המחשב המצוייץ שלי אבד, בנסיבות מביכות.
שנים אני אוסף מטענים רבים בכוונת אגרן.
מתכוון לרכוש מחשב חדש.
מתביית על פי המטענים.
ראיתי מי שמתבאס לשמע תוכן מסוים,
נתקלתי מי שמתבעת על כמות תוכן,
נחשפתי למי שבועט בשל מורכבות תוכן,
ראיתי מי שתובע על תוכן לא בזמן מתאים,
פגשתי מי שמתבטא כנגד תוכן במקומות שונים.
המכנה המשותף – חסך תשומתי.
על פי רוב – מי שמתאפיין בהחלת רגולציית תְכָנִית, עושה זאת ללא הבחנה בין סוגי תוכן, כמות, מורכבות, זמן, ומקום. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – מופרעים Disturbed
ב- 2016, גילינו את הבייגל ה'נכון', לי – Pick A Bagel, על השניה בין רחובות 76 ל-77. פמפרניקל עם סְפְּרֶד לקס. ואמריקנו גדול. ואם לא מתכנן לאכול בקרוב, אז גם ברין מאפין. לא כי רעב, כי טעים! קיבינמט.
ביום ראשון אחד חצינו את הפארק, עצרנו ב- 72 בין קולומבוס לאמסטרדם ונכנסנו ל-בייגל 72. הפמפרניקל היה חיוורייני, בצבעו ובעיקר בטעמו. להמשיך לקרוא מינורי בנוסטלגיה
בניו יורק, קבעתי עם חבר מקומי, יו נואו, להגיד שלום, להתנשק. כבר בראשית שיחתנו, הזמין אותי לבוא איתו ועם ילדיו לבר מצווה בברוקלין, שם יישא את הנאום המרכזי, מייד אחרי הרב, יהיה הכוכב שם, אוכל לצפות בו, וכן אוכל בלי סוף אוכל יהודי נפלא עד שאפליץ מה- grits – גרעיני תירס גרוסים ואז מבושלים לדייסה, כנראה אוכל יהודי במצבי צבירה מגוונים, שיוגש בחגיגה – וכן, ישמח אם אגור איתו, אצלו, אשתמש בשירותיו, וכל זאת בנדיבותו – עמוקה, שאני מכיר, והן את טעם האפטר טייסט החמוץ שנלווה, תמיד, אחרי צריכתה. מין מעגל בו מתפתים-צורכים-מתאכזבים-מצטערים.
בן 44, כמעט, נראה 54, מרגיש בן 64. כבר לא לעניין הן מבחינתי – הפיזיולוגיה כבר לא משהו – לא שמלכתחילה היתה מי יודע מה – ובטח לא תואמת את המקומות שאני נמשך אליהם. מרגיש כטיפת דיו בכוס מים, מעכיר ת'סביבה.
טוב, הטיול הלפני האחרון. להמשיך לקרוא הודו
"שרשה לה פאם", "Cherchez la Femme", "חפש את האישה.", ההסבר להתנהגות חריגה, בדרך כלל מוטיבציית יתר.
מעדיף לחפש את הפאן.
יושב בקפה, שולחן קומוניסטי – שולחן גדול משותף לישבני קפה, ברובם ממוחשבים.
לצד הסתמיים, המתווך המלוקק, ההומו המשורג ישובה [ייצוג של] בוצ'ה אגרסיבית, בעשרימים, תוקפנית זועמת, לא ברור לי לטעמה האסתטי של מי היא מכוונת. בעיקר רואה איזה סוג של מבוכה מתמדת, קיומית, מותמרת לאגרסיביות. להמשיך לקרוא מינורי בפניה בין מינית
במהלך חיי הזוגיים נטענו כלפי טענות רבות, רובן ככולן היו מוצדקות בבחינה רטרוספקטיבית, גם אם בזמן אמת לא הצדקתי.
אחת מהן מרהיבה, בעיני, יוצאת מהחור של עצמה ומשליכה על הכלל: להמשיך לקרוא סבירות שרירותית
פגוש פוגייש פגשתי מי שמסבירים תופעות.
שקרו.
בעבר.
כשהתופעות הן חיצוניות למסביר,
מציאותיות – נחוות על ידי תודעות בלתי תלויות,
ההסברים היררכיים, נתונים למבחני תקפות,
יכולים להיות מוחלים עתידית על תופעות דומות,
נפקי הסברים אלה קרואים 'פיזיקאים'. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – מסבירי תופעות
במהלך השבוע צפיתי בסדרה המעולה על או.ג'י. סימפסון ESPN, Made in America.
מת על דברים כאלה; לאו דווקא על הנרטיב המוצג בה, אלא על צבר הדוקומנטים המצולמים המתעדים התרחשויות בחצי הראשון של שנות ה-90; סוציולוגיה, מתח בין גזעי, ספורטאי-על, כוכה תקשורת, שחור עור שהצליח פרסונלית להיתפש במנותק מגזעו, באמצעות שילוב כישורים מולדים, מתפתחים ומוכוונות.
עברתי ליד בית אוכל בקרבת ביתי. לא, זה לא מסעדה.
הבחנתי במישהי מתחרייזת רחל בצבע חום, נכנסת אף היא למוסד הוותיק.
מכיר בי את המצב הזה שבו בוחן אחר באופן שמישהו מהצד שלי היה גוער בי;
בעיצומי השלושימים, מראה שאינו מושך תשומת לב סטנדרטי.
מבחינתי רואה בה את ממד ה'חמלה'.
http://www.haaretz.co.il/food/recipes/1.3430668
מערבבים את כל המצרכים יחד, ומתבלים עם מלח במידת הצורך.
במסגרת ההתפוררות וההתנוונות הכללית, נסעתי באוטו לעבודה וחזרתי איתו הביתה.
