מהות רציונליות

הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

הקודקס החסר לחתירה לרציונליות

עצות

♠ לרפרף עד התחתית כדי לחזות בעומק היומרה, במה ה(מדובר) נכתב.
♣ להימנע מקריאה;
בהיכרותי הן את הטקסט והן ת’כותב – ברי, שדבר טוב לא יצא לך ממנו, לא יוסיף להשכלתך ולא בריאות לצאצאייך.

אזהרה

לו אני במקומך, הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה החביבה עליך – מה היא באמת? – על קריאת טקסט זה.
אני מבין שקריאת טקסטים שלי מהווה תענוג מפוקפק פינת ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט זה משולה לשתיית, גריסת, לעיסת ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפתן. והתבנית. אני לא הייתי שובר ראשי בפיצ’פוץ’ התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לתרעלת תודעתית.

אם החלטת להסתכן ולקרוא, אמליץ:
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.

מעבר ל- ## – טיוטה.

יומרתי שלי #1

לקסיקון חסר לחתירה לרציונליות

מילים מהוות בסיס רכישה, עיבוד, הבנה ותקשור של היבטי מציאות. ככאלה, מילים הן אינסטרומנטים שמאפשרים אחיזת מציאות אם מדייקים את משמעותן ויוצרים סטנדרט שימוש שמאפשר החלפת מידע בין משתמשים.

‘אמרו את זה קודם לפניי’ – כשאני בשטחיותי שאינני יכול להתמודד עם נבירה מולקולרית בטקסטים של ענקים, מגלגל את ההמצאה מחדש, לוקח מושגים טעונים, מנסה לנסח אותם, לאחוז אותם תודעתית.

זהו ניסיון שלי לאחיזה תודעתית של ועל מושגים, ניסוח תובנות, ביקורת על קונבנציות התנהגותיות, התנהלויות נורמטיביות שאינן עומדות בבחינת(י) רציונליות, סבירות. הארות על פערים, ניסוח עקרונות, הערות על גליצ’ים רציונליים, מופעי פרדוקס ואוקסימורון שנחשפתי אליהם על מצע רציונליות.

הטקסט הוא סוג של מילון. כאן המושגים מסודרים לפי סדר ניסוחם, כולל המושגים הנצברים בתחתית שטרם הגעתי אליהם. אין כאן את היומרה האישיותית של מחוייבות למשימה שגדולה ממידותיי, לכנוס את כל המילים.
מאידך, בשונה ממילון, אני מטפל בתפישתיות המושגים, במהותם לא רק בהנגשתם באמצעות מילים נרדפות – אולי אני מתכנס לסוג של טאוטולוגיה תפישתית.

צידוקים והצטדקויות undecided

כמה מדורשי שלומי, ההולכים וכלים, מטובי ידידיי הרצים ומתפיידים, מחווים לי ישירות ונחרצות – ‘החומר בלתי קריא’ מחד, וגם לא מובן מאידך.
במתכונת ‘לך לא ‘כפת לי לשקר את עצמי – לא מוכן’; כשאני חוזר להגדרה מסוימת בדומה להתעוררות בוקר, כאדים על שמשה, הטקסט – אוי לבושתי – מטושטש. לא מובן גם לכותבו.
בקריאה חוזרת, אני מנסה להביא ‘מה עבר לו בראש’ כשכתב.
על פי רוב, לא תמיד, אני מוצא את הקוהרנטיות. לעיתים משייף עם פצירה של קאטר ציפורניים סימן פיסוק, מחליף מילה באחרת – לא יודע אם אני הופך את החומר למובן פחות, או מטשטש אותו אף יותר.
עם זאת, אני מבין שהחומר נועד לצריכה עצמית. לאחרים אין עניין בו. אני מכוון לכך שלי יהיה מובן, בבחינת משקפיים עם רצפט (– איזו מילה חמודה שנעלמה) שטובות (רק) לי להבין יותר את המציאות. ומי שרוצה שירכיב אותן, ואם אקבל חווי, כמו שמקבל מדי פעם ‘לא ברור’, סיבה מצויינת לבחון את הנכתב שוב.

אני מחוייב לתפישה תודעתית שרגלה אחת סמנטית השואפת לזיקוק סינתטי, ורגלה האחרת נטועה בהבנה האנושית הרווחת.
על פניו פרדוקס. עם פרדוקס זה, ביומרתי, אני מנסה להתמודד.

הניסוח לא מתיימר ‘להסביר’ מושג,
אך כן ‘לאחוז’ את מהותו במינימום מילים
כפי שאני תופש אותו. אני חותר ל’אחיזה’ ניתנת להבנה על ידי תודעה בלתי תלויה.

אני כן מתיימר להציע למושגים שגורים שהמשתמשים בהם מודעים להיותם, שנעשה בהם שימוש רווח, לנסות להגיע לתמצית מהותם הסינתטית. ליצור מצע לסטנדרט.

בשטחיותי, במקום לקרוא את מה שכתבו פילוסופים מוכרים החלטתי לנסח בעצמי לעצמי.

ההצעה היא קודם כל היא לצריכה עצמית, במובן שמושג משוייף משקף זמנית את יכולתי לאחוז בו בעת ניסוחו. התקווה שבחינה נוספת, ישירה שלי, או בתגובה לגירוי חיצוני, תניב ניסוח אחר, ‘משובח’ יותר, בזה הסדר:
♠ אוחז יותר מהות,
♣ נהיר יותר לקורא זר,
♥ קצר יותר.

את תועפות האלה, אני מנסה לתחוב (בעדינות של כף של נעליים) לטוויט.

השימוש בטוויטר נועד לשתי מטרות:
♠ אילוץ לדחוס את התוכן ל- 280 תווים, שיהיה מינימליסטי.
♣ לשמור, לתעד, את התוכן במרחב ציבורי.
♥ מי שיאמר שבעצם כך אני רוצה גם לפרסם אותו – פְּסֶדר… לא יכול ולא מתכוון להכחיש או להתמודד עם אמירה זו.

לסדר ההופעה של המושגים אין חשיבות. הסדר במילון הוא פרקטו־שרירותי כדי לאפשר חיפוש. לא רלוונטי בעידן Search, Find. ניסיתי ליצור ‘קבוצות תוכן’ בידיעה שלא רלוונטי, שכן התפישות שלי דינמיות – שלא לומר אסוציאטיביות, ויכול ליצור התייחסות חדשה לקבוצת מושגים שהתייחסתי אליה בעבר. מה עוד שמדי פעם נוסף מושג לקבוצה שבה טיפלתי בעבר.

אני מייחס לתוכן כאן חשיבות רבה ביותר, עבורי. סוג של תיעוד מערכת ההפעלה. אולי אני מייחס לכך חשיבות רבה מדיי, גם לערכיי שלי, בבחינת ‘כמה עלה לי’, על מה אני מוותר כדי לעסוק ‘בשטויות שלך, שאף אחד לא קורא’.
ייתכן.

פנומנולוגיה

המניע שלי #3

אני כותב למחייתי, לא לפרנסתי. כג’ים לתודעתי.
יש הארות שטוענות אותי אנרגיה.

מצייץ בידיעה שמתי מעטים בעניין.

המאמץ בחציבת ההבנה ובכריית הניסוח.
ההשקעה בפרסום פעוטה.

תכלית העבודה

♠ צריכה עצמית.
♣ פלט: תרומה צנועה להיבטי חתירה לרציונליות.
♥ קלט: הערות נוגדות כטריגר לי לבחינה חוזרת.

קודקס

לפי סדר אלף ביתי.

שיוויון בינאישי, רציונל #2

תודעתי ערך עליון = תודעתך לך

⭕️ התודעה שלי היא מהות קיומי והתממשקותי עם היתר, מה שאינו אני.
תודעתי אינה סיבה לקיום דבר, ועם זאת, אין חשוב ממנה. לי.
כל ערך אחר נקבע באמצעות תודעתי.

⭕️ אם תודעתי היא הדבר החשוב ביותר, לי,
אני מבין שהתודעה שלך, שלה, שלו, היא הדבר הכי חשוב לך, לה, לו…

זהו בסיס השיוויון בינאישי.
השאר והיתר – יישומי חיים.

לא מ’חמלה מוסרית‘, ולא כציווי האל לברואיו.

‏‎רציונליות #4

תצורת חשיבה
נסמכת על מידע,
עליה מוחלים היסקים מאורגנים בדירוג (– היררכיים)
בקשרי סיבה – תוצאה,
שבעלי תודעה זרים תקשורתית זה לזה יכולים לבחון, להבין, וליישם השלכות עצמונית.

[בשונה מאמונה.]

חשיבה #5

הליך עיבוד מידע,
שנקלט על ידי חושים,
באמצעות תמלול
לצרכי פעולה ותקשור.

הבנה #6

פיענוח מידע

חיווי תודעתי
על פענוח מערך היסקים והיררכיה, קשרי סיבה–תוצאה,
של מידע שנקלט מחושים
באופן שמאפשר פעולה שתניב תוצאה חזויה, טרם פעולה.
נקודה בזמן,
בה תודעה מחווה
שפענחה את מערך ההיסקים וההיררכיה,
את קשרי סיבה–תוצאה,
של צבר מידע נקלט.
בקרת הבנה:
האם פענוח ההיסקים ההיררכיה והקשרים,
מאפשר יישום פעולה
שתניב תוצר של כוונה מקדמית?

