שלא נתגעגע למה שלא יקרה.
שמרנות גלובלית
בהיסטוריה,
בכל העולם,
ההמונים, הנבערים, הדתיים, העניים,
היו אמוניים, לאומניים, שמרנים,
חתרו להתכנסות הזדהות קולקטיביסטית,
חשו נחיתות מעמדית ומכאן טיפחו תחושה קורבנית,
הגיבו למלל רהב, טקסים וסמלים,
אהבו את הריבון, את הלאום, את הדת את המדינה,
פחדו מאימת הגיהנום, ייחלו לטוב מוחלט גן עדן,
שאפו שאמונתם וערכיהם יוחלו על סביבתם,
וחייבו הפעלת כוח לשם כך.
מינורי בטיפ
אתמול נפגשתי עם ציפורה*.
שנים לא נפגשנו. רחשתי לה חיבה; הערכתי את החן, ההומור, הכריזמה המצחיקוּת, הכאילו מודעות עצמית, הקוליות.
הסתקרנתי עד התבעתתי מחוסר הסבירות, מהפלירטוט עם הפסיכיות, המאניה דפרסיביות, הדיכאון, אנורקטיות. גרגרנית שהרעיבה עצמה, מיצקה את רכותה, הסבירה רציונלית אי סבירות. בנחרצות. אלה עמעמו את אהדתי. להמשיך לקרוא מינורי בטיפ
מסע
Post Melting Pot
עולם שכולו טוב
שאיפה
צֶבֶר שאיפות ערכיות, אישיות וחברתיות של פרט, המכיר בכך שרק חלקן יתממש, ואף זאת, באופן חלקי.
המייחס את 'עולם שכולו טוב' למוות – ייחוס רווח, עושה זאת על אחריותו בלבד.
מניח שעושה זאת בהיסח הדעת, וזאת מהאינסטינקט הדתי מהסנטימנט החיובי לקונספט 'גן עדן', לקונסטרוקט ה'עולם הבא', מין תִּקְוותְקָאלָאךְ שאמורות אולי להגיע אחרי מוות, ובוודאות מנחמות את חיי העורגים לכך, לפני.
היהפוך אֱמוניסט לחותר רציונליות?
שמרן, אֱמוני לאומן
- חותר התכנסות קולקטיביסטית,
- מיומן באהדה קבוצתית רגשית,
- בעד מדינה חזקה,
- שואב את הזכות לארץ מהתנ"ך,
- הִ/מִתפעל מרטוריקה כ-זו של נתניהו,
- שואף להעלאת אחוז חסימה –
- מיצוק לשלושה גושי אלקטורט פוליטי לא כאבולוציה אלא בחקיקה(!),
- במסגרת זכויות אזרח מברך על שינוי אזרחי מגזר מובחן לאזרחי ישות לאומית אחרת, במנותק מרצון פרטֵי אותו מגזר,
- ו'על הערבים להודות על שהמדינה מאפשרת להם לחיות בה ברווחה הם רואים מה קורה לאחיהם',
- מחייב החלת צביון קולקטיבי, 'מתון' אבל…
- מסניף יידישקייט בבית כנסת, גם אם פחות מחצי תריסר פעמים בשנה,
שואף לריאות, וחשוב לו שבנו יצטרף, - צם,
- שומר על כמה מנהגי מסורת, כשחשוב לו להחיל לפחות אחד על הכלל,
- רואה במסורת 'עומק תרבותי',
- אתוס יהודי כגאווה,
- צ'יזבטיאדה חסידית
– איך אותגר שמעֶרל משטעייטל לשמור על מסורת/ מצווה כלשהי, ותוגמל על מאמציו
כתחכום מפולפל ראוי להיות מונחל, - יש גאווה לאומית,
- וסנטימנט לטקסים ורטוריקה רגשית,
- ו'העולם, צר לו בהצלחותינו,
- וזהותו כיהודי קודם להיות ישראלי,
- מצטמרר בהצלחת ספורטאי ציוני ובהתנפנף דגל. להמשיך לקרוא היהפוך אֱמוניסט לחותר רציונליות?
התבוללות
מימברנה תקשורתית חד כיוונית
התנייה מובחנת לקיום תקשורת יזומה, יוצאת מצד אחד, לכיוון אחד.
התייחסות לפנייה נכנסת כ-
מטרד, איום רגשי, ספיחת תשומות ריאליות ומשאבים רגשיים, במחסור.
פרקטיקת תנועה פוליטית
יישום אופייני גלובלי
בצימצוםיאדה
תפישה
בהנחה שאין סוגיה מובחנת על הפרק, בה על ההמון לבחור בין גישה אחת לאחרת שמיטיבה עם תפישת פרט זה או אחר,
- במצב מצוקתי נתפש של הבוחרים, הבחירה תנוע לכיוון השמרני, בכמיהה לפתרון ברור, חזק מהמאפיינים שלטון שמרני.
