עידן הלאומנות — פּוסט מֶלְטִינְג פּות.
קטגוריה: אוט ער געזוקט – אז אמר
אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
עולם שכולו טוב
שאיפה
צֶבֶר שאיפות ערכיות, אישיות וחברתיות של פרט, המכיר בכך שרק חלקן יתממש, ואף זאת, באופן חלקי.
המייחס את 'עולם שכולו טוב' למוות – ייחוס רווח, עושה זאת על אחריותו בלבד.
מניח שעושה זאת בהיסח הדעת, וזאת מהאינסטינקט הדתי מהסנטימנט החיובי לקונספט 'גן עדן', לקונסטרוקט ה'עולם הבא', מין תִּקְוותְקָאלָאךְ שאמורות אולי להגיע אחרי מוות, ובוודאות מנחמות את חיי העורגים לכך, לפני.
היהפוך אֱמוניסט לחותר רציונליות?
שמרן, אֱמוני לאומן
- חותר התכנסות קולקטיביסטית,
- מיומן באהדה קבוצתית רגשית,
- בעד מדינה חזקה,
- שואב את הזכות לארץ מהתנ"ך,
- הִ/מִתפעל מרטוריקה כ-זו של נתניהו,
- שואף להעלאת אחוז חסימה –
- מיצוק לשלושה גושי אלקטורט פוליטי לא כאבולוציה אלא בחקיקה(!),
- במסגרת זכויות אזרח מברך על שינוי אזרחי מגזר מובחן לאזרחי ישות לאומית אחרת, במנותק מרצון פרטֵי אותו מגזר,
- ו'על הערבים להודות על שהמדינה מאפשרת להם לחיות בה ברווחה הם רואים מה קורה לאחיהם',
- מחייב החלת צביון קולקטיבי, 'מתון' אבל…
- מסניף יידישקייט בבית כנסת, גם אם פחות מחצי תריסר פעמים בשנה,
שואף לריאות, וחשוב לו שבנו יצטרף, - צם,
- שומר על כמה מנהגי מסורת, כשחשוב לו להחיל לפחות אחד על הכלל,
- רואה במסורת 'עומק תרבותי',
- אתוס יהודי כגאווה,
- צ'יזבטיאדה חסידית
– איך אותגר שמעֶרל משטעייטל לשמור על מסורת/ מצווה כלשהי, ותוגמל על מאמציו
כתחכום מפולפל ראוי להיות מונחל, - יש גאווה לאומית,
- וסנטימנט לטקסים ורטוריקה רגשית,
- ו'העולם, צר לו בהצלחותינו,
- וזהותו כיהודי קודם להיות ישראלי,
- מצטמרר בהצלחת ספורטאי ציוני ובהתנפנף דגל. להמשיך לקרוא היהפוך אֱמוניסט לחותר רציונליות?
התבוללות
מימברנה תקשורתית חד כיוונית
התנייה מובחנת לקיום תקשורת יזומה, יוצאת מצד אחד, לכיוון אחד.
התייחסות לפנייה נכנסת כ-
מטרד, איום רגשי, ספיחת תשומות ריאליות ומשאבים רגשיים, במחסור.
פרקטיקת תנועה פוליטית
יישום אופייני גלובלי
בצימצוםיאדה
תפישה
בהנחה שאין סוגיה מובחנת על הפרק, בה על ההמון לבחור בין גישה אחת לאחרת שמיטיבה עם תפישת פרט זה או אחר,
- במצב מצוקתי נתפש של הבוחרים, הבחירה תנוע לכיוון השמרני, בכמיהה לפתרון ברור, חזק מהמאפיינים שלטון שמרני.
שלטון רציונלי, מקדם פרוגרסיבית יחליף שלטון שמרני, לאור אכזבה מהתנהלות שלטון, בשל התנהלות פרסונלית, או בשל חוסר יכולת מימוש חזון שמרני, וישמור על כוחו בהינתן רווחה לתושביו.
פגוש פוגייש פגשתי שטחי כעמוד A4
מוקדש* למצמצמי מהויות שהתעמרתי בהם**
שטחיות לא כְּשל דף A4, צְהוב שורות שֶפִּיל נוירוטי מוכה אמוק קִיווצֶ'עץ' אותו שעה.
כמו עמוד! להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי שטחי כעמוד A4
עצלות ואובססיביות
האם
| כינוי אחד את האחר אובססיבי, בשל קבלתו מענה ארוך, מלא מציפייתו, לבטח מרמת האנרגיה שהמכנה מותנה, יכול, מסוגל או רוצה להכיל או להקצות, | שקול ל- | תיוג עצל נטול אנרגיה, על היעדר מענה, או צמצומו המובהק, ממי שנטול שאינו במצוקה אנרגטית, שאינו רוצה להניח לנקודה? |
"עדיף שהכל יהיה ב'מידה.' לא באובססיה ולא בעצלות." להמשיך לקרוא עצלות ואובססיביות
מערכת תגמול
אופטימיות פסימיות
כתכונות
פסימיות זו תכונה של עצובים דכאוניים, תת-פוטנטיים.
אופטימיות היא דרכם הפתטית של דכאוניים להתמודד עם מוראות המציאות שלא מסונכרנת עם רצון בלתי מבוקר.
