הלקסיקון החסר* לחתירה לרציונליות

הערכת דקות קריאה: 205 דקות, בערך 🙂

הקודקס החסר לחתירה לרציונליות

ניווט אַלְפָא-בֵּיתִי:
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

ניווט אַלְפָא-בֵּיתִי:

מבוא

המלצות

  1. לרפרף עד תחתית הפוסט כדי לחזות ביומרה, במה המדובר, כלומר הנכתב.
  2. לא לקרוא; אני מכיר הן את הטקסט וגם ת'כותב – לא ייצא לך דבר טוב מהקריאה ובטח שלא ממנו, לא יוסיף להשכלתך, לא ייטיב עם בריאותך. רק צער וקוועץ' תודעתי.

אזהרה

לו אני במקומך הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה המועדפת – מה, מהי באמת? – על קריאת טקסט זה.
קריאת הטקסטים הבלתי קריאים שלי מהווה תענוג מפוקפק בואך ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט כְּזה משולה לנגיסה, גריסה, לעיסה ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפתן, משוחות בגריז רותייח, מתובלות בשברי זכוכית. על תבניתן. אישית לא הייתי מכלה תשומות בפיצ'פוץ' התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לרעֶלֶת תודעתית. ואין כאן שמץ הצטנעות. מודעות.

אם למרות זאת החלטת להסתכן, ממליץ
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.

היומרה #1

מילים מהוות אמצעי לרכישה, עיבוד, הבנה ותקשור היבטי מציאות. ככאלה, מילים הן אינסטרומנטים שמאפשרים אחיזת מציאות אם מדייקים את משמעותן ויוצרים סטנדרט שימוש שמאפשר החלפת מידע בין משתמשים.

שפה כארגז כלים

'אמרו את זה קודם לפניי', 'כל הפילוסופיה היא בעצם סדרה של הערות לכתבי אפלטון' – נכון, ואז? אינני יודע להכין סופלה כאהרוני, וכן ניזון מביצים קשות (ועל הדרך, דוגמא לא מוכיחה טענה.) אינני מתמודד עם נבירה מולקולרית בטקסטים של ענקים. האמת? גדול עלי. מעדיף להריח לעצמי מאשר לאחרים, לגלגל את ההמצאה מחדש, לקחת מושגים טעונים, לפשט אותם, לפשוט את כסותם, לנסח מחדש, לאחוז אותם תודעתית באופן שנראה לי כלְפִיתה תודעתית מעודכנת יותר, או לפחות – שלי. כך אני עושה עם 'טקס' 'יושר אינטלקטואלי', ו'הבחנה בין ימין לשמאל' ש(גם) בהם אני מחדש, אם לא לך – לעצמי.

* הלקסיקון החסר

'חסר' במובן שחתירה לרציונליות אינה יכולה להיות מושלמת לא בהיבט 'סיום' ולא של 'נטולת שגיאות' ובעיקר בכך שהתנהלות פרט, בהיותה 'אנושית' מכילה היבטים אי–רציונליים, שברציונליות לא מודעת מקבלת תקפות פסאודו רציונלית..

זהו ניסיוני לאחיזה תודעתית של ועל מושגים, ניסוח תובנות, ביקורת על קונבנציות התנהגותיות, התנהלויות נורמטיביות שאינן עומדות בבחינת(י) רציונליות, סבירות. הארות על פערים, ניסוח עקרונות, הערות על גליצ’ים רציונליים, מופעי פרדוקס ואוקסימורון שנחשפתי אליהם על מצע רציונליות.

אדבוקט רציונליות

ההצעות להגדרות המצורפות מוטות ומתיימרות לכיוון תפישתי מחשבה רציונלית.

הטקסט הוא סוג של מילון, מסודר אַלְפָא-בֵּיתִי. אין כאן את היומרה האישיותית של מחוייבות למשימה גדולה ממידותיי – לכנוס את כל המילים. עם זאת, בשונה ממילון, אני מטפל בתפישתיות המושגים, במהותם, לא רק בהנגשתם באמצעות מילים נרדפות – אולי אני מתכנס לסוג של טאוטולוגיה תפישתית.

אני מחוייב לתפישה תודעתית שרגל האחת סמנטית, שואפת לזיקוק סינתטי, ורגל אחרת נטועה בהבנה האנושית הרווחת.
על פניו פרדוקס.
עם פרדוקס זה, ביומרתי, אני מנסה להתמודד.

צידוקים והצטדקויות cool

כמה מדורשי שלומי, ההולכים וכלים, מטובי ידידיי הרצים ומתפיידים, מחווים לי ישירות ונחרצות – 'החומר בלתי קריא' "מצרפי מקדמי" מכנה אהובה את ניסוחיי מחד, וגם לא מובן מאידך.
במתכונת 'לך לא 'כפת לי לשקר לעצמי – לא מוכן'; כשאני חוזר להגדרה מסוימת בדומה להתעוררות בוקר, כאדים על שמשה, הטקסט – אוי לבושתי – מטושטש. לא מובן גם לכותבו.
בקריאה חוזרת, אני מנסה להביא 'מה עבר לו בראש' כשכתב.
במטרה להגיע לסינתטיקה של המהויות, אני משייף בפצירה של קאטר הציפורניים.
בקריאה חוזרת, אני מנסה להבין 'מה עבר לו בראש' כשכתב. לפעמים מצליח לשחזר את הקו המנחה, לא תמיד, אז מנסח מחדש.
עם זאת, אני מבין שהחומר נועד לצריכה עצמית. לאחרים אין עניין בו. אני מכוון לכך שלי יהיה מובן, בבחינת משקפיים עם רצפט (– איזו מילה חמודה שנעלמה) שמשמשות (רק) אותי להבין יותר את שמשמשות (רק) אותי להבין יותר את המציאות. מי שרוצה שירכיב אותן ואם אקבל חווי, כמו שמקבל מדי פעם – 'לא ברור', תהייה זו סיבה טובה לבחון את הנכתב שוב.

הניסוח לא מתיימר 'להסביר' מושג,
אך כן 'לאחוז' את מהותו במינימום מילים
כפי שאני תופש אותו. אני חותר ל'אחיזה' נתנת להבנה על ידי תודעה בלתי תלויה.

אני כן מתיימר להציע למושגים שגורים שהמשתמשים בהם מודעים להיותם, שנעשה בהם שימוש רווח, לנסות להגיע לתמצית מהותם הסינתטית. ליצור מצע לסטנדרט.

