החיים של בעל החיים
חברות מתקדמות, מאפשרות
לנשים הפסקת הריון לא רצוי, וולונטארית.
חברות שהתקדמו, מונעות
ומוקיעות התערבות בהחלטת נשים על חיי עובריהן.
חברות שיתקדמו, יאפשרו
לבני האדם הפסקת חייהם עצמונית.
חיוויים שקשורים להערכות רציונליות.
ידידי איש מכירות; אני מתפעל מכך שבשיחת המכירות הבאה הוא משוכנע שבה הוא ייתן את המכה.
זה מה ששומר אותו חד, אגרסיבי.
"זה עוד כלום" הוא גוער בי "כשאני מנהל שיחה עם מישהו, גם כשאני מזהה שהוא אדיש או לא מעוניין אני רושם בסיכום השיחה 'מעוניין בעתיד', ואז כשאני פונה אליו שוב אני מלא אנרגיה, מפני שאני לא זוכר על מי רימיתי את עצמי, ועל מי לא." להמשיך לקרוא האם שקר עצמי הוא שקר?
בהליך מרהיב שכזה,
כשניתן טובין מא' לת',
כשברור מלכתחילה שהטובין הניתן היה שייך לא', ולא לת',
לאחר פרק זמן, משתנה בהתאם לאינספור מרכיבים,
מבחינת ב', טובין שהתקבל לא יוחזר,
לא יוחזר מקורו, תחליפו, הצידוק לנתינה, או אפילו ההכרה שניתן,
בבחינת – הטובין בכלל עבר מטמורפוזה מנטלית,
ומהותו בבעלות ת',
כתפישת עולם. להמשיך לקרוא פרדוקס הכסף
פנייה לסנטימנט מיסטי מכנס קולקטיב עם תודעה דמוקרטית נמוכה,
כחיפוי על פעולה ריאלית, נוגדת פרט, חוק או סבירות,
מיטיבה עם אינטרס המסתלבט על הצאן, ולרעתם.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
חנן גרינווד
פורסם ב: 01.04.2021 20:28 עודכן ב: 02.04.2021

אמת היא תפישה תודעתית ניתנת לבחינה, לאישוש או הפרכה על ידי תודעות בלתי קשורות. ככה פשוט.
המשתמשים במשפט "האמת לא נמצאת בצד אחד", אני פוסח על שתי הסעיפים, אינני יודע להחליט בין שתי האפשרויות:
לפוסט מי התגנץו? נשאלתי:
"שאלה פחות מעניינת. יותר מעניין מי הצביעו מרץ?"
ואני אתייחס, כמובן –
טיפול לפנתאון בנתניהו מצד רינה מצליח, לא בגלל שזה קשה לאיש תקשורת לעמת את הנאשם עם המציאות אלא בגלל שזה נדיר. pic.twitter.com/tnhsAjroph
— Itai Leshem (@Itai_Leshem) March 20, 2021
נתניהו מדגים דיאלקטיקה ושאר טיעונים שנוגעים לסטרוקטורת השיח ולא לתוכנו – "תוציאי את האוזניה", "יש לך עוד?" בני דוד של 'ממחזרים אמירות מהעבר'. להמשיך לקרוא מאפייני ימין, קונסרבטיביות #237
אמונה באשר היא, מהווה כיבוי מודע של בקרה רציונלית בוחנת ומפרקת תפישות.
בשל כך אני שואף להתרחק מאמונות,
ואינני רוחש הערכה חיובית למאמינים. להמשיך לקרוא מי שמאמין שוטה, מי שלא – כופר
זווית אחרת? אוקיסמורון. זהו הסבר פשוט, סטנדרטי לנהיית המון עם תודעה דמוקרטית נמוכה שמבדיל בין אנשים על פי מיסטיקה – גזע, דת ולאום.
אמירת חזוני על היטלר הוא מהות לאומנות – טעינת לאומיות מפעמת בתודעת המונים, שנמצאת אבולוציונית במגמת דה-פרגמנטציה בערכיות פרגמנטית, מתכנסת הזדהותית.
'הבעיות' של תפישה כפי שחזוני מדגמן, עם היטלר:
במהותן אלה תפישות רגליים שבוקעות מאותה מכניקה אידאולוגית.
באבולוציה האנושית התפתחה משפחה, שבט, דת, כולן תחת מנהיגים.
ככל שהגופים המאגדים נהיו גדולים יותר, כשמרכיביהם אנונימיים האחד לשני היה צורך בכוח כופה איחוד שלוב על מצע מתמלל, לאחד את ההמון להתכנס לאידאולוגיה מיסטית.
התוכן של חזוני הוא דוגמא לתמלול מאחד המון בשרות כוח שלטוני.
אכן הלאומיות מגרה את האימפריות. אבולוציה פוליטית.
המדינה החליפה את הדת. אצל מאמינים, לאומנים, פטריוטים, דת ללא אל, עם הסממנים המיסטיים.
לאומיות היא התייחסות לשיוך ביורוקרטי למדינה.
לאומנות, בה חזוני מצדד היא טעינת השיוך בנשגבות ערכית.