אני משתדל, חותר, הייתי רוצה להיות, ריאליסט,
לנתח מציאות על סמך חיוויים שמקבל,
לעבד את משמעויותיה במנותק מעצבות אותנטית או שמחה מזוייפת
לכיוון מימוש הרצון.
בנקודת הבדיעבד להעריך את התוצאות.
- ואז, אם הצלחתי, לשמוח
- ואם לא להיעצב, מקומית, זמנית,
עד לחיווי הבא.
אחריות
נטילת אחריות, אחיזה תודעתית
'אחריות' היא מסוג המושגים ש
בוודאות, רבים 'יודעים' מה הם,
ובספק מעטים תופשים אותם באופן דומה.
הקושי נעוץ בצורך להיכנס לרובד תודעת אחר, לנדבך כוונתו. להמשיך לקרוא אחריות
נתניהו מלך ישראל בכיכר רבין
אותי זה מצחיק, אותם לא
(גם) ביום ששי 3/11/1995, בדרך לאמי לפני הפרלמנט, צומת ז'בוטינסקי מודיעין (בן גוריון) ר"ג, הניפו מפגינים תמונות של יצחק רבין במדי היטלר, בכפיית ערפאתית.
אני ראיתי.
הם לא צחקו. להמשיך לקרוא נתניהו מלך ישראל בכיכר רבין
יש עתיד בֶּפֶּה גרילו
הגרסה האיטלקית של יאיר לפיד
בפה גרילו, מפלגת 5 הכוכבים באיטליה.
מצחיק, אהוב. מכנס מתמצייע.
מתנגד לשאלה האם הוא 'שמאל' או 'ימין'.
הוא, בֶּפֶּה, מובחן, אלה הבוחרים הטֻמְטוּמִים.
The Economist Group
סלוגן
The Economist's goal is to "take part in a severe contest between intelligence, which presses forward, and an unworthy, timid ignorance obstructing our progress."
מטרת האקונומיסט היא לקחת חלק במאבק החריף שבין השכלה רציונלית, חותרת קידמה לבין בורות חשוכה ורדופת פחדים החוסמת את התקדמות כולנו."
'האקונומיסט בשבילי לא רק מקור מידע אלא כבר דרך חיים.'
ערן יונתן קלי.
הוגה דעות, מחולל תפישות, תם כמלאך, חף מרשע כשרף, טהור כאנג'ל, נאה כנימפה, זך כאגל טל, יזם סדרתי, טכנולוג, פסיכולוג, פילוסוף רוכב אופניים מקצועי, וטייס אוירונים חובייב.

אני מציק
שלום, כאן רשות ההצקות,
מִנְהָל התעוקות
מחוז תל אביב שמאל.
אלימות תקשורתית
סתימת פיות
הוטח בי שאני 'אלים מילולית'.
'אלימות מילולית' היא סוג של אוקסימורון; אמירה, בלתי נעימה לשומעה ככל שתהא, אם היא נטולת מעשה אינה יכולה להיות אלימות.
השאיפה של מי למתוח ביטוי ממחוזות מסוימים שיכיל הודאה במצבו הרגשי, מהווה עדות לתחושתו האותנטית, ואיבדה את הקשר לגירוי.
עם זאת, מניעת תקשורת, יכולת התבטאות של אחר, מעשית, בפעולה, היא אלימות.
I disapprove of what you say, but I will defend to the death your right to say it
Evelyn Beatrice
מיוחסת ללא הצדקה לוולטייר.
ממתקים ומרמרים
פגוש פוגייש פגשתי – צביוניסטים ליברליסטים
מוקדש* בתודה** לנורמטיב מתוק
יום שישי אביבי, סליחה – סתווי, שאלתי ת'נורמטיב שאֵילת דיקמן.
יעדי השיגור לשאיילות ממין זה נחלקים לשלושה טיפוסים:
- מי שהשאלה מוציאה אותם משלוותם (הנידפת), עצם השאיילה לא תעשה להם טוב לעור הפנים. נמנע מלשאול אותם. אני צריך לערער את האיזון הזמני שסוף סוף הושג? ניתן לגירוי אחר לעשות את הנבלה הזו.
- מי שישמחו לענות, מסיבותיהם השונות, כלומר עצם השאלה תחייך אותם לשנייה, או תקמט מצחם לשתיים וייהנו מהקדשת המחשבה – אותם אשאל.
- ואלה שמראש אינני יודע, אז 'איך שלפעמים', אם תשובתם מסקרנת, או שרוצה לשגר לכיוונם נזע מאבחן בוולטאז' נמוך, לדעת האם הם בקבוצה הכחולה או האדומה.
זהות מתכנייסת מול זהות אישית
קצת איבדנו את הדרך
האם
'הדה-פרגמנטציה המזרחית' – הנטייה לחלוקה לתתי שבטים,
שאכן קיימת בגישות אֱמוניות מתכנסות להזדהות קולקטיביסטית,
ואכיין, רון כחלילי מקוניין עליה, ובעייצם, ככה, נבנה עליה,
להמשיך לקרוא זהות מתכנייסת מול זהות אישית
יום ששי השחור
חבייר צרכנ-צרכן, שאל:
'איך התחדשת בבלאק פריידי הקדוש?'
מניח, שיש מצב, שזו בכלל שאלת פתיח שככוונתה לשתף במה שהוא רכש,
אולי שאלה ממחוזות המתיקות.
הוא לא התכוון לקבל תשובה עויינת כ- להמשיך לקרוא יום ששי השחור