים שונים.

איכות #134

quality, קרבה לכוונה | מהות אופי

קרבה לכוונה:
הערכת בוחן
את מידת הקרבה של מושא בחינתו
לתפישתו את הכוונה המקדמית.

קרבה גבוהה לציפייה תניב תיוג 'איכות'י.

|

מהות אופי:
תכונות מהותיות שמיוחסות לאובייקט נבחן.

אימה #84

'פחד' בעצימות

תיוג מצב רגשי,
בתצורת פחד קיצוני,
ניכר פיזיולוגית – שיתוק או החצנת תגובות,
כתגובה לאיום מיידי הישרדותי, פיזי,
או הכרה בהתכנות השפעה שלילית קיצונית על היבטי תפישת נוחות.

אין #259

לא

שלילת קיום.

אינטואיציה #67

היסקי תחושתי

מודעות לחיווי טרם התממשותו במציאות.

התייחסות בהווה לאירוע עבר או עתידי עם מידע חסר – לא עובדתי – באמצעות ניסיון נצבר והיסקים ללא תמלול התהליך.

אינטלקט #500

שכל. יכולות תודעה

כינוי שם עצם רעיוני שכולל יכולות חישת חיוויים, התמרתם למידע, שניתן להבנה רציונלית ורגשית, עיבוד למטרות גזירת משמעויות רעיוניות ופעולות ממשיות על המציאות באופן שמקדם את בעליו.

זכר אלפא אינטלקטואלי #501

 התנצחות מודעת

איפיון פרט כְּשָׂשׂ אֱלֵי ויכוח מורכב ידע, מרובה פרטים והקשרים בהחצנת ביטחון המבוסס על יכולותיו האינטלקטואליות, ניסיונו ומיומנויותיו בנושא השיח.

ההתנצחות היא תוצר
♠ התניה אישיותית לספיחת ערך
♣ יישום קידום עמדתו
♥ שאיפתו להכרת הסביבה ב-

♦ נצחונו

♦ שליטתו הטריטוריאלית

◊ בכישורי השיח

◊ ובמרחב התכני.

אינטרס #193

עניין במושא נתפש

העניין שיש לבעל תודעה, פרטי או בהתאגדות, בתצורה מסוימת של מושא חיצוני נתפש.

העניין בתצורה מסוימת מהווה מוכנות להקצאת משאבים אנרגטיים, ממשיים ורעיוניים, להשגה או להגשמה.

האינטרס, העניין בתצורה רצויה, היא תפישתית־רעיונית להיבטים יישומיים ממשיים מורכבים יותר מאשר יחסי פעולה־תוצאה ישירים.

אינסטינקט #128

תגובה ראשונית לגירוי

תגובה עצמונית (– ריאקציה אוטונומית)
של תודעה
מתגונן מפני זיהוי איום.

תגובה לא נשלטת, טרום עיבוד רציונלי,
לגירוי נקלט,
באמצעות לפחות חוש אחד.

הגירוי מזוהה, מוטמע ומתויג מקדמית כ'שלילי' להיבטי קיום.

ככל שתודעה מפותחת יותר, כן רבים
🟥 האיומים,
🟧 דרכי הטיפול בהם,
🟨 האבחנה בעוצמתם,
🟩 על מגוון היבטי חיים.

אינסטינקט | דחף #158

השרדות | התנהגות

אינסטינקט
ל'אינסטינקט' מיוחסים פעולות נוירולוגיות, פיזיולוגיות, לשרידה.

דחף
'דחף' מיוחס בעיקר, לתגובה מנטלית, מממשת סנטימנט התנהגותי.

אינסטינקטים, דינמיקת שינוי #153

התפתחות–ניוון

אינסטינקטים, ככלים תומכי השרדות, מתפתחים עם התבגרות אורגניזם, בהתאמה ליכולות קוגניטיביות על מצע פיזיולוגיות.

אפקטיביות, איכות התגובתיות – מהירות, אבחון מידת ההתאמה לחיוויי מציאות ולאינסטינקטים אחרים – דועכת עם בלות, לרמת 'אי־רלוונטיות' או אף מסבה נזק לייצר קיום מפעם.

אינסטינקט | סנטימנט #130

דחף | בקרה

יסודות התנהגות של בעלי תודעה מוכוונים על ידי שני ערוצים עיקריים:

בין אינסטינקט לסנטימנט מקננת התניה תודעתית אישית.

כשמידע נקלט על ידי חושים ומקודד פיזיולוגית כמאיים, מופעלת המערכת הסימפתטית (כנראה, אני יודע? ) לתגובה מיידית, כונסת תשומות פיזיולוגיות לטובת שרידה

טריגר

מידע נקלט על ידי חושים, מעובד רציונלית, מופעל הליך match-up לסנטימנטים רלוונטיים ממכלול שמתאים לסיטואציה. אז נעשה הליך תעדוף בין סנטימנטים סותרים לטובת נקיטת התייחסות ופעולה או מניעה.

למה?

אני כורך את מושגי ה'אינסטינקט' וה'סנטימנט' יחד, כתוצרי התנהגות אנושית מול גירוי חיצוני.
אין התנהגות כשלעצמה, נטולת גירוי מקדים.

להבנתי, אינסטינקט וסנטימנט, כשביניהן ההתניה מכילים את מכלול ההתנהגות האנושית.

מה עושים עם זה?

לא כלום מיידית. מבינים שכך, בוחנים אולי אחרת. מבחינים ביניהם, מודעים לתהליך ואז (אולי) מגדילים את הסיכוי להגשים רצונות, ולהפחית פעולות בלתי נשלטות שמבזבזות משאבים מתכלים על מה שלא הושג.

איפוק #160

ריסון דחף לסיפוק סנטימנט

מלווה בתחושת אי־נעימות.

ריסון דחף הוא תוצר של
♠ אינסטינקט – הכרעה לא מתומללת, שיישום הדחף יפגע בסיפוק סנטימנט גבוה יותר היררכית,
♣ רציונל – מניעה של סיפוק סנטימנט בעקבות הערכה של השלכות לא רצויות,
מלווה בתחושה מנחמת של 'שליטה עצמית'.

אישיות, הבחנת הטיה #72

טיפול במציאות או ברגשות

בחשיפה למצב,
אישיות נוטה

😱 להקדים טיפול ישיר ברגשות
באמצעות העצמה/ הפחתה של היבטי מציאות
ואז לטפל בה,

או,

🔧 לכנוס את מכלול הידע, הניסיון, ההעדפות וההטיות
לטיפול בהיבטי מציאות,
ואז
לבחון האם יש סיפוק הצלחה רגשית
או
תסכול מכשל ואז טיפול נוסף

אכפת #

אלוהים #

אלטרואיזם #57

זולת מעל פרט

תיוג, לרוב חיובי, של התנהלות פרט שמציב את טובת הזולת מעל שלו.

פרדוקס:
בקידום טובת אחר תוך ויתור על תועלתו,
פרט, בעצם, מקדם את ערכיו, את כוונת ענייניו,
ברובד מעל המשאבים ש'הקריב'.

אלמנט #213

מרכיב מהותי

אובייקט אחד מהותי במכלול אחוד של נוספים, שהיותו משפיע על מהות אחרת והיעדרו משנה את תפישת קיומו.

"אל ת…" #359

משטור

הוראה מכוונת להחיל מניעה או הגבלה על מימוש חירות או רצון של אחר, מכוח סמכות או החצנת אי־נוחות אישית שתובעת התחשבות או חמלה לאוסר.

אם #599

כאשר

מצב שיתממש כשאפשרות הנדונה תתממש.

אם אז #444

תנאי – אם > מימוש – אז

תנאי – אם:
ביטוי מקדים למצב עתידי
שבהינתן מימוש של המרכיבים שיפורט בהמשך הביטוי,

מימוש – אז:
ינקטו פעולות שפורטו, או יתרחש אירוע שהוכרז.

אם; איום | הבטחה מותנית #445

(-) הימנעות מרע | (+) השקעה בטוב

 איום (שלילי)

אם – ביטוי המשמש כאיום, שבהינתן מצב מפורט
אז – תקרה פעולה או מניעה שאינה רצויה למאוים (– מי שהביטוי ננקט מולו.)

עידוד (חיובי)

אם – בהינתן לפרט אחר תנאי(ם) נוגד רצון או סופח משאבים יקרים / נדירים ממצב עכשווי רצוי יותר, לאחר שמי שהתנאי מופנה אליו ישלים את המעשה או ההימנעות המפורטים
אז – תקרה פעולה, או מניעה רצויה למי שהתנאי ננקט מולו.

Chat Gpt

המינוחים החיוביים של "אם אז" כוללים *הזדמנות*, *אפשרות*, *פוטנציאל* ו*סיכוי*, וכולם מבטאים רעיונות של *פוטנציאל חיובי* שממתין להתממש, אך אין בהם הבטחה מוחלטת לתוצאה חיובית, בניגוד לאיום, שבו התוצאה שלילית וודאית.

האם #446

בירור

שאלה מקדימה חותרת ידע, הבנה, אישוש, וגזירת השלכות עתידיות, תכליתה לברר שמצב, הנחות או תנאים שיפורטו בהמשכה, אכן מתקיימים.

בנקיטת שאלה שאינה מבררת, השימוש ב'האם' מהווה איום שמשקף לנשאל ידע, הבנה וגזירת משמעויות שהשואל מברר, כלומר מטיל ספק, שהנשאל מודע להן.

אמונה #30

הנחות כידיעה

מערך הנחות לא  ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, פטור מניסיונות הפרכה.

פרטים נבדלים
🔻בין נטיה מובחנת לאימוץ אמונות
🔺לבין התניה להפרכתן,
🔹בין יחוס ודאות לקיום תופעה
🔸לבין הערכת התכנותה.

מאמין עוין ערעור אמונותיו,
שואף שסביבתו תאמץ אותן
כאישרור 'אמיתותן'.

אמונה דתית #32

סדר רעיוני מוחל

רעיון, קונסטרוקט, נשאף:
ביטחון בקיום סדר,
מאורגן באמצעות כוח־עליון.

אמונות דתיות נבדלות ב-
🤛 תצורות הסדר המארגן,
🤛 תפישת נגישות הפרט לכוח־עליון,
🤛 פרוטוקול הציוויים והערכים שמסדירים את היחסים בין
פרט לחברה/קהילה לריבון.
🤛 נרטיב כמצע מתווך תוכן.

תכלית אמונה דתית #33

הסדרת חיי קהילה

הסדרת יחסי היררכיה בין פרט – קהילה / חברה – ריבון,
לטובת קהילה, בשליטת הנהגה סמכותנית, באמצעות פרטים מצייתים מחשש הלא נודע.

כוח־על מסייע רגשית למאמין
😱 להתמודד עם הלא נשלט והבלתי מובן המאיימים
😇 ולייחל ללא נשלט והבלתי אפשרי הרצויים.

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

אמונה | ידע #195

מיסטיקה, מצוקה | רציונל, קידום

תודעה מפותחת שואפת לספוח ידע אמפירי ולעבד אותו כדי למטב התנהלות במציאות מורכבת לשם הישרדות ולטובת התפתחות.

בהעדר או חוסר ידע, במצוקה, נעשה שימוש באמונות במערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, מתוחזק, פטור מניסיונות הפרכה.

תיקוף, אמונה | ידע #196

שרירות | ערעור

🟥 אמונה מייתרת את תיקוף מרכיביה.
🟥 תכלית תודעה זרה – לחזק את ההבנה המקדמית.
🟥 דת וחיי קהילה אנושיים נסמכים על מערכות אמוניות.

🟦 ידע נסמך על תיקופו.
🟦 תודעה זרה מפריכה או מאששת תקפות.
🟦 שרידה, התפתחות אנושית ומדע שוללים ומפריכים אמוניות.

אמונה, תכלית #35

סדר שרירותי בכאוס

חיים נטולי ודאות מצריכים אימוץ הנחות ללא הוכחה מקדמית.

ממשקי חברה מיימנים התמרת הנחות עם התכנות לאֱמונות.

בחתירה לסדר ושליטה,
המתקשים בהתנהלות בחוסר־ודאות
ממצקים רצונות לאמונות.