השלב האבולוציוני הבא הוא הדה־פרגמנטציה הלאומית. התפתחות גופי אד־הוק שנועדו לשרת את פרטיהן העצמאיים כתחליף לגופים אמוניים לאומניים שנועדו לשרת את מנהיגיהם הנישאים על סנטימנט שימור התכנסות הזדהותית של המון.
האימפריה הרומית לא קרסה ביום אחד. גם מבנה מדינות לא יקרסו באחת. האיחוד האירופי אינו הצלחה מסחררת.
חכו – אלה תהליכים בלתי נמנעים שמתקדמים לא ליניארית, לא ברציפות ולא בסנכרון.
תהליכים אלה ניתנים לעצירה כמו שניתן לעצור רכבת עם נוצה.
אני רואה דמיון תפישתי בין חזוני לבין היידגר.
ב'פילוסופים' כחזוני, אני רואה פדופילים אינטלקטואליים, שנהנים מהחדרת רעיונות אמוניים, לאומניים, לטובת סיפוק עצמי, לתודעות חסרות ישע.
סדנאות תודעתיות למיניהן
עוסקות,
פרקטית,
בתפישות תודעתיות
כדי לשנות מציאות אצל סובייקטים פרטיקולריים, מניפולציה מוכוונת
♠ הקלה בסבל ללקוחות,
♣ רווח למפיק הסדנה.
אני
עוסק
בתפישות תודעתיות
לתפישתה,
בהתיימרות
על ידי תודעות גנריות בלתי תלויות,
לשימוש עצמי.
בשונה מסדנאות תודעתיות שמתיימרות לשנות תפישות מציאות של סובייקט כלקוח, אני מתיימר לתאר מציאות נתפשת גנרית לניהול עצמי.
האם הסבר ניתן כ
| בנייה | קונסטרוקט – בניית מציאות פסאודו רציונלית מקדמת תפישה מקדמית, | לתחזוק תודעתי של הבונה ושל המאזין להסבר? | כביחסים אישיים מניפולטיביים? |
| לקידום תפישה אישית חיובית |
או, האם להמשיך לקרוא הסבר
כמיהה למנהיג מיטיב, מגן, מחסן.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
תחושת מודרות,
הזדהות רגשית עם מנהיג כסמל לאומי נערץ,
תפישה מיסטית של מעשיו,
שכנוע שאינו ניתן להחלפה,
התעלמות מפגיעה בדמוקרטיה, מעימותים עם שלטון חוק, עם גופי בקרה שלטוניים, אקדמיה ותקשורת,
תפישת תאוות שלטונו כאינטרס אישי.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
חופש:
אינו מצב, ולא יעד*.
על פי רוב ביחס לרצון**.
מדד השוואתי גם אם לא בהכרח סָפִיר.
♠ חיווי על יחסיות כמות ועוצמת אילוצים, הגבלות, איסורים, חובות, מציאותיים ניתנים לאחיזה, ניתנים לתפישה או מנטליים אישיים, בהשוואה לאובייקט, מושא, אחר.
♣ תנועה, תהליך של הפחתת–השלת אילוצים, הגבלות, איסורים, חובות של מושא ביחס למצב קודם.
מכיר, הבאתי על עצמי, התייחסויות כתובות, ווקליות בגרונות ניחרים ממעמקי תחושת המודרות, של ימניים טובעים בעלבונם, תובעים את כבודם על התייחסות מזלזלת בְמִשנה תפישתית רדודה, תוצר סנטימנט בלתי מבוקר רציונלית, של בעלי תודעה דמוקרטית נמוכה.
בעצלות שאני מייחס לעצמי, אני נוטה לרכז מאמץ קצר ומיידי לשם שכפול עתידי, למניעת מאמץ חזרתי פחות מוצלח.
לכן, אתייחס לטקסט המצורף.
אין. אידאה מוטבעת בכריזמה נערצת.
בכל עת, תרבות, גאוגרפיה ושפה.
"את כל כך פרקטית" הייתי אומר לאמי "שזה לא מעשי."
אין בהתייחסותי זו לבקר את כניסת/ יציאת חולדאי לְ ומְ הפוליטיקה,
וגם לא כהוכחה למבחן נכון או לא נכון כלשהו.
זו התייחסות לפרקטיות מובחנת, אופיינית, שאני – איך לומר – לא מתפעל ממנה, של חשיבות המעשה מול נחיתות מחשבה.
פרק 165 פודקאסט הארץ: להמשיך לקרוא פרקטיקה
מאז'ורית עממית או מערבית.
מצביעי מפלגות הקואליציה, השואפות להתחב אליה או בוגרות שלה, אינם מוטרדים מתצורת הדמוקרטיה בראשות נתניהו; מנסור עבאס, סער, אלקין, הנדל, האוזר, בנט, שקד, קארה, סמוטריץ', בן גביר, גנץ' זליכה אינם מתלוננים על ניתוץ דמוקרטיה.
הם יישארו. נישאים על בעלי תודעה דמוקרטית נמוכה.