שלטון רציונלי, מקדם פרוגרסיבית יחליף שלטון שמרני, לאור אכזבה מהתנהלות שלטון, בשל התנהלות פרסונלית, או בשל חוסר יכולת מימוש חזון שמרני, וישמור על כוחו בהינתן רווחה לתושביו.
פגוש פוגייש פגשתי שטחי כעמוד A4
מוקדש* למצמצמי מהויות שהתעמרתי בהם**
שטחיות לא כְּשל דף A4, צְהוב שורות שֶפִּיל נוירוטי מוכה אמוק קִיווצֶ'עץ' אותו שעה.
כמו עמוד! להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי שטחי כעמוד A4
עצלות ואובססיביות
האם
| כינוי אחד את האחר אובססיבי, בשל קבלתו מענה ארוך, מלא מציפייתו, לבטח מרמת האנרגיה שהמכנה מותנה, יכול, מסוגל או רוצה להכיל או להקצות, | שקול ל- | תיוג עצל נטול אנרגיה, על היעדר מענה, או צמצומו המובהק, ממי שנטול שאינו במצוקה אנרגטית, שאינו רוצה להניח לנקודה? |
"עדיף שהכל יהיה ב'מידה.' לא באובססיה ולא בעצלות." להמשיך לקרוא עצלות ואובססיביות
מערכת תגמול
אופטימיות פסימיות
כתכונות
פסימיות זו תכונה של עצובים דכאוניים, תת-פוטנטיים.
אופטימיות היא דרכם הפתטית של דכאוניים להתמודד עם מוראות המציאות שלא מסונכרנת עם רצון בלתי מבוקר.
אני משתדל, חותר, הייתי רוצה להיות, ריאליסט,
לנתח מציאות על סמך חיוויים שמקבל,
לעבד את משמעויותיה במנותק מעצבות אותנטית או שמחה מזוייפת
לכיוון מימוש הרצון.
בנקודת הבדיעבד להעריך את התוצאות.
- ואז, אם הצלחתי, לשמוח
- ואם לא להיעצב, מקומית, זמנית,
עד לחיווי הבא.
אחריות
נטילת אחריות, אחיזה תודעתית
'אחריות' היא מסוג המושגים ש
בוודאות, רבים 'יודעים' מה הם,
ובספק מעטים תופשים אותם באופן דומה.
הקושי נעוץ בצורך להיכנס לרובד תודעת אחר, לנדבך כוונתו. להמשיך לקרוא אחריות
אני, אלים?
באמת דיקמן ועמוק ככל שניתן, אתה לא חושב שאתה אלים?
לא.
היו, יש, מי שרואה בי איש אלים.
מצער אותי ככל שיהיה- את הרושם הזה, ככל רושם אחר שהותרתי – הרווחתי ביושר. להמשיך לקרוא אני, אלים?
נתניהו מלך ישראל בכיכר רבין
אותי זה מצחיק, אותם לא
(גם) ביום ששי 3/11/1995, בדרך לאמי לפני הפרלמנט, צומת ז'בוטינסקי מודיעין (בן גוריון) ר"ג, הניפו מפגינים תמונות של יצחק רבין במדי היטלר, בכפיית ערפאתית.
אני ראיתי.
הם לא צחקו. להמשיך לקרוא נתניהו מלך ישראל בכיכר רבין
יש עתיד בֶּפֶּה גרילו
הגרסה האיטלקית של יאיר לפיד
בפה גרילו, מפלגת 5 הכוכבים באיטליה.
מצחיק, אהוב. מכנס מתמצייע.
מתנגד לשאלה האם הוא 'שמאל' או 'ימין'.
הוא, בֶּפֶּה, מובחן, אלה הבוחרים הטֻמְטוּמִים.
The Economist Group
סלוגן
The Economist's goal is to "take part in a severe contest between intelligence, which presses forward, and an unworthy, timid ignorance obstructing our progress."
מטרת האקונומיסט היא לקחת חלק במאבק החריף שבין השכלה רציונלית, חותרת קידמה לבין בורות חשוכה ורדופת פחדים החוסמת את התקדמות כולנו."
'האקונומיסט בשבילי לא רק מקור מידע אלא כבר דרך חיים.'
ערן יונתן קלי.
הוגה דעות, מחולל תפישות, תם כמלאך, חף מרשע כשרף, טהור כאנג'ל, נאה כנימפה, זך כאגל טל, יזם סדרתי, טכנולוג, פסיכולוג, פילוסוף רוכב אופניים מקצועי, וטייס אוירונים חובייב.

אני מציק
שלום, כאן רשות ההצקות,
מִנְהָל התעוקות
מחוז תל אביב שמאל.