עצימות, נטייה לאימוץ ולערעור אמונות לסוגיהן
מהווים מאפייני אישיות.

אמוניות, פרדוקס #36

הנחה כאמת

הוכחת הנחה מקדמית בלתי ניתנת להוכחה, כאמת.

לאחר שהונח קונסטרוקט אמוני
התייחסות למציאות כזירת הוכחה,
בה מה שהונח מקדמית,
ולא היה ניתן להוכחה
מהווה אמת מוכחת.

'מאמין ש…' #370

כמיהה להתערבות מיסטית

"אמונה" מבטאת כמיהת של פרט להתערבות מיסטית במציאות למימוש רצונו.

בהיות אמונה הנחת קיום ללא נטל הוכחה,
שימוש ב'אמונה' במקום 'אפשר', 'הערכה, השערה', 'התכנות', 'תקווה',
בהתייחסות פרט למאורע במציאות שכולל מרכיבים במורכבות שלא מאפשרת ודאות או חיזוי,
שימוש ב'אמונה' מבטא ייחול להתערבות מיסטית, לא רציונלית.

אמת #25

ניתן לאישוש

תוכן נתון להוכחה או הפרכה רציונלית, נסמך על ידע,
שפרט יכול לתפוש באופן שתודעה זרה עשויה להגיע אליו עצמונית.

אמת

באמת #299

אמירה לא ניתנת לתיקוף

הוספת "באמת" לאמירה, מעידה על טענה, עמדה או נראטיב, ומעידה על מודעות או תחושה, שהאמירה סובייקטיבית, לא ניתנת לאימות ולכן נסמכת על ביטוי חיצוני לנסוך תקפות חסרה.

ביטוי לחיזוק טענה שאינה מגובה בעובדות שבדרך כלל מבטאת עמדה או נראטיב.

פרדוקסלית, השימוש ב'באמת' מחליש אמינות מאמירה, שכן השימוש בו, באמת , מבטא חוסר יכולת תיקוף.

אני #300

סובייקט

מכלול אורגני מכיל תודעה שמסוגל, לתקשר עצמונית את המילה 'אני'.

אנרגיה #244

תוצר מפגשי כוחות

תוצרים ממשיים – חום או תנועה – ניתנים למדידה שמשתחררים מכוחות מתממשקים.

צריכת אנרגיה יזומה מתועלת לתוצרים בכוונה מקדמית.

התנהלות רציונלית:
מוכוונות לחיסכון אנרגטי; צריכת אופטימלית להשגת תוצר רצוי, למניעת בזבוז משאבים
♠ אם התוצר לא יושג,
♣ או שניתן להשיגו בפחות אנרגיה.

אסתטיקה #47

יופי. הנאה רעיונית

ספיחת הנאה מרעיון, חיוויי ראייה או שמע,
בשל התאמה לסנטימנטים מוטמעים.

סיפוק סנטימנטים אינו צורך קיומי או יישום מקדם ומחייב יכולת מעבר לסף כניסה אינטלקטואלי.

אצילות #263

ערכיות נשאפת, מנותקת מהשפעה

בעל ערך מקדמי (א-פריורי) נתפש גבוה.

הכרה במעמד רשמי או בהתנהגות עצמונית מובחנת חיובית ולכן נשאפת – כ-הגינות, נדיבות, אדיבות,
תוך ניתוק ממאמצי השרדות, מיישומים תועלתניים מיטיבים זמנית, מקומית ומהשפעה זולה מפחתת.

ארגון

התארגנות חברתית – מודל תמונה #513

פָּנים, קנבס, מסמר

פנים

מי שמהווה את פני ההתארגנות, התוכן;
הפרסונה שבוחנים מזהים, במודע או אסוציאטיבית, עם ההתארגנות.
לרוב: המנהיג, דומיננט, הפעילות.

קנבס
הפרטים שמהווים את מצע ההתארגנות, משלימי התמונה עליו מונח התוכן;
אלה דמויות תחליפיות. חשיבותן בנוכחותן, במיצוק ההתארגנות, מוסיפות לארגון חוסן וצבע, ועם זאת הכרחיות לתפקודו כמאסה, העדר אחת לא משפיעה על המשך קיום הפורום.

מסמר
מי שקיום ההתארגנות תלוי בו, עליו;
המתכלל, עוסק בקיום, שימור תפקוד ההתארגנות. בהעדרו, אם תפקודו לא יתוחזק על־ידי חלופה לו, ההתארגנות תתאיין.

♠ מי שמהווה תמונה – פנים – מזוהה עם הקהילה,
♣ מי שמהווים רקע, קנבס, כמשלימי התמונה עליו מונח התוכן,
♥ מי שעליו ההתארגנות מונחת  –המסמר בקיר.

התארגנות חברתית – מודל תמונה, הסתייגויות #514

צמצום פונקציות

לעתים, מנהיג ואינטגרטור – פני התארגנות ומסמר – הם פרסונה אחת.
ארגונים טוטליטריים שואפים לאחד את הפונקציות.

לפעמים, פני ההתארגנות ואחרים טועים לתפוש את הפנים וההנהגה כיישות אחת.

במוסדות היררכיים, ציבוריים וכלכליים, ראש הארגון הוא פני הארגון, אך אינו מסמר עליו הארגון תלוי.

"[לא] בא לי" #279

התייחסות לרצון ללא הסבר

ביטוי ילדותי, חמוד, מגניב, מבטא שלילה או רצון למימוש יצרי, נמנע מהסבר רציונלי לדחייה או להעדפה.

בדיה תודעתית #66

חוויה לא במציאות

ידיעה של פרט שחווה מאורע שלא נכח בו, או שנכח במאורע וחווה מה שלא קרה;
תחושת הווה של מעורבות במאורע בעבר,
כשתודעה זרה נוכחת באירוע, שוללת קיום או התכנות.

שקר: קיימת מודעות לבדיה [– לא ניתן להוכחה אמפירית].

תכלית בדיה תודעתית #305

קידום ערך אישיותי

נעשה במטרה אינסטינקטיבית, לא מודעת, לצרכי תחזוק וקידום תמהיל ערכים רעיוניים עכשוויים (בעת תחזוק הבדיה), ומתוך כך ממשיים של פרט.

יש לצפות שבדיה מודגמת אינה חד־פעמית, אלא מהווה חלק ממערכת הפעלה אישיותית.

בחירה #

בחירות #

ביטחון #388

הומאוסטאזיס. קיום מיטבי

תחושת רווחה נשאפת של קיום מיטבי – הומאוסטאזיס,
בה תודעת פרט חופשיה, אין לה צורך להקצות משאבי הישרדות להגנה מפני איום על קיום של ערך גבוה עבורה.

בקרה רציונלית #181

בחינת סבירות

הליך עימות מרכיבי תפישה עם סבירות ומציאות, באמצעות חיפוש נתונים מקדמיים, טעויות מוטמעות, ערעור הנחות מקדמיות, ניטרול הטיות בעלי־עניין ותחושות של מחזיקי תפישה.

שימוש בתיקוף המידע ובחינת היסקים מאורגנים בדירוג קשרי סיבה–תוצאה,
בכוונת תחילה שבעלי תודעה זרה יוכלו לבחון ולהבין את מכלול מרכיבי הסוגיה, יחפשו בהם כשלים מערערים, ולא ימצאו.

בקרה רציונלית – אישוש | הפרכה #182

תפישה: תמיכה | שלילה

עימות מרכיבי תפישה עם סבירות ומציאות באמצעות ניסיונות הפרכה של נתונים מקדמיים, ערעור הנחות בסיס, ניטרול הטיות עניין ורגש.

אישוש
איתור מרכיבים תומכים.

הפרכה
תפישה תקפה זמנית, עד הפרכה.
איתור כשל – תפישה מופרכת עד ניסוח מחודש.

ברירת מחדל #163

מימוש באין בחירה

החלופה שתמומש בצומת ברירת אפשרויות, אם לא נעשתה בחירה.

גם #499

נוסף ל

מילה שמוסיפה מהות נוספת למהות אחרת וכורכת אותן יחד להתייחסות אחודה להמשך המשפט בשיח.

גורל #142

סדר התרחשויות שנקבע טרם קרותן

יעד מיסטי, מיוחס על ידי בעלי תודעה אמונית לרצון של כוח עליון מארגן, באמצעות סדר ארועי מציאות מקדימים ובלתי נמנעים.

תפישת 'גורל' שמוחל על־ידי כוח עליון מהווה תשתית אמוניות דתית ולאומנות מדינית.

'גורל' שימוש #562

מניפולציה לציות

במניפולציות תודעתיות, דתות מטיפות למאמינים במצוקה פרוטוקול הנחיות, שמבטיח להיטיב איתם מול אימת גורל עלום. מערך טקסים, קמעות, זבחים קורבנות, לחשים, נדרים, תפילות, צומות, תעניות ואיסורים אמור לרצות כוחות עליונים עלומים, המזמנים עליהם, לאמונתם, אירועים 'גורל'יים.

רציונליות שוללת כוחות עליונים, סדר ידוע מוכתב, אינה מכירה בהתכנות 'גורל', בזה למיישמי פרקטיקות מיסטיות.

גורל | קארמה #147

עתיד אדם נקבע על ידי מעשיו או מראש |
מציאות תגובתית מיסטית למעשים

גורל אלוהי

אחרית האדם נקבעת על פי מעשיו או שנקבעה מראש (פרה-דסטינציה בלתי נמנעת), עצמים וחיות מהווים אינסטרומנטים סבילים, הסדר האלוהי מואנש ונתון (על פי גרסאות זרמי דתות מסוימות) למשא ומתן ולריצוי זעם האל גם לאחר המעשים.

קארמה

מעשי אדם משליכים בקשר מטפיזי על המציאות, כשמרכיבי הסדר במציאות מתחשבנים ומגיבים אקטיבית לערכיות מעשיו.

גחמה #159

קפריזה, התנהגות פתאומית

תיוג ביקורתי
על התניה התנהגותית פתאומית, מספקת סנטימנט, לא אינסטינקט,
שבבחינתם תוצריה נתפשים שלילית.

דחף כמניע פעולה, נחשב
♠ לנָחוּת מהליך נשאף – סָדור, רציונלי, שנתפש כאיכותי וראוי, שהיה מניב תועלת או ערך חיובי לו כן היה ננקט,
♣ לביטוי אישיותי אותנטי.

גירוי #123

חישה; עיבוד חיווי מתווך

עיבוד (אם אורגני – תודעתי) של חיווי פיזיולוגי או מכני מתווך על־ידי קולטני טעם, מגע, ראייה, ריח, שמע.

לאחר עיבוד הגירוי תתכן תגובה של פעולה אקטיבית או פסיבית, להלן טריגר.

גמילה #136

המנעות מהנאה שהותמרה לצורך

תהליך מצמצם עד מפסיק צריכה של פעולות או חומרים משפיעים על תודעה
שבתחילת צריכתם הסבו הנאה,
בהמשך הועלו לרמת התמכרות – מחסור בהם משפיע על איזון פיזי או רגשי.

תהליך הגמילה סופח משאבי השרדות שחורגים מסיפוק הנאה.

מטרת הגמילה – לחזור לצריכה מבוקרת ונשלטת עד כלל לא.

גן עדן | גיהנום #126

קצה הטוב | קצה הרוע – אין

חתירה לפתרונות רעיוניים מוחלטים
– יוצרי טוב, מונעי רע, אבסולוטיים –
מעידה על פוטנציאל סיכון של האידאליסט החותר;

תוצר של
♠ מכניקה תפישתית מצמצמת מורכבויות,
♣ החצנת מוטיבציה מצוקתית,
♥ פוטנציאל אלימות,
♦ מניפולציה מסתלבטת על חולשת הקהל.

געגוע #331

תחליף רגשי חסר

חיווי תודעתי מתומלל לחסרון רגשי שפרט אחר מספק.

תחליפים למושא הגעגוע – סנטימנט לא מסופק – (לא) מספקים.

עוצמת געגוע תלויה ב

• • קרבת מושא הגעגוע לחשיבות סנטימנט במבנה האישיותי,
  • מידת סיפוק התחליפים; מידה נמוכה, געגוע רב.

