פרק 3, סידורציה מוטורית; אין לו שתי חוליות

לג ראשון
וויין ואיסטווד דגמנו את התפישה שזה לא אישי.
קונספט החברות שונה מאשר אצל ישראלים, התפישה שחבר נבחן 'בעת צרה' – לא קיים. ב'צרה' קונים את השרות שמטפל בה.
בבוקר פגשתי את אנדי. צליעתי לכיוונו אולי הותירה ספק אך לא מקום לפרשנות על מצבי. אולי רק ל-מה גרם, ולאיך ממשיכים מכאן.הצעתי שיבלה עצמאית, אני אקנן סביב בתי קפה ואוכל ברדיוס צליעה עם מחשב. לא בחושך. כל אחד בבכייף שלו. מתאים לו.
בערב סיכמנו שלמחרת נחזור לצ'יאנג מאי. בפאי אני רחוק מדיי מפתרונות שצרתי אולי תצריך. להמשיך לקרוא המסע האחרון, תאילנד #5