באמצעות ד"ר אשר לוי נחשפתי לאמירה – "הפילוסופיה המערבית אינה אלא כתבי אפלטון והערות שוליים לכתבי אפלטון (שכן הוא גם תיעד את דברי סוקרטס)" (Alfred North Whitehead: "The safest general characterization of the European philosophical tradition is that it consists of a series of footnotes to Plato"). בשטחיותי, במקום לקרוא את מה שכתבו פילוסופים מוכרים אני מנסח בעצמי, לעצמי.

הקודקס 'חסר' במובן שלא ניתן להשלימו. זו משימה אינסופית בהגדרתה וממילא לא אסיים אותה. האתגר שלקחתי על עצמי ל'אחוז תודעתית' כל מילה בערכים של הלקסיקון מערערת את יומרתי ש'ליהירותי אולי אין תקרה ועם זאת אני מקווה שיש לה רצפה'.

שפה? דיאלקט?

מקווה שלא

אני משתמש בביטויים אישיים־מקומיים, אך אין לי כוונה להחצין שפה פרטית.
כוונתי לשוות פרשנות רציונלית לביטויים בשימוש רווֶח.

הצעות ל'אחיזה תודעתית' המובאות כאן הן קודם כל וראשית לכל לצריכה עצמית, במובן שניסוח מושג משקף, זמנית, את יכולתי לאחוז בו בעת ניסוחו. תקוותי שבחינה נוספת, ישירה שלי, או בתגובה לגירוי חיצוני, תניב ניסוח אחר, 'משובח' יותר, בזה הסדר:
♠ אוחז יותר מהות,
♣ נהיר יותר לקורא זר,
♥ קצר יותר.

את תועפות טקסט אלה, אני מנסה לתחוב (בעדינות של כף של נעליים) לציוץ.

סימונים


כאשר לכל ערך ב'אחיזה תודעתית' יש אחיזה תודעתית.

הלקסיקון לא יושלם שכן' (גם) לא רואה התכנות להשלמת אחיזות לכל המרכיבים.

$

כאשר AI אישר שהחזיר את המונח להגדרה שנשלחה אליו.


המושג אמון כולל גם את כל המילים מוגדרות וגם AI 'מבין' את ההגדרה.

השימוש בטוויטר, X, נועד ל:
♠ לאלץ עצמי לדחוס את התוכן ל- 280 תווים, כלומר שיהיה מינימליסטי.
♣ לשמור, לתעד, את התוכן מחוץ לרשותי.
ומי שיאמר שבעצם כך אני רוצה גם לפרסם אותו – פְּסֶדר… לא יכול ולא מתכוון להכחיש או להתמודד עם אמירה זו.

אני מוכוון לטקסט מינימלי אוחז מהות עלול וגורם לניסוח להיות בלתי מובן ולעורר תחושת של גריסת ביצים על קליפתן ותבניתן. אני מודע לכך. התיימרות חופנות בתוכה את משמעויות הכשל לממש את כוונתה.לסדר הופעת המושגים אין חשיבות. כאן הסדר יהיה אלפא ביתי.

אני מייחס לתוכן חשיבות רבה ביותר, עבורי. סוג של תיעוד מערכת ההפעלה. אולי אני מייחס לכך חשיבות רבה מדיי, גם לערכיי שלי, בבחינת 'כמה עלה לי', על מה אני מוותר כדי לעסוק 'בשטויות שלך, שאף אחד לא קורא'. ייתכן.
עם זאת, לאותם המעטים שנחשפים למעט מהטקסט אני לא מצפה שיסכימו עם הניסוחים, וכן עם כמה בודדים.


המניע שלי #3

אני כותב למחייתי, לא לפרנסתי. כג'ים לתודעתי המתקהה.
יש הארות שטוענות אותי אנרגיה.
אני מצייץ, פועה, בידיעה שמְתֵי מעט אחרים בעניין.

עיקר המאמץ התשומתי, בחציבת ההבנה ובכריית הניסוח – בערך (רוב) שעות ערותי.
ההשקעה בהצגת התכנים, יחסית, פעוטה.

תכלית הלקסיקון:
צריכה עצמית.
פלט: תרומה צנועה להיבטי חתירה לרציונליות.
♥ קלט: הערות נוגדות – טריגר לי לבחינה חוזרת.


הלקסיקון


א

אבל

אך, על אף


אֶבֶל


אגואיזם #56

טובתי על חשבון סביבתי

תיוג ביקורתי
על התנהלות פרט,
הרואה את קידומו
מעל טובת סביבתו.
תכלית הסביבה, מבחינתו, לספק משאבים לקידומו
באופן מובהק חורג מתפישת הנורמטיביות של המתייג.

פילוסופית,
משאבי אורגניזם מתועלים לקידום מצרפי של תפישת טובתו
השרדותו, צרכיו, נוחותו, רצונותיו, ערכיו.


אהבה


אהבת חינם #447

קריאה להתקהלות אמונית

ביטוי רווח, חסר פשר ישיר ועתיר משמעויות משניות.

הצעה להסבר

קריאה לאחרים להחיל על עצמם וסביבתם
אמונות, סט ערכים ויישום פרדיגמות
שתואמות את קהילת הקורא,
להמיר ביקורת שוללת (את אמונת הקורא וקהילתו) באימוץ אכסיומטי של תכני הקורא,
כערך נשגב.


'אהבת חינם', תכלית #416

מניפולציה כונסת

כוונת ומשמעות המלל המניפולטיבי:

הסנפה עצמית: שיווק אמוניות לאומנות לקהילת הצרכנים, בשאיפה לכנוס יריבים לתפישות פוליטיות לערכיהם, ולממש את עמדותיהם.


או #321

חלופה, אלטרנטיבה

מילה מפרידה בין מהויות ניתנות לתפישה.


אובדן | הפסד #222

גריעה זמנית | גריעה תמידית

אובדן
הכרה שמהות בעלת ערךממשיתאורעיוניתנגרעה מרשותבעליה, ויש אפשרות שתִמָצא בעתיד.

הפסד
♠ חסר כלכלי ביחס לערך תשואה צפוי מנכס מניב,
♣ סיום התמודדות בין מתחרים בעלי מטרה משותפת להשגה, באופן נוגד את הכוונה והרצון המקדמיים.