דאטה #199

תוכן גולמי לעיבוד

תצורה מקדמית, פרוטו־מידע, של תכנים בסיסיים, שאמצעים נטולי תודעה יכולים למדוד, לעבד ולשמור, טרם הפיכתם למידע נגיש להבנה של תודעה אנושית.

דאטה | מידע #200

תוכן גולמי | עיבודו

דאטה – תצורת תוכן גולמי טרום הסבה למידע נגיש לעיבוד תודעתי.

דז'ה וו #68

חוויה שנחוותה

חיווי תודעתי, תחושה,
שביטוי מציאות בהווה
נחווה בעבר.

תעתוע תודעתי,
קשור לתחושה, ללקות קוגניטיבית מקומית, זמנית,
לא למציאות.

תופעה נורמלית רווחת,
בעצימות גבוהה אצל בעלי 'תודעה רחבה',
שמייחסים לתוצרי תודעתם תקפות מציאותית.

דחף, אימפולס #271

פעולה פתאומית שלא רוסנה

התניה לפעולה שמטפלת בגירוי בהקשר מיידי ולטווח קצר, טרום בקרה רציונלית.

תיוג ‘פעולה אימפולסיבית’ – תפישה בבחינה לאחור (– רטרוספקטיבה), כהתנהגות פתאומית שלא רוסנה בבקרה רציונלית.
נראה, שלו ננקטה בקרה, הריסון היה מיטיב עם בעליה, גם לדעתם.

דיכאון #532

יאוש, חֶסֶר אנרגיה

מצב רגשי מאופיין ב-
חֶסֶר אנרגטי, חזרָתי מתמשך, נבנה הדרגתית, מקרין פסיביות פסימית, התנהלות מאטה עד נמנעת, על מצע עצב, יאוש ותשישות, כתגובה לגרייה מופשטת, מתפתחת בעבר, מזניחה תחזוקה רגשית נמנעת מטיפול והקלה.

הבחנה: דכאון | חרדה #530

יאוש, חֶסֶר אנרגיה | חשש ממימוש איום במלואו

על אף הנטיה לקשור את תחושות דיכאון וחרדה, להלן הצעה להבחנה בין מהותן:

דיכאון

יאוש, חֶסֶר אנרגיה

מצב רגשי מאופיין ב-
חֶסֶר אנרגטי, חזרָתי מתמשך, נבנה הדרגתית, מקרין פסיביות פסימית, התנהלות מאטה עד נמנעת, על מצע עצב, יאוש ותשישות, כתגובה לגרייה מופשטת, מתפתחת בעבר, מזניחה תחזוקה רגשית נמנעת מטיפול והקלה.

בקרת תודעה זרה

בקרה של תודעה זרה – ChatGPT

הטקסט שאתה מציג מתאר מצב רגשי עמוק ומתמשך, שמזכיר מאוד את תשישות רגשית או דיכאון כרוני – תלוי בהקשר ובחומרת הסימפטומים.

בקרת Chat GPT

חרדה

חשש ממימוש איום במלואו

מצב רגשי מאופיין ב-
עצימות אנרגטית זמנית וקצרה, מתפרצת, מחלצת התנהלות פותרנית, אקטיביות אגרסיבית, מתעלת ומגבירה התגוננות מסַכָָנה מאיימת לפעולה או לבריחה, על מצע זהירות, חשש, פחד, אימה, כתגובה לגרייה ממוקדת לתוצאות אירוע שנתפש שיתרחש מיידית, מתייחסת למימוש מלוא האיום, מתעלמת מבחינת סבירות התכנותו.

בקרת תודעה זרה

הטקסט מתאר מצב רגשי שנראה כמו תגובה של חרדה בעוצמה גבוהה או פרץ של פאניקה עם מאפיינים של התמודדות תוקפנית, כמעט הישרדותית.

הסתייגויות

אלה אינן הגדרות DSM.
זו יומרה להבחין בין תשתיות מהן צומחות תת-איפיונים.
פרטים נמצאים על רצף סימפטומים ועצימות ביטויים.
ההגדרה אינה מטפלת ברמות עצימות שונות של המרכיבים.

מענה מתייחס לסוגיה: אם ההבחנה היא דיכוטומית, איך יש מי שמקושרים הן לחרדה והן לדיכאון?

דימוי #77

השוואה למהות אחרת

אמצעי מילולי
לתיאור מהות, אובייקט ממשי, תפישתי, ויזואלי או דמיוני־רעיוני,
בהשוואתו לאחר, מוכר.

דימוי, מגוון #577

בינארי, מורכב, אמנותי, רציונלי

דימוי בינארי ➕➖,
או מורכב.

🖌️🆓 אמנות:
השלכה ומתיחת דימויים בדויים באופן חופשי,
בטקסט, צליל או גרפיקה.

🖋️🔎 רציונליות:
הֶקשר ישיר סדור, שטרם הופרך,
לתקשור מציאות לתודעה מבקרת.

דיסוננס קוגניטיבי #101

ערכי התנהלות סותרים

התמודדות תודעת פרט עם ערכים סותרים ביחס לסוגיה מסוימת.

הקוהרנטיות ההתנהלותית נפגעת
עד ליישוב הקונפליקט (או התעלמות)
באמצעות דירוג ערכי התפישות הסותרות והכרעה על סדר העדיפויות ביניהן.

מיומנות איתור דיסוננס(ים) מודגמת לרוב על חיוויי תפקוד תודעה אחרת, פחות על שלי 😀.

דמוקרטיה #420

שיטת ניהול פוליטי

שיטת מוסכמת על קבוצת פרטים, שהחלטה תתקבל בהצבעת מספר המשתתפים הרב ביותר שתומך באפשרות מוצעת בין חלופות.

עקרונות

שיוויון
לכל משתתף קול אחד.

אפשרויות
תמיכה, התנגדות, הימנעות.

דמוקרטיה; הכרעה – בעיה מבנית #422

האם יותר קולות לחלופה נוגד רוב מוחלט לאחרות?

בעיה מוכלת בהכרעה דמוקרטית:
האם בחירה שזכתה למירב קולות
ובפחות מחציים,
נוגדת את רצון הרוב שתומך בחלופות?

דמוקרטיה; הכרעה, מוסר #423

האם רוב יכול לפגוע במיעוט?

מה גבול מימוש הכרעת רוב?

האם בהכרעת רוב ניתן מוסרית לפגוע במיעוט פרטים?

מהי הגדרת פגיעה?

האם פגיעה שאינה פיזית, כפגיעה בכבוד הרוב, היא בבחינת פגיעה שיש להגביל חירות פרט כדי למנוע אותה?

דמוקרטיה, מורכבות #424

יישום פוליטי של שיטה דמוקרטית טעון פרשנויות בשל
המורכבות האין סופית של השיטה;
היבטי זכויות, חירויות ואינטרסים של הפרטים, ריבוי אפשרויות היישום ומשמעויות הייצוג, ההכרעה והשליטה השונות של ועל המשתתפים.

לכן השונות ביישום בין מדינות.

הכרעה דמוקרטית; ישירה | סייגים #425

הכרעת רוב | החלת מגבלות

יישומים דמוקרטיים מתקדמים מרסנים אפשרויות כפיית רוב באמצעות חוקה וסייגים, ייצוג ובקרה על הממשל, במטרה לצמצם אפשרויות של עריצות רוב בבחירות, להרחיב הסכמה על חשבון משילות ולאפשר חיים משותפים בהסכמה.

דמוקרטיה מתגוננת #111

אוקסימורון אוטו-אימוני

החלה על דמוקרטיה הגבלות חופש ואיסורים אנטי־דמוקרטיים, כדי לשמר שלטון ותפישות המשיתים.

על־פי רוב, יוזמת ימין מגייס רציונל
להישמר מפני אימת פרוגרסיה
או,
להתגונן מאיומי אלימות קונסרבטיבית רדיקלית, עוד פחות דמוקרטית.

דמוקרטיה, שיטת ממשל מושלמת #112

לא ייתכן יישום מושלם

שיטת ממשל דמוקרטי היא תמהיל תפישות של מוקדי כוח ועניין בעת כינונה.

אין פרקטיקה מושלמת לתצורה שלטונית כלשהי,
ואין שתי מדינות עם שיטה דמוקרטית זהה.

כמיהה לשיטה מושלמת מעידה על השואף,
שדומה לכמיהה לפופוליזם אישי סמכותני, לא דמוקרטי.

דמוקרטיה, שיטת ממשל נשאפת #114

הכרה שאין שיטה עדיפה

מערך אנשים, חוקים, ומוסדות המאפשרים תשתית סדר יציבה,
תוך בקרה, עדכון, חיפוש ותיקון תקלות ועיוותים,
באופן שמבטא את תמהיל התפישות, הרצונות והערכים המוסכמים על רוב המשתתפים
כמקדם אותם אישית יותר משיטות שלטון חלופיות.

דמוקרטיה שלטון הרוב, ממשל העם #107

מתח בגישות

עממי, קונסרבטיבי:
מעצים את זכויות וצביון הרוב,
את הסמכות המשטרית באמצעות מנהיג סמכותן, נערץ, לטווח ארוך.

ממשל העם

פרוגרסיבי:
מקדם את זכויות הפרט והמיעוטים
ומבקר תדיר את המשטר הזמני וליקוייו בריבוי היבטיו.

דמוקרטיה; ריבוי תצורות #106

אין דמוקרטיות זהות

על עקרון דמוקרטי – קול אחד לכל משתתף בהצבעה –
מונחים שיטות, תפישות ופרשנויות ליישום תצורות ממשל שונות.

עיקרן – פרשנות יישומית למורכבות יחסי הכוחות בין אזרח לממשל.

ביטוי למורכבות –
אין שתי מדינות עם יישום ממשל דמוקרטי זהה.

דעה #205

התייחסות לנושא

מענה ערכי נטול יישום, או אופרטיבי – הצעה פרקטית,
המתייחס לסוגיה רעיונית עם השלכות ממשיות.

תמהיל של:
♠ מענה לתפישות – סינתזה רציונלית של סנטימנטים וערכים מוטמעים, מודעים ושאינם
♣ הטיה אישיותית לטפל ברבדים מופשטים
♥ השפעות סביבתיות.

דעה, מיצוק #207

נטייה לדבקות

לתודעה נטייה לדבוק בדעה, למצקה ולתקף אותה באמצעות חיוויי מציאות.

תהליך הטמעת דעה מורכב, עתיר משאבים ומשמעותי בריבוי ממדים ומשמעויות.

בחשיפה למצב חדש, אבולוציונית, יעיל יותר להתבסס על דעות והנחות מקדמיות מוטמעות מאשר להתייחס לכל אירוע כ'חדש', נטול דעה לגביו.

דעה, ניסוח #206

ביטוי להתפתחות שכלית

עם פיתוח מיומנויות קוגניטיבית לטפל במורכבות, הפשטה, וניסוח, מאומצות 'דעות' בהתאמה אישית.

ה'דעות' – השפעות של תוצרי בית גידול, קהילה אופפת, מוסדות חינוך, השכלה ודת, תקשורת – מתווכות באמצעות דמויות סמכותיות לפרט, ומוטמעות לאחר כיוונון והתאמות להטיות אינטלקטואליות אישיות.

דעה | עמדה #210

אבסטרקט | פרקטיקה

דעה – הפשטה
תמלול התייחסות סינתטית לנושא מסוים, לא מחויב לפרקטיקה.

עמדה – פרקטיקה
תמלול של כוונות יישום בהתמודדות עם מציאות מאיימת על מימושן.
עמדה נסמכת על דעה מקדמית במטרה למקסם את מימוש היבטיה.

דעה, שינוי #208

אם שימור מזיק

שינוי דעה כרוך בערעור תפישתי, מתחולל כאשר בעליה מזהה
♠ שהמשך החזקתה נתפש כמזיק,
♣ אומץ נוסח דעה חלופי.

תודעות נבדלות במידת נטייתן לשמר או לשנות תפישות מקדמיות.

דת #34

ציוויים לתחזוק קהילה

מערכת ציוויים, ערכים ומסרים
להסדרת יחסים בין פרט לקהילה לריבון.

נשענת על כמיהה לכוח־על מארגן
שימגר את איומי הלא מובן והבלתי נשלט,
שישיג את הלא ניתן,
מתווך באמצעות נרטיבים תומכים.