מידע #7

חיוויים מאוחסנים ניתנים לתמלול באופן שמאפשר
עיבוד, שליפה ותקשור לתודעה אחרת,
לצרכי ישום מוכוון תוצאה.

תכלית אגירת מידע: שימוש עתידי יעיל במידע רלוונטי אמור להיטיב עם בעל הנגישות אליו.

תודעה זרה #8

תודעה שאינה נמצאת בקשרי תקשורת ישירה עם תודעה אחרת.

אבן בוחן לבחינת התייחסות לנושאים באופן חותר לאובייקטיביות,
בהיותה משוחררת מלחצי התכנסות הזדהותית שמובילה להסכמה.

ערך #9

בחינה וייחוס למהות מסוימת – ממשית, פעולה או רעיון,
מידת חשיבות בתפישה התודעתית, יחסית למהות אחרת;
גבוהה, שווה או נמוכה יותר.

תצורות ערכים אפשריות:
עליון: מוחלט, מקור כל ערך, השרדות,
כימות: ניתן למדידה והשוואה,
איכות: קרבה לכוונת הבוחן,
בינארי: ערך / נטול ערך.

רצון #10

חיווי תודעתי להקצאת משאבים למימוש או מניעת גירוי.

עוצמת רצון מעידה על מידת החשיבות שמייחסת תודעה למושא הרצון בעת החיווי,
מתבטאת בכמות המשאבים וערכם שתודעה מקצה למימוש הגשמתו.

סובייקט #11

בן אנוש עם מרכיבים פיזיים אורגניים ביולוגיים ותודעתיים, מובדל מסביבתו.

סובייקט מתייחס לכל היתר כאובייקטים ממשיים או רעיוניים.

אני סובייקט. את, אתה, היא, הוא, סובייקטים לעצמם, ואובייקטים לי.

‘הן’ ו’הם’ אובייקטים.
אין סובייקט משותף ולא תודעה קיבוצית.

מציאות #12

מה שתודעה אנושית עשויה לתפוש באמצעות חושיה, ותודעה אחרת כושלת להפריך.

תודעה עלולה להעיד על מופע בדוי פנימית כ-חישה חיצונית.
אישוש/ הפרכה: האם יתרחש אותו מופע דומה בהינתן אותם תנאים מקדמיים בבקרת תודעות אחרות.

סובייקטיביות #13

התייחסות למציאות באופן שתואם את תפישת ערכיו המקדמיים של סובייקט בוחן.

יש לסובייקט אפשרות מודעת לחתור לבחינה אובייקטיבית של המציאות, בשאיפה לנטרל השפעות רגשיות ותפישות ערכיות.

תודעה #14

מכלול ההיבטים של סובייקט שאינם פיזיים;
מחשבה, ידע, שפה, עיבוד תחושות, רצונות, רעיונות…,

תודעה אצורה ותלויה במערכת פיזיולוגית,
אינה פועלת עצמונית.

מידת רציונליות #15

אין לרציונליות מידה – או שמופעלת מחשבה רציונלית או לא.

סובייקטים נבדלים (גם) במידת חתירתם לבקרה רציונלית,
כהתניה אישיותית מאפיינת;
כמות עצימות, ואופי המצבים שבהם סובייקט נוטה לפעולה אי־רציונלית.

התנהלות רציונלית #16

🔸 בחינת פערים בין תפישת הקיים לשאיפת התודעה
🔸 בחינת אמצעים, משמעותם, והערכת התכנותם לשינוי נשאף
🔸 ניסוח פעולות
בידיעה מקדמית שיש מצבים בהם אין ידע ופעולות שיסגרו בוודאות או במלואם פערים
🔸 פעולה
🔸 בקרת אפקטיביות הפעולה
🔸 שינוי בהתאם.‏
♾ וחזרה.

תודעה, פונקציונליות #17

תודעה – ‘מערכת ההפעלה’ של פרט;
קולטת מידע מהחושים,
מעבדת
ופולטת מחשבות, תקשורת והנחיות פעולה.

תודעה נמצאת על מצע ממשי, ביולוגי,
[אינני מבין קשרי תודעה–גוף].

רגש #18

חיווי תודעתי על מציאות

קליטת מידע חוץ תודעתי, בממשק עם מציאות,
באמצעות חושים:
חוזי, טעם, מגע, ריח, שמע,
שאורגניזם אחר עשוי לחוש.

רגש – תוצר העיבוד הראשוני, הטרום מילולי, לגירוי נתפש.

פלטי תגובה:

  • ‘הֶמְשֶך’ שימור מצב,
  • ‘שינוי’.

אם שינוי –
לְמה ובאיזה שיעור.

רגש, חיווי תודעה על רעיון #19

תודעה– כלי רעיוני
על מצע ממשי פיזיולוגי
לעיבוד מידע נקלט.

תודעה כרעיון על מצע מציאות, מעבדת גם חישות רעיוניות, מופשטות: – דכאון, חרדה, כעס, עצב, שמחה, תחושת ערך או הפחתה…,

לרגשות אלה יש (גם) ביטויים פיזיים, דמע, הזעה, צחוק…,

רגש, מורכבות #20

מנגנון רגשי – ‘המשך’, ‘שינוי’, שני מצבים, נתפש כפשוט.

עתיר, אינסופי, מורכבות:

♾ אינספור מצבי חישה,
♾ מגוון חיוויים,
♾ בחיווי לשינוי – האם העצמה או הפחתה,
♾ שיעור השינוי – מנעד אינסופי,
♾ היצע נרחב לאמצעי שינוי.

רגש, חשיבות #21

קלט ועיבוד חיוויים מאפשרים טיפול ב-
🩸איום השרדותי,
🍹סיפוק טעמים והעדפות.

למנגנון החישה חשיבות קריטית לחיים;
לשרידה, למיקסום הנאה, לצמצום סבל.

בעצם,
רציונליות היא בשרות רגש מתריע,
עיבוד הרגש מניע לפעולה או למניעה.
ובהמשך
מחווה ‘נכון’, ומיקסום ה’כיף’.

רגישות #22

מאפיין אישיותי.

בהתממשקות עם גירויים חיצוניים,
בהינתן חיווי ‘שינוי’,
התניה לעצימות תגובתית:

האם
שיוך הגירוי להישרדות – עצימות תגובתית להפעלת אמצעי תקיפה או מגננה מיידיים,
או,
טולרנטיות ל’רמת חיים’ ומיצוי טעמים.

יושר אינטלקטואלי #23

תפישת מציאות, בעיקר בהיבטים ערכיים, שואפת לנתק השלכות אישיות.
חתירה לנווט על מפת התנהלות אוניברסלית.

אין יושר אינטלקטואלי.
יש חתירה ל-,
שכן אי אפשר להמיר סובייקט לאובייקט,
אלא לדמות בחינה נטולת פניוּת.

יושר אינטלקטואלי נדיר
לא בשל מחסור,
אלא, כי אין לו ביקוש.

יושר | יושר אינטלקטואלי #24

יושר

מידע מועבר,
ניתן להפרכה בבחינה חיצונית.

יושר אינטלקטואלי

תוכן כפוף לשיפוט ערכי רגשי של סובייקט,
אינו ניתן להפרכה,
אלא לשיפוט נקודת הבחינה,
נתון לדיון האם חותר ל’יושר אינטלקטואלי’.

בין יושר ליושר אינטלקטואלי

אמת #25

תוכן נתון לאישוש או הפרכה,
שסובייקט יכול לתפוש באופן שתודעה אחרת, בלתי תלויה, עשויה להגיע אליו עצמונית.

אמת

סנטימנט #26

העדפה התנייתית מוטמעת, לא מודעת ומתומללת,
למימוש ערכי רעיוני, נפרד מחומר או מפיזיולוגיה,
לצרכי סיפוק רגשי.

מימוש סנטימנט מצריך פעולה במציאות ומשאבי רציונל.
סיפוקו גורם לתחושת ערך והנאה, מניעתו תסכול.

סנטימנט מוטמע ראשונית,
ועל ציר זמן מתעדכן, מתמצק, בהתאם לקבלת חיוויים רגשיים מהמציאות.

מערך סנטימנטים, אופני מימושם, מהווים טביעת תודעה של סובייקט.

פרדיגמה #27

צבר מובחן של הנחות מקדמיות,
אתן תודעה תופשת אובייקט להתייחסות.

פרדיגמות, נרכשות, נבנות, מתוחזקות
בתמהיל גיבוש אינסטינקטיבי של התניות וניסוח תפישות.

בתודעה קוהרנטית, צבר התפישות, ההנחות וההתניות מתואם ויציב.

צבר פרדיגמות מהווה טביעת אצבע תודעתית.

הזדהות #28

תחושת מצוקה בחשיפת סובייקט למצוקת אחר.

לרוב עוצמת המצוקה בחווה גדולה מזו של המזדהה.

ההזדהות היא כלפי פרסונה אהודה
או בעקבות יחס לגורמי מצוקה.

הזדהות מתעצמת עם ריבוי ביטויי מצוקה,
או ברגישות רבה לגורם מסוים.

אמפתיה לסובייקט אחר היא כלי הישרדות חברתי.
חוסר יכולת הזדהות – לקות.

התכנסות הזדהותית #29

תחושת סיפוק מאימוץ הנחות, ערכים, עמדות ותפישות הקהילה,
בדגש אם תוכן מיוחס לדמויות סמכותניות או כריזמטיות.

פרטים נבדלים בנטייתם לאהוד ולאמץ,
או לבקר ולערער עמדות ורעיונות מקובלים.

