ידידי הנערץ נסע החו"לה, לעשרה ימים,
השאיל לי את
אופנועו, במסגרת היותי קבצן אופנועים.
בשבת רכבתי עם ר'ישל'ה לירושלים – 20 דקות מתל-אביב, אם תהית על משך הנסיעה – שם, האופנוע, oops, סירב לכבות- תקלה.
המשכנו לכנסיית הקבר, גת שמנים, צומת אלמוג, קליה, חימסנו באבו גוש- הצתות בדחיפה, והבייתה- ניתוק סוללה.
מסוכן? לא נראה לי. בירושלים ים של מג"ב.
בגת שמנים שאלתי threesome בפעילות, אחד שוטר ומג"ביים, "מסוכן פה?"
השוטר ענה בשאיילה- "אתה צוחייק עלי?" "נראה לך?" עניתי, "אני פלוצר חסר הומור."
"אתה רואה פה עוד ישראלים?" המשיך בחידון, "האמת שלא", עניתי "רק צליינים, אז אני מניח שלא מסוכן- לא תוקפים צליינים, אין ישראלים, וגם לי אין חזות ישראלית מי יודייע מה."
למחרת, יום ראשון אשפוז במוסך.
יום תיקון, תחת אחריות יצרן.
יום שני בא עם ידידי הנערץ לשחרר את האופנוע, רטוב עד 'שד עצמותיי' כמו שאמר ר' ב- 1986 מתייבשים בניו יורק.
אם כבר שם- נעשה סיבוב על אופנוע החלומות,
BMW R9T