הטמעת ציות ביישום ציוויים וטקסים,
ובאיום של כוח־על בעונשים ובהבטחות תגמול.

האם יש חוויה אנושית ללא תמלול #120

אין

לא.

הבנה #6

פענוח מידע

חיווי תודעתי, נקודה בזמן,
על פענוח מערך היסקים והיררכיה, קשרי סיבה–תוצאה,
של מידע שנקלט מחושים,
ועוּבָּד באופן שמאפשר פעולה שתניב תוצאה חזויה, טרם פעולה.

הגינות #227

חלופה שווה

חלופת תשומות וטובין ממשיים, רעיוניים או אנרגטיים, באופן שנתפש כישר, גלוי, נטול הפתעות, מתכוון ותואם את הערכת השווי של הניתן והמתקבל לכל אחד מהצדדים לפני ואחרי החלופה.

הדדיות #188

מוטאליזם, החלפה טובין

בעלי חיים (אורגניזמים) מחליפים לטובתם, לעיתים להישרדותם, מהויות טובין, ממשיות או רעיוניות, שונות במהותן ובערכן.

הדדיות | סימביוזה #190

אנושית | ביולוגית

הדדיות אנושיות

תצורת תקשורת; יוזמת ומגיבה הכרתית. מנעד תוכן ההחלפות כולל פעולות וטובין ממשיים (- מחוות נתפשות), אך לא אורגניים ואינם קריטיים לשרידה.
הדדיות משפיעה על איכות חיים, יוזמה ותגובתיות לה מהווה איכות אנושית מאפיינת פרט.

סימביוזה ביולוגית

נטולת מורכבות ובחירה; תלות השרדותית של לפחות אחד מהשותפים במהות נצרכת.

הוויה קובעת תודעה #97

מציאות רצויה

תפישת מציאות 'נכונה'.

חיוויי מציאות שנתפשים על־ידי חושים,
מעובדים בתודעה סינתטית – ללא הטיות מקדמיות.

התוצר: התייחסות 'נכונה'.

השאיפה, החתירה: לתשתית רציונליות.

ההבנה שאין תפישת מציאות סינתטית, נקייה מהטיה, מהווה ביטוי לרציונליות.

הומאוסטאזיס #389

אורגניזם, יציבות מיטבית

מצב נשאף בו אורגניזם מאִוזּן ויציב פיזיולוגית, כימית ורגשית, מתואם עם מכלול מרכיביו לתפקוד מיטבי.

בשל החשיבות ההישרדותית, במודע או אינסטינקטיבית, אורגניזם מקצה תשומות לשמירת האיזון במטרה להימנע ממצב הישרדותי.

מצב נשאף בו אורגניזם מאִוזּן ויציב פיזיולוגית, כימית ורגשית, מתואם עם מכלול מרכיביו לתפקוד מיטבי.

בשל החשיבות ההישרדותית, במודע או אינסטינקטיבית, אורגניזם מקצה תשומות לשמירת האיזון במטרה להימנע ממצב הישרדותי.

הומאוסטזיס הכרתי #180

תודעה בשגרה

תודעה בשגרה, מצב מאוזן ויציב,
פועלת באמצעות הרגלים ורוטינות –
♠ לא נצרכת לכנוס משאבי השרדות והתאוששות במחסור,
♣ אינה נדרשת לברור מערך פעולות רציונלי, לא מוכר, מאומץ ויקר תשומתית.

הזדהות #334

קידום הידמות

תחושה חיובית מודעת של הידמות להיבט מסוים של מצב אנושי – התנהגות פרט או רעיון.

מושא ההזדהות נתמך בסנטימנטים מוטמעים או בהתכנסות חברתית.

הזדהות השלכתית, סובייקטיביות #406

הטיה אישיותית

הכלים המנחים פרט בהתנהלותו הם תוצרי אישיותו.

אינהרנטית, מתבקש להחיל על אחר היות סנטימנטים, פרדיגמות, ערכים והתנהגויות של המחיל,
ולצפות להתנהגותו בהתאם.

פרטים נבדלים (גם) במידת יישום ההזדהות ההשלכתית על אחרים, שמאפיינת אותם.

הזדהות השלכתית, כשל #407

ציפייה שאחר יאמץ את התנהגותי

השלכה של פרט את ערכיו על אחר וציפייה להתנהגות בהתאם –
כשל סובייקטיבי רווח, תוצר פרובינציאליות אינטלקטואלית, או כיבוי בקרה רציונלית.

הדגמה אינטנסיבית מאפיין
♠ נרקיסיזם, פתטיות,
♣ חברי קהילות אידאולוגיות וכתות אמוניות דתיות.

התכנסות הזדהותית #29

רצון להשתייכות ערכית

תחושת סיפוק מהזדהות והשתייכות,
באמצעות אימוץ ערכים אידאות, הנחות מקדמיות, עמדות ותפישות, של פרט אחר, קהילה או רעיון,
בסוגיות חברתיות
שנתפשות כנאצלות.

איפיון התכנסות הזדהותית #384

הטיה אישית

פרטים נבדלים בסנטימנט, בנטייתם, ברצונם להשתייך, לאהוד ולאמץ, או לבקר ולערער פרדיגמות, עמדות ורעיונות מקובלים.

התכנסות הזדהותית מתווכת על־ידי דמויות משמעותיות.

קשה לאבחן אם עמדה פוליטית 'מתכנסת הזדהותית' או 'רציונלית'.

תיווך ואימוץ התכנסות הזדהותית #385

כריזמה סמכותנית

התכנסות הזדהות מתווכת (לרוב) באמצעות דמויות סמכותניות או כריזמטיות.

סיפוק מהתכנסות נובע
♠ מתחושת הזדהות עם הדמות המתווכת את מושא ההזדהות,
♣ מקרבה לנושא,
♥ מרצון להשתייך לקהילת עמיתים, שהמתכנס מייחס לה ערך נעלה על ומבקש באמצעותה לטפל בתחושת הערך שלו.

אימוץ עמדות התכנסות הזדהותית #386

אינסטינקט ספיחת ערך, בהשתייכות

התנהגות אנושית מסכימה, מאמֶצת ומטמיעה, מרצון ולא במודע – כמימוש סניטימנט –
התייחסויות רגשיות, תפישתיות או ערכיות, בסוגיות קהילתיות,
כמענה נורמטיבי לאינסטינקט התנהגותי חברתי (או כאוורסיה).

נושאי התכנסות הזדהותית #387

עמדות וטעמים נרכשים חברתית

הטיות חברתיות כ –
–♠ תפישות פוליטיות,
♣ לאומנות,
♥ אימוץ סממני צביון קבוצתי,
♦ אהדה ספורטיבית,
הן דוגמאות רווחות להתכנסות הזדהותית.

התכנסות הזדהותית לחלש #48

עוצמה

הזדהות רגשית של חזק עם חלש יחסית לו בסוגיית החולשה:

⬅️ 'לו אני במקום' – השלכה מצבית של מצוקה על המזדהה,
⬅️ 'אני חזק נדיב' – הגרת נדיבות של חזק ביתרון
על מי שבנחיתות מצבית יחסית לו
במטרה לספוח תחושת ערך וסיפוק רגשי.

האם ההזדהות מלווה גם בוויתור על טובין להעצמת חלש?

התכנסות הזדהותית לעוצמה #382

שאיפה נחותה

התכנסות הזדהותית, לבד או עם עמיתים, לבעלי יתרון יחסי
– הערצת דמות, ארגון, קהילה, קבוצת ספורט –
בשאיפה להעצמה אישית מחצינה תחושת נחיתות.

התכנסות הזדהותית | הזדהות השלכתית #409

אימוץ התנהגות | ציפייה שאחר יתנהג כמוני

נרמול עצמי
פרט מאמץ מרכיבי התנהגות, ערכים אידאות, הנחות מקדמיות, עמדות ותפישות, של אחר, קהילה או רעיון, בסוגיות ערכיות חברתיות במטרה לנרמל עצמו.

|

נרקיסיזם פתטי
ציפייה סובייקטיבית, פרובינציאלית, חסרת מודעות, מאחר שיתנהג כמוני.

הזדהות רגשית #28

אמפתיה; הבנה של תחושות אחר

הבנה של פרט את התחושות של אחר (לרוב אך לא רק) במצוקה, והבעת השתתפות מקלה.

ההזדהות מתעצמת כלפי פרט אהוד
או ברגישות רבה לגורמי המצוקה.

עוצמת המצוקה של החוֹוֶה גדולה, לרוב, מזו של המזדהה.

אמפתיה לסובייקט אחר מהווה כלי חברתי.
חוסר יכולת הזדהות היא לקות; פסיכופתיות, סכיזואידיות, אינסטרומנטליות.

החלה #165

קביעת מצבב סמכותית

קביעה של ריבון, בעל־סמכות,
על התחלת מצב שונה ממצב רעיוני מובחן – חוק, תקנה, מועד אירוע,
במרחב פרט–חברה–ריבון – היבטי שלטון, דת, משפט, מדינה,
עם משמעויות והיבטים ממשיים.

החלה אדישה לרצון הנתינים.

הטייה #

הטלת ספק #40

ערעור לוגי

בחינת רעיונות, חיוויים, הסברים, מתומללים –
האם ובאיזו מידה
עומדים במבנה היררכי לוגי, ישומי, חזוי,
ניתנים להפרכה.

הנטייה ומיומנות הערעור מהווים בסיס לחתירה לרציונליות,
הכרחית ולא מספיקה,
לניתוץ פרדיגמות מקדמיות שהתמצקו.

היעדרה, מאפיין נטייה לאֱֱמוניות.

היבט #367

אספקט, פָּן, חיווי

מרכיב אחד מסוים מתוך כמה של מהות אליו תודעה מתייחסת, אותו בוחנת, מעבדת וגוזרת את משמעויותיו הרעיוניות או הממשיות.

היסטוריה #43

תיעוד מאורעות

רצף מאורעות מתועדים
עם הֶקְשֶר משותף
על ציר זמן.

התייחסות לאירועים,
הסברים להתפתחותם,
הם פרשנויות,
תוצרי הבנה, הטיות, ערכי המתייחסים (– נרטיבים).

היררכיה #290

מדרג השפעה סדורה

סדר יחסים בין מרכיבים אחודים, כשלעליון יותר כוח השפעה על מי שתחתיו.

יחסי דירוג מתקיימים בטבע גם אם אין מודעות להם ובמסגרות חברתיות.

מקור ההשפעה ביחסי כוחות מובנים או בהסמכה חיצונית.

סיפוק צורך הישרדותי גבוה היררכית מסיפוק רצון מהנה.

היררכיית סמכות אנושית #291

יכולת החלת רצון

מארג יחסים בנושא סדור בין דמויות, בו למי שבמעלה המדרג יש יכולת מוסכמת לכפות רצון על מי שנמצאים נמוך יותר.

מטרת ניתוץ היררכיה #293

שיפור בהשוואה

דרישה לניתוץ היררכיה אנושית מוסדרת שואפת להיטיב עם הדורשים;

מטרת הדרישה:
לממש כוונה של ספיחת טובין ממשי, רעיוני, או רגשי, מול התנהלות של מוסד מדרג שנתפש כּמֵרע עם הדורשים או שמיטיב איתם פחות מציפייתם בהשוואה לאחרים.

מניע ניתוץ היררכיה #294

שיוויון | אינטרס

➕ מטרת ניתוץ היררכיה מקדמת שיוויון נתפשת חיובית,
➖ ושלילית אם מיטיבה עם מנתץ יוצר עוול.

נדירים המקרים שדרישה לניתוץ היררכי אינה לטובת האינטרס של הדורשים.

רפורמות והפיכות במוסדות וגופים היררכיים כמשטרים, מוסדות, משפחות, שמיטיבות עם המנתצים משווקות כחותרות שיוויון.

ניתוץ היררכיה, החלפתה באחרת #295

שימור תשתית, שינוי אישי

אם נותרו התנאים שגרמו להתפתחות מבנה היררכי חברתי שנותץ,
יש לצפות שסדר חברתי חדש יצמח על הריסות ותשתיות הסדר המדרגי הקודם,
הפעם – בשירות פרסונות חלופיות.