לעתים קרובות קשה לאבחן האם עמדה ‘מתכנסות הזדהותית’ או ‘רציונלית’.

אמונה #30

מערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, פטור מנסיונות הפרכה.

פרטים נבדלים
🔻בין נטייה מובחנת לאימוץ אמונות
🔺לבין התניה להפרכתן,
🔹בין יחוס ודאות לקיום תופעה
🔸לבין הערכת התכנותה.

מאמין עוין ערעור אמונותיו,
שואף שיאומצו על ידי סביבתו
כאישרור ל’אמיתותן’.

הערכה, השערה #31

ניסוח הנחה על המציאות,
ניתנת לאישוש אמפירי, לבחינה או ערעור,
עם התייחסות לסבירות התכנותה.

אמונה דתית #32

השענות על רעיון, קונסטרוקט, נשאף:
ביטחון בקיום סדר,
מאורגן באמצעות כוח־עליון.

אמונות דתיות נבדלות ב-
🤛 תצורות הסדר המארגן,
🤛 תפישת נגישות הפרט לכוח־העל,
🤛 פרוטוקול הציוויים והערכים שמסדירים את היחסים בין
פרט,
לחברה/קהילה
לריבון.
🤛 נרטיב כמצע מתווך את התוכן.

אמונה דתית, תכלית #33

הסדרת חיי קהילה

הסדרת יחסי היררכיה בין פרט–קהילה/חברה–ריבון,
לטובת קהילה, בשליטת הנהגה סמכותנית, באמצעות פרטים מצייתים מחשש הלא נודע.

כוח־על מסייע רגשית למאמין
😱 להתמודד עם הלא נשלט והבלתי מובן המאיימים
😇 ולייחל ללא נשלט והבלתי אפשרי הרצויים.

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

דת #34

אוסף ציוויים, ערכים ומסרים
להסדרת יחסים בין פרט לקהילה לריבון.

נשען על כמיהה לכוח־על מארגן,
שימגר את איומי הלא מובן והבלתי נשלט,
שישיג את הלא ניתן,
מתווך באמצעות בדיות תומכות.

הטמעת ציות ביישום ציוויים, רוטינות וטקסים,
איום של כוח־על בסנקציות נוראות והבטחות מנחמות.

אמונה, תכלית #35

חיים נטולי ודאות מצריכים אימוץ הנחות ללא הוכחה מקדמית.

ממשקי חברה מיימנים התמרת הנחות עם התכנות לאֱמונות.

בחתירה לסדר ושליטה,
מתקשים בהתנהלות בחוסר־ודאות
ממצקים רצונות לאמונות מוחלטות.

עצימות, נטייה לאימוץ ולערעור אמונות לסוגיהן
מהווים מאפייני אישיות.

אמוניות, פרדוקס #36

הוכחת הנחה מקדמית בלתי ניתנת להוכחה, כאמת.

לאחר שמבנה, קונסטרוקט, אמוני הונח,
התייחסות למציאות כזירת הוכחה,
שמה שהונח מקדמית,
ולא היה ניתן להוכחה
מהווה אמת מוכחת.

לאומנות #37

נכונות להקצאת תשומות רגשיות ומשאבים ממשיים
לספיחת ערך רגשי
מהתכנסות הזדהותית להשתייכות ללאום.

מוכנות פרטים
להקצות תשומות רגשיות ומשאבים ממשיים
לספיחת ערך רגשי
מהתכנסות הזדהותית
של רוב אנונימי
שואפי השתייכות לקולקטיב מובחן, צביוני, היררכי, סמכותני, עם אתוס הנהגה,
מעודד שיוך רגשי של פרטיו,
כ-

עם, מדינה, לאום, שבט, קהילה.

מיסטיקה, מגיה #38

מיסטיקה

יחוס ממשות והקשרים למאורעות נסתרים מהחושים ומהמדע.

מָגְיָה

הסבת נזק או תועלת לא תואמים התכנות רציונלית וחוקי טבע.

מאמינים מייחסים השפעה על המציאות לכוונתם
באמצעות –
🤟 מחשבה, אמירה, פעולה, תפילה, טקס, נדר,
🤟 שימוש בכלים מסמלים, מעבר לפונקציונליות שלהם.

קלישאה #39

תיוג שיפוטי, ערכי שלילי,
על אמירה לא בלתי נכונה,
המותחת מהות מקובלת
אל מחוץ לגבולותיה,
כופה על האמירה משמעות חדשה –
קרובה דיה למקור,
ועם זאת, רחוקה מספיק כדי לפחת את משמעות מקור האמירה.

הטלת ספק #40

בחינת רעיונות, חיוויים, הסברים, מתומללים –
האם ובאיזו מידה
עומדים במבנה היררכי לוגי, ישום, חיזוי,
ניתנים להפרכה.

הנטייה ומיומנות הערעור מהווים בסיס לחתירה לרציונליות,
הכרחית ולא מספיקה,
לניתוץ פרדיגמות מקדמיות שהתמצקו.

היעדרה, מאפיין נטייה לאֱֱמוניות.

קונסטרוקט תודעתי #41

התמרה של מהות לתפישה.

הבנייה מילולית,
או אימוץ חיצוני,
של ההכרה
תופעות הנתפשות על ידי חושים
ועובדו למכלול רעיוני.

הליך ‘לימוד’ הוא בניית קונסטרוקטים.

חתירה לרציונליות מעמתת קונסטרוקטים תדיר, בנסיונות הפרכה לוגיים.

קונסטרוקט רעיוני #42

יצירת רעיונות מורכבים –
כ-דתות, אידאות, תפישות עולם, תיאוריות –
על סמך הנחה מקדמית (לפחות אחת)
בלתי מוכחת,
שאינה עומדת במבחן הפרכה.

בניית, אימוץ ותחזוק
קונסטרוקטים רעיוניים,
התנגדות לנסיונות ערעורם,
מעידים על אמוניות בעליהם.

היסטוריה #43

רצף מאורעות מתועדים
עם הֶקְשֶר משותף
על ציר זמן.

התייחסות לאירועים,
הסברים להתפתחותם,
הינם פרשנויות,
תוצרי הבנה, הטיות, ערכי המתייחסים (- נרטיבים).

נראטיב, סיפֶּר #44

תמלול, בִּדְיון, מאורעות עבר
במטרה לספוח ערך אישי או קולקטיבי,
בעת השימוש בו.

‘חזון’ זה קדימה?
אז נרטיב זה לאחור.

אם נרטיב היה ‘מציאות’ עבר – היה היסטוריה.

יצור נרטיבים – מניפולציה רגשית, במטרה להניע לפעולה ולהניב רווח.
צריכתם – תמימות מגוייסים.

תרבות #45

מכלול פעילות אנושית.

בשימוש רווח:
סטנדרטים של אסתטיקה
בתחומי התנהגות ואמנות,
שמאפיינים קהילות מובחנות.

ניכוס תרבותי #46

האשמה, התייחסות נגטיבית,
של לאומן, מתכנס הזדהותית לקהילתו,
שחש נפגע מכך
שאחרים משתמשים במושא הזדהותו הרעיוני,
כאילו הוא שלהם.

אסתטיקה #47

יחוס לרעיון או לחיווי ראייה, שמע,
שאינו צורך קיומי או יישום מקדם,
ערך חיובי
בשל התאמתו לערכים חיוביים
שהוטמעו מקדמית.

בשל ריחוקו משרידה ומפרקטיקה מקדמת,
עיסוק באסתטיקה מחווה על שפע ורווחה מנטלית,
ועל יכולת הקצאת תשומות אינטלקט.

זהו רובד התפתחותי מעל רגש פיזיולוגי.

הזדהות עם חלש, חזק #48

לרוב, הזדהות חזק עם חלש יחסית לו:
⬅️ ‘לו אני במקום’ – השלכה מצבית של מצוקה על המזדהה,
⬅️ ‘אני חזק נדיב’ – הגרת נדיבות חזק ביתרון
על מי שבנחיתות מצבית יחסית לו,
לספיחת סיפוק רגשי.

התכנסות הזדהותית עם עמיתים לבעלי יתרון יחסי
– הערצת דמות, התארגנות, חזקה –
החצנת נחיתות,
שאיפה להעצמה.

רצון #49

תודעה במצב מוכנות להקצאת משאבים ממשיים או רעיוניים, למימוש התייחסות לאובייקט מוחשי או לרעיון, בעתיד.

🧠 רצון; אבסטרקטיות רעיונית.
🔧 הגשמתו מסבה עונג פיזיולוגי או רגשי, אי־הגשמה – תסכול.

מדרג יישום רצונות וברירת מימוש רצונות נוגדים מאפיינים מנגנון תעדוף וברירה אישי.

תשוקה #50

רצון בעצימות פיזיולוגית

תצורה של רצון
ברמת עצימות פיזיולוגית גבוהה:

תודעה
במצב של מוכנות מוגברת
להקצות ריבוי משאבים
ממשיים, פיזיולוגיים או רעיוניים,
למימוש פעולות מובהקות כסיפוק פיזיולוגי
של כמיהה עכשווית לאוכל או למין.

צורך #51

רכיב מסוים במהות כלשהי שהעדרוכ מונע חיים.

מהות שאינה נצרכת לרכיב,
שמהות אחרת כן נצרכת לו,
היא מהות שונה קיומית.

🟧 באורגניזם –
מניעת צורך
▪️ פיזי – יפגע בחיים, עד מוות,
▫️ מנטלי – יפגע בתשתית תפקודית.

