הנוטה ממחשבה רציונלית לאמוניות לאומנות- החשכה,
[החשכה: כיבוי פנסים, הארות ובקרות רציונליים]
יותר משמעורר את חשש הנותר בבהירות הרציונלית,
הוא מבעיר את חימת עמיתו לחשיכה האמונית לאומנית,
אין מצע רציונלי משותף- חוסים במערות אחרות,
מאויימים ומבוזים על ידי עמיתיהם לשרירות התפישתית:
[שרירות תפישתית: אחיזה בפרדיגמות פרלימינריות,
ייחול לכוח עליון מסדר ורחום- אל או ממשל מדיני]
על משרעת ה'אדיקות'-
אדוקים מהם נתפשים כ-פנאטים מסוכנים,
על משרעת האדיקות – פחות מהם
חשובים כ-כופרים בעיקר, חלשלושים.
תגית: אמונה ודת
מאפייני קונסרבטיביות, שמרנות, אמוניות, לאומנות, רפובליקניות, ימין
מתיחת מציאות
טראמפ עצמו כתב בספרו "אמנות הדילים", רב מכר משנת 1987, ש"אנשים לא חושבים אולי תמיד בגדול, אבל הם יכולים להיות מאוד נלהבים מאלה שעושים את זה. לכן הפרזה קלה לא מזיקה לעולם".
ציטוט מ- ynet.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4742909,00.html
מנחם הורוביץ 'במילה האחרונה', 23/12/2015, 11:42, בהתייחסותו ל'שוברים שתיקה':
"למה חשוב להגיד את האמת?"
בשונה מתפישה חותרת פרוגרסיביות רציונלית, אינדיבידואלית, ליברליות, זוהי מהות מחשבה אמונית, לאומנית, ימנית קונסרבטיבית. להמשיך לקרוא מאפייני קונסרבטיביות, שמרנות, אמוניות, לאומנות, רפובליקניות, ימין
אבטיח
אדום בפנים, ירוק בחוץ,
יש לו גרעינים של אבטיח
ואינו עושה גע גע גע,
כנראה זה אבטיח. להמשיך לקרוא אבטיח
תפישה עצמית עצמאית
פרדוקס נורמטיביות-סבירות
נורמטיביות היא אמנות ההתכנסות לערכים שנוסחו על ידי אחרים,
תוך שכנוע עצמי שעצם היות הערכים נורמטיביים הם סבירים- עומדים באמות מידה רציונליות,
כאשר
תקפות הערכים הנורמטיבית נובעת מעצם היותם מקובלים על מספיק אנשים בסביבתו של פרט כדי חריגה מגבולות ה'נורמטיביות' ולהיחשב כ'סבירה'. להמשיך לקרוא תפישה עצמית עצמאית
פערי יושר שמרניים
הפער בין יושר אישי
ל(היעדר)יושר אינטלקטואלי*
אצל בעלי השקפה שמרנית –
מרתייק.
אותי.
* יושר אינטלקטואלי
יכולת ניסוח תפישת מציאות, בעיקר ערכית, במנותק מהשלכות אישיות. להמשיך לקרוא פערי יושר שמרניים
לא לצפות
ליברליות חמלתית
ייחוס 'חמלה' למחשבה ליברלית רציונלית – מופרכת בבסיסה.
בהנחה ש
חמלה- ביטוי של הכרה, הזדהות, וביטוי של ה'חומל' למצוקת אחר.
לעתים, לא תמיד, בוודאי לא בהכרח,
חמלה מלווה בפעולה מעשית להקלה או הפחתת המצוקה.
כך, גילוי חמלה אינה מתיישבת עם רווח, רתימת אופטימום משאבים לטובת מטרה 'כדאית', שכן אם כן הייתה שייכת להפקת 'תועלת' שכבר אינה בבחינת חמלה. להמשיך לקרוא ליברליות חמלתית
בין קונסרבטיביות לפרוגרסיביות
בין שמרנות אמונית קולקטיביסטית לחתירה לרציונליות ליברלית אינדיבידואלית
מאפיינים
שמרנות אמונית לאומית
חתירה לרציונליות ליברלית אינדיבידואלית
נוהי, נוהמי, מהנהני ומהמהמי המנונים
המנון, איתי מאירסון, הארץ
לנגינת המנון ליגת העל, הקהל מתבקש לנגב חומוס אחלה
המנונים לאומיים הם דבר מטומטם. כל המנון, של כל מדינה — גם של ישראל, גם של פלסטין. המנונים הם דבר מטומטם משום שהטקסט שלהם הוא קומוניקט שטחי, שנועד לצבוע את הביורוקרטיה הממלכתית המקומית בפאתוס גרנדיוזי, שברוב המקרים גובל בליצנות. המנון ארצות הברית עוסק בדגל שהצליח לעמוד על המקל לילה שלם מבלי שאיזה דוב גריזלי יטרוף אותו, המנון דנמרק מפאר את הים הכחול והעלים הירוקים, והמנון לוקסמבורג מספר שהארץ שלהם מובילה את עמי העולם — אם כי לא נכתב שם מפורשות באיזו קטגוריה בדיוק. להמשיך לקרוא נוהי, נוהמי, מהנהני ומהמהמי המנונים
לה פמיליה ואני
המציאות באמצע
היום קראתי את צבר האותיות:
המציאות היא בדרך כלל באמצע.