הכרה #390

קשר עם מציאות

מצב בו
מכלול היבטים מנטליים של פרט (– קליטה ועיבוד של מידע, הבנה, ידע, שימוש בשפה ניסוח מחשבות, רעיונות, רצונות, תחושות רגשות, סנטימנטים ואינסטינקטים)
נכונים לפעולה בקשר דו־כיווני עם אובייקטים חיצוניים.

הכרח, כורח #161

בחירה לא מרצון, מאילוץ

בחירה נוגדת רצון, בשל איום בהחלת חלופה נתפשת גרועה ממנה.

הנעה למניעה או לנקיטה
של פעולה, רעיונית או ממשית,
נוגדת רצון,
באמצעות איום – הכרה טרום פעולה של המוכרח
שחלופה לפעולה אפשרית, אך לא כדאית, שכן תניב למוכרח תוצאות שליליות גרועות ממימוש הכורח.

♠ ב'הכרח' יש חלופות, אלא שהן גרועות בהרבה,
♣ האיום לא תמיד מוחל על־ידי מאיים, אלא תחושת איום עצמונית – הכרה ש'אם לא אבחר בחלופה המסוימת יאונה לי רע יחסי למצב נוכחי.'

הכרח, כורח. בחירה? 105

אוקיסמורון, כביכול

קיימת אפשרות של מחדל בחירה, שלא נבחרה ויושמה כי נתפשה על־ידי ה'מוכרח' כחלופה גרועה מה'הכרח'.

הליך #325

פעולה ביורוקרטית או משפטית

פעולה או שלב בהתנהלות ביורוקרטית או משפטית, חלק מתהליך.

הליך הוצאה לפועל, הליך בחירות.

הנאה ##

הנחה #211

Assumption, התכנות קיום מרכיב

ניסוח טרום הוכחה של התכנות קיום מרכיב בתפישה,
שיחד עם מערך אמירות מקדמיות ועובדות נוספות
מהווה בסיס ליצירת מסקנה שמטרתה שבאמצעותה ניתן יהיה לנסח טיעון, הוכחה, תובנה או פעולה.

Chat GPT

שאלה

What is the following definition for: "Preliminary statement, linking other hypothetical statements and facts in order to provide a basis for creating a conclusion."

תשובה

The definition describes the concept of a "preliminary statement" or "אמירה טרום הוכחה" in Hebrew.
It refers to a statement made at the beginning of an argument or discussion, which connects other hypothetical statements and facts to establish a foundation for creating a conclusion. The preliminary statement serves as a basis for the argument or discussion that follows and helps to provide context and coherence to the overall argument or discussion.

הסכמה #254

ויתור על עמדה למען יותר ערך

מצב בו בעלי עמדות נוגדות
בחנו וקבלו במודע עמדות אחר(ים)
בוותרם מרצונם על חלק או מלוא עמדתם המקדמית
בהבנה,
שהוויתור מקדם אותם יותר.

הסכמה | פשרה #257

ויתור להשגת ערך גבוה יותר | הפחתה מצד אחד לאחר, לשימור יתרתו

הסכמה

ויתור על חלק או מלוא עמדה מקדמית, כדי לקדם ערך גבוה אחר.

פשרה

נתינה או גריעה של חלק מטובין, מרצון, כדי לשמור על יתרת העמדה המקדמית של כל צד.

העדפה #

הערכה, השערה #31

הנחה ניתנת לבחינה

ניסוח הנחה מלמדת על המציאות,
ניתנת לאישוש אמפירי, לבחינה או ערעור,
עם התייחסות לסבירות התכנותה.

הפסד #216

תוצאה פחותה מסף מכוון ונשאף של השגת טובין – ממשי, רעיוני או אנרגטי – שהופק במועד ובהקשר מסוימים של פעילות מובחנת.

כלכלית
כשסך התשומות להשגת תוצאה עולה בערכו על התשואה.

מאבק
תוצאת הביצוע פחותה משל יריב באותה פעילות.

הפסד | ויתור #217

תוצאה רעה | חלופה חיובית

הפסד
הכרה בתוצאה פחותה מכוונה ורצון.

ויתור
תחושה חיובית בשל השגת ערך חיובי גבוה יותר מתחושת אובדן.

הפסד כוויתור = מניפולציה #218

[פרקטיקה אנושית נפוצה –]
הכרזה על הפסד כ'ויתור' היא מניפולציה של המכריז על עצמו או על שומעיו, במטרה להימנע מתחושת כשל, וזאת באמצעות יחוס כוונה מקדמית להפסד בכך שנעשה ויתור.

לעיתים,
הפסד שגורם תחושת כֶּשֶל שלילית מתויג כ'ויתור' כדי לספוח תחושת ערך חיובית.

הפסד – עצימות #223

השלכות וערך טובין

תחושת הפסד מועצמת ככל שתמהיל
♠ הרצון המקדמי לנצח וההשלכות לאחריו,
♣ ערך הטובין הנתפש – ממשי או רעיוני – שלא הושג,
♥ ההשקעה הממשית, הרעיונית והאנרגטית שנגרעה בניסיון לנצח,
♦ החיוויים השליליים החיצוניים,
גדול יותר למזדהה עם ההפסד.

הפרכה ##

הפתעה #157

אין מוכנות לחיווי

תיוג אירוע פתאומי בו תודעה נחשפת באחת, לחיוויים שלא צפתה ולא הייתה מוכנה להם.

מייד לאחר 'הפתעה', תודעה כונסת משאבי עיבוד להבנת היבטים, להערכת משמעויות, לגזירת תגובות ולהקצאת משאבי תפעול.

לרוב, 'הפתעה' מיוחסת להתנהגות מיישמת סנטימנט, לא לתגובה אינסטינקטיבית השרדותית.

הקצאה #317

תכנון חלוקת משאבים במידה

תכנון כמותי לחלוקה עתידית של משאב – ממשי, רעיוני, אנרגיה או זמן – לגורם אחר.

הקרבה #58

החלפת ערך נתפש ברעיון גבוה יותר

ויתור ללא אפשרות חרטה
על טובין
עבור ערך רעיוני נשגב^♠ שנתפש כגבוה יותר,
מרצון ובמודעות^♣.

♠
התמורה הממשית המתקבלת בהקרבה פחוּתה כלכלית מהוויתור
כשרעיונית ערכית – גבוהה יותר בהיררכיית הערכים של ל'מקריב'.

♣
🔸הבנת הערך ה'מוקרב', טרום מעשה ה'הקרבה',
🔸ללא מודעות טרם ה'הקרבה' – המעשה בבחינת טעות/ אילוץ/ ומתויג כ’הקרבה' לאחר מעשה במטרה לטעון אותו בערך חיובי נתפש, לאחריו.

הקרבה מתיחה והסתייגות #59

אילוץ ויתור על טובין אינו הקרבה

טובין ממשי או רעיוני בעל ערך, שניתן בהסכמה*
לרעיון נשגב (– כאל או מדינה)
שערכה הריאלי של ההקרבה נתפש כנמוך יותר ממימוש הרעיון.

אידאת השיחלוף הנשגב נמתחת מלאכותית* בשימוש רווח גם לתיוג הפסד טראגי, עצמוני ונכפה.

* הפסד כפוי אינו הקרבה.

הרגל #173

תגובה קבועה לגירוי ידוע

הפעלת תוכנית סדורה של התייחסויות, פעולות רעיוניות או ממשיות,
כתגובה לגירוי מוכר מהעבר.

הרגל מתמצק בחזרתיות קבועה – כשגרה נינוחה של עוררות תודעתית נמוכה.

נטייה לאימוץ הרגלים מהווה מאפיין תודעה מובחן.

מניעת מימוש הרגל #174

ויתור לטיפול בערך גבוה יותר

מניעת ישום הרגל היא הפרת שגרה.

יישום הרגל מספק תועלת או סנטימנט.

ויתור על יישום הרגל ייעשה כדי לטפל בגירוי גבוה יותר במדרג חשיבות אישי –
⬛️ בהתעוררות אינסטינקט השרדותי
⬛️ בהחלטה רציונלית:
▪️ מניעת נזק מקומי או אי–נוחות מקומיים זמניים,
▪️ מימוש או סיפוק רגש חיובי חלופי.

התמכרות | הרגל | רוטינה | רצון #176

מחסור שווה מצוקה | תגובה קבועה לגירוי | תוכנית פעולהלגירוי | מוכנות להקצאת משאבים

התמכרות

צריכת יתר של גורם הנאה,
מניעת סיפוקה תגרום למצוקה

הרגל

תגובה קבועה לגירוי מסוים.
מימוש ניתן לבקרה ולמניעה.

רוטינה

תוכנית פעולות סדורה לגירוי חוזר.

רצון

מוכנות להקצות משאבים מבחירה (לא מכורח).

הרגשה #19

חיווי סובייקטיבי

תמלול סובייקטיבי מתומלל לגירוי תודעתי של
♠ מצבים רעיוניים כ- שמחה, עצב, סיפוק, חרדה…
או
♣ ניבוי התרחשות במציאות.

להרגשה רעיונית יתכנו גם חיוויים פיזיולוגיים ממשיים כ-צחוק, דמע, קול, הזעה, הסמקה, האצת דופק…

הרגשה | עובדה #361

פטור מ– | בקרה רציונלית

הרגשה – תמצית האותנטיות של פרט מסוים; היא פטורה מתיקוף אמת ובקרה רציונלית.

עובדה – ניתנת לתפישה גנרית; בתיוג 'עובדה', הסוגיה צלחה ניסיונות הפרכה וממשיכה לעמוד למבחן של תודעות זרות.

ביטוי הרגשה #362

פיזיולוגיה | מלל

ביטויי הרגשה פיזיולוגים כ– צחוק, דמע, יזע, סומק, רעד…,
מהווים תגובת המשך ההרגשה בתצורה שניתנת להבחנה של תודעה זרה.

תמלול הרגשת פרט הוא שיקוף של תחושה פיזיולוגית סובייקטיבית, מותמרת רציונלית וככזו מהווה רובד נפרד נתון למניפולציה ופרשנות.

תהליך החצנת הרגשה #363

קליטה > עיבוד > פיזיולוגיה > תמלול > החצנה

1. קליטת מידע בחוש או ממלל
2. עיבוד תודעתי של המידע
3. ביטוי פיזיולוגי של ההרגשה (יכול להיות מובחן חיצונית לפרט הקולט או שלא)
4. תהליך ניסוח, התמרה של תחושה למלל
5. ביטוי מילולי של ההרגשה.
   

   ---

תמלול הרגשה; הַתְמָרה #364

טשולענט: התכת רכיבים נפרדים

(תמלול הרגשה –)
תהליך בחירת מילים, ניסוח ושימוש רציונלי בכלים תקשורתיים
לתיאור ביטוי פיזיולוגי
מנותק, נמצא בממד אחר,
שמותמר לרעיון מופשט של מצב תודעתי,
ושוב מותמר בתקשורת לקליטה, תפישה ופרשנות של תודעה אחרת.

[הניסוח הממסססורררבבל מכולם? . אמשיך לנסות לשפר אותו.]

“Colorless green ideas sleep furiously."

תמלול הרגשה; בעייתיות #365

אבסורד (טלפון שבור)

תמלול הרגשה כרוך בהתמרת
היבט פיזיולוגי לתיאור רעיוני
ואז לביטוי תכני לתקשור לתודעה אחרת קולטת,
שעשויה להבין אחרת את כוונת הפרט המנסח בהתאם להטיות, סנטימנטים, פרדיגמות, מקדמיים של הפרטים המעורבים.

תמלול הרגשה – רציונליזציה #366

התמרה לא אותנטית

הסברים להרגשה כ–
'למה אני מרגיש… רוצה/ עצוב/ שמח/ מתבייש/ גאה/ נעלב …'
וכן עצימות ההרגשה
בדומה להסברים על היות ומימוש סנטימנט,
אינם יכולים להוות ביטוי רגשי אותנטי
אלא החצנת עיבוד רציונלי משרת עניין או תפישת ערך עצמי.

השלכה (רעיונית) #78

אחר כ-אני

ייחוס לא מודע של פרט
תכונות והתנהגויות – סנטימנטים, פרדיגמות, ערכים, מניעים –
לאחרים,
בניסיון לנרמל אותם להתנהלותו.