💭 רעיונית –
תוצאה מצריכה סיבה.

התמכרות #52

רצון, דפוס פעולה, צריכה, התנהגות, התנהלות,
מהנים
שהתפתחו והתעצמו בהדרגה להתניה
עד להתמרתה
לצורך פיזי או מנטלי,
שמניעת סיפוקו מאיים על תפישת תקינות החיים.

חופש #53

אידאה
של אפשרויות מחשבה ופעולה
ללא מניעה, מוגבלות, אילוצים, הכרח או כפייה.

מחשבות ופעולות מונָחות על תשתיות מקדמיות
שמאפשרות את קיומן,
מכתיבות את התנהלותן ואת תוצריהן.

חופש מוחלט לא ניתן ליישום.
אפשר לחתור להסרת מגבלות.

אין ‘לתת חופש’ לאחר.
ניתן להסיר מגבלה שהושתה.

מוסר #54

מערך ערכי ‘טוב’ התנהגותי;
ויתור על ספיחת טובין אישי,
להסדרת
יחסי פרט–סביבה,
לטובת תפקוד קהילתי.
דתות נִסחו קודי מוסר,
עיגנו תקפות ואכיפתם
באמצעות ציוויים, איסורים ותגמולים רעיוניים וממשיים.קהילות התמירו והטמיעו ערכי ‘מוסר’
לנורמות התנהגות, ולחוקים אכיפים.

מוסרי #55

חיווי ערכי חיובי
להתנהלות תואמת
מערכת ערכים מובחנת,
שהמתייג המחווה מתייחס אליה.

אגואיזם #56

תיוג
ביקורתי
על התנהלות פרט,
הרואה את קידומו
מעל טובת סביבתו.
תכלית הסביבה, מבחינתו, לספק משאבים לקידומו
באופן מובהק חורג מתפישת הנורמטיביות של המתייג.

פילוסופית,
משאבי אורגניזם מתועלים לקידום מצרפי של תפישת טובתו –
השרדותו, צרכיו, נוחותו, רצונותיו, ערכיו.

אלטרואיזם #57

התנהגות מתייגת,
לרוב חיובית,
הצבת טובת זולת מעל זו של פרט.

למעשה, פרדוקס:
תודעה עלולה לשגות בציפייתה לתוצאה,
אך לפעול במודע בניגוד לכוונתה – פרדוקס.

בקידום אחר תוך הסגה לאחור את תועלתו,
פרט מקדם את ערכיו, את כוונת ענייניו,
ברובד מעל המשאבים ש’הקריב’.

הקרבה #58

החלפת ערך נתפש ברעיון גבוה יותר

ויתור ללא אפשרות חרטה
על טובין
עבור ערך רעיוני נשגב♠ שנתפש כגבוה יותר,
מרצון ובמודעות♣.

♠
התמורה הממשית המתקבלת בהקרבה פחוּתה כלכלית מהוויתור
כשרעיונית ערכית – גבוהה יותר בהיררכיית הערכים של ל’מקריב’.

♣
🔸הבנת הערך ה’מוקרב’, טרום מעשה ה’הקרבה’,
🔸ללא מודעות טרם ה’הקרבה’ – המעשה בבחינת טעות/ אילוץ/ ומתויג כ’הקרבה’ לאחר מעשה במטרה לטעון אותו בערך חיובי נתפש לאחריו.

קורבן #59

תיוג מי שנלקח ממנו
בניגוד לרצונו,
טובין רב ערך עד לא ניתן לאמידה,
לטובת רעיון נשגב יותר מהערך שהופקע.

אידאת השיחלוף הנשגב – הפשטה, אלוהות,

התרחבה לשימוש רווח
גם לתיוג נסיבות מורכבות,
וגם לאימוץ עצמוני של תחושת נפסדות פרסונלית.

מציאות, בקרה נתפשת

    שלי

    מה יאמרו הנחבטים בטקסט?

    • על העיסוק האינטנסיבי בתכנים האלה,
    • על התפישות המוצגות,
    • על השפה והניסוח הננקטים.

    על מי שיושב מאחורי המקלדת המנפיקה אותם, ולמה.

    מקווה, שלקריאת החלקות, חריקות, זיופים, סממני אי-סבירות,
    בשונה מ’לא מובן’, או ‘לא מוסכם’,
    אקבל חיוויי “האללו, התרחקת, אתה לא שם.”

    מעניין אותי,
    כבקרה על מידת התרחקותי ממעקה הסבירות הנתפשת,
    [ואז להמשיך לחפור, לעדור, לחצוב ולכרות ב-מה שמעניין, אותי תכנית.

    foot-in-mouth

    ]

    רציונליזציה #60

    יחוס סבירות והיררכיה לוגית,
    בהסתכלות לאחור,
    לפעולות שננקטו בעבר,
    תוצרי התניות וסיפוק רגשי, או שהתבררו כטעויות בשיקול דעת,
    ברטרוספקטיבה לאחריהן,
    לצורכי התאמות ותחזוקה רגשית
    בעת בחינתן.

    נרטיב, רציונליזציה #61

    עמיתים:
    בריאת עבר מחדש למימוש ערך בהווה.

    נרטיב
    🔸 בדיית סיפור מוכוון ערכית
    🔸 על התרחשות עבר בעייתית,
    🔸 לרוב של קולקטיב,
    🔸 לגיוס התכנסות הזדהותית.

    רציונליזציה
    🔹 ניסוח הסבר והקשרים לוגיים
    🔹 על התנהלות עבר בעייתית,
    🔹 לרוב של פרט,
    🔹 לספיחת ערך עצמי ומהסביבה.

    למידה #62

    הטמעת מידע
    שמאפשר
    שינוי התנהגות.

    ידע #63

    תכנים רעיוניים
    ניתנים לאחזור
    באמצעות הכרה.

    מידע #64

    אחיזה תודעתית
    של גירויים חושיים ורעיוניים
    ניתנים לתמלול.

    חינוך #65

    תהליכי
    הנחלת ערכים ונורמות התנהגות
    באמצעות דמויות סמכותיות
    מכוונות
    להטמיע ממשקי התנהגות למחונכים.

    🔶 למידה
    🔸 העברת מידע ומיומנויות להבנת ושינוי מציאות,
    🔸 אמצעי הלימוד המתָווכים משניים לתוכן וללומד.

    🔷 חינוך
    🔹 הנחלת ממשקי פעולה,
    🔹 אמצעֵי התיווך קריטיים לתהליכים.

    חישה לאחר התרחשות #66

    ביטויי תחושות
    מתבטאים, מורגשים,
    לאחר
    חיוויי מציאות מקדימה.

    מנגנון מערך רגשות מחווה
    האם ואיך היבטי מציאות תואמים
    את ממשק תפישות
    ההישרדות, הטעמים, ההעדפות,
    המוטמעות מקדמית בתודעה פרטית
    טרום ממשק עם אירוע.

    אינטואיציה – חישה לפני התרחשות #67

    מודעות לחיווי תחושתי
    לפני התממשות חיווי מציאות.

    ניסוח התייחסות למאורע
    טרם קרותו,
    על סמך סימני מציאות מקדימים,
    תוך דילוג על תמלול התהליך.
    המשותף ל’רגש’ – הליך התנייתי, לא מתומלל.

    דז’ה וו #68

    חיווי תודעתי, תחושה,
    שביטוי מציאות שנחווה בהווה
    נחווה קודם, בעבר.

    תעתוע תודעתי,
    קשור לתחושה, ללקות קוגניטיבית מקומית, זמנית,
    לא למציאות.

    תופעה נורמלית רווחת,
    ובעצימות גבוהה אצל בעלי ‘תודעה רחבה’,
    שמייחסים לתוצרי תודעתם תקפות מציאותית.

    תודעה רחבה #69

    תצורת מחשבה;
    סובלנות כלפי תופעות מיסטיות כממשיות,
    יחוס למחשבה פנימית כבעלת כוח השפעה ישיר על מציאות חיצונית.

    רווח אצל
    ⛪️בעלי סנטימנט אמוני,
    ♾ חסרי יכולת להתמודד עם אי־וודאות,
    😭בעלי תנודתיות רגשית בעצימות גבוהה ומהירה.

    חלום #70

    הליך ימון ואימון התודעה
    לתרגול תרחישים מבוססי קיום במציאות.

    הכרה רדומה
    עם התניותיה
    וללא שליטה, מודעות ובקרה רציונליים,
    בודה התרחשויות רעיוניות
    מחיוויי מציאות מהעבר,
    ברמות התכנות שונות – ממשיות עד מופרכות,
    לתרגול, ימון ומיצוק
    תגובות התנייתיות במציאות
    על מצבי בדיה שנחלמו.

    זמן #71

    ממד תנועה

    התייחסות תפישתית
    לממד עצמאי (לא ניתן להשפעה)
    (אך כן) ניתן למדידה אובייקטיבית,
    של רצף תנועה רעיוני,
    חד־כיווני,
    שפועל (מוחל) על כל דבר נתפש.

    הווה – רעיון דינמי על ציר זמן, מבחין בין
    ⏩ עבר – מה שקרה,
    ⏪ עתיד – מה שאולי יקרה.

    מהות ממד הזמן נתפשת על ידי תודעה אנושית,
    שנעזרת לכימות והשוואה במכשור חיצוני לה.