אובייקט #301

נושא התייחסות

מהות שניתנת להתייחסות של סובייקט,
לרוב גשמית אך גם רעיונית,
בעת ההתייחסות אליה.

פרדוקס: האם אני, כסובייקט, יכול התייחס לעצמי כאובייקט?


אובייקט סובייקטיבי #383

פרט אחר

פרט שאינו אני, מהווה לעצמו סובייקט.

עלי להכיר בכך שהאובייקט הזה הוא סובייקט עם תודעה, תפישות, ערכים, רגשות.
כמוני.

מכאן עקרון רציונל השיוויון הבין אישי.


אובייקטיבי #302

התייחסות מכניסטית

התייחסות לאובייקט אחר ללא מעורבות תחושת ערך של סובייקט המעריך.

האם אפשרי? סוגיה פילוסופית:
♠ באמצעות מכשירים.
התייחסות אנושית יכולה להיות חתירה מודעת לנטרול תחושות ערך, לא באמת אובייקטיבית.


אוטומט #162

תגובה לא מותנית לתנאי מקדים

פעולה שנעשית כתגובה למימוש תנאי מקדים, ללא השהיה, בחירה או כוונה.

פעולה אוטומטית מקושרת ליישום מכניזם עצמאי, נטול תודעה.

ChatGPT automatic

אישור ChatGPT להגדרה

אומץ #191

החלטה מודעת מסוכנת

תיוג חיובי למצב שמצריך החלטה רציונלית, לכנוס משאבים יקרים או נדירים, תוך נטילת סיכון והתגברות על פחד ממשמעות ההשלכות אם ההחלטה תתברר ככשל או כשגיאה, לא תגשים את תכליתה ותוצאותיה יתפשו כחמורות יותר בהשוואה להמנעות או לפעולה חלופית.


אחיזה תודעתית #122

תפישה. התייחסות למושג;
מוצק מהסבר, רך מהגדרה

תמלול תפישה, מכוונת
לתודעה זרה, שאינה קשורה לנושא,
שתבין, תתפוש – שלא לומר תאחוז 🙄 – באמצעות התיאור הנלווה את מהות הנושא
כפי שנתפש על ידי המנסח האוחז תודעתית.

תודעה אחרת אולי לא תראה בהצעה ל'אחיזה' הגדרה, אך גם לא ניתנת להפרכה.


אטיולוגיה #280

מניעת סיבתיות ממצקת אמוניות

חקר סיבות, אטיולוגיה: כהנחה רציונלית, לכל תופעה עם תוצאה נתפשת יש מערך סיבות מקדמיות.
חקירתן.

אירציונליותאמונה, מיסטיקה, מיתוסים, נרטיבים, רותמים אטיולוגיה ליצירת הסברים לתופעות – ריבוי שפות, מגדל בבל, תגובת האל – כ'הוכחה' לקיום ומיצוק אמונה.
לא כהסבר לתופעה.


אידאה פיקס #209

תפישה חסינת ערעור

דעה כרעיון אחוז בתודעת בעליה באופן שאינו מאפשר בחינה, בקרה, או ערעור.

בעלי 'דעה מקובעת' דבקים באמונה מקדמית, אי־רציונלית.

חשיפה לאידאה פיקס מעידה על תכונות נוספות כמכניקה מחשבתית אמונית מאפיינת.


אידאולוגיה #186

צבר רעיונות מנחה

צבר רעיונות אחוד ומנוסח, נסמך על סנטימנטים, אמונות וערכים, מנחה יישום אורח חיים מובחן במרחב פרטחברהריבון – לחברי קהילה.


איום #81

חשיפה להכרעה: אם – אז פוטנציאל שלילי

חיווי תפישתי, רעיוני פיזיולוגי או ממשי,
לגירוי תחושתי, לעתים טרום תמלול,
מזהה התרחשות עתידית
שנתפשת שלילית,
להיבטי הישרדות או לרווחת הפרט,
מעוררת החלטה האם לטפל בהסרתו או להתעלם ממנו.

עוצמת האיום תלויה בתפישה של ערך הנזק האפשרי
והתכנותו.

פרטים מאופיינים ונבדלים גם בטביעה תודעתית
לאופן ומידת תגובתיותם למגוון איומים שונים.


איכות #134

quality, קרבה לכוונה | מהות אופי

קרבה לכוונה:
הערכת בוחן
את מידת הקרבה של מושא בחינתו
לתפישתו את הכוונה המקדמית.

קרבה רבה לציפייה תניב תיוג 'איכות'י.

|

מהות אופי:
תכונות מהותיות שמיוחסות לאובייקט נבחן.


אימה #84

'פחד' בעצימות

תיוג מצב רגשי,
בתצורת פחד קיצוני,
ניכר פיזיולוגית – שיתוק או החצנת תגובות,
כתגובה לאיום מיידי הישרדותי, פיזי,
או הכרה בהתכנות השפעה שלילית קיצונית על היבטי תפישת נוחות.


אין #259

לא

שלילת קיום.


אינטואיציה #67

היסקי תחושתי

תחושה, מודעות לחיווי טרם התממשותו במציאות.

התייחסות בהווה לאירוע עבר או עתידי עם מידע חסר – לא עובדתי – באמצעות ניסיון נצבר והיסקים ללא תמלול התהליך.


אינטלקט #500

שכל. יכולות תודעה

שם עצם רעיוני ליכולת אנושית,
כולל חישת חיוויי מציאות, המרתם למידע ניתן לתמלול ולהבנה רציונלית ורגשית, עיבוד והתמרה למטרות גזירת משמעויות רעיוניות ופעולות ממשיות על מציאות באופן שמקדם את בעליו.


אינטלקט, סקרנות #496

מצע ללמידה, עיבוד ומיומנות

מידת עצימות 'סקרנות' קשורה חיובית לרמת אינטלקט שכן מרחיבה עניין לתחומים נוספים, לימוד, עיבוד ויימון כישורי הטיפול בהם, יוצרת מידע נוסף שמאפשר טיפול מרחיב בגירויים משיקים.

חוסר סקרנות משמר התייחסות למידע כתקף ללא בקרה רציונלית ומעכב עד מונע התפתחות.


אינטלקטואל אלפא #501

 התנצחות מודעת

אפיון פרט כְּשָׂשׂ אֱלֵי ויכוח מרובה ידע, פרטים והקשרים בהחצנת ביטחון המבוסס על יכולותיו האינטלקטואליות, ניסיונו ומיומנויותיו בנושא השיח והרטוריקה.