היבט של תחזוקה רגשית רוֹוָחת.

הזדהות השלכתית #79

Projective Identification
סובייקט > אובייקט – ציפייתי מאחר

החלת פרט על אחר
יחוס, ציפייה,
שיאמץ התנהגות, התייחסות רגשית, ערכים, טעמים,
של האני המחיל,
שהאחר ירגיש ושיתבטא ושיפעל לפיהם.

אם מהווה מאפיין אישיותי – תקלה נרקיסיסטית או בבקרת מציאות.

הזדהות השלכתית, סובייקטיביות #406

מתבקש אורגנית

הכלים שיש לפרט לבחון מציאות מוטים לאישיותו.

אינהרנטית, מתבקש להחיל על אחר היות סנטימנטים, פרדיגמות, ערכים והתנהגויות של המחיל,
ולצפות להתנהגותו בהתאם.

פרטים נבדלים גם במידת יישום ההזדהות ההשלכתית על אחרים, המאפיינת אותם.

החלטה #443

בחירה רצונית למימוש חלופה

ניסוח מבוקר רציונלית של פרט,
– אם לא כן זהו 'דחף' –
להקצות תשומות רעיוניות וממשיות לממש חלופה נבחרת (בחירה) אחת מבין האפשרויות הנבחנות.

השלכה | הזדהות השלכתית 408

נרמול עצמי | ציפייה שאחר יתנהג כמוני

נרמול עצמי
אני מזהה באחר מרכיבים של התנהגותי.
כך אני נורמלי.

|

נרקיסיזם פתטי
ציפייה סובייקטיבית חסרת מודעות מאחר, שיתנהג כמוני.

התגוננות #87

תגובה לאיום

תגובתיות ממשית או רעיונית,
אינסטינקטיבית או מודעת,
בעקבות חשיפה לחיוויים מאיימים
על
🚑 שרידה או שלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ממשי,
במטרה למנוע או למזער את ניזקם האפשרי.

היא מהות שונה קיומית.

התמכרות #135

צריכה – הנאה ⇐ מחסור – איום קיומי

תהליך שינוי לא רצוי
ממצב צריכה רעיונית או ממשית של פעולה או חומרים המספקים ערך או הנאה,
למצב צריכה קבוע או מתעצם.

מחסור בצריכת הגורם שאליו מכורים מערער איזון נפשי או פיזי, מחלץ התנהגות מצוקתית המדמה איום קיומי עד להספקתו.

הספקה מטמיעה ומעצימה את ההתמכרות.

התמכרות | כפייתיות #172

עיוות: הנאה כצורך השרדותי | סבירות כמותית

צריכה שגויה עד בלתי נשלטת, רעיונית או ממשית
♠ התמכרות –
העלאת מימוש הנאה וסנטימנט לרמת צורך
שחוסר סיפוקו מחלץ תגובה השרדותית,
♣ כפייתיות –
הגזמה כמותית של מימוש התנהלות סבירה
שמתמירה ערך ותועלת ב-בזבוז ונזק.

התנהגות (אנושית) #131

אינסטינקט–סנטימנט–התניה–רציונל

תוצרים רעיוניים וממשיים
מיישמים התניות של
אינסטינקטים וסנטימנטים
מבוקרים רציונלית מול גירויים פנימיים וחיצוניים.

התנהלות ##

התניה #132

תגובה לגירוי מוכר

תוצר התנהגותי
של פיתוח תודעה
תשתיתי, ראשוני, טרום בקרה רציונלית,
של תגובה – 'אז'
לגירוי מקדים – 'אם'.

תגובה
♠ לאינסטינקט הישרדותי, מיידי,
♣ לסנטימנט מקדם הנאה, על ציר זמן.

מערך התניות אישי מתפתח מתייצב, נקרש,
לעיתים מבוקר ומרוסן,
מהווה 'טביעת אצבע' תודעתית.

ויתור #214

דחיית טובין מרצון

הכרזה על מניעה, נתינה או דחייה עצמונית של טובין ממשיים או רעיוניים,
מרצון חופשי ובמודע להשלכות ההפסד ולערכים הנמנעים, טרם ההכרזה,
כדי לממש ערך, ממשי או רעיוני, שנתפש כגבוה יותר מהטובין שנגרע בהסכמה.

ויתור | פשרה #256

הפחתה מעצמי, להגדלת ערך חלופי | הפחתה מצד אחד לאחר, לשימור יתרתו

ויתור

הסכמה חד־צדדית על מניעה, נתינה או גריעה של טובין.

פשרה

הסכמה בין צדדים שונים על נתינה או גריעה של חלק מטובין כדי לשמור על יתרת העמדה המקדמית של כל צד.

זהירות #86

תשומות מניעה

הקצאת תשומות הכרתיות, במודע ושלא, באינסטינקט
לטובת נקיטת אמצעים ממזערים עד מונעים
נזקי השלכות של איומים נתפשים
על
🚑 שרידה ושלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ממשי.

זהות #540

מאפייני אובייקט

סך המרכיבים המאפיינים אובייקט,
שבחינתם
תשייך את מהות הנבחן – הממשית והתפישתית־רעיונית – למהות מובחנת מוכרת מקדמית,
שמאפשרת איתור תואמים או דומים לו במהותם, ומבדילים אותו מאחרים.

זיהוי #541

ברירה בין זהויות

פעולה מבחינה בין מאפיינים – זהויות – של אובייקטים ממשיים או רעיוניים,
באמצעות קליטת מידע מגירויים חיצוניים, עיבוד, והשוואה למידע מקדמי שמור בתודעה,
שתכליתה הבנה של מידת התאימות של אובייקט נבחן לאובייקט מוכר מקדמית.

זהות אישית #542

התכנסות הזדהותית לערכים

המרכיבים הרעיוניים שפרט מייחס להם ערכיות, מזדהה איתם,
ושואף – רווה גאווה וסיפוק – לתפוש עצמו ולהתפש על־ידי סביבתו כשייך למי וחולק ערכים אלה.

זהירות פעילה #104

הגבלת רצון להגברת בטחון

מוכנות
➖ להגביל מימוש רצון,
➕ להקצות משאבים,

במטרה
➖ להקטין סיכון הפחתת ערך של טובין נתפש,
➕ להגביר תחושת ביטחון.

זמן #71

היבט של תנועה

התייחסות תפישתית
לממד עצמאי (לא ניתן להשפעה)
(אך כן) ניתן למדידה אובייקטיבית,
של רצף תנועה רעיוני,
חד־כיווני,
שמוחל על כל דבר נתפש.

זמן, מרכיבים #393

עבר, הווה, עתיד

הווה – רעיון דינמי על ציר זמן, מבחין בין
⏩ עבר – מה שקרה,
⏪ עתיד – מה שאולי יקרה.

מושג זמן מכיל פרדוקס*:

שלושת המרכיבים נתפשים כרצף,
אך,
אין ביניהם ממשקים.

* אולי (גם) בשל כך 'זמן' נתפש כממד אבסטרקטי, אתגר להבנה.

זמן, עבר #284

לפני עכשיו

כל מה שקרה בממד הזמן, הסתיים או עדיין קורה בהווה ואולי ימשיך בעתיד, אצור בזיכרון אישי, וייתכן שהוא בדיה תודעתית – "העבר הוא קונסטרוקציה שאנחנו מייצרים בהווה." – דוקטור יצחק בנימיני.

האישוש לקיום מאורע בעבר הוא התייחסות דומה למרכיביו בתודעות זרות.

זמן, הווה #285

הפרדה רעיונית בין עבר לעתיד

נקודה רעיונית בזמן, נטולת ממשות, שמפרידה בין העבר – מה שקרה, לְמה שאנחנו משערים שיקרה – עתיד.

כל התייחסות לכל נושא נעשית בנקודה המופשטת של 'כעת'.

ישנם מאורעות שהתחילו בעבר, עדיין הווים, וניתן להניח שיימשכו גם בעתיד.

זמן, עתיד #286

שאולי יקרה

מה שייתכן שיקרה בממד זמן, שבהווה כלשהו ניתן להתייחס אליו לאחר שהותמר לעבר.

זמן, ממשק אנושי 392

התנהלות ומדידה

מהות ממד הזמן נתפשת על־ידי תודעה אנושית בהבנה יישומית של מאורעות שקרו בעבר, שהווים כעת, ושיקרו בעתיד.

פרטים נעזרים לכימות זמן באמצעים ומכשור מכניים.

זמני #270

מצב קיים יסתיים

ציפייה שמצב, מערך תנאים אחוד קיים ופועל שנתפש במתכונת מסוימת, ישתנה בעתיד למצב אחר,
בשל כוונת שולט במצב,
או,
בשל תנאים שהשתנו, שלא מאפשר המשך מצב קיים.

חברה

חברות #426

שיתוף תקשורתי משמעותי

יחסי שיתוף רעיוני מתמשכים בין פרטים של תוכן וחוויות אישיות משמעותיות, ללא מין, מבוססים על סיפוק עניין הדדי  שאינו שקול בערכיו.

גירויים ריאליים – כאינטרס, עניין כלכלי או מיני – מעודדים מימוש מעשי ושווה ערך, בכך מאיימים על התכנות ומימוש 'חברות' שהיא תפישה רעיונית נאצלת.

חברות, נאצלת #427

לא ניתנת לשליטה

יישום חברות מושתת על שיתוף רצון חופשי ועניין אותנטיים*, בהתפתחות אורגנית מתמדת של פרטים שתופשים מהויות, פרשנות והשלכות באופן שונה.

התנהגות חברות מהווה מהות עצמאית, נאצלת, אינה ניתנת להסדרה. אם כן – אינה בבחינת חברות.

_____
* בדומה לטעמים, למשיכה מינית.

חברות, תגמול #431

הנאה ועניין רעיוניים

תוצר 'חברות' הוא רעיונית – העצמת תחושת הנאה וערך הדדיים לחברים.

אם יחסי חברות מממשים משנית, טובין ריאלי – ההנאה והערך יתעצמו.

אם צד אחד (לפחות) נוטה ביחסים להפיק טובין ריאלי, חברות מופשטת תינגף מפני דומיננטיות המעשיות – זו אינה חברות, אלא שיתוף אינטרסים.

חברות, קונסטרוקט #432

מורכבות פרשנית והפרה

חברות מושתתת על תפישת יחסים הדדית, סובייקטיבית, נאצלת.

יחסי חברות מזמנים, בנוסף להנאה, גם מצבי אכזבה מציפיות לא ממומשות,
בשל
♠ חילופי טובין בערכים שונים, בלתי מדידים,
♣ שוני ערכים ותפישות אישיותיות
♥ על מצע דינמי של אירועים ומרכיביהם.

חברות כתיוג מעצים #433

תקווה טרום בחינה

בשל אצילות התיוג קיימת נטייה להעצמת יחסי עניין, אהדה או 'זה עתה הכרנו', כ'חברות'.

הביטוי מהווה פרקטיקה תקשורתית מלבה, חיווי חיבה, אולי הבעת פוטנציאל ותקווה ל'חברות'.

בפועל זו אינה חברות, שכן חסרה התייחסות למרכיבי משך ובחינת יחסים על ציר זמן.

חברות כתיוג מפחת #434

טעינת ערך מוסף

בשל אצילות התיוג קיימת נטייה לשוות נופך של חברות ליחסים משמעותיים עם מחוייבות קיומית כבני משפחה: בני־זוג, הורים–ילדים, אחים.

יחסים כְּאלה אינם חברות;
מרכיב הבחירה החופשית, בהיותם ובחדלונם, מושפע מממשקי קיום.
מהותם חורגת ממותרות של עניין או תחזוקת תפישת ערך.

חופש #53

ללא מגבלה

תפישה של יישום אפשרויות מחשבה ופעולה
ללא מניעה, הגבלה או כפייה.

מחשבות ופעולות מונָחות על תשתיות מקדמיות
שמאפשרות את קיומן,
מכתיבות את התנהלותן ואת תוצריהן.

חופש מוחלט לא ניתן ליישום.
אפשר לחתור להסרת מגבלות.