    הבחנה נטיית אישיות #72

    בחשיפה למצב,
    אישיות נוטה

    😱 להקדים טיפול ישיר ברגשות
    באמצעות מתיחה/ כיווץ היבטי המציאות
    ואז לטפל בה,

    או,

    🔧 לכנוס את מכלול הידע, הניסיון, ההעדפות וההטיות
    לטיפול בהיבטי מציאות,
    ואז
    לבחון האם יש סיפוק הצלחה רגשית
    או תסכול מכשל ואז טיפול נוסף.

    שקר עצמי #73

    רציונלית – אוקסימורון;
    תודעה מתפקדת,
    ככלי מלא שלא מכיל ריק,
    לא מכילה חיווי שקרי מודע כאמת.

    ישנן ‘טעויות’, ‘שגיאות’,
    אי־הכרה בהן,
    הדחקת אמת ועובדות,
    יחוס למצבי אי-ודאות מאיימים כקיומיים – חרדה,
    התייחסות לשקר כלאמת, להיטיב רגשית עם מציאות נתפשת – דיכאון.

    מֶטא #74

    התייחסות למרכיבים תפישתיים לא־ממשיים, המתממשקים עם נושא מסוים.

    פרסונלית

    התייחסות פרט למרכיבים מופשטים המתממשקים עם מהותו.

    בביקורתיות מפרקת – חתירה ליושר אינטלקטואלי.

    מיסטיקה

    התייחסות לכוחות־על מארגנים – מיסטיקה.

    הערה:

      • הפוסט עלה ב- 30/8/2021, בעת שעסקתי במטא. יאיר yair דיקמן dickmann, לפני 4 חודשים (30 ב8, 2021 בשעה 19:54)
      • פייסבוק הכריזה על שינוי שמה ל-מטא ב- 28/10/2021.
      • לא, אין קשר סיבתי בין המאורעות.

      קדושה #75

      יחוס לאובייקט רעיוני או גשמי ערך עליון מוחלט;
      🛐 שלילת בקרה, ערעור, על אובייקט מקודש.

      מהווה יסוד אלוהי דתי, אמוני, לאומני.

      יש המייחסים לחיים או למדינה קדושה.

      חתירה לרציונליות שוללת קדושה;
      📏 מקצה ערך לכל אובייקט
      🔬 בחינה מתמדת
      ♻️ ערך משתנה
      ⚖️ יחסית לערכים אחרים.

      כוונה #76

      מיקוד תודעתי מודע להקצאת תשומות תודעתיות וממשיות להגשמת רצון.

      ◀️ בעוד ‘רצון’ הוא מוכנות תודעתית רעיונית מופשטת, מקדימה מימוש והתייחסות למושאה,
      ⏮️ ‘כוונה’ היא התנהלות מודעת, שואפת לכנוס ולהקצות משאבים ותשומות ממשיות, רעיוניות ותודעתיות למימוש רצון או מטרה קודמים.

      דימוי #77

      אמצעי מילולי
      לתיאור אובייקט ממשי, תפישתי, ויזואלי או דמיוני,
      בהשוואתו לאחר, מוכר.

      דימוי בינארי ➕➖,
      או מורכב.

      🖌️🆓 אמנות:
      השלכה ומתיחת דימויים בדויים באופן חופשי,
      בטקסט, צליל או גרפיקה.

      🖋️🔎 רציונליות:
      הֶקשר ישיר סדור, שטרם הופרך,
      לתקשור מציאות לתודעה מבקרת.

      השלכה #78

      שינויים נתפשים בעקבות פעולה:

      1. פעולה
        רעיונית או ממשיות
        של אובייקט גורם,
      2. שינויים ומשמעויות
        לרוב מנטליים
        יתכנו ממשיים,
      3. אובייקטים
        עליהם נעשתה הפעולה
        ונבחנה השפעתה,
      4. סובייקט
        תודעה תופשת, מנסחת ומתייגת.

      המרכיבים ניתנים להאחדה עד לסובייקט הכרחי.

      השלכה הזדהותית #79

      ◀️ פנימה
      אינטרינזית –
      אימוץ והטמעה של סובייקט
      התייחסויות רגשיות או ערכים
      של אובייקט חיצוני.

      אמפתיה, הבניות חברתיות.

      ▶️ החוצה
      אקסטרינזית –
      החלת סובייקט
      על אובייקט חיצוני
      יחוס, ציפייה,
      שייאמץ התייחסות רגשית, ערכים, טעמים,
      של המחיל.

      כמאפיין – הפרעה.

      טביעת תודעה #80

      (הֶקְשֶר לטביעת אצבע)

      סך ההטיות, התניות, העדפות, טעמים, רצונות, כישורים ומיומנויות
      המהווים תווי אישיות יחודית, מאפיינת, תודעה מסוימת.

      מרכיבי טביעת תודעה
      נצברים ונטמעים במהלך חיים, מתמצקים לאישיות נתפשת.
      די בחשיפה לביטויי חלקם כדי להבחין בין פרסונות.

      איום #81

      חיווי תפישתי, רעיוני או פיזיולוגי,
      לגירוי תחושתי, לעתים טרום תמלול,
      מזהה התרחשות עתידית
      שנתפשת שלילית
      להיבטי הישרדות או לרווחת הפרט.

      עוצמת האיום תלויה בתפישת ערך הנזק האפשרי
      והתכנותו.

      פרטים מאופיינים ונבדלים גם בטביעה תודעתית
      לאופן ומידת תגובתם לאיומים שונים.

      פחד #82

      תגובה תפישתית, ייתכן פיזיולוגית,
      לתחושה, לעיתים טרום תמלול,
      של איום על התרחשות עתידית
      עם השלכות שליליות.

      ככל שההשלכות נתפשות כחמורות יותר,
      כן הפחד רב.

      חשש #83

      תצורה מתונה, ‘אינטליגנטית’, של ‘פחד’;
      תיוג איום רעיוני או לא מיידי
      לאחר עיבוד ותמלול.

      אימה #84

      ‘פחד’, של הביוקר.

      תיוג מצב רגשי,
      בתצורת פחד קיצוני,
      ניכר פיזיולוגית – שיתוק או מוחצן,
      כתגובה לאיום מיידי הישרדותי, פיזי,
      או הכרה בהתכנות השפעה שלילית קיצונית על היבטי תפישת נוחות.

      חרדה #85

      מצב ‘אימה’,
      תוצר חשש ממימוש פוטנציאל מלא של נזק אפשרי,
      בהתעלם מסבירות התכנותו.

      חרדת 😱 טיסה ✈️

      💻 פוטנציאל תקלה – מוות 💀,
      🚐 סבירות התכנות תקלה נמוכה יותר מהגעה יבשתית לשדה תעופה ⚠️.

      חרדה כטביעת תודעה

      מנגנון תגובתי מאפיין –
      לרוב, לסובייקט חרד, יותר ממושא חרדה אחד.

      זהירות #86

      הקצאת תשומות הכרתיות, מודעות,
      לטובת נקיטת אמצעים ממזערים עד מונעים
      נזקי השלכות של איומים נתפשים
      על
      🚑 שרידה ושלמות פיזיולוגית,
      😂 תפישת נינוחות רגשית,
      💵 טובין ממשי.

      התגוננות #87

      תגובתיות פיזית או רעיונית,
      אינסטינקטיבית או מודעת,
      בעקבות חשיפה לחיוויים מאיימים
      על
      🚑 שרידה או שלמות פיזיולוגית,
      😂 תפישת נינוחות רגשית,
      💵 טובין ממשי,
      במטרה למנוע או למזער נזקם.

      מודעות #88

      מצב תודעתי,
      נשאף,
      בו הכרה מקצה תשומות לבחינה ובקרה הליכים מנטליים
      בה,
      באופן שמדמה תצפית חיצונית לה,
      כאובייקט.

      “רצח מכדור תועה” #89

      תעתוע מילולי,
      מחאה נגד החזקה לא חוקית של נשק.

      [חוק מוחל על תודעה.
      אין החלת חוק על אובייקט – אין ‘נשק לא חוקי’.
      יש פעולה אנושית לא חוקית – ‘החזקה’ אסורה של…]

      אוקסימורון;
      ‘רצח’ – המתה אנושית בכוונת פגיעה.
      כדור ‘תועה’ מרוקן ‘כוונה’ מהרג – לא ‘רצח’.

      תפישת עולם #90

      ניסוח יחסים
      בין היררכיות ערכים
      רעיוניים,
      שמנחים התנהלות
      בסוגיות פרט־חברה.

      תפישות הוטמעו במהלך חיים, עיקרן בבגרות,
      על מצע מאפייני אימוץ, ערעור ובקרה של פרטים,
      באמצעות דמויות דומיננטיות – סוכני תודעה –
      בסביבת הגידול, הסוציולוגיה, רשויות חינוך, דת ואכיפה.

      חירות #91

      מצב, בעיקרו רעיוני, שמאפשר יכולת לממש רצונות.

      דילמת טיפול במופע חרדה #92

      בחשיפה למופעי אימה עם התכנות נמוכה,
      האם

      😇 העצמה:
      שיתוף פעולה עם חרדה כמהה לאשרור האיום;
      סיוע להרגיע, ספיחת אמפתיה מיידית, זולה,
      אך גם מיצוק לגיטימיות חשש מהלא סביר שיקרה,

      או,

      📊 הפחתה:
      הפרכה רציונלית של לגיטימציית החשש מהתכנות נמוכה שיארע בעתיד?

      פרימיטיביות #93

      החזקה, שימור, הטמעה ויישום
      התנהגויות ותפישות רעיוניות
      ראשוניות, בסיסיות,
      שרירותיות,
      אֱמוניות,
      משמרות מסורת
      וצביון קהילתי,
      מטמיעות וסופחות ערך לטיפול ישיר בסנטימנט רגשי.