שהפיל אותי.
קודם כל מודה למחברו- ש.ז. ש
בהנף קולמוס וירטואלי הטחת בי משפט שרמת מורכבותו המופרכת מרחיבה, מרהיבה, מרעיבה את תודעתי החריבה. להמשיך לקרוא המציאות באמצע
זהותי
אתיאיזם וניאוץ האל
יום שישי ה-13
שורשי המוניטין הרע של יום שישי ה–13
נועה מנהיים
מוסף הארץ 13 פברואר 2015
כתבה מעניינת, לטעמי, על אמונות טפלות.
מה שצד את עיני הוא המשפט
אתיאיסטים המנאצים את שם האל.
ואני שואייל, מה זה 'אתיאיסטים המנאצים את שם האל'? מי שמנאץ את 'שם האל' הוא אתיאיסט. להמשיך לקרוא אתיאיזם וניאוץ האל
מינורי בהבדלה בין קודש לחול
זוכר את אבי באילת אמצע שנות ה-60 מניח תפילין.
בחולון, סוף שנות ה-60, תחילת ה-70, מיצה את ההנחה, היה אחרי;
בחגים הלכנו לבית כנסת ישורון, תקע את הסכין באדמה כשאני בצעתי משהו חלבי בסכין חיתוך בשרי, בימי ששי עשה קידוש, וכשאני בדקתי גבולות ואמרתי 'לא' לרוטינה שאני מקדש אחריו, הנחה 'כן'. נעצרתי שם- כלומר לא בדקתי את אלסטיות הגבול, חזרתי על 'ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם'. היה נראה לי הכי מעושה שיכול, הטקסט, האינטונציה, הדרישה. להמשיך לקרוא מינורי בהבדלה בין קודש לחול
בית גידול, ערכים
רטרוספקטיבה או – 'סוף המחזה'
נכתב ב- 2015, בהמשך נערכו עריכות ותוספות קלות (ללא התייחסות לפעילותם אחרי 7/10/2023.
נ.ב.
דוקטורטים נקראים על מסעות הצלבנים, עבודות סמינריוניות נכתבות על הקפלה הסיסטינית ותיאוריות סוציולוגיות.
אז שלא אעלה על הכתב עקרונות מנחים לתוצר הכי משמעותי, בעצם היחיד, בחיי, ילדיי?
תפישותיהם הערכיות, הפוליטיות, הנטיות האסתטיות, ההתייחסויות לאמונות, של ילדיי דומות במידה רבה לאלה של הוריהם; תוצר גנים, האישיות המתפתחת האתוס – מה שנקרא לרוב 'חינוך' – האופף.
האם זו סיבה לשמחה?
- האם הם רואים את האור?
- אותו אור?
- האם הוריהם הפעילו אינדוקטרינציה שעבדה?
חזק מדי?
רע, רע יותר, גן עדן
בנינוחות יחסית
מחשבה שמרנית, אמונית לאומנית, מתאפיינת גם בהגנה מפני מצב יותר גרוע.
ישנו חשש, אינהרנטי לתצורת המחשבה עם התניה אישית ביצועית,
שתלויה במידת קדושת הערך שעל הפרק לשמרן,
ובמידת הגבולות והמעצורים האישיותיים המאפיינים.
בהיעדר נינוחות
בעל מחשבה שמרנית במצב היותו מאוים,
בהקשרים דתיים ולאומיים שגולשים להיבטי חיים אחרים,
בתפישה השמרנית קיימת אמונה, שכדי להגיע להקלת הגאולה המשחררת,
יש לעבור מ
- מצב אי-נעימות קיימת,
- למצב אי נעימות חזקה יותר, בהעדר ברירה,
- וזאת כדי להגיע, בהמשך, לגאולה הרצויה.