אין 'לתת חופש' לאחר.
ניתן להסיר מגבלה שהושתה.

חוק #228

הוראה נאכפת

ניסוח הוראה על ידי בעל סמכות
על קיום או איסור פעולה מסוימת בתנאים קבועים.

על ההוראה להיות ניתנת לאכיפה,
ולנקיטת אמצעים, סנקציות או עונשים, ידועים נגד המפירים.

חוש #197

קליטה פיזיולוגית של מידע

ערוץ פיזיולוגי לקליטת מידע לעיבוד תודעתי.

תחושה #333

תוצר חוש

התייחסות לאירוע במציאות באמצעות קֶלֶט של (לפחות) אחד מהחושים.

לרוב, תחושה מנוסחת לאחר עיבוד תודעתי.

תוצר תחושה עשוי להיות דחף פיזיולוגי, תגובה אינסטינקטיבית או רעיונית – הבנה.

חינוך #65

תהליכי לימוד להנחלת ערכים ונורמות התנהגות
באמצעות דמויות סמכותיות.

חרדה, דילמת טיפול #92

הגברה או הפחתה

בחשיפה למופעי אימה עם התכנות נמוכה,
האם

😇 הגברה:
שיתוף פעולה עם חרדה כמהה לאשרור האיום;
סיוע להרגעה, ספיחת אמפתיה מיידית, זולה,
אך גם מיצוק לגיטימיות חשש מה לא סביר שיקרה,

או,

📊 הפחתה:
הפרכה רציונלית של לגיטימציית החשש מהתכנות נמוכה שיארע בעתיד.

חרות #91

מימוש רצון

מצב בעיקרו רעיוני שמאפשר יכולת לממש רצונות.

חופש | חרות #192

הסרת מגבלות ממשיות | תפישתיות

♠ 'חופש' – שאיפה להסרת הכרח ואילוצים
בעיקר ממשיים, שעשויים להיתפש גם על־ידי תודעה זרה, על מימושי רצון.

♣ 'חירות' – תפישת חופש מופשטת;
שאיפת פרט למצב נטול השפעות רעיוניות וחיצוניות, שמונעות יישום רצונות מתומללים.

חלום, פונקציונליות #70

הכנת תודעה למציאות

הכרה רדומה, עם התניותיה, ללא שליטה, מודעות ובקרה רציונליים,
בודה התרחשויות רעיוניות מחיוויי מציאות מהעבר,
ברמות התכנות שונות – ממשיות עד מופרכות,
לתרגול, יימון ומיצוק סנטימנטים ופרדיגמות
כתגובות במציאות על מצבי בדיה שנחלמו.

חרדה #85

חשש ממימוש איום במלואו

מצב רגשי מאופיין ב-
עצימות אנרגטית זמנית וקצרה, מתפרצת, מקרינה פרקטיקה פותרנית, יתר אקטיביות אגרסיבית, מתעלת התגוננות מאיום סכנה לפעולה או לבריחה, על מצע זהירות, פחד, אימה, כתגובה לגרייה ממוקדת, מתייחסת למימוש מלא של האיום מתעלמת מבחינת סבירות התכנותו.

חרדתיות #400

חרדה כמאפיין התנהלותי

מנגנון תגובתי מאפיין התנהגות של פרט,
שמדגים ביטויים חרדתיים, נתפשים כעצימים
– חורגים מסבירות או נורמות התנהגות של אחרים בסביבתו.

תגובת חרדה מתייחסת לתוצאות אפשריות של מלוא האיום, לא לסבירות ההתממשות.

חרדה כטביעת תודעה

מנגנון תגובתי מאפיין –
לרוב, לסובייקט חרד, יותר ממושא חרדה אחד.

חרדת טיסה #401

מימוש מלוא הנזק | התכנות

✈️ פוטנציאל תקלה 😱 – מוות 💀, חרדה מונעת מימוש.

🚐 סבירות – התכנות תקלה נמוכה יותר מתנועה יבשתית לשדה תעופה.

חרדה, התאהבות #402

סבירות וייחודיות

עם נשיאה בעול המשמעויות השליליות של חרדה, יש מי

• שמקצה תשומות לנסוך בה הצדקות רציונליות
• רואה בה מאפיין אישיותי, ייחודי, ראוי.

אם אין הבנה שהתנהגויות כְּאלה הן תקלות – החרדה מוטמעת, מתמצקת ומועצמת – לא תתכן הקלה.

חרדה, טיפול* #404

[*לא יודע לטפל בחרדה.]

הכרה בהתכנות ובנזק

תנאי הכרחי ולא מספיק לטיפול בחרדה – הכרת חרד באחיזתו בהתניה תפישתית שגויה, מתעלמת מסבירות ומניבה נזק לו ולסביבה.

בין וטרם התרחשויות מזמנות חיווי חרדה, הטמעת בקרה רציונלית על התכנות ומשמעויותיה אולי תפחית את מימושה.

חשיבה, מחשבה #5

עיבוד מידע

תהליך אנושי של עיבוד מידע,
שנקלט באמצעות חושים, מתומלל,
לצרכי פעולה ותקשור.

חשש #83

איום טרם מימוש

תצורה מתונה, 'אינטליגנטית', של 'פחד';
תיוג איום רעיוני או ממשי אך לא מיידי
לאחר עיבוד ותמלול.

טוב #264

מהות רצויה

תיוג מהות רעיונית או ממשית רצויה.

טובין #220

ערך ממשי

סחורה, מוצר או שרות – בעיקר ממשי, אך גם רעיוני – בעל ערך כלכלי, ניתן למימוש.

טיעון #

טיפול בהוויה–תודעה: רציונליות | אי #99

מרכיבי מציאות | תודעה

שאיפה רציונלית:
ליימן תודעה כאמצעי התנהלות,
תוך מזעור הטיות מעוותות תפישה,
במטרה
לשנות ולהתאים את המציאות ולהגיב לה במידת האפשר והיכולת לקידום אינטרס של בעל תודעה.

טיפול ישיר בתודעה במקום במציאות – חיווי לאי־רציונליות.

טקס #231

העצמה רעיונית

העצמה תודעתית של רעיון או אירוע
באמצעות יישום רוטינה מוטמעת
על מצע תוכן מעורר רגשית
למרכיביו:

1. נושא
   רעיון או אירוע משמעותי – סיבת הטקס,
2. תיווך
   סמל – פעולה או חפץ שרירותי, ללא יישום פרקטי, מוטמע ברוטינה כמייצג את הנושא בתודעת המשתתפים,
3. אירוע מעצים
   יישום הרוטינה – הטקס.

תכלית טקס #232

מיצוק לכידות קהילה־פרט

טקס מיושם חזרתית בהינתן גורם מפעיל – trigger – מוסכם,
אמור להניב

✅ למשתתפים
ספיחת תחושת ערך,
התעלות רגשית.

✅ למפיקים
(יתכן) ערך ממשי.

✅ למנהיגי הקהילה
מיצוק לכידות, בשימור צביון משותף.

טקס, שימור מסורת #117

ליכוד קהילתי

שחזור והטמעת פעולה,
בתאריך או באירועים קבועים,
למטרה שונה מתכליתה המקורית –
כדי להתמיר מהות ממשית להסמלה אבסטרקטית,
לצורכי תחושת העצמה אישית פרטית וליכוד קהילתי רעיוני.

ככל שיישום המעש המסורתי אבסטרקטי, מופרך, מהווה מטרה לעצמה, מוחצן צביונית, מונע טובין, צורך משאבים, חופש וסיגוף רבים יותר,
כן יתפש כנעלה יותר בין המשמרים.

טקס = מניפולציה #233

הכוונת מצב תודעתי

פרקטיקה מתמירה רעיונית חפץ או פעולה ללא יישום מעשי לסמל,
כאינסטרומנט מתווך תודעתית רעיון ⇐ למהות
לשם יצירת תחושת מציאות שונה
בכוונה ליצור תפישה אחרת – מניפולציה תודעתית.

– הסרת עורלה, הנפת דגל, הדלקת נר, הענקת מדליה, חבישת כיפה, עמידת בצפירה ובשירת המנון, שבירת כוס בחתונה…

ללא טקס, לרעיון או לאירוע היה נופך ועצימות שונה.

טקס, תכלית #234

העצמת לכידות קהילתית

קהילות חברתיות, שלטון, דתות, לאומיות, ארגונים ומוסדות חינוך מחילים סדר, מעצימים סנטימנטים מתכנסים הזדהותית, משמעת, ציות ותחושות משמעות באמצעות יצירת ותחזוק טקסים משותפים.

פרטים סופחים ערך, נוסכים עניין, משמעות וסדר לחייהם, מיישומם.

טקס | רציונליות #235

יצירת אי־רציונליות ממשית

מטרת יצירה ותחזוק טקסים – פעולה רציונלית למימוש מניפולציות אי־רציונלית להפקת טובין רעיוני עם משמעויות ריאליות.

חתירה לרציונליות, למהויות ממשיות, נרתעת מטקסים כהבניות חברתיות וכמניפולציות תודעתיות.

טקס – תנאי #236

מרכיב הסמלה

פעולה חזרתית מובנית מהווה טקס אם כוללת רכיב הסמלה:
מרכיב שרירותי מוטמע, כאינסטרומנט תודעתי, מתווך בין רעיון או אירוע משמעותי לבין נושא הטקס.

בהינתן טריגר מובהק להתנעת פעולות חזרתיות ללא אינסטרומנט סמלי – זה אינו 'טקס', אלא רוטינה.

טקסים, הסמלה #237

העצמת הנושא

ככל שהאינסטרומנט המסמל מופשט, רגשי, מופרך ומנותק מפרקטיקה, מהווה מטרה שלעצמה, מוחצן צביונית, מונע חופש וטובין, צורך משאבים יקרים וסיגוף רבים יותר,
בשל מחיר ואנרגיה יישום והטמעה,
יתפש כנעלה יותר בקהילת המשמרים
וזה הסיבה להצדיקו ולשמרו.

טקסים, פרטים #238

התנייה, סדר, רתיעה

פרטים נבדלים במידה ונטייה להפשטה טקסית;

מי ש

♠ 'אינם זוכרים למה' –
הטמעה חברתית ללא בקרה,
קונפורמיות אינסטינקטיבית;
(דגל, לוויה…)

♣ מתמללים –
טקסים כמייצגי סדר, התכנסות קהילתית ואמצעים לתפישה מובחנת של מרכיבי מציאות,
נורמטיביות קונסרבטיבית;
(חתונה, ברית מילה)

♥ חותרי רציונליות –
ביקורת נרתעת מתעתועי הסמלה תודעתית.

טראומה #352

קוועץ' תודעתי

צבר תופעות התנהגותיות של פרט, פיזיולוגיות ותפישתיות, שנגרמו בעקבות אירוע שצרך תשומות תודעתיות בעצימות־יתר, ששינו, הקצינו, התניות קודמות או פיתחו חדשות של חילוץ תגובות רגשיות, מניעה או עשיית יתר, מול מצב באופן שנתפש כלא סביר או נורמטיבי בהשוואה לתגובותיות טרום האירוע.

חשש טראומתי #353

ודאות מתגוננת

התייחסות לחיוויי מציאות רצויים,
שיש סבירות שישתבשו,
בביטחון שגוי שישתבשו,
וזאת כ–חרדה מתגוננת משחזור היבטי טראומה,
מחשש של פרט מהשלכות הטראומה, חוסר אמון והיעדר ביטחון באמצעי ההתמודדות הקיימים והספק בהיותם מספקים.

תיחזוק טראומתי #354

דיזוננס רציונלי

תביעות חווה הטראומה מסביבה שתופשת את ההתנהגות הטראומטית כלא־סבירה וכפוגענית עצמית
✔️ להזדהות עם החווה,
✔️ להבין ולהצדיק שינויי ההתנהגות בעקבותיה – מניעה או עשיית יתר,
✔️ לנסוך סבירות בהתנהגות כהגנה מפני השלכותיה.

התייחסות לטראומה – העצמה רגשית #355

חמלה מקבעת

היענות לדרישת חווה טראומה להצדקה של התנהגות טראומטית, לא רציונלית,
במטרה טובה ונאצלת כתמיכה רגשית, כחמלה,
מהווה הקלה לטווח המיידי קצר,
ועלולה להטמיע ולמצק רגישות והשלכות שליליות לעתיד.