      עוינת
      פיתוח וחידושים,
      חתירה לרציונליות,
      בחינה ביקורתית של סבירות נתפשת אוניברסלית.

      ימין – קונסרבטיביות – שמרנות #94

      החלת שימור ערכים מוטמעים

      הטיה ערכית והתנהלותית למימוש תמהיל סנטימנטים
      🛐 אמוניים,
      🏛️ לאומניים,
      👰 משמרי התכנסות הזדהותית.

      כמיהה ל –
      💂‍♂️ היררכיה,
      👮 סמכותנות,
      🧝‍♀️ החלת צביון על מרחב ציבורי,
      ⛪️ קהילתנות,
      📜רהב מלל, סמל וטקס.

      נטייה ל –
      🔨פשטנות רציונלית
      🧙ולמורכבות מיסטית.

      בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

      פרוגרסיביות* #95

      ניתוץ קונסטרוקטים שרירותיים מוטמעים,
      ללא הצעת הבניות חלופיות.

      חתירה להתנהלות רציונלית, סבירה לחיזוי,
      בחינת תפישות מסורתיות,
      ערעור וניתוץ פרדיגמות מקדמיות,
      הסרת מגבלות וחסמים שנובעים מקביעות שרירותיות, אמונות או מסורות מול אלטרנטיבה רציונלית.

      * שימוש שגוי** רווח במונח ‘פרוגרסיביות’.
      טיפול ברגישות תחושות־ערך היא קונסרבטיביות חמלתית.
      [‘בלאק/ג’ו-פייס’, כדוגמא, אינם פרוגרסיביות, אלא הבניות שמרניות.]
      ** אני יחיד שמייחס שימוש שגוי ל’פרוגרסיביות’
      – אבסורדיות ופתטיות לכשעצמה 🤓 –
      משער, שבעתיד יגיעו עצמונית לתפישתי 😀 זו.

      מכניקת מחשבה קונסרבטיבית #96

      התניה, אינסטינקט, נטייה, הטיה,
      רגשית,
      אוטומטית, נטולת בקרה,
      סופחת תשומות אינטלקט וטיעונים (לעתים פסאודו) רציונליים,
      להצדקת תפישה מקדמית, שרירותית, מוטמעת ערכית.

      הוויה קובעת תודעה #97

      תפישת מציאות ‘נכונה’.

      חיוויי מציאות שנתפשים על־ידי חושים,
      מתעבדים בתודעה סינתטית – ללא הטיות מקדמיות.

      התוצר: התייחסות ‘נכונה’.

      השאיפה, החתירה, לכך: תשתית רציונליות.

      הידיעה שאין תפישת מציאות סינתטית, נקייה מהטיה, מהווה ביטוי לרציונליות.

      תודעה קובעת הוויה #98

      לפרט יש רק את תודעתו
      כאמצעי תיווך חיוויי מציאות
      לאחר חישה, טרום פעילות תואמת רצונו.

      חיוויי־מציאות נתפשים חושית, מעובדים בתודעה
      כשיקוף לתפישת מציאות מסוימת,
      שנחווית שונה אצל בעלי תודעה אחרים.
      [בשונה מחיווי נטול תודעה (נניח, מד מרחק, זמן).]

      טיפול בהוויה–תודעה: רציונליות/אי #99

      שאיפה רציונלית:
      לאמן וליימן תודעה, כאמצעי התנהלות במציאות,
      תוך מזעור הטיות מעוותות תפישה,
      במטרה
      לשנות ולהתאים את המציאות במידת האפשר והיכולת לקידום רצון בעל התודעה.

      טיפול ישיר בתודעה במקום במציאות – חיווי פסיכיות.
      אי־רציונליות.

      תודעה, הנדוס #100

      השפעה מניפולטיבית על תפישה

      ניסיון של בעל עניין להשפיע על בעל תודעה שיתפוש חלקי מציאות באופן שמקדם את רצונו, מהווה היבט של מציאות.

      שיח עמדות – ניסיון לתווך תפישת מציאות סובייקטיבית.

      תיווך תפישת מציאות מכוון, אינטנסיבי, להשגת רבותא ממשית, רעיונית – מניפולציה, הנדוס תודעתי.

       

      דיסוננס קוגניטיבי #101

      התמודדות תודעה עם ערכים סותרים ביחס לסוגיה מסוימת.

      הקוהרנטיות ההתנהלות נפגעת,
      עד להתעלמות או ליישוב הקונפליקט,
      באמצעות דירוג ערכי התפישות הסותרות והכרעה בסדר העדיפויות.

      מיומנות איתור דיסוננס מודגמת בעיקר על חיוויי תודעה זרה, פחות על שלי 😀.

      פוליטיקה #102

      פוליטיקה פרט חברה ריבון סובייקט
      פוליטיקה פרט חברה ריבון סובייקט

      סוגיות במרחב פרט – חברה – ריבון.

      סינתטית, רעיונית
      מכלול הנושאים
      התחומים בין שלושה קודקודי משולש.

      מעשית, ממשית
      מכלול הנושאים מנקודת מבט סובייקטיבית
      מרחפים בפירמידה בת ארבעה קודקודים.
      הרביעי – השקפות, תפישות הטיות, הסובייקט הבוחן.

      לאומנות, צורך אנושי? #103

      לא

      לאומנות

      תחושת גאווה על שיוך אתני
      [לאומיות: אתניות בירוקרטית, ללא ערכיות] –
      תשוקה למימוש סנטימנט הזדהות מוטמע.

      סנטימנט אינו צורך קיומי, שכן
      בעוררות תשוקה למימוש סנטימנט
      חתירה לרציונליות בוחנת, מבקרת ומרסנת לעתים מימושי יצרים והתניות.

      זהירות #104

      מוכנות
      ➖ להגביל מימוש רצון,
      ➕ להקצות משאבים,

      במטרה
      ➖ להקטין סיכון ערכו של טובין נתפש,
      ➕ להגביר תחושת ביטחון.

      הכרעה דמוקרטית #105

      שיטת טיפול בסוגיה
      של צֶבֶר פרטים מובחן,
      בה בהכרעה על סוגיה מובחנת נידונה
      תיענה ב ‘בעד’, ‘נגד’, ‘נמנע’,
      לכל משתתף יחד קול אחד,
      בכוונה מקדמית לשקף את תמהיל עמדת רוב המשתתפים.

      ריבוי תצורות ממשל דמוקרטי #106

      על עקרון דמוקרטי – קול אחד לכל משתתף בהצבעה –
      מונחים ארכיטיפים, שיטות ופרשנויות ליישום תצורות ממשל שונות.

      עיקרן – פרשנות יישומית למורכבות יחסי הכוחות בין אזרח לממשל.

      ביטוי למורכבות –
      אין שתי מדינות עם יישום ממשל דמוקרטי זהה.

      דמוקטיה שלטון הרוב, ממשל העם #107

      שלטון הרוב

      עממי, קונסרבטיבי:
      מעצים את זכויות וצביון הרוב
      ואת הסמכות המשטרית באמצעות מנהיג סמכותן, נערץ, לטווח ארוך.

      ממשל העם

      פרוגרסיבי:
      מקדם את זכויות הפרט והמיעוטים,
      מבקר תדיר את המשטר הזמני וליקוייו בריבוי היבטיו.

      דמוקרטיה ישירה | ייצוגית #108

      ישירה

      הצבעת משתתפים בכל נושא.

      ייצוג הרוב, לא יעילה, נתונה לסנטימנט בורים.
      אינטואיטיבית, כעת אפשרית טכנולוגית.

      ייצוגית

      בחירת נציגים מכריעים.

      מאפשרת חריגת נציגים מכוונת מצביעיהם.
      מורכבת, מופשטת, בחיכוך מתמיד.
      מיושמת ברוב הדמוקרטיות המערביות.

      דמוקרטיה יצוגית רובית | יחסית #109

      רובית

      בהצבעה מתמנה רק הזוכה ברוב.
      פשוטה, מעצימה רוב, חותרת הכרעה ומשילות.
      מקור בריטי, מיעוט מפלגות.

      יחסית

      מינוי יחסי למספר מושבי הנציגים.
      מסורבלת, מייצגת מיעוטים, נתונה למניפולציות ולמיקוח מעבר לייצוג האלקטורט.
      קואליציית מפלגות.

      מנהיג ממונה, מייצג #110

      מייצג

      את תמהיל הערכים והעמדות של מצביעיו.

      ממונה סמכותן

      על־ידי אלקטורט שסומך עליו שיפעל ‘נכון’ גם אם נוגד עמדה מקדמית.
      ימין: הבנה שמחויבות לאידאה, לצביון, למחווה, יתקפלו מפני סבירות או סמכות.
      בגין–סיני, שרון–התנתקות, גנץ–נתניהו, בנט–הקמת ממשלה.

      דמוקרטיה מתגוננת #111

      אוקסימורון.

      החלה על דמוקרטיה הגבלות חופש ואיסורים אנטי־דמוקרטיים, כדי לשמר את שלטון ותפישות המשיתים.

      על־פי רוב, יוזמת ימין מגייס רציונל
      להישמר מפני אימת פרוגרסיה
      או,
      להתגונן מאיומי אלימות קונסרבטיבית רדיקלית, עוד פחות דמוקרטית.