ההתנצחות – תוצר
התניה אישיותית לספיחת ערך
יישום קידום עמדה
שאיפה להכרת הסביבה ב-

נצחונו

שליטתו הטריטוריאלית

◊ בכישורי השיח

◊ ובמרחב התכני.


אינטרס #193

עניין במושא נתפש

העניין שיש לבעל תודעה, פרטי או בהתאגדות, בתצורה מסוימת של מושא חיצוני נתפש.

העניין בתצורה מסוימת מהווה מוכנות להקצאת משאבים אנרגטיים, ממשיים ורעיוניים, להשגה או להגשמה.

האינטרס, העניין בתצורה רצויה, הוא תפישתית־רעיונית להיבטים יישומיים ממשיים מורכבים יותר מאשר יחסי פעולה־תוצאה ישירים.


אינסטינקט #128

תגובה ראשונית לגירוי

תגובה עצמונית (– ריאקציה אוטונומית)
של תודעה
מתגונן מפני זיהוי איום.

תגובה לא נשלטת, טרום עיבוד רציונלי,
לגירוי נקלט,
באמצעות לפחות חוש אחד.

הגירוי מזוהה, מוטמע ומתויג מקדמית כ'שלילי' להיבטי קיום.

ככל שתודעה מפותחת יותר, כן רבים
🟥 האיומים,
🟧 דרכי הטיפול בהם,
🟨 האבחנה בעוצמתם,
🟩 על מגוון היבטי חיים.


אינסטינקט | דחף #158

השרדות | התנהגות

אינסטינקט:
ל'אינסטינקט' מיוחסים פעולות נוירולוגיות, פיזיולוגיות, לשרידה.

דחף:
'דחף' מיוחס בעיקר, לתגובה מנטלית, מממשת סנטימנט התנהגותי.


אינסטינקט: דינמיקת שינוי #153

התפתחות–ניוון

אינסטינקטים, ככלים תומכי השרדות, מתפתחים עם התבגרות אורגניזם, בהתאמה ליכולות קוגניטיביות על מצע פיזיולוגיות.

אפקטיביות, איכות התגובתיות – מהירות, אבחון מידת ההתאמה לחיוויי מציאות ולאינסטינקטים אחרים – דועכת עם בלות, לרמת 'אי־רלוונטיות' או אף מסבה נזק לייצר קיום מפעם.


אינסטינקט | סנטימנט #130

דחף | בקרה

יסודות התנהגות של בעלי תודעה מוכוונים על ידי שני ערוצים עיקריים:

תגובתיים עצמונית

השרדותייםמיידייםפיזיולוגייםשלילה
אבחנה

רצוניים

מבוקריםמתמשכיםמנטליים מוכתבי טעמיםגורמי הנאה

בין אינסטינקט לסנטימנט מקננת התניה תודעתית אישית.

אינסטינקטמושא השוואהסנטימנט
באיום, מניעת שלילה, סכנהטיפולברווחה, קידום חיובי, סיפוק הנאה.
פיזיולוגי–ממשי; יתכנו היבטים משניים מנטלייםממשותמנטלי–רעיוני; יתכנו היבטים משניים פיזיולוגים וטעמים.
מיידיתתגובתיותמימוש מתמשך על ציר זמן.
פרטים חולקים אינסטינקטים משותפיםשונות פרסונליתסט סנטימנטים של אינדיבידואל שונה מצבר התניות של אחר: במכלול הסנטימנטים, בטריגרים המפעילים אותם, במדרג העדיפות ביניהם, בבקרה עליהם, בהקצאה האנרגטית למימושם, בעוצמת ואפיקי ההנאה ממימושם ובתסכול מניעתם.
מארג סנטימנטים הוא טביעת אצבע תודעתית אנושית. מובחנת יותר מטביעת אצבע, ומסובכת הרבה יותר לאבחון.
כשמידע נקלט על ידי חושים ומקודד פיזיולוגית כמאיים, מופעלת המערכת הסימפתטית (כנראה, אני יודע? wink) לתגובה מיידית, כונסת תשומות פיזיולוגיות לטובת שרידהטריגרמידע נקלט על ידי חושים, מעובד רציונלית, מופעל הליך match-up לסנטימנטים רלוונטיים ממכלול שמתאים לסיטואציה. אז נעשה הליך תעדוף בין סנטימנטים סותרים לטובת נקיטת התייחסות ופעולה או מניעה.
מנגנון ביולוגי אורגניהתפתחותהתפתחות הכרתית מושפעת מאינטלקט והשפעות סביבתיות של חינוך, תרבות, התבגרות, השפעת דמויות דומיננטיות מעצבות – גורמות לאימוץ ערכים והטמעת התנהגויות.
עצמוני רפלקסיבי, קשה עד בלתי אפשרי לנטרול, להעצמה או למיתון, ואם כן – בשוליים. [אינסטינקט אינו נתון לכוונון והשפעה משמעותיים; באימון ניתן, אולי, להשהות תגובה במטרה להעביר בקרה רציונלית, כבסנטימנט.]כיוונוןסנטימנט לא ניתן להסרה. ניתן לקבל החלטה להימנע מיישומו. [ייתכן שסנטימנט שהחליד – שלא נעשה בו שימוש יינגף לעומת סנטימנטים סותרים חזקים יותר.]
אין. מנגנון השרדות פיזיולוגי קודם לעיבוד הכרתיבקרה רציונלית
pre פעולה
לפני הליך בקרה, ישנו צומת החלטה רציונלי, האם להפעיל מימוש סנטימנט – כן/לא. אם הופעל – תיעדוף ביחס לסנטימנטים אחרים וסותרים, ואז כינוס משאבים והקצאה אנרגטית למימוש הסנטימנט.
אורגניזם עוסק בהישרדות ישירה, אין הקצאת משאבים להערכת פעולה שננקטהבקרה רציונלית
במהלך פעולה
במהלך האירוע בקרה מתמדת על ניהול משאבים למימוש הסנטימנט, וכן לאור חיוויים רגשיים של האם 'נעים' ונכון, או לא נכון, הערכה על מימוש הסנטימנט.
לאחר הפעלת אינסטינקט ישנה – בקרה האם התגובה הייתה מתואמת לאיום. [יתכן, אולי, שהמערכת מעדכנת את עצמה לאור צבירת ניסיון; מטמיעה את האינסטינקט או עורכת את התגובתיות לגירוי.]בקרה רציונלית
post פעולה
לפני הפעלת יישום סנטימנט; האם להפעיל? אם כן, כינוס משאבים והקצאה אנרגטית למימוש.
הישרדות, מזעור נזקים פוטנציאלייםתוצר בהצלחהתחושת הנאה.
ביטויים פיזיולוגיים ניתנים להבחנה על ידי בעלי תודעה לא קשורים, וכן על ידי אינסטרומנטים מודדים, מכניים, נטולי תודעההתכנות המודל המוצעקונסטרוקט; הצעה, הסבר תאורטי רעיוני, ללא בחינה אממפירית ויכולת אישוש, בבחינת 'הסבר לא בלתי נכון'.
נזק פיזיולוגיתוצר בכשלתסכול מנטלי.
מעגל משני של אינסטינקטהתניהמימוש רצון טרם בקרה רציונלית.
יישום עוקף הליך רציונליות, לרוב יש הערכה רציונלית של אירוע, בדיעבדרציונליותהטמעת הטיות וטעמים הינם תהליכים הכרתיים מורכבים. מימוש סנטימנט מחייב היערכות רציונלית למימושו.
יחוס רווח של רציונליות לאימוץ, טיפוח ויישום סנטימנט.
טעות נפוצה! מערך סנטימנטים וטעמים, התיעדוף ביניהם מתפתח עם ולצד הרציונל. הרציונל מבקר את הפעלת הסנטימנט, את תיעדוף הסנטימנטים הסותרים, הקצאת משאבים ואנרגיה למימושו.
סוגיות במרחב פרט–חברה–ריבון, להלן 'פוליטיקה', הינן סנטימנט. יישומן מצריך משאבים רציונליים.
מתגובות לאיום השרדותי התפתחו תגובות אוטונומיות שאינן השרדותיות, שמדלגות על עיבוד רציונלי.אבולוציה
עד עתה
פיתוח ריבוי סנטימנטים כחורצי עמדה, בדילוג או בהפחתה של בקרה רציונלית – עצם היות הסנטימנט, הוא העמדה, זיהוי אותנטיות הסנטימנט, הסינתטיות שלא טומאה בבקרה רציונלית היא, לעיתים, צידוק כשלעצמו לתחזוק עמדה ולתקפותה.
שינויים הוויים פתחו אינסטינקטים, חידדו וניוונו אינסטינקטים, עדכנו והתאימו מנגנונים אבולוציוניים שפותחו בעידני עבר להווה עכשווי, ויובילו להווה עתידי.אבולוציה
מעתה
הליך כפול בשני מישורים: ♠ תודעה פרטית מתפתחת אינדיבידואלית, על מצע מקביל של: ♣ ריבוי תודעות משפיעות אחת על אחרת שיוצרת מכלול רכיבים רציונליים יותר. שני רבדים אלה מקדמים התפתחות מודעות חותרת בקרה רציונלית על סנטימנט, תיעדוף והקצאה אנרגטית למימושו.