טראומה, רציונליזיציה #356

ייחוס סבירות

בדומה לאמונה, שאיפת חווה טראומה, במודע או שלא, לייחס סבירות להתנהגות – רציונליזציה.

ערעור רציונלי על היבטי התנהגות לא סבירה שמודגמת בהסבר או בפועל, עלולה להיתפש כאיום שמתממשק עם הטראומה ולחלץ תגובות השרדותיות של אי-אמון ותוקפנות כלפי המערער.

פוסט טראומה, פירוק רציונלי #357

 עימות מול סבירות

שימוש בהסבר רציונלי להפרכת קשרים לא סבירים
בין תפישת המצב בעת הטראומה למצב עכשווי,
במטרה לשחזר התנהגות תגובתית נורמטיבית, שנסמכת על מערכת פרדיגמות טרום טראומטית.

אסטרטגיית טיפול בפוסט טראומה #358

חיזוק רגשי לפירוק רציונלי

הבעת הבנה ואמפתיה למצוקת הטראומה היא מצע מאפשר לפרק רציונלית למרכיבים ולהקשרים במטרה למנוע אימוץ והטמעת תגובות טראומטיות שמטפלות בחרדה ולא במציאות עכשווית ולחיזוק פרדיגמות קודמות.

התהליך עלול לגרום להתנגדות.

ידע #64

אינפורמציה – ארגון רעיונות

תפישה רעיונית של צבר פריטי מידע מאורגן בהקשרים לוגיים והיררכיים, ניתן לאחזור, לתקשור ולאישוש, באמצעות תודעה זרה בנושא מסוים.

תחזוק ידע #194

הרחבה, טיוב ותיקוף

רציונליות שואפת לספוח ידע, לבקרו, לערער, לאשש, לדייק ולהרחיבו במטרה להפיק תוצרים מוספים מקדמים.

תחליף שגוי לידע – אמונה.

ידע | מידע #198

ידע > מידע

צבר אחוד, נגיש לתודעה, של פריטי מידע קשורים להבנת נושא מסוים, מהווה ידע.

יושר אינטלקטואלי #23

בחינה נטולה השלכה אישית

תפישת מציאות והתייחסות למשמעויותיה בעיקר בהיבטים ערכיים, שואפת לנתק השלכות אישיות  שמשפיעות על מימוש אינטרסים או תפישת ערך אישית.

יש יושר אינטלקטואלי? #474

אין. יש חתירה לְ–

אין 'יושר אינטלקטואלי'.

יחוס יושר אינטלקטואלי – יומרה.

אי אפשר להמיר סובייקט לאובייקט.

ניתן לחתור לבחינה נטולת הטיות של תודעה זרה,
בידיעה, חותרת רציונליות, שאין לכך התכנות.

נדירות יושר אינטלקטואלי: #475

אין צורך ולא ביקוש

יושר אינטלקטואלי נדיר לא בשל מחסור,
אלא, כי אין לו ביקוש.

ניסיון לראות מצב במנותק מעמדה אישית,
נתפש באינסטינקט,
כהפחתת ערך אישית או כהקרבת אינטרס.

פרטים נוטים לשמר תפישת ערך ואינטרסים בהצדקת עמדות שמקדמות אותם, ובאופן טבעי גורסים שעמדתם מוצדקת רציונלית גם בתפישת תודעה זרה.

יושר | יושר אינטלקטואלי #24

עומד בבקרה | מנותק מערכיות

יושר
מידע ניתן לבחינה ולא הופרך בבחינה של תודעה זרה.

יושר אינטלקטואלי
רעיון או מידע כפוף לבחינה ערכית ורגשית של פרט,
אינו ניתן להפרכה,
אלא נתון לבחינת עמדת הבחינה,
האם חותר ל'יושר אינטלקטואלי' או לא.

בין יושר ליושר אינטלקטואלי

יאוש #381

ללא תקווה להטבה

הבנת פרט שתרחיש רצוי, מיטיב מצב משמעותית – ממוצב גבוה בהיררכיה של שרידות – לא יתממש.

[בשונה מ'היעדר תקווה', בו אין סבירות ולא ציפייה שתרחיש רצוי יתממש. (– אין תקווה לחזרה בזמן.)]

יחס (התייחסות) #418

ביטוי למהות

ביטוי רעיוני להקצאת תשומות תודעתיות (בהן גם עֶמדה) למהות מסוימת.

יחסי(ת) 419

בהשוואה ל…

בהערכת מהות, השוואה של מרכיב בה לאחרת שמשמשת כבסיס להשוואה.

יכולת #298

פוטנציאל. אפשרי להִתכנות

קיום צבר תנאים מאפשרים הִתכנות מימוש רעיון או פעולה.

ימין/ קונסרבטיביות/ שמרנות 94

החלת ושימור ערכים מוטמעים

הטיית ערך והתנהלות מממשת תמהיל סנטימנטים
🛐 אמוניים,
🏛️ לאומניים, קהילתיים,
👰 משמרי התכנסות הזדהותית.

כמיהה ל –
💂‍♂️ היררכיה,
👮 סמכותנות,
🧝‍♀️ החלת צביון על מרחב ציבורי,
⛪️ קהילתנות,
📜רהב מלל, סמל וטקס.

נטייה ל –
🔨פשטנות רציונלית
🧙ולמורכבות מיסטית.

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

ימין, מהות #150

החלת סממני צביון קהילתי

החלת אידאות שמרניות על מרחב ציבורי
כמייצגי רוב גם בכפייה,
באמצעות* ייחוס פסאודו רציונליות לקדושה מיסטית ולערכי הקהילה
ונקיטת פעולות חוקתיות משמרות שלטון.

* מיוחס לימין גם כלכלה חופשית ונטיה להפעלת כוח תוקף ומגונן, בנוסף להחלת צביון.

איך

גירוי בעלי סנטימנט אמוני לאומני, חשים קורבניות, מודרות ערכית ותרבותית, צמאי כבוד והכרה,
להזדהות עם סמכותנות מנהיגותית, מבטיחה גן עדן, שלא מתממש בשל דמון מאיים.

♠ מסרים פשוטים,
♣ כונסים הזדהות רגשית,
♥ מניפולציות על האמת, מחוייבות לאינטרס,

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

ימין, אידאה #328

הקרבה למען רעיון

ספיחת תחושת ערך אישית,
מהקרבת טובין, החלת מגבלות על חופש הפרט בהווה,
של ציווי, סנטימנט, ערך, רוטינה, שהוטמעו בעבר
משרתים רעיון מופשט ש(לא) יתכן בעתיד.

מוכנות להקצות משאבי־כלל להגנה ולהחלה של יישומי ליבה על ציבור
גם אם פרטים אחרים אינם שותפים לתפישה.

ימין, גיוס תמיכה #151

ערכים, ביטחון, תגובתיות

החלה סמכותנית של סממני קהילה אמונית–לאומנית על מרחב ציבורי מוצדקת

♠ רעיונית, אינטרינזית
ערכים שמרניים מקדמיים.

♣ חשש בטחוני
התגוננות מאיום דמוני.

♥ תגובה למניפולציה
מנהיג כריזמטי כונס סנטימנטים מקדמיים של תומכיו.

ימין, סנטימנט #116

התכנסות רגשית לקהילה

ספיחת ערך
אישי,
למפרע,
מהקרבת רצון, היבט חופש, טובין, מהחלת מגבלה ממשית,
בהווה
של נוהג רוטיני שהוטמע בעבר,
משרת ייחול מופשט ש(לא) יתממש בעתיד.

סנטימנט ימני, מוכנות #437

כפייה

מוכנות להקצות משאבי הגנה על אידאה, להחיל צביון על סביבה, גם אם פרטים אחרים אינם שותפים לסנטימנט.

סנטימנט להחיל הגבלה ממשית בהווה:
טקס, סמל–דגל, תפילה, צום, איסור, קדושה, לבוש והטלת מום מבחין, מדינה–דת–לאום כערך מיסטי־גורלי, מקנה/מונע זכויות.

ימין, שאיפה לביצוע #529

מיצוק שליטה

שימור שילטון

בחקיקה.

מרחב ציבורי

החלת סממני ציביון קהילתני.

רוב

הרחבת זכויות.

היררכיה

הסדרה והרחבת פערים.

ימין, אחיזה שלטונית #436

רגשית | חוקית

מיצוק אחיזה בשלטון לטובת העומדים בראשו שמקדמים ערכי עליונות הקהילה על פרטיה באמצעות:

סנטימנט

החלת סממני צביון קהילתי על מרחב ציבורי כדי ליצור תחושת סולידריות ערכית של קהילה נאצלת.

חוקית

יצירת ושינוי חוקים בכוונה למנוע החלפת שלטון בשם רצון העם ובטחונו.

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

מימוש סנטימנט ימין #439

ויתור על רציונל למען סיפוק רגשי

סנטימנט שהוטמע בעבר,
מייחל למימוש אידאה בעתיד:
אמונה, לאום, מדינה, גן־עדן, אלוהים.

ויתור אישי בהווה על:
סבירות, עצמאות, רצון, חופש, שיוויון, משאבים ונוחות.

ימין, מניפולציה מבוקשת #448

ימין* מזמן סתלבט על המון תודעה דמוקרטית נמוכה

שאיפה לייחס לקהילה איכויות מיסטיות-רומנטיות
– להלן 'ימין'* –
מבטאת (גם) כמיהה לחברה היררכית, שבראשה עומד מנהיג שמייחסים לו יכולות-על ואיכויות מיסטיות-רומנטיות.

שאיפה מיסטית-רומנטית של נתינים אמוניים מזמנת מנהיגות תגובתית לסיפוק שאיפתם.

מימוש אחיזה שלטונית מקצה משאבים (גם) לסיפוק כמיהת התומכים להתעלות רגשית, באמצעות פעולות מוכוונות ישירות לסיפוקים תודעתיים תוך עקיפת טיפול בהיבטי מציאות.

הנהגת ימין מנפקת רהב מלל, ביטויי ותשמישי קדושה, מחוות, סמלים, טקסים, מיסטיים־רומנטיים, יקרים רגשית, פשוטים וזולים להפקה.

אמצעים אלה מספקים רגשית, מהווים תחליף יעיל וזול יותר לתחזוקה בהיבטי מציאות מורכבים ויקרים לטיפול.

פעולות טקטיות אלה נעשות במודע ובכוונה אסטרטגית בחסות מיסטיקת האל ובכסות רומנטיות המדינה, שנתפשים על־ידי תומכיהם כערכים מקודשים.

—————–
* ימין בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

ימין, אהדה ספורטיבית כסובלימציה לאומנית #449

מימוש סנטימנט התכנסות הזדהותית

אהדה ספורטיבית – כקלישאה 'כדורגל = דת' – משמשת [גם] כאמצעי תירגול סנטימנט התכנסות הזדהותית לקהילה, התמרתו ותיעולו לאפיק לגיטימי חיובי.
להלן סובלימציה.

ימין, אהדה ספורטיבית ≅ אמוניות ≅ לאומנות #450

ימין; אהדה ספורטיבית ≅ אֱמוניות ≅ לאומנות – מכניקה ערכית451

סיפוק ישיר מערך ההתכנסות

ימין; אהדה ספורטיבית ≅ אֱמוניות ≅ לאומנות – צפי הטיה פוליטית #452

ערכים משותפים

בחינת דפוסי הצבעה של אוהדי ספורט*, בדגש על קבוצות כדורגל, להערכתי, תחשוף הטיית בחירה דומה לזו של מצביעים למגזרים מסורתיים־לאומניים – להלן ימין* – יותר מאשר להתפלגות הבחירה הכללית.

––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה

ימין; אהדה ספורטיבית ≅ אֱמוניות ≅ לאומנות – התפתחות #453

הדדיות אורגנית

התכנסות קהילתית היא היבט של תשתית אבולוציה חברתית;
פרטים מטמיעים ערכי התכנסות לקהילה שאופפת אותם.
הם מפתחים, מטפחים ומיימנים יחסי גומלין והדדיות חברתית,
שנסמכים על מאפיינים אישיותיים דומים.