מניח שביהדות ובנצרות יש לכך שם, שאינני יודע מהו.
כך, ההמתנה במצב אי-נוחות, כהתנייה, יש שאיפה להאיץ את התהליך כדי לסיים את מה שהכרחי, שממילא יגיע, לכן, יש, כדאי להאיצו, במכוון, יזום, כדי לשלוט בו.
במסע הנשאף לטוב המוחלט יש לעבור ברע מאד
ביטוי קונקרטי לכך, הוא ייחול של מי מהאנשים, שיהיה ירי מהרצועה, כדי להוכיח שבעצם מה שנגמר לא הסתיים, וחייבים לעבור גיהנום מקומי קטן ויזום כעת בדרך להגעה לעולם נשאף שכולו טוב.
Steven Salsberg
Dearest Friends
By now, you know that Thank G-d Ben's bone marrow results came back normal. While still a path ahead, this is wonderful news we have prayed for.
These days for me are filled with endless tears. Both of joy and gratitude, but also a flood of emotions which I held back to survive the three years (Jan 4.)
As I turn 50 years old in two days, I have much to take inventory of, process and be grateful for. Praying every day for my sons survival has obviously impacted this preparation and prioritized my focus for three years.
I have thought a lot about Legacy, Friendship, Charity, Faith, Values and Responsibility. I have held off until this day, to write about any of it, with absolute deference to Ben's survival and devotion to him and Daniella, and to Orly and I navigating this. They are both such amazing children. Now I intend to share much more, both with my close friends and others.
First and foremost, THANK YOU to every person who gave my son prayers and good thoughts, and every person who blessed me, my children, and Orly with friendship. That is the main objective of this email.
I will be writing a lot this year. A few brief topics that I will be sharing more on:
Trauma
You only know what you can take when it hits you and I believe that G-d or some Universal order gives you just what you can take. No trauma, no matter how devastating, exceeds the power of the resilience we are capable of commanding to face it.
Faith
Your first instinct will guide you when faith is needed. For me it came in the first milliseconds and flowed from there. We muster what we need.
Blessings
From the moment this happened, I experienced angelic kisses in moments for which I am deeply grateful. These include genuinely magical experiences at the airport and on the flights home, throughout the hospitalizations, incredible moments of awareness and love from great friends and total strangers, the beautiful angelic Doctor Ben was blessed with at the beginning of this (who is copied), and of course, my own, our family, and both children's incredible resilience.
I look forward to sharing these blessings, like the strangers on the 26 hours of flights home and even the one movie I saw, to the transcending and cherished conversations I had with some of you, to the father of another child we came across at the beginning who I asked about often and ran into only two days ago and hugged. In that hug, I knew he knew what I went thru and also that it would be alright. Whether the hug with that total stranger, or a deep chat with my atheist dear friend Yair, I felt I was kissed by an Angel during a number of precious moments. (Vinnie the dad just sent a text and Yair just called.)
Charity
Oye. Too much to cover and do not want to appear angry. Much more to come on this, but for now, with respect; give friendship, community and communication, real support and love, to real people facing trauma. Do this before you put a nickel in a cancer related charity.
Love and Friendship
Nothing more powerful. When it is real, you know it, and sadly sometimes in a trauma, you discover when it isn't. From some of you in a hug, others showing up, others in communication and many with prayers, thank you thank you.
Lots of love,
Steven
מינורי באמונה רציונלית
אני פוגייש פה, באנגולה, במלון מיני טיפוסים.
ו-לא, זה לא אומר שאין טיפוסים במקומות אחרים,
כל מה שאומר זה ש- מגוון מיני טיפוסים אני פוגייש.
אחד מהם, נבון, מהנדס, תקיף ונחרץ לטעמי על גבול היתר המתקרב לאלימות, עם כוונות טובות, מקצוען, מומחה לצ'ופצ'יקושלקומקום כזה או אחר, מצביע 'שמאל' מתון, ויש לו דעות לאומיות, מבחינתי מובהקות, עד כדי לאומניות.
שוין, נחשפתי כבר להיברידיות מרהיבה מזו.
הסמלה – אווילות שקולה
שאיילון מקדים

החברה הולכת, בעצם כורעת, ומשתינה על דגל:
ואני שואייל, מה דחוף לה
- להשתין על רצפה,
- על בד,
- ליד אסלה,
- ועוד להפיץ לכולם?
להרגיז? זה מרגיז? זה כאילו, כמו מישהו ששם על עצמו חגורת נפץ להרוג עצמו, לפגוע באחרים, ברכוש? להמשיך לקרוא הסמלה – אווילות שקולה