למה?

אני כורך את מושגי ה'אינסטינקט' וה'סנטימנט' יחד, כתוצרי התנהגות אנושית מול גירוי חיצוני.
אין התנהגות כשלעצמה, נטולת גירוי מקדים.

להבנתי, אינסטינקט וסנטימנט, כשביניהן ההתניה מכילים את מכלול ההתנהגות האנושית.

מה עושים עם זה?

לא כלום מיידית. מבינים שכך, בוחנים אולי אחרת. מבחינים ביניהם, מודעים לתהליך ואז (אולי) מגדילים את הסיכוי להגשים רצונות, ולהפחית פעולות בלתי נשלטות שמבזבזות משאבים מתכלים על מה שלא הושג.


איפוק #160

ריסון דחף לסיפוק סנטימנט

מלווה בתחושת אי־נעימות.

ריסון דחף הוא תוצר של
אינסטינקט – הכרעה לא מתומללת, שיישום הדחף יפגע בסיפוק סנטימנט גבוה יותר היררכית,
רציונלמניעה של סיפוק סנטימנט בעקבות הערכה של השלכות לא רצויות,
מלווה בתחושה מנחמת של 'שליטה עצמית'.


אישיות, הבחנת הטיה #72

טיפול במציאות או ברגשות

בחשיפה למצב,
אישיות נוטה

😱 להקדים טיפול ישיר ברגשות
באמצעות העצמה/ הפחתה של היבטי מציאות
ואז לטפל בה,

או,

🔧 לכנוס את מכלול הידע, הניסיון, ההעדפות וההטיות
לטיפול בהיבטי מציאות,
ואז
לבחון האם יש סיפוק הצלחה רגשית
או
תסכול מכשל ואז טיפול נוסף


אכפת #


אלוהים #

בורא, שולט בכל, מקור החיים והמוסר, נצח.


אלטרואיזם #57

זולת > פרט

תיוג, לרוב חיובי, של התנהלות פרט שמציב את טובת הזולת מעל שלו.

פרדוקס:
בקידום טובת אחר תוך ויתור על תועלתו,
פרט, בעצם, מקדם את ערכיו, את כוונת ענייניו,
ברובד מעל המשאבים ש'הקריב'.


אלמנט #213

מרכיב מהותי

אובייקט אחד מהותי במכלול אחוד של נוספים, שהיותו משפיע על מהות אחרת והיעדרו משנה את תפישת קיומו.


"אל ת…" #359

משטור מונע

הוראה מכוונת להחיל מניעה או הגבלה על מימוש חירות או על רצון של אחר, מכוח סמכות או החצנת אי־נוחות אישית שתובעת התחשבות או חמלה לאוסר.


אם #599

כאשר

מצב שיתממש כשאפשרות נדונה, מסוימת, תקרה.


אם אז #444

תנאי – אם > מימוש – אז

תנאי – אם:
ביטוי מקדים למצב עתידי
שבהינתן מימוש של המרכיבים שיפורט בהמשך הביטוי,

מימוש – אז:
ינקטו פעולות שפורטו, או יתרחש אירוע שהוכרז, יגרור תוצאה רעיונית או גשמית כהבטחה או כאיום.


אם; איום | הבטחה מותנית #445

(-) הימנעות מרע | (+) השקעה בטוב

 איום (שלילי):
אם – ביטוי המשמש כאיום, שבהינתן מצב מפורט
אזתקרה פעולה או מניעה שאינה רצויה למאוים (– מי שהביטוי ננקט מולו.)

