חיוויים שקשורים להערכות רציונליות.
כן, גם אני אוהב מחמאות.
רק, פלוצר מתנשא שאני, את מחמאותיו אוהב בתנאים מסוימים:
להמשיך לקרוא חיקוי – תצורה גבוהה של קומפלימנט
בשחר התפתחות התודעה האנושית,
כשאדם, בתצורה מקדמית, קיווה שיצוד בהצלחה,
כשחשש ממוראות איתני הטבע המאיימים עליו,
כשנתקל בסוגיות שלא היה לו ידע לטפל בהן,
כשתודעתו הגיעה ליכולת ניסוח תקשורת של רצון, חשש,
הוא ייחל לקיום כוח עליון;
מארגן, מקור סמכות וידע, מיטיב, חומל, מחיל סדר, מעניש, סיבת קיום שיהיה קשוב לצרכיו, כאמצעי שליטה על הקורה לו בחייו. להמשיך לקרוא אבולוציית אל ⇐ מדינה
יום אחרי בחירות 2/3/2020, אני מרגיש, פיזית, תחושה אסונית, כאחרי התרחשות שאין מאחוריה הקלה, כמו אחרי רצח רבין; לא אישית, אי-נוחות אופפת, קיומית;
אם אחרי ההתנהלות של נתניהו,
הליכוד התחזק,
במשמרת שלי,
בעלי תודעה דמוקרטית נמוכה,
במרחק שמיעה ממני, צוהלים.
גרמניה שנות ה- 30.
[הערה בשלהי 2024, 26/10/2024, ולאן זה הדרדר…] להמשיך לקרוא בחירות 2020
https://www.haaretz.co.il/sport/israel-soccer/1.8564761
דני עמוס מתרעם על קריאות הומופוביות במגרשי הכדורגל. כלפיו.
קריעות מכוערות ומיותרות.
לטעמי, מותרות.
לתפישתי
יש להותיר כל קריאות, במנותק מתוכנן. להמשיך לקרוא קריאות הומופוביות מיותרעות
להמשיך לקרוא חלוקה קונסרבטיבית פרוגרסיבית
בעת כתיבת הפוסט אני צופה באדיקות בתוכניות 'גאולה ולונדון'.
את ירון לונדון אני כמעט מעריץ. יכולותיו עושות לי את זה. רוצה גם להיות עם רהיטות, שפתיות, חדות, עומק, יצירתיות, פעילות תקשורתית מולטי־מדיה, חן מצונן, כתיבה ויכולת טיפול בטקסטים באשר הם, בקריאת חומר מודפס. (אני) לא שם. גם הזיכרון שלי, ההולך ונחלש, הרץ ונקלש, רחוק מלאצור את מה שהוא זוכר. יכולת הפניה שלו לזיכרון, דליית המידע, קישורו לסוגיה על הפרק, ניסוחי ההתייחסות, מפילים אותי בַּרצפה!
להמשיך לקרוא ירון לונדון: הערבים פראי אדם
מתעלי תשומות אנרגטיות, רבות, עוצמתיות, מובחנות, משניות רק לקיומיות, באופן מאופיין אישיותית, מתמיד, התנייתי, לאיתור ומציצת משאבי טובין ריאלי ושאיבת מנטלי מסביבתם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – יונקי טובין משלמי חירות
קונסרבטיביות, ימין, שמרנות | פרוגרסיביות, שמאל, קדמה |
| אמוניות, לאומנות, שימור התכנסות הזדהותית לקהילה, החלת סממני ציביון על מרחב ציבורי, סימון גבולות ואויבי הקהילה, כמיהה למנהיג עם יכולות־על, היררכיה אנושית, רהב מלל, סמלים וטקסים, רתימת אמצעים רציונליים להוכחת פרדיגמות אקסיומטיות אמוניות מקדמיות, פתרונות נחרצים, חזקים, פשטניים שימוש בכוח כופה או מגונן על אידאות, תפישת הפרט כמשרת רעיון־על. | חתירה לערעור ובקרה רציונלית, אינדיבידואליות, חופש הפרט, ליברליות, שיוויון פורמלי, שלום אוניברסלי. |
אין דבר כזה 'מתפכחי ימין';
נתקלת במישהו כזה?
לא כדאי לבנות עליו.
אלה 'מתכנסי הזדהות דינמיים',
'פומפה' בדיאלקט שכונה – פם פה פם שם. להמשיך לקרוא מתפכחי ימין
מַקצי תשומות אנרגטיות לשימור חזות מעולצת
כשהמבנה האישיותי הוא איום מתמיד בהתפרקות לאותנטיות אימננטית, תגובתיות מצוקתית בלתי נשלטת. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – עליצות מזוייפת, זעם אותנטי
צביה גרינפילד, מסעה האידאולוגי מרתק, תחנות דרכה – אין להם חשיבות, היא אינה הנושא.
גברת צביה גרינפילד היא המושא; מהווה,
עבורי, כאן, לצורך העניין,
קולב, הדגמה קונקרטית של התזה אותה אכרוך עליה, כמייצגת התופעה. להמשיך לקרוא פרקטיקת התכנסות הזדהותית
מה שאני רוצה לשאול הוא כזה: אם טבילת תיון בכוס מים (פושרים, בטח פושרים, כאלה שהושארו על כירת שבת המופעלת על ידי שעון שבת ושאר המצאות שהמציאו הדתיים כדי לסדר את אלוהים) או תלישת נייר טואלט נחשבים לעבודה, האם זריקת אבנים (טלטול!) והכאת שוטרים (ברובם אפילו יהודים, כלומר בבחינת ישראל, אף כי חטא ישראל הוא) אינם עבודה קשה פי אלף?