      שיטת ממשל דמוקרטי מושלמת #112

      לא ייתכן יישום מושלם

      שיטת ממשל דמוקרטי היא תמהיל תפישות של מוקדי כוח ועניין בעת כינונה.

      אין פרקטיקה מושלמת לתצורה שלטונית כלשהי,
      ואין שתי מדינות עם שיטה דמוקרטית זהה.

      כמיהה לשיטה מושלמת מעידה על השואף,
      שדומה לכמיהה לפופוליזם אישי סמכותני, לא דמוקרטי.

      שיטת ממשל מושלמת #113

      הבנה שאין

      ממשל – יישום ריאלי של רעיון מופשט.
      לא יתכן סנכרון מלא ומוסכם בין המשתתפים, בוחני השיטות והמתפעלים אותן;
      האזרחים בעלי הטיות, עניין, ערכים ופרשנויות שונות ומשתנות.

      הכמהים לשיטה מושלמת
      מוטים לערכיהם האישיים
      לדת,
      או למונרכיה סמכותנית
      ואינם שוחרי דמוקרטיה.

      דמוקרטיה, שיטת ממשל נשאפת #114

      הכרה שאין שיטה עדיפה

      מערך אנשים, חוקים, ומוסדות המאפשרים תשתית סדר יציבה,
      תוך בקרה, עדכון, חיפוש ותיקון תקלות ועיוותים,
      באופן שמבטא את תמהיל התפישות, הרצונות והערכים המוסכמים על רוב המשתתפים
      כמקדם אותם אישית יותר משיטות משטר חלופיות.

      סדר חברתי #115

      שיטת התנהלות
      של צבר פרטים מובחן
      המוותרים
      בהסכמה, אדישות, חוסר מודעות, כפייה,
      על היבטי חירות
      כדי ליצור תחושת שפע וביטחון משותפת.

      בסדר חברתי,
      פרטים בעלי עניין, רצון ומשאבים שונים,
      תופשים את תמורת ויתורם
      כמקדמת את תמהיל רצונם,
      שווה יותר ונעלה על הוויתור.

      ליבת ימין #116

      ספיחת ערך
      אישי,
      למפרע,
      מהקרבת רצון, היבט חופש, טובין, מהחלת מגבלה ממשית,
      בהווה
      של נוהג רוטיני שהוטמע בעבר,
      משרת ייחול מופשט ש(לא) יתממש בעתיד.

      מוכנות להקצאת משאבים להגן על האידאה, להחיל צביון על הסביבה, גם אם פרטים אחרים אינם שותפים לסנטימנט.

      סנטימנט להחלת מגבלה ממשית בהווה:
      טקס, סמל–דגל, תפילה צום איסור וקדושה, לבוש והטלת מום מבחין, מדינה–דת–לאום כערך מיסטי־גורלי, מקנה/מונע זכויות.

      סנטימנט שהוטמע בעבר,
      מייחל למימוש האידאה בעתיד:
      אמונה, לאום, מדינה, גן־עדן, אלוהים.

      המחיר במזומן, בהווה:
      סבירות, רצון, חופש, נוחות, שיוויון ומשאבים.

      אידאה ימנית #116a

      הקרבה למען רעיון

      ספיחת תחושת ערך
      אישית,
      למפרע,
      מהקרבת טובין, החלת מגבלות על חופש הפרט בהווה,
      של ציווי, סנטימנט, ערך, רוטינה, שהוטמעו בעבר
      משרתים רעיון מופשט ש(לא) יתכן בעתיד.

      מוכנות להקצות משאבי־כלל להגנה ולהחלה של יישומי ליבה על ציבור
      גם אם פרטים אחרים אינם שותפים לתפישה.

      שימור מסורת, טקס #117

      שחזור והטמעת פעולה,
      בתאריך או במאורעות קבועים,
      למטרה שונה מתכליתה הראשונית,
      כדי להתמיר מהות ממשית לסמל מופשט,
      לצורכי תחושת העצמה אישית פרטית וליכוד קהילתי רעיוני.

      ככל שיישום המעש המסורתי אבסטרקטי, מופרך, מהווה מטרה לעצמה, מוחצן צביונית, מונע טובין, צורך משאבים, חופש וסיגוף רבים יותר,
      כן יתפש כנעלה יותר בקהילת המשמרים.

      פרדוקס רציונלי #118

      ההבנה
      שחתירה מתמדת למציאת קשרי סיבה־תוצאה
      שעשויים להיתפש גם על־ידי תודעה זרה,
      היא תנאי הכרחי ולא מספיק לרציונליות,
      שקול בחשיבותו ודר בכפיפה אחת ובחיכוך
      עם מקרים שיחסי סיבה–תוצאה לא נמצאו כי
      ⛔️ או שאינם,
      ❌ או שאין תנאים מקדמיים הכרחיים למצוא אותם.

      יחוס ערך לאתניות #119

      עיסוק ערכי בהשתייכות אתנית

      ⬇️ מתוך שאיפה לספיחת כבוד, הבנה, חמלה, הגנה מהגחכה,
      ⬆️ או (כאילו) מתחושת עליונות אישית, או מהנחתת אחר, מעצם השתייכות מולדת לקבלת או מניעת זכויות,

      מעידה אותנטית
      על תחושת ערך אישית נחותה,
      זקוקה ליניקת ערך חיצונית שרירותית
      לחמיסת הטבה פרקטית.

      האם יש חוויה אנושית ללא תמלול? #120

      לא.

      לא אוהבים שלטון #121

      ודיאטה;

      הסכמה להגביל חופש,
      מכורח – האלטרנטיבות גרועות יותר,
      כדי להמעיט ולעכב ישום גחמות ויצרים
      שמדרדרים ומעצימים נזקי חיים ובריאות,
      בלתי נמנעים,
      באין, או בשלטון ודיאטה בולימיים.

      שאיפה:
      בקרת סבירות שלטון ודיאטה,
      כמשרתי רווחת הפרט,
      לא שלטון ותיאבון מזונו.

      תרבות #122

      בהרחבה כוללת (בהכללה מרחיבה

      smile

      ):
      כל פעילות אנושית חורגת מפרקטיקה קיומית.

      תרבות #123

      היבט עשייה אנושית.

      סטנדרטים של ערכים אסתטיים.

      תרבות, עוצמה #124

      כשצבר פרטים בעלי מאפייני תרבות מובחנים
      מתחכך בפרטים עם צבר מאפיינים אחר,
      כשמובחן במובהק
      כיוון הפיעפוע – אימוץ ערכים וסטנדרטים התנהגותיים,
      או דומיננטיות ערכים מאפיינים בתרבות שנוצרה בסינתזה – אופי התמהיל המתקבל,
      מחווה על עוצמת תרבות ביחס לאחרת.

      תרבות גבוהה #125

      אחיזה בסטנדרטים אסתטיים
      בדיסציפלינה תרבותית מובחנת,
      שרכישתם מחייבת הקצאת משאבי אינטלקט
      לצבירת ידע, מיומנות טיפול במורכבות והתייחסות להקשרים,
      מעל לסף כניסה רעיוני, יחסי, סובייקטיבי.

      אם רכישת הסטנדרטים מחייבת רק ניסיון או משאבי כלכלה – טעם תרבותי נמוך.

      גן עדן | גיהנום #126

      לא בנמצא.

      חתירה לפתרונות רעיוניים מוחלטים
      – יוצרי טוב, מונעי רע, אבסולוטיים –
      מעידה על פוטנציאל סיכון של האידאליסט החותר;

      פועל ממצע של
      ♠ מכניקה תפישתית מצמצמת מורכבויות,
      ♣ החצנת מוטיבציה מצוקתית,
      ♥ פוטנציאל אלימות,
      ♦מניפולציה מסתלבטת על חולשת הקהל.

      עמדה, גיבוש #127

      (כל) עמדה ב(כל) נושא מתגבשת באמצעות גירוי של סנטימנט שהוטמע מקדמית.

      על הסנטימנט מופעלת בקרת רציונל;
      🔴 האם לממש את הסנטימנט?
      🟢 התאמת היבטי המימוש למציאות מקומית, ברירת אמצעים והקצאה אנרגטית לסיפוקו האופטימלי,
      בהתאם להתניות בעליו.

      עמדה חדשה מעדכנת וממצקת סנטימנט מוטמע.

      אינסטינקט #128

      תגובה לא נשלטת, מדלגת על עיבוד רציונלי,
      לגירוי נקלט,
      באמצעות לפחות חוש אחד.

      הגירוי מזוהה, מוטמע ומתויג מקדמית כ’שלילי’ להיבטי קיום.

      ככל שתודעה מפותחת יותר, כן רבים
      🟥 האיומים,
      🟧 דרכי הטיפול בהם,
      🟨 האבחנה בעוצמתם,
      🟩 על מגוון היבטי חיים.

      סנטימנט #129

      הטיית רצון
      מהותה הוטמעה בינקות,
      מתעדכנת תדיר בשוליה, בהתאם לסביבה וניסיון חיים נצבר.

      בחשיפה לגירוי מעורר סנטימנטים
      מופעל רציונל מבקר:
      ⛔️ מונע מימוש סנטימנט, או
      ⚖️ מתעדף סנטימנטים סותרים
      ✅ מקצה משאבים ואנרגיה למימוש הסנטימנט.

      סיפוק סנטימנט = הנאת חיים,
      דחייתו = תסכול.