עידוד (חיובי):
אם – בהינתן לפרט אחר תנאי(ם) נוגד רצון או סופח משאבים יקרים / נדירים ממצב עכשווי רצוי יותר, לאחר שמי שהתנאי מופנה אליו ישלים את המעשה או ההימנעות המפורטים
אזתקרה פעולה, או מניעה רצויה למי שהתנאי ננקט מולו.


Chat Gpt

המינוחים החיוביים של "אם אז" כוללים *הזדמנות*, *אפשרות*, *פוטנציאל* ו*סיכוי*, וכולם מבטאים רעיונות של *פוטנציאל חיובי* שממתין להתממש, אך אין בהם הבטחה מוחלטת לתוצאה חיובית, בניגוד לאיום, שבו התוצאה שלילית וודאית.


האם #446

בירור

שאלה מקדימה חותרת ידע, הבנה, אישוש, וגזירת השלכות עתידיות, תכליתה לברר שמצב, הנחות או תנאים שיפורטו בהמשכה, אכן מתקיימים.

בנקיטת שאלה שאינה מבררת, השימוש ב'האם' מהווה איום שמשקף לנשאל ידע, הבנה וגזירת משמעויות שהשואל מברר, כלומר מטיל ספק, שהנשאל מודע להן.


אמון #533

ביטחון באחר ∞$


אמונה #30

הנחות כידיעה

מערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, פטור מניסיונות הפרכה.

פרטים נבדלים
🔻בין נטיה מובחנת לאימוץ אמונות
🔺לבין התניה להפרכתן,
🔹בין יחוס ודאות לקיום תופעה
🔸לבין הערכת התכנותה.

מאמין עוין ערעור אמונותיו,
שואף שסביבתו תאמץ אותן
כאישרור 'אמיתותן'.


אמונה דתית #32

סדר רעיוני מוחל

רעיון, קונסטרוקט, נשאף:
ביטחון בקיום סדר,
מאורגן באמצעות כוח־עליון.

אמונות דתיות נבדלות ב-
🤛 תצורות הסדר המארגן,
🤛 תפישת נגישות הפרט לכוח־עליון,
🤛 פרוטוקול הציוויים והערכים שמסדירים את היחסים בין
פרט לחברה/קהילה לריבון.
🤛 נרטיב כמצע מתווך תוכן.


אמונה דתית, תכלית #33

הסדרת חיי קהילה

הסדרת יחסי היררכיה בין פרטקהילה / חברהריבון,
לטובת קהילה, בשליטת הנהגה סמכותנית, באמצעות פרטים מצייתים מחשש הלא נודע.

כוח־על מסייע רגשית למאמין
😱 להתמודד עם הלא נשלט והבלתי מובן המאיימים
😇 ולייחל ללא נשלט והבלתי אפשרי הרצויים.

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.


אמונה | ידע #195

מיסטיקה, מצוקה | רציונל, קידום

תודעה מפותחת שואפת לספוח ידע אמפירי ולעבד אותו כדי למטב התנהלות במציאות מורכבת לשם הישרדות ולטובת התפתחות.

בהעדר או חוסר ידע, במצוקה, נעשה שימוש באמונות במערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, מתוחזק, פטור מניסיונות הפרכה.


תיקוף, אמונה | ידע #196

שרירות | ערעור

🟥 אמונה מייתרת את תיקוף מרכיביה.
🟥 תכלית תודעה זרהלחזק את ההבנה המקדמית.
🟥 דת וחיי קהילה אנושיים נסמכים על מערכות אמוניות.

🟦 ידע נסמך על תיקופו.
🟦 תודעה זרה מפריכה או מאששת תקפות.
🟦 שרידה, התפתחות אנושית ומדע שוללים ומפריכים אמוניות.


אמונה, תכלית #35

סדר שרירותי בכאוטיות

חיים נטולי ודאות מצריכים אימוץ הנחות ללא הוכחה מקדמית.

ממשקי חברה מיימנים התמרת הנחות עם התכנות לאֱמונות.

בחתירה לסדר ושליטה,
המתקשים בהתנהלות בחוסר־ודאות
ממצקים רצונות לאמונות.

עצימות, נטייה לאימוץ ולערעור אמונות לסוגיהן
מהווים מאפייני אישיות.


אמוניות, פרדוקס #36

הנחה כאמת

הוכחת הנחה מקדמית בלתי ניתנת להוכחה, כאמת.

לאחר שהונח קונסטרוקט אמוני
התייחסות למציאות כזירת הוכחה,
בה מה שהונח מקדמית,
לא ניתן להוכחה
מהווה אמת מוכחת.


'מאמין ש…' #370

כמיהה להתערבות מיסטית

"אמונה" מבטאת כמיהת של פרט להתערבות מיסטית במציאות למימוש רצונו.

בהיות אמונה הנחת קיום ללא נטל הוכחה,
שימוש ב'אמונה' במקום 'אפשר', 'הערכה, השערה', 'התכנות', 'תקווה',
בהתייחסות פרט למאורע במציאות שכולל מרכיבים במורכבות שלא מאפשרת ודאות או חיזוי,
שימוש ב'אמונה' מבטא ייחול להתערבות מיסטית, לא רציונלית.


אמת #25

ניתן לאישוש

תוכן נתון להוכחה או הפרכה רציונלית, נסמך על ידע,
שפרט יכול לתפוש באופן שתודעה זרה עשויה להגיע אליו עצמונית.

אמת

באמת #299

אמירה לא ניתנת לתיקוף

הוספתאמת" לאמירה, מעידה על טענה, עמדה או נראטיב, מבטאים מודעות או תחושה, שאמירה סובייקטיבית, לא ניתנת לאימות ולכן נסמכת על ביטוי חיצוני שמטרתו לנסוך תקפות חסרה.

ביטוי לחיזוק טענה שאינה מגובה בעובדות שבדרך כלל מבטאת עמדה או נראטיב.

פרדוקסלית, השימוש ב'באמת' מחליש מאמירה אמינות, שכן השימוש בו, באמת cool, מבטא חוסר יכולת תיקוף.


אני #300

דן חלוץ – אני
דן חלוץ, הארץ 24/10/2024

תקשורת כסובייקט

מכלול אורגני מכיל תודעה שמסוגל לתקשר עצמונית את היותו סובייקט.

החיווי לכך הוא יכולת התקשור של המילה 'אני'.


