מינורי בטיפולי המרה

משך קריאה כ־ 2 דקות

אזהרה: לא פוליטיקלי קורקט 

נסעתי לגיאורגיה לענייני עבודה.

בין היתר, נהנה מהאנשים, מהאינטראקציות, מהאוכל – בערך, מהיין המקומי שמתנשאים עליו, וגם מהטיפול בפיזיולוגיה; אני, כמו בסיקסטיז, כהשכנים נסעו לבתי מרגוע לקבל טיפולים בסדום או בזכרון יעקב.

הולך למכון ממשלתי לקבל טיפולים. לא יודע כמה הטיפולים שווים, הציוד שם אכן לקוח מהסבנטיז מבית הבראה, שנסגר. עם זאת התחושה של טיפוח עצמי נעימה, לא חושב שעושים איזשהו נזק, וזולים.

נשאלתי האם בטיפולים אלה יש גם ממד מיני. להמשיך לקרוא מינורי בטיפולי המרה

Share

אליהו בגיאורגיה

משך קריאה כ־ 2 דקות

זה לא צ’יזבאט, זו אמת!

זה תת-פרק בספר ‘אלי דבוש, חיים ללא גבול’:

אני הייתי בטביליסי לפני שאנשים ידעו שיש מדינה כזו.

לא אשכח לעולם, איך חירבנתי לתוך חור במרכזיית טלפונים, ואיך שום גרוזיני לא שמע להוראות שלי עד שהבוס שלו אמר לו שזה בסדר לבצע… להמשיך לקרוא אליהו בגיאורגיה

Share

שיאי התנשאות

משך קריאה כ־ 5 דקות

עוד בגולה התנשאתי

בספטמבר 1984 טסתי לארה”ב, טרום עשר שנות שהייה ולאחר שלוש שנות כשל אקדמי שבשיאן, כלומר בשפלן, סיימתי את שנת קדם-משפטים מהצד הלא נכון של הרשימה.

לא היה מה שיחזיק אותי מול נסיעה, לראות, לחוות, ללמוד טיסה, לטייל בדרום אמריקה.

טרם הטיסה אמי שאלה “יאירי, מתי תחזור?”
“לא יודע”.
לשנת הלימודים באוקטובר, תהיה?”
“לא, אמא.” להמשיך לקרוא שיאי התנשאות

Share

דיקמן, איפה אתה? אחרית

משך קריאה כ־ 3 דקות

נא”ה – נכתב אחרי הסוף

דיקמן, איפה אתה?

אחרית דבר; ארבעה 4 חודשים בדיוק, אחרי שמכרתי את האופנוע בלאס וגאס, בעל החברה חיפש אותי.

טוב זה לא, אינני מניח שדחוף לו לשתף אותי ב-כמה אחלה וסבבה הכלי נמכר ואיזה כייף, וכאלה. להמשיך לקרוא דיקמן, איפה אתה? אחרית

Share

אקזיסטנציאליזם מוטורי

משך קריאה כ־ 6 דקות

הרחבה של באיזו שורה להוסיף ברזומה?

בחינת עיקרי התנהלות, ממראת צד

פתיח

כשהתנהלות מניבה תוצרים חיוביים מובהקים יש

  • לפרק אותה לגורמיה לשם שחזור עיקריה ליישום עתידי,
  • להבין מה גרם לביטויי אי-ההצלחה, גם אם היו מעטים.

להמשיך לקרוא אקזיסטנציאליזם מוטורי

Share

באיזו שורה להוסיף ברזומה?

משך קריאה כ־ 6 דקות

הרחבה של ‘דיקמן איפה אתה?

סיכומי ‘דיקמן, היכן אתה?’

פתיח

“לך ותיסע ותביא את ה-uBook לכאן” בקצב התרנגולים,
הורה לי רביב, הבעלים.

נסעתי.