נרי ליבנה
מוסף הארץ, פורסם ב-19.12.19
יישות רציונלית, יכולה לפרק פרדיגמות אמוניות בכלים רציונליים.
ניסיון גברת לבנה לרתום רציונליות לניתוץ אמוניות של אחר, שלא עומד בסטנדרטים רציונליים הוא סוג של, בן-דודה של, אוקסימורון (– עד שאמצא ביטוי הולם אחר).
לא ניתן לקעקע אמונה של סובייקט באמצעות רציונליות חיצונית;
מהות אמוניות הוא ויתור בפועל, מודע ושאינו, על הליך רציונלי בנגזרת האמונה,
מהווה טביעת תודעה מאפיינת את בעליה.
אינסטרומנטליסטים* מגלים רגישות לצרכיהם.
אינסטרומנטל*
התייחסות סובייקט לסובייקטים אחרים כאובייקטים מקדמי מטרותיו, בהתעלמות מהטיותיהם, שלא לומר צרכיהם, בעיקר הרגשיים.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – אינסטרומנטליסטים רגישים
בעלי מכניקת מחשבה אמונית לאומנית משמרת התכנסות הזדהותית, להלן קונסרבטיבית, שואבים לגיטימיות מנרמול אי-רציונליות, בבחינת "יש עוד אמוניסטים כמוני, אמונתי 'צודקת'."
זהו בסיס המיסיונריות [אם לא סופרים את המניע העכלכלי של עוד מכלכלי מוסדות האמונה] – קבלת לגיטימציה על ידי המרת תודעה תועה נוספת לצבר אמונות במתכונת המיסיונר.
לכן, דתיים 'מזמינים לשבת'. להמשיך לקרוא ויתור אתאיסט למאמין
אולטימטום: דרישה מתומללת, אחרונה, מלווה בתגובה מוכרזת, שאם הדרישה לא תתממש, מציב האולטימטום יגיב בתגובה המוכרזת.
בהצבת אולטימטום, מציב האולטימטום מחשק את עצמו;
בהכרזת 'אם–אז', המציב כופה על עצמו להגיב בהתאם ל-מה שהכריז מראש. להמשיך לקרוא אולטימטום
פגוש פוגייש פגשתי,
מי שחוכך האם לקבל מה שטרם ניתן לו,
ותובע לדעת האם ומתי יקבל את התשובה, כי אם לא…
בעיקר, קשור לציפייה למשרה, באין אלטרנטיבה אחרת, תבעו לקבל תשובה.
הלחץ הרגשי חוסר יכולת לשאת את המתח, מציב אותם בפני הדילמה המופרכת:
בפועל, לא הבינו שהם מפצ'פצ'ים את תחושת הערך שלהם, לא מנהלים את המציאות,
שכן,
במציאות, כל עת שהמשרה הנחשקת אינה ברשותם, היא לא ברשותם, עליהם לחפש את האלטרנטיבה, אם הם יכולים, בהנחה מוצדקת שהמשרה אותה הם רוצים איננה.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** מתלבטים – ברירה בין אלטרנטיבות.
*** מציבי אולטימטום – כשל קלאסי בו מציב האולטימטום מחשק, בעצם, את עצמו;
בהצבת 'אם–אז' ברור, המציב כופה על עצמו להגיב בהתאם ל-מה שהכריז מראש.
למה?
לא עדיף להשאיר את האיום מעורפל?
מפחיד יותר,
מאפשר למאיים מגוון רחב יותר של תגובות, רלוונטיות, סמוכות יותר לטריגר המעשה.
אמרו לי, "שנאתך לנתניהו מעבירה אותך על דעתך."
'שנאה' אינה המונח שהייתי נוקט בו.
ועם זאת לא מתווכח.
עבורי, חטאו הגדול – מנסה לשחק לי, אזרח אנונימי מבחינתו, בתודעה.
מסתלבט עלי. להמשיך לקרוא חטא נתניהו
מקור ימין, שמרנות קונסרבטיבית:
אמוניות שלובה בלאומנות, תוצר אינסטינקט שימור התכנסות הזדהותית של קולקטיב.
אמוניות ולאומנות הם התפתחות של התכנסות הזדהותית.
בין מי שמתאפיין ברמת עצימות של אמוניות, ניתן לצפות גם את הלאומנות, ולהיפך,
בכל מקרה אינסטינקט התכנסות הזדהותית מועצם.
התניה חברתית בגרסה אמונית, לאומנית, או מתועלת ספורטיבית: אותם מחוזות, מענה לאותן התניות חברתיות מובנות, מוטמעות ובלתי מבוקרות.
אני לא צריך להיות פרופסור באוניברסיטה לפשיזם בשביל לדעת שהקליפ הזה ששודר אתמול בלילה על מסך ענק אחרי שעתיים של נאומי הסתה קשה והשתלחויות במערכת המשפט, בשמאל ואישית ביועמ"ש ובבכירי הפרקליטות, אל מול אלפי המוסתים שהגיעו אתמול לת"א לקריאתו הבהולה של הנאשם – היה מרשים מאוד את גבלס. pic.twitter.com/Slpw38T9ic
— Itai Leshem (@Itai_Leshem) November 27, 2019
שמעתי היום, שוב, ברדיו, את המשפט.
מעטים המשפטים שעוברים בשלום באזנֵי>תודעת אנשים,
וחורטים בי חריצי מחוגה חלודה מלובנת, כמשפט זה. להמשיך לקרוא "השכל הוא האלוהים החדש"