אנרגיה #244

תוצר מפגשי כוחות

תוצרים ממשיים – חום או תנועהניתנים למדידה שמשתחררים מכוחות מתממשקים.

צריכת אנרגיה יזומה מתועלת לתוצרים בכוונה מקדמית.

התנהלות רציונלית:
מוכוונות לחיסכון אנרגטי; צריכה אופטימלית להשגת תוצר רצוי, למניעת בזבוז משאבים
אם התוצר לא יושג,
או שניתן להשיגו בפחות אנרגיה.


אסתטיקה #47

יופי. הנאה רעיונית

ספיחת הנאה מרעיון, חיוויי ראייה או שמע,
בשל התאמה לסנטימנטים מוטמעים.

סיפוק סנטימנטים אינו צורך קיומי או יישום מקדם ומחייב יכולת מעבר לסף כניסה אינטלקטואלי.


אצילות #263

ערכיות נשאפת, מנותקת מהשפעה

בעל ערך מקדמי (א-פריורי) נתפש גבוה.

הכרה במעמד רשמי או בהתנהגות עצמונית מובחנת חיובית ולכן נשאפת – כ-הגינות, נדיבות, אדיבות,
תוך ניתוק ממאמצי השרדות, מיישומים תועלתניים מיטיבים זמנית, מקומית ומהשפעה זולה מפחתת.


ארגון


התארגנות חברתית – מודל תמונה #563

פָּנים, קנבס, מסמר

פנים

מי שמהווה את פני ההתארגנות, התוכן;
הפרסונה שבוחנים מזהים, במודע או אסוציאטיבית, עם ההתארגנות.
לרוב: המנהיג, דומיננט, הפעילות.

קנבס
הפרטים שמהווים את מצע ההתארגנות, משלימי התמונה עליו מונח התוכן;
אלה דמויות תחליפיות. חשיבותן בנוכחותן, במיצוק ההתארגנות, מוסיפות לארגון חוסן וצבע, ועם זאת הכרחיות לתפקודו כמאסה, העדר אחת לא משפיעה על המשך קיום הפורום.

מסמר
מי שקיום ההתארגנות תלוי בו, עליו;
המתכלל, עוסק בקיום, שימור תפקוד ההתארגנות. בהעדרו, אם תפקודו לא יתוחזק על־ידי חלופה לו, ההתארגנות תתאיין.

♠ מי שמהווה תמונה – פנים – מזוהה עם הקהילה,
♣ מי שמהווים רקע, קנבס, כמשלימי התמונה עליו מונח התוכן,
מי שעליו ההתארגנות מונחת – המסמר בקיר.


התארגנות חברתית – מודל תמונה, הסתייגויות #564

צמצום פונקציות

לעתים, מנהיג ואינטגרטור – פני התארגנות ומסמר – הם פרסונה אחת.
ארגונים טוטליטריים שואפים לאחד את הפונקציות.

לפעמים, פני ההתארגנות ואחרים טועים לתפוש את הפנים וההנהגה כיישות אחת.

במוסדות היררכיים, ציבוריים וכלכליים, ראש הארגון הוא פני הארגון, אך אינו מסמר עליו הארגון תלוי.


ב

"[לא] בא לי" #279

התייחסות לרצון ללא הסבר

ביטוי ילדותי, חמוד, מגניב, מבטא שלילה או רצון למימוש יצרי, נמנע מהסבר רציונלי לדחייה או להעדפה.


בדיה תודעתית #66

חוויה לא במציאות

ידיעה של פרט שחווה מאורע שלא נכח בו, או שנכח במאורע וחווה מה שלא קרה;
תחושת הווה של מעורבות במאורע בעבר,
כשתודעה זרה נוכחת באירוע, שוללת קיום או התכנות.

שקר: קיימת מודעות לבדיה [– לא ניתן להוכחה אמפירית].


תכלית בדיה תודעתית #305

קידום ערך אישיותי

נעשה במטרה אינסטינקטיבית, לא מודעת, לצרכי תחזוק וקידום תמהיל ערכים רעיוניים עכשוויים (בעת תחזוק הבדיה), ומתוך כך ממשיים של פרט.

יש לצפות שבדיה מודגמת אינה חד־פעמית, אלא מהווה חלק ממערכת הפעלה אישיותית.


בחירה #


בחירות #


בטחון #388

הומאוסטאזיס. קיום מיטבי

תחושת רווחה נשאפת של קיום מיטביהומאוסטזיס,
בה תודעת פרט חופשיה, אין לה צורך להקצות משאבי הישרדות להגנה מפני איום על קיום של ערך גבוה עבורה.


בקרה רציונלית #181

בחינת סבירות

הליך עימות מרכיבי תפישה עם סבירות ומציאות, באמצעות חיפוש נתונים מקדמיים, טעויות מוטמעות, ערעור הנחות מקדמיות, ניטרול הטיות בעלי־עניין ותחושות של מחזיקי תפישה.

שימוש בתיקוף המידע ובחינת היסקים מאורגנים בדירוג קשרי סיבה–תוצאה,
בכוונת תחילה שבעלי תודעה זרה יוכלו לבחון ולהבין את מכלול מרכיבי הסוגיה, יחפשו בהם כשלים מערערים, ולא ימצאו.


בקרה רציונלית – אישוש | הפרכה #182

תפישה: תמיכה | שלילה

עימות מרכיבי תפישה עם סבירות ומציאות באמצעות ניסיונות הפרכה של נתונים מקדמיים, ערעור הנחות בסיס, ניטרול הטיות עניין ורגש.

אישוש:
איתור מרכיבים תומכים.

הפרכה:
תפישה תקפה זמנית, עד הפרכה.
איתור כשלתפישה מופרכת עד ניסוח מחודש.


בקשה (אנושית) #513

פניה לקבלת טובין $

מקרה פרטי של שאלה;
האם הנשאל מוכן, מרצונו החופשי,
להסכים או
להקצות טובין רעיוני או ממשי
למבקש.


Co Pilot 29/11/2025

הטקסט שאתה מציג מתאר בעצם את מהות המושג "בקשה".

📖 פירוק ההגדרה

"מקרה פרטי של שאלה" → בקשה היא סוג מיוחד של שאלה.
"האם הנשאל מוכן, מרצון חופשי…" → היא בוחנת אם האדם שמולך מוכן להסכים או לשתף פעולה.
"להקצות הסכמה או טובין רעיוני או ממשי" → הבקשה יכולה להיות על דבר מוחשי (חפץ, פעולה) או רעיוני (מידע, אישור, רשות).
"למבקש" → כלומר, מי שמבקש הוא זה שמקבל את ההסכמה או המשאב. 