הוא, אופטימיסט חסר תקנה, קיווה לתריסר, שניים.
אני – פסימיסט חרבן מסיבות שכמותי – רציתי לפחות חמישה, להצדקת הנסיעה.

התוכנית –

  • נחיתה להתחיל בפלורידה,
  • לרכוש אופנוע
  • ולנוע
  • בזרם התודעה החופשית. פתוח. לא צמוד לתוכנית, אלא לשיקול הדעת, תוך כדי.

להמשיך לקרוא באיזו שורה להוסיף ברזומה?

Share

מינורי במגדריאדה

משך קריאה כ־ 1 דקות

ד’, 12 בספטמבר, ברקלי

מוצא מקום ראוי לישבניי – פלוצריאדה עם מחשבים. ברקלי(ת), גרפיקה אנושית מרצדת מכל רחבי הקשת המראה, הלבוש והסטייל.
הולך לשירותים ומבחין בשלט – ‘שירותים לכל המגדרים’.
בין הנושאים שבעת זו מפרידים בין רפובליקנים לדמוקרטים פרוגרסיביים בארה”ב,  נמצא גם עניין המגדר; האם מגדרו של אנוש הוא מה שנולד איתו, או נתון לבחירה אישית.
בין ההיבטים הפרקטיים של הנושא נמצאים השירותים: מי, היכן?
כאן, כבמקומות רבים בקליפורניה בכלל ובאיזור המפרץ בפרט, מעוז פרוגרסיביות עד התבדרות, מתמודדים עם הסוגיה על ידי תיוג השירותים כמעורבים, לכ-ו-ל-ם, ללא הבדל, מין.
נפלא. אני בעד; שיהיה מי כזה, ומי כזו, ומי שהחליפו, ומי שגם וגם, ומי שלא ולא, ומי שאולי, ובערך. הכל טוף.
עוד היבט כלבוש, אבזרים, מכוניות, פייסבוק, שיח, הקצנה של איך הסובייקט מבקש לנהל איך ייתפש בעולם. עניינו, אל לחברה להכנס לשם פרקטית.
מה שפחות טוב, לי, 🙄 , הוא, המקום, שבמסגרת תרבות הייצוגיות מציע brewed coffee כבמחירי אספרסו. באופן מובחן, מאובחן, וכמאפיין התנהלותי משחקים עם הייצוגיות, כדרך חיים.

חזרה ל-דיקמן איפה אתה?

Share

רק שאיילה

משך קריאה כ־ <1 דקות

בקצרצרה

  • בשפה כלשהי, נניח עברית, אנגלית, ספרדית, צרפתית, גרמנית,
  • מה אחוז המלים בשימוש שנוצרות מצירוף
    1. שתי אותיות,
    2. שלוש אותיות,
    3. ארבע,
    4. חמש,
    5. שש,
    6. שבע

מסך האפשרויות?

 


תוצר הפרשות תודעתיות תוך כדי רכיבה.

Share

יש לי שאיילה

משך קריאה כ־ 1 דקות

בקצרצרה

שני מספרים, גבהים ממוצעים:

  1. כל מה שנמצא מתחת לפני הים,
  2. כל מה שנמצא מעל פני הים.

להמשיך לקרוא יש לי שאיילה

Share

דייג אוהב דגים?

משך קריאה כ־ <1 דקות

רוכב אופנוע אמור לאהוב רכיבה.

אני לא אוהב לרכוב 52 מייל לפגישה ב- LA.

ו-לא שהייתי מעדיף לנהוג ארבע גלגלי; אם החלטתי לעשות זאת – עדיף אופנוע.

Share

אינדיאנים אמריקאיים

משך קריאה כ־ 3 דקות

אפצעס בבית השחי

תפסה אותי סערת מבול בעקבות כשל ‘דילמת הגשם’.

רוכב כעשרה מייל בטפטפת שמתעצמת לגשם, שמסלים לסופה. עצרתי להעביר את הרגישוידה, טלפון, דרכון וכסף לארגז חסין רטיבות וממשיך לשוט.

