הפוסט בהליך עריכה שלא הושלם.
להמשיך לקרוא על הסכין – הבחנה בין איומים
פתולוגיה התנהגותית –
התנהלות אנושית מובחנת*, (חזרתית, בהינתן תנאים דומים), אופיינית ומוכרת לבעליה ולסובבים החשופים לה,
נתפשת כ
♠ ניתנת לריסון ושליטה עצמוניים,
♣ ושלילית על־פי צפיית וחיווי הנחשפים לביטוייה.
הלוקים בה, לרוב, מודעים להתניית התנהלותם – הן לגירוי המפעיל והן לנזק שתוצרי ההפעלה מסבים להם ולסביבתם.
עם זאת, הם דבקים ביישומה בשל מציאתם בהתנהגותם מענה, היגיון פנימי, רציונל,
סיפוק יצר או צורך מיידי בסיטואציה שנקרתה מקומית.
בכך ההתנייה, דפוס ההתנהלות מתוחזק, נשמר ומוטמע – להלן הפתולוגיה – לאורך זמן.
להמשיך לקרוא פתולוגיה התנהגותית
מלים אינן יוצרות הוויה.
במקרה הטוב, מלים
אוחזות מציאות,
מתארות אותה,
מניעות לפעולה
ומתקשרות אותה לתודעות עמית.
במקרה הרע, מלים
באמצעותן נוצרות פיקציות,
בשל
מתוקשרת הלאה
מעצימה את ההטעיה התודעתית,
ואת ההתעיה.
אנא בטובך,
הביאי, הבא, ערך;
בקריאתך,
כל הערה תתקבל בברכה,
כל הארה באסירות תודה,
כל תובנה בהערכה רבה. להמשיך לקרוא אנא, ערך בבקשה
הפער בין יושר אישי
ל(היעדר)יושר אינטלקטואלי*
אצל בעלי השקפה שמרנית –
מרתייק.
אותי.
* יושר אינטלקטואלי
יכולת ניסוח תפישת מציאות, בעיקר ערכית, במנותק מהשלכות אישיות. להמשיך לקרוא פערי יושר שמרניים
לא את עומק הגותו, משנתו, דעתו, לא את רציונליותו, ולא את תפישות דמוקרטיותו ואינדיבידואליותו.
נהפוך הוא.
'רגישות' – הפניית תשומות פרט,
רגשיות ופיזיולוגיות,
בעצימות גבוהה, חורגות מנורמה מקיפה,
תוך ספיחת תשומות הגנה סביבתיות
להגנה עצמית
מפני
- איומים חיצוניים, פיזיים ורגשיים – בעיקר של הכרה בתחושת הפחתת-ערך סובייקט על עצמו,
שמפרים את האיזון הפיזיולוגי וכתוצאה מכך את האיזון הרגשי – נינוחות ושלוות פרט.
רגישות היא בהתגוננות מקדימה, מובחנת, מפני איום נתפש אפשרי,- ובתגובה בלתי מידתית להיותם.
ייחוס רגישות לאחר
היא הכרה ברגישות אחר לעצמו;
בה, התממשקות יחסית קלה
עם גירויי מציאות
מערערת את ההומאוסטאזיס
הרגשי התנהגותי הנידף
של ה'רגיש'.
להמשיך לקרוא רגישות
לא רואה בעתיד הנראה לעין הסדר עם הפלשתינאים.
משער ש'פתרון' לא יגיע מהסדר,
אלא,
כחלק ממאורע מאז'ורי, דרמטי, אולי טראומטי,
שלא חוזה אותו. להמשיך לקרוא יציאה חד צדדית
גנרל המלחמה הקודמת
רתימת כישרון, ניסיון, התנייה, יכולת,
לטיפול במציאות עכשווית
במיקוד יעדים, אמצעים ותשומות
של מציאות קודמת.
ואחרי תשלום מס השפתיים,
משער,
שכהונתו של נתניהו תסתיים באחת מהאפשרויות הבאות:
להערכתי – לא מדעי, כן?
תנאים הכרחיים לחיים טובים,
אם גם לא מספיקים:
מדינה יכולה להמצא בקונפליקט במגוון נושאים עם שלוש ישויות אפשריות:
להמשיך לקרוא פרדוקס קונפליקט א־סימטרי
בקלישאותיי, אני שואף
לגרייד במשוף, לקרצייף בברזלית,
ללטף עם נייר זכוכית,
להצתבט עם צבת מלובן,
להתנשק עם פלאייר,
להתכרבל בגדר תיל. להמשיך לקרוא קלישאותיי שלי
נתקלתי באיש שטחי
שרצה להתפש כעמוק,
במאמין
שמתעקש שהוא 'ליברל',
בקונטרול פריק אנאלי
שנלחם על זכותו להתפש כזוריים,
בחולה שליטה
שנלחם להיחשב כגמיש,
בחסר גבולות מוקצן מוחצן
שמתפרייק כשנתפש כערס, להמשיך לקרוא התקלות בייצוגים
נכנס הבייתה, רואה את בני בטריפ הסנפת תוכן פוליטי, צופה ב'נבחרים', חיים יבין, ביריבות בין רבין ופרס מ 1981. בדיבוב מהיר.
"למה?" אני שואייל.
והוא עונה- "הם מדברים לאט מדי."
מוטי קירשנבאום מת.
מעורר קנאה, את קנאתי- בחייו ובמותו היווה, שילוב נפלא של תוכן, משמעות ופאן.
בחייו עשה דברים ענקיים בתחומים הכי מעניינים (אותי) שיש, ומותו היה פחות מיממה מהגשת תוכניתו האחרונה- נפלא!
מבחינתי, בבורותי, היה מפיק ניקוי ראש, במאי התכניות הפחות חזקות של הגשש החיוור, שיחת ספורט עם מולי שפירא בימי ששי, וחצי מלונדון וקירשנבאום.
מיעטתי לצפות בתכנית, עד לחדשיים האחרונים, אז השתדלתי לא להחמיץ.
את ירון לונדון, אם אתבטא לא-פוליטקלי-קורקט אני מעריץ – מה שהייתי שמייח להיות אם הייתי גדול; הוורבליות, העומק, ההומור – מפרק אותי.
אינני מכיר מי שחולק אתי תפישות עולם שלו באופן חופף יותר. להמשיך לקרוא מוטי קירשנבאום מת
התייחסתי למי שמכיר את ניו יורק
כמו שאני מכיר את ירושלים
כמפגר סביבתית.
ידידי הנערץ התנאה,
שהחכמה בחיים –
לשבת ליד התלמיד הטוב בכיתה.
ואני אומייר,
שלא ילמד ממני דבר,
אחרת יגמור כמוני –
קטן, שמיין, קירייח, עם זין קטן ורייח רע מהפה.
אם עלי לבחור בין נתניהו,
שבפועל עושה משמאל לדבריו, ומשתלייט על ימין בוחריו,
ולחזק את הממד הרציונלי אינדיבידואלי שוחר ליברליות,
לבין
חיזוק בבואה אפורה של נתניהו,
אפילו לא להביא אותה (כלומר אותו) לשלטון, שזוחלת מימין לבוחריה,
ולא לתמוך בגוף קטנטן שמשמר תפישה רציונלית אינדיבידואלית ליברלית –
ברור לי שלא אתמוך בעסקה גרועה שכזו. להמשיך לקרוא בין נתניהו ללפיד