🗣️ במילים פשוטות

הטקסט מתאר את פעולת הבקשה: מצב שבו אדם אחד פונה לאחר ושואל אם הוא מוכן, מרצונו החופשי, לתת לו משהו — בין אם זה חפץ ממשי, שירות, או רעיון/מידע.


ברירת מחדל #163

מימוש באין בחירה

החלופה שתמומש בצומת ברירת אפשרויות, אם לא נעשתה בחירה.

Default ברירת מחדל ChatGPT
Gemini AI 

ג

גאווה #480

השתייכות לערך נאצל

ניסוח של פרט לעצמו והכרזה לסביבתו שהוא קשור למהותמעשה, פרסונה, קהילה – שהוא וסביבתו מייחסים לה ערך נאצל, ומתוך כך סופח ערך לעצמו.


גורל #142

סדר התרחשויות שנקבע טרם קרותן

יעד מיסטי, מיוחס על ידי בעלי תודעה אמונית/לאומנית לרצון של כוח עליון מארגן, באמצעות סדר ארועי מציאות מקדימים ובלתי נמנעים.

תפישת 'גורל' שמוחל על־ידי כוח עליון מהווה תשתית אמוניות דתית ולאומנות מדינית.

רציונליות שוללת כוחות עליונים, סדר ידוע מוכתב, אינה מכירה בהתכנות מושג 'גורל', בּזָה למיישמי פרקטיקות מיסטיות.


גורל, דת ולאומנות #576 טרם פורסם

אמצעי מניפולטיבי לשליטה

דתות וארגונים לאומניים מטיפים למאמינים ולאומנים במצוקה פרוטוקול הנחיות, שמבטיח להיטיב איתם מול אימת גורל עלום. מערך טקסים, קמעות, זבחים קורבנות, לחשים, נדרים, תפילות, צומות, תעניות ואיסורים אמור לרצות כוחות עליונים עלומים, באמצעות ממסדים אמוניים/ לאומניים, המזמנים עליהם, לאמונתם, אירועים 'גורל'יים.


'גורל' שימוש #562

מניפולציה לציות

במניפולציות תודעתיות, דתות מטיפות למאמינים במצוקה פרוטוקול הנחיות, שמבטיח להיטיב איתם מול אימת גורל עלום. מערך טקסים, קמעות, זבחים קורבנות, לחשים, נדרים, תפילות, צומות, תעניות ואיסורים אמור לרצות כוחות עליונים עלומים, המזמנים עליהם, לאמונתם, אירועים 'גורל'יים.

רציונליות שוללת כוחות עליונים, סדר ידוע מוכתב, אינה מכירה בהתכנות 'גורל', בזה למיישמי פרקטיקות מיסטיות.


גורל | קארמה #147

עתיד אדם נקבע על ידי מעשיו או מראש |
מציאות תגובתית מיסטית למעשים

גורל אלוהי:
אחרית האדם נקבעת על־פי מעשיו או שנקבעה מראש (פרה-דסטינציה בלתי נמנעת), עצמים וחיות מהווים אינסטרומנטים סבילים, הסדר האלוהי מואנש ונתון (על־פי גרסאות זרמי דתות מסוימות) למשא ומתן ולריצוי זעם האל גם לאחר המעשים.

קארמה:
מעשי אדם משליכים בקשר מטפיזי על המציאות, כשמרכיבי הסדר במציאות מתחשבנים ומגיבים אקטיבית לערכיות מעשיו.


גחמה #159

קפריזה, התנהגות פתאומית

תיוג ביקורתי
על התניה התנהגותית פתאומית, מספקת סנטימנט, לא אינסטינקט,
שבבחינתםתוצריה נתפשים שלילית.

דחף כמניע פעולה, נחשב
♠ לנָחוּת מהליך נשאף – סָדור, רציונלי, שנתפש כאיכותי וראוי, שעשוי היה להניב תועלת או ערך חיובי לו כן היה ננקט,
♣ לביטוי אישיותי אותנטי.


גירוי #123

חישה; עיבוד חיווי מתווך

עיבוד (אם אורגני – תודעתי) של חיווי פיזיולוגי או מכני מתווך על־ידי קולטני טעם, מגע, ראייה, ריח, שמע.

לאחר עיבוד הגירוי תתכן תגובה של פעולה אקטיבית או פסיבית, להלן טריגר.


גם #499

נוסף ל

מילה שמוסיפה מהות למהות אחרת ובכך כורכת אותן יחד להתייחסות אחודה להמשך המשפט בשיח.


גם אם #550

הרחבת תנאי

הקדמה לתנאי נוסף להיגד מוסף שיישאר תקף בהרחבתו.

תכליתו, לרוב: לנסוך תקפות לכלל שנוסח מקדמית, שתומך בעמדת הטוען אותו.


גמילה #136

המנעות מהנאה שהותמרה לצורך

תהליך מצמצם עד מפסיק צריכה של פעולות או חומרים המשפיעים על תודעה
שבתחילת נטילתם הסבו הנאה,
בהמשך הועלו לרמת התמכרות – מחסור בהם משפיע על איזון פיזי או רגשי.

תהליך הגמילה סופח משאבי תחזוקה רגשית, לעיתים עד משאבי השרדוות שחורגים מסיפוקי הנאה.

מטרת גמילה – חזרה לצריכה מבוקרת ונשלטת עד הפסקה.


גן עדן | גיהנום #126

קצה הטוב | קצה הרוע – אין

חתירה לפתרונות רעיוניים מוחלטים
יוצרי טוב, מונעי רע, אבסולוטיים –
מעידה על פוטנציאל סיכון של האידאליסט החותר;

תוצר של
♠ מכניקה תפישתית מצמצמת מורכבויות,
♣ החצנת מוטיבציה מצוקתית,
פוטנציאל אלימות,
מניפולציה מסתלבטת על חולשת הקהל.


געגוע #331

תחליף לחסך/ חסר רגשי

חיווי תודעתי מתומלל לחסרון רגשי שפרט אחר מספק.

תחליפים למושא הגעגוע – סנטימנט לא מסופק – (לא) מספקים.

עוצמת געגוע תלויה ב-



Share
Share