המחסה הראשון שרואה זו חנות עם רחבת חניה אליה נכנס. רטוב. פוגש אח ואחות בשלושימים. היא לקחה את התבונה היופי והחריצות והוא… לא נשאר לו דבר. במשך שעה ומשהו של סופה מטריד אותם במחקרים אנתרו-סוציולוגיים.

להמשיך לקרוא אינדיאנים אמריקאיים

Share

הטבעות טעמים

משך קריאה כ־ 3 דקות

מה יש לכם מקרוזרים?

בארה”ב, ממעט לראות אופנועים בכבישים בינעירוניים.
במיאמי ראיתי מעט, בערים אחרות עוד פחות. מפתיע.

מקשר את התופעה לכבישים ארוכים, ישרים, לא מהנים לרכיבה, לכן המוטציה האופנוענית של הקרוזרים התפתחה; במסורת האמריקאית, too big is exactly what I need. להמשיך לקרוא הטבעות טעמים

Share

שאלה פיזיקלית לאופנוענים

משך קריאה כ־ <1 דקות

או אופנוענית לפיזיקאים

אופנוע נע בנתיב ימני על כביש דו מסלולי, ב 90 קמ”ש.
נכון גם לאופניים במהירות שיוט.

הנתיב השמאלי גבוה מהימני בכמה סנטימטרים.
יש מגרעת שיש לחצות אותה. להמשיך לקרוא שאלה פיזיקלית לאופנוענים

Share

יצר לב האדם… מנעוריו

משך קריאה כ־ 1 דקות

יישום טוב מצרפי

בפרבריה המנומנמים של ארצות הברית בהם עיקר התנועה היא צאת וחזרת תושבים לבתיהם ורכבי השירות המאפשרים את חיי פרברי השינה, הצמתים אינם מרומזרים.

להסדרת התנועה, וביטחון הנוסעים

  • חלופת רימזור יקרה מדי,
  • אלטרנטיבת כיכור, בזבזנית מדיי לכל צומת פרברית,
  • מיישמים את הקונספט של ‘עצור מכל כיוון’, לפני כניסה לצומת.

להמשיך לקרוא יצר לב האדם… מנעוריו

Share

מוצ’ילריי המזרח vs דרום אמריקה

משך קריאה כ־ 2 דקות

להבחנת שי דיקמן

בדרום אמריקה הישראלים תכליתיים – רצים מאטרקציה לטרק, משווים מי עשה יותר וכמה, והאם הצליח לשלם פחות.

בדרום אמריקה ההנעה לפעולה נובעת מהחוץ, בהודו יותר פנימי, בדרום אמריקה יותר סימוני , אגו והשוואות.

שי דיקמן מונאר לואטה, הודו
ניב, תום, עדי, יאיר, שי ניסים ורובי במונאר לואטה, הודו להמשיך לקרוא מוצ’ילריי המזרח vs דרום אמריקה

Share

אחאנא”ר בניו ג’רזי

משך קריאה כ־ 7 דקות

סוציולוגיה כפיזיקה

אחאנא”ר – אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית.

הוזמנתי לארוחת ערב בניו ג’רזי עם חבורת ישראלים לשעבר. ניסיתי לחמוק עד השלב שהיה נתפש כהתנהגות לא נאותה. הם אנשים מתוקים, נעתרתי. בסוציופטתיות המתעצמת שלי, זה סוג של תעוקה מקדמית, שלאחריה נתפשת כהנאה. להמשיך לקרוא אחאנא”ר בניו ג’רזי

Share

מינורי בחוסר

משך קריאה כ־ 5 דקות

“מה התכונה הכי חשובה לגנרלים שלך? מזל”

כך אבי סיפר לי, היתה תשובת נפוליאון לשאלה.