בטשרניחובסקי, בואך אלנבי וגאולה, הוא חצה את הרחוב ומיד יצר קשר עין. שפת הגוף לא הייתה "בחייאת תביא חמש שקל אחי" אלא "נזכרתי במשהו ממש חשוב להגיד לך". זה עבד! למרות שהיה ברור שהוא בקטע של החמש שקל הרגשתי שזו תהיה גסות רוח לשדר "מה יש לאחד כמוך להגיד לי?".
פתחתי את החלון.
הוא נשען פנימה "אני הבן של זוהר ארגוב. לא אכלתי כל היום. תן לי קצת כסף לאוכל, איזה חמישים או מאה שקל…"
"לא אתן לך חמישים או מאה" מלמלתי אבל פתחתי את הארנק מקווה למצוא שם עשרים. התבוננתי בו, מנסה למצוא קשר לזוהר. הוא היה הרבה יותר נאה אבל זה נכון כמעט לכל אדם. חוץ מזה יש מצב – אם כי היה נדמה לי ששמעתי שגם ה"בן של זוהר" מת מסמים.
ליבי התרחב. בין שני אלתרמנים הסתתר שטר ירקרק של 20. נתתי לו אבל הזוהר הכחלחל של האלתרמנים הטריף אותו. "הנה שם שם תן את המאתיים".
עלה בדעתי, במידת מה של חמלה, שהוא לא פיתח את האינסטינקטים שנדרשים למה שהוא עושה. כנראה שהרעב הקהה את חושיו כי בזמן הזה היד עם השטר נשארה בתוך האוטו ויכולתי בקלות לחלט את ה20 ממנה. אמרתי לו בתקיפות מעושה "אם אתה לא רוצה – תחזיר".
שלושה מטרים מאחוריו חיכו לו עכשיו סביח ושתיה או שתי מנות פאלפל. למרות זאת ברור לי שהשארתי אותו יותר מתוסכל ממה שהיה. בעזרת המאתיים יכולתי לאפשר לו לחגוג את היום הזה. הרגשתי קמצן צדקן ופטרוני…
אחרי ארוחת הערב הבודדה שלי נזכרתי בו לפתע וחפשתי את הבן של זוהר באינטרנט. ישנו אחד בשם גיל והוא לא מת.
הסתכלתי בתמונות – וואלה!
בוויקיפדיה כתוב שהוא בתהליך גמילה…
17/01/2017
השוני ביניהם לבין מצביעי ליכוד הוא בפתק שהם משלשלים בקלפי.
כתוצר הביטאט חינוך הם נותבו, התנווטו לסט סנטימנטים מסוים.
כשנושפים על תפישותיהם 'פו', נחשפת מכניקת מחשבה, סט ערכים דומה, שבקצהו, התנקזות למושא הזדהות מסוים.
כמו ליכודניק.
* אחאנא"ר שכמותי, לא מבין את הקונספט 'מוקדש ל–' בספרות, בספורט;
מין מחוות של בעלי מכניקת מחשבה קונסרבטיבית שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** מתכנסים הזדהותית – מי שתפישת עולמו מתאפיינת במימוש אינסטינקט תוצרי אימוץ סנטימנט ללא יכולת ניסוח, בקרה, ערעור.
*** ספקטרום פוליטי – לתפישתי ישנן שתי תפישות עולם מובחנות
♠ אמוניות לאומנות שימור התכנסות הזדהותית תיעול טיעונים להצדקת פרדיגמות מקדמיות,
♣ חתירה לרציונליות חופש פרט ליברליות שיוויון ושלום
מופרדות בקו פרשת מים, ובתוכן מרחבים.
ירדתי עם סְטֶלָה לטיול. אתמול לא הרגישה טוב, היום מאוששת. הלכנו בשכונה אנה ואנה, בשונה מהמסלול הרגיל; כשאני מטייל איתה היא המובילה, נותן לה לנווט בין כמה נתיבים. בקצב שלה, אני נשרך אחריה.
לא מכיר בן אנוש המחלץ ממני רגשות אשם כפי שהיא. אולי בשל כך שכלי ההסבר לא עובד עליה, מציעה איריס. להמשיך לקרוא swag
פחות משבוע קודם לרכישת האופנוע, הלכתי לראות דירה. יוסף קארו, ליד שדרות יהודית, שכונת מונטיפיורי. בית אחרון, צמוד להמולת פיח איילון.
בעל הבית טרם הגיע, נכנסתי לחנייה.
רואה Yamaha MT-09 חבוי לעמודים. בוחן אותו בעיון, חיבה, ערגה. להמשיך לקרוא Yamaha MT-09
טרמינל בינלאומי, International
שדה התעופה- השער, בטרמינל זה יתארחו ,תועפות התעופות באשר הן. להמשיך לקרוא מנחת אווירון 2016
אתמול נפגשתי עם ציפורה*.
שנים לא נפגשנו. רחשתי לה חיבה; הערכתי את החן, ההומור, הכריזמה המצחיקוּת, הכאילו מודעות עצמית, הקוליות.
הסתקרנתי עד התבעתתי מחוסר הסבירות, מהפלירטוט עם הפסיכיות, המאניה דפרסיביות, הדיכאון, אנורקטיות. גרגרנית שהרעיבה עצמה, מיצקה את רכותה, הסבירה רציונלית אי סבירות. בנחרצות. אלה עמעמו את אהדתי. להמשיך לקרוא מינורי בטיפ
לטעמי, לפי סולם קריטיות עולה:
שטחיות לא כְּשל דף A4, צְהוב שורות שֶפִּיל נוירוטי מוכה אמוק קִיווצֶ'עץ' אותו שעה.
כמו עמוד! להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי שטחי כעמוד A4
