חיוויים שקשורים להערכות רציונליות.
ניסוח תובנה מסוגננת וורבלית,
חדה, מהוקצעת – שנינה טקסטואלית,
עתירת דימויים גרפו-מטפוריים,
מחורזת וממושקלת לעילא מוזיקלית
על מצע גרפי ובמה אינטלקטואלית
עדיין מחייבת תקפות מהותית תכנית.
היום קראתי את צבר האותיות:
המציאות היא בדרך כלל באמצע.
שהפיל אותי.
קודם כל מודה למחברו- ש.ז. ש
בהנף קולמוס וירטואלי הטחת בי משפט שרמת מורכבותו המופרכת מרחיבה, מרהיבה, מרעיבה את תודעתי החריבה. להמשיך לקרוא המציאות באמצע
לעיתים, טיבן של סיטואציות פיטורין, ש
בהסתכלות לאחור, ישנם שלושה שלבים של התייחסות לבחינת משפחה גרעינית: להמשיך לקרוא רטרוספקטיבה משפחה גרעינית
בחינת סוגיה ערכית, במנותק ממעורבות אישית, אינטרסנטית או רגשית.
מונע את התכנות עדות הבוחן,
גם אם העיד, נשבע, התחנן שעשה זאת 'ביושר אינטלקטואלי'.
בעדותו זו של הבוחן, הוא מעיד ש
נחמה, פיצוי, עיקוף –
בוחן המבקש לבטא את כוונותו לבחון סוגיה במנותק ממעורבותו בה,
יכול לומר-
ב'התכווננות ליושר אינטלקטואלי'.
יתכבד ויתן לאחר, מחוץ לסיטואציה לתייג אותה כ'ישרה אינטלקטואלית'.
בעבר, התעסקו בהפרעות אישיותיות שאיימו על שלום החברה או מי מפרטיה.
עם ההתפתחות, בהאצה דרמטית במאה ה-19, היבנות הפסיכולוגיה, העיסוק בכך, במלל, במחקר, בפיתוח תיאוריות, גורמים משפיעים, רעיוניים, פיזייים, כימיים…, רב, ויורד לרמת החתירה לקונפיגורציה אישיותית להתאמה לרצונות הפרט, הוריו, ואבחוני מוסדות שמתלים כניסה בשעריהם בתוצרי הניואנסים המוערכים.
העיסוק בטרנספורמציה אישית של פרט את עצמו או תביעה מאחר מתגבר.
בין היתר, יש מי
אני, שלא ראיתי טרנספורמציה אישיותית, מתמקד בניסיונות ההבנה,
בידיעה, שניסיון הבנה זה הצעה עם תוקף זמני להסבר של משהו קבוע,
בניסיון לנבא פאטרן התנהגותי.
אתמול, חזר לי משפט, ששמעתי עשרות פעמים בווריאציות חוזרות ונשנות,
לראשונה באביב 1978,
עם ביקורת של אי-נוחות, מופנה כלפי:
לא כל דבר צריך לרדת לעומקו.
להמשיך לקרוא האם, מתי ועומק ההבנה
פעולה, מעשה, ללא תמלול מקדים, היא
♠ או רוטינה
♣ או התניה
♥ או [גם] סוג של אלימות*.
להמשיך לקרוא מעשה ללא תמלול מקדים
פגשתי כותבת מתרגמת, בענייני ספרות.
למדנו שנה באותה כיתה.
דמות נערייצת.
בין היתר אמרתי לה ש"אני מייצר תוכן."
היא נדרכה- הרגישה מאויימת.
'ייצור תוכן' ייחסה לי התנשאות.
הבהרתי לה, שאני משלב טיפול בתחזוקה טכנית של אתר, כתיבת html, מטפל בכל היבטי התוכן הגרפי, הויזואלי והטקסטואלי שלו-
מתוך תחושת כבוד ל'כותבים', שאני לא נמנה עליהם, מכנה את מה שאני עושה כ
'ייצור תוכן' לצריכה עצמית.
בכתיבת 'סמולן' הכותב רוצה לטעון ערך שלילי למושג 'שמאלן'.
לגיטימי.
אם הכותב מתכוון לכתוב 'סמולן', זו שגיאת כתיב מכוונת, כלומר לא שגיאה.
כמו, הפרדוקס,
האם ניתן לזייף שירה בכוונה?
החתירה לשורה תחתונה מובנת לי בעולם רווי מסרים.
יש לי רתיעה מ'שורה תחתונה' ככלי, ועוד יותר מצרכניה המשתמשים בכלי ככלי הערכה של התנהלות אנושית.
לכל שורה תחתונה של עניין ויטאלי, חי, יש שורה תחתונה יותר, אחריה.
לכל שורה תחתונה של משהו סגור, מת, יש שורה תחתונה יותר, אפשרית, אחריה של הערכה מחודשת של 'השורה התחתונה'.
האם 'שורה תחתונה' היא שיקוף מצב עכשווי? להמשיך לקרוא שורה תחתונה
ארז גרון, רואה החשבון המתוק שעובד אתי סיפר,
שנשיא אמריקאי צוטט כמי שאמר ש
"עדיף לשתוק לפעמים,
ושיחשבו שאתה אידיוט
מאשר לדבר כל הזמן,
ושיהיו בטוחים."
'מוסר' לחותרי נורמטיביות מתבטא ביישום עקרון ההדדיות.
במקום לחפור, להתלבט, לנסייח, להגדיר,
כבמבחן אמריקאי שלא יודעים ת'תשובה,
פוזלים ימינה/שמאלה,
בודקים מה עשו אחרים,
ויאללה, זה בסדר, נכון, מוסרי, הוגן, ראוי, מתבקש.
מעדיף לא לשקר
יכול, קורה, בעייתי:
האם אנשים עם עומק רגשי, עם תודעה רחבה, רגישים,
במצבי אי-נוחות,
טועים,
במימוש נטייתם להקצות את משאבי משאבי הניהול המוגבלים
לתחזוק הפיזיולוגיה האישית,
מחשש, 'מה יקרה אם לא',
ובעצם לא מנהלים עצמם רגשית?
הם מחווים, לעצמם, שהם באי-נוחות.
מוסף הארץ, ליברמן – נייט, הילו גלזר 30/1/2015
מה ז'תומרת?
נורא אוהבת? להשוויץ בספרי דוסטוייבסקי?
קשירת ה'אבל' לרתיעת סביבתך מעקבי הזהב הגבוהים?
התמרת תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית?
האם מבחין בכמיהת הרצון לאישור, אי-נוחות הרתיעה?
כשבת אחותי הקטנה ביקרה בניו יורק, היא דווחה שברכבת התחתית הפסיקה לפחד ממנה.
להמשיך לקרוא דימוי עצמי א־סימטרי
הפער, החור השחור, במרחב האישיותי המשולש של שלושת הקודקודים:
מוציא ממני, תגובתית, בעיקר ורבלית, רשעות, שלעתים ברמה שמביכה את עצמי.
להמשיך לקרוא משולש בום טרח בוינג
להרגיז? זה מרגיז? זה כאילו, כמו מישהו ששם על עצמו חגורת נפץ להרוג עצמו, לפגוע באחרים, ברכוש? להמשיך לקרוא הסמלה – אווילות שקולה
יישום פרוטוקול 'הדדיות'
מהווה תחליף למוסר*
עבור פרקטיקנים נטולי תפישת מוסר*.
*
מוסר- סט ערכי התנהלות.