אני, אין לי גנרלים.
בגאנה מוצמד אלי נהג. ג’והן. במצב רוח טוב, בדרך כלל. נקי, משתדל, מרָצֶה ללא התבטלות. אני לא מבין את רוב מה שהוא אומר לי, שילוב של האנגלית החלשה, שמיעה מתקהה, ומלים שמלעלע במונוטוניות. יש לו שפמפם. והוא דתי, מאד דתי; אמר לי שאם הילד שלו יתגלה כהומו – יהרוג אותו. הוא יהרוג אותו. במו ידיו. הילד השני סובל מפיגור. הוא עני, מאד. וגם בתפקיד ‘עני’ – אמירה בעייתית, המבטאת את תפישתי להחצנת מצוקתו הכלכלית, ביחס לאחרים. המבשלת שאתי שגם היא בסוג של מצוקה ועם זאת ברמת החצנה שונה, ואחרים אחרים, כמו כנהג הקודם שעבדתי איתו, מתנהלים מנטלית לא לשייך לעצמם לתיוג זה, גם אם רמת הכנסתם די דומה. להמשיך לקרוא מינורי בחוסר

Share

תובנת היום

משך קריאה כ־ 2 דקות

לפני רדתי לגאנה, רכשתי קופי פלאנג‘ר. עד אתמול לא ידעתי שלרהיט המטבח, מתקן הזכוכית שיש לו פילטר יורד ותפקידו לדחוס את הקפה כך קוראים.

לא דוחס בו קפה. כן מקציף בו חלב מחומם. במקינטה הוורודה שקיבלתי מר‘ישל’ה, ר’ – רונן רודיק, אותה השארתי לשותפי כ’מתנת מוות’ – מתת פרידה עויינת, למי שביאס אותי – במקומה רכשתי איטלקיה אחרת, אני מכין לעצמי אספרסו או קפוצ’ינו, כרוטינת בוקר. טעמם יותר מסביר. לא כזה שנעשה במכונת קפה משובחת, ועם זאת קולע לטעמי יותר מאשר בבתי קפה בלתי משובחים. להמשיך לקרוא תובנת היום

Share

פגוש פוגייש פגשתי: שפע, נשאף

משך קריאה כ־ 4 דקות

מוקדש* לרבים מהמקומיים**, באהדה***

וברור שבה במידה שכל אורגניזם שואף לשפע, כל פרט עושה זאת בדרכו.

מי שעובדים איתי באפריקה, בחלקם הגדול, נמצאים בסוג של מחסור.
בהתנהלותם מחצינים את ביטויו; הם מצפים, מבקשים, תובעים, בסיפור ובהסבר, בשחוק ובדמע, ברמת ישירות וחן גבוהה ונטולה, לקבל אליהם נתח משפע. מהשפע שלי לצורך העניין.

היניקה נעשית בריבוי תצורות וגרסאות,
ובה בעת, המטרה אינה ניתנת לפירוש ביותר מכוונה אחת – מעבר טובין ריאלי, ישיר, אליהם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי: שפע, נשאף

Share

מינורי במה נשמע?

משך קריאה כ־ 1 דקות

?how are you doing

בבוקר, שאלתי את ג’והן, הנהג הצמוד אלי בגאנה, לשלומו – שיחת חולין כזו, מה העניינים, כזה.

הבוס שלי התעצבן – בעצם עלי, בפועל – על שני כפיפים שלי, שלא הציגו בזמן תוכנית עבודה על נושא מסוים. קרא לשלושתנו לחדרו. שאל אותם מה הם צריכים, ‘חשמל ללפ טופים?’ יש לו שקעים. ‘לאכול?’ יש לו ביסקוויטים. ‘לשתות?’ יש לו בקבוקי מים. הם ביקשו גם לאכול וגם לשתות.
“אנחנו אשכנזים” אמר לי בעברית, “כשאנחנו מציעים לאכול ולשתות אנחנו לא באמת מתכוונים.”
להמשיך לקרוא מינורי במה נשמע?

Share