פרק 3, סידורציה מוטורית; אין לו שתי חוליות
מחשב וכסא גלגליים
בבוקר שבת, כשנפגשנו אנדי חיווה שהיה לו כייף אתמול. כמסוכם, לקחתי את קטנועו והגעתי לקפה ZOHNG המעולה שאיתרתי כבר ביומי הראשון בצ'יאנג מאי. אני פותח בו כל יום. גרפיקה אנושית מרצדת. דמויות סמי אנונימיות, כלומר כבר מכיר כמה, אך לא נופלים צווארונות. 'בן בית' יהיה פתטי לומר, 'אב בית' – לא נכון, אז אני על תקן סבתאת הבית. השילוב של מיקום, תפאורה, מזון וקפה והכי חשוב – היושבים בו. בכל מקום בעולם כזה מקום מתאים לי.