      אינסטינקט | סנטימנט #130

      הבחנה

      יסודות התנהגות של בעלי תודעה מוכוונים על ידי שני ערוצים עיקריים:

      תגובתיים עצמונית

      		 השרדותיים מיידיים פיזיולוגיים שלילה
      אבחנה

      רצוניים

      		 מבוקרים מתמשכים מנטליים מוכתבי טעמים גורמי הנאה

      בין אינסטינקט לסנטימנט מקננת התניה תודעתית אישית.

      אינסטינקט מושא השוואה סנטימנט
      באיום, מניעת שלילה, סכנה טיפול ברווחה, קידום חיובי, סיפוק הנאה.
      פיזיולוגי–ממשי; יתכנו היבטים משניים מנטליים ממשות מנטלי–רעיוני; יתכנו היבטים משניים פיזיולוגים וטעמים.
      מיידית תגובתיות מימוש מתמשך על ציר זמן.
      פרטים חולקים אינסטינקטים משותפים שונות פרסונלית סט סנטימנטים של אינדיבידואל שונה מצבר התניות של אחר: במכלול הסנטימנטים, בטריגרים המפעילים אותם, במדרג העדיפות ביניהם, בבקרה עליהם, בהקצאה האנרגטית למימושם, בעוצמת ואפיקי ההנאה ממימושם ובתסכול מניעתם.
      מארג סנטימנטים הוא טביעת אצבע תודעתית אנושית. מובחנת יותר מטביעת אצבע, ומסובכת הרבה יותר לאבחון.
      כשמידע נקלט על ידי חושים ומקודד פיזיולוגית כמאיים, מופעלת המערכת הסימפתטית (כנראה, אני יודע? wink) לתגובה מיידית, כונסת תשומות פיזיולוגיות לטובת שרידה טריגר מידע נקלט על ידי חושים, מעובד רציונלית, מופעל הליך match-up לסנטימנטים רלוונטיים ממכלול שמתאים לסיטואציה. אז נעשה הליך תעדוף בין סנטימנטים סותרים לטובת נקיטת התייחסות ופעולה או מניעה.
      מנגנון ביולוגי אורגני התפתחות התפתחות הכרתית מושפעת מאינטלקט והשפעות סביבתיות של חינוך, תרבות, התבגרות, השפעת דמויות דומיננטיות מעצבות – גורמות לאימוץ ערכים והטמעת התנהגויות.
      עצמוני רפלקסיבי, קשה עד בלתי אפשרי לנטרול, להעצמה או למיתון, ואם כן – בשוליים. [אינסטינקט אינו נתון לכוונון והשפעה משמעותיים; באימון ניתן, אולי, להשהות תגובה במטרה להעביר בקרה רציונלית, כבסנטימנט.] כיוונון סנטימנט לא ניתן להסרה. ניתן לקבל החלטה להימנע מיישומו. [ייתכן שסנטימנט שהחליד – שלא נעשה בו שימוש יינגף לעומת סנטימנטים סותרים חזקים יותר.]
      אין. מנגנון השרדות פיזיולוגי קודם לעיבוד הכרתי בקרה רציונלית
      pre פעולה
      		 לפני הליך בקרה, ישנו צומת החלטה רציונלי, האם להפעיל מימוש סנטימנט – כן/לא. אם הופעל – תיעדוף ביחס לסנטימנטים אחרים וסותרים, ואז כינוס משאבים והקצאה אנרגטית למימוש הסנטימנט.
      אורגניזם עוסק בהישרדות ישירה, אין הקצאת משאבים להערכת פעולה שננקטה בקרה רציונלית
      במהלך פעולה
      		 במהלך האירוע בקרה מתמדת על ניהול משאבים למימוש הסנטימנט, וכן לאור חיוויים רגשיים של האם ‘נעים’ ונכון, או לא נכון, הערכה על מימוש הסנטימנט.
      לאחר הפעלת אינסטינקט ישנה – בקרה האם התגובה הייתה מתואמת לאיום. [יתכן, אולי, שהמערכת מעדכנת את עצמה לאור צבירת ניסיון; מטמיעה את האינסטינקט או עורכת את התגובתיות לגירוי.] בקרה רציונלית
      post פעולה
      		 לפני הפעלת יישום סנטימנט; האם להפעיל? אם כן, כינוס משאבים והקצאה אנרגטית למימוש.
      הישרדות, מזעור נזקים פוטנציאליים תוצר בהצלחה תחושת הנאה.
      ביטויים פיזיולגיים ניתנים להבחנה על ידי בעלי תודעה לא קשורים, וכן על ידי אינסטרומנטים מודדים, מכניים, נטולי תודעה התכנות המודל המוצע קונסטרוקט; הצעה, הסבר תאורטי רעיוני, ללא בחינה אממפירית ויכולת אישוש, בבחינת ‘הסבר לא בלתי נכון’.
      נזק פיזיולוגי תוצר בכשל תסכול מנטלי.
      מעגל משני של אינסטינקט התניה מימוש רצון טרם בקרה רציונלית.
      יישום עוקף הליך רציונליות, לרוב יש הערכה רציונלית של אירוע, בדיעבד רציונליות הטמעת הטיות וטעמים הינם תהליכים הכרתיים מורכבים. מימוש סנטימנט מחייב היערכות רציונלית למימושו.
      יחוס רווח של רציונליות לאימוץ, טיפוח ויישום סנטימנט.
      טעות נפוצה! מערך סנטימנטים וטעמים, התיעדוף ביניהם מתפתח עם ולצד הרציונל. הרציונל מבקר את הפעלת הסנטימנט, את תיעדוף הסנטימנטים הסותרים, הקצאת משאבים ואנרגיה למימושו.
      סוגיות במרחב פרט–חברה–ריבון, להלן ‘פוליטיקה’, הינן סנטימנט. יישומן מצריך משאבים רציונליים.
      מתגובות לאיום השרדותי התפתחו תגובות אוטונומיות שאינן השרדותיות, שמדלגות על עיבוד רציונלי. אבולוציה
      עד עתה      		 פיתוח ריבוי סנטימנטים כחורצי עמדה, בדילוג או בהפחתה של בקרה רציונלית – עצם היות הסנטימנט, הוא העמדה, זיהוי אותנטיות הסנטימנט, הסינתטיות שלא טומאה בבקרה רציונלית היא, לעיתים, צידוק כשלעצמו לתחזוק עמדה ולתקפותה.
      שינויים הוויים פתחו אינסטינקטים, חידדו וניוונו אינסטינקטים, עדכנו והתאימו מנגנונים אבולוציוניים שפותחו בעידני עבר להווה עכשווי, ויובילו להווה עתידי. אבולוציה
      מעתה      		 הליך כפול בשני מישורים: ♠ תודעה פרטית מתפתחת אינדיבידואלית, על מצע מקביל של: ♣ ריבוי תודעות משפיעות אחת על אחרת שיוצרת מכלול רכיבים רציונליים יותר. שני רבדים אלה מקדמים התפתחות מודעות חותרת בקרה רציונלית על סנטימנט, תיעדוף והקצאה אנרגטית למימושו.

      למה?

      אני כורך את מושגי ה’אינסטינקט’ וה’סנטימנט’ יחד, כתוצרי התנהגות אנושית מול גירוי חיצוני.
      אין התנהגות כשלעצמה, נטולת גירוי מקדים.

      להבנתי, אינסטינקט וסנטימנט, כשביניהן ההתניה מכילים את מכלול ההתנהגות האנושית.

      מה עושים עם זה?

      לא כלום מיידית. מבינים שכך, בוחנים אולי אחרת. מבחינים ביניהם, מודעים לתהליך ואז (אולי) מגדילים את הסיכוי להגשים רצונות, ולהפחית פעולות בלתי נשלטות שמבזבזות משאבים מתכלים על מה שלא הושג.

      התנהגות (אנושית) #131

      אינסטינקט–סנטימנט–התניה–רציונל

      תוצרים רעיוניים וממשיים
      מממשים התניות של
      אינסטינקטים וסנטימנטים
      מבוקרים רציונלית מול גירויים פנימיים וחיצוניים.

      התניה #132

      תוצר התנהגותי
      של פיתוח תודעה
      תשתיתי, ראשוני, טרום בקרה רציונלית,
      של תגובה – ‘אז’
      לגירוי מקדים – ‘אם’.

      תגובה
      ♠ לאינסטינקט הישרדותי, מיידי,
      ♣ לסנטימנט מקדם הנאה, על ציר זמן.

      מערך התניות אישי מתפתח מתייצב, נקרש,
      לעיתים מבוקר ומרוסן,
      מהווה ‘טביעת אצבע‘ תודעתית.

      מימוש סנטימנט #133

      הזדהות קהילתית, אתנית, עם קבוצת ספורט,
      מהווה ביטוי לסנטימנט התכנסות הזדהותית,
      תוצר הטמעה חברתית.

      מיצוק והטיה לסנטימנט אינם נשענים על רציונל.

      מימוש סנטימנט מסב הנאה, אך נתון לבקרה רציונלית:
      מצריך תיעדוף וייחוס ערך יחסי לסנטימנטים אלטרנטיביים,
      אינו אינסטינקט קיומי בלתי נמנע.

      איכות #134

      הערכת הבוחן,
      באיזו מידה
      מושא הבחינה
      תואם את הציפיה ממנו,
      בעת הבחינה.

      תאימות גבוהה תניב תיוג ‘איכות’.

      התמכרות #135

      צריכה – הנאה ⇐ מחסור – איום קיומי

      תהליך שינוי לא רצוי
      ממצב צריכה רעיונית או פיזית של פעולה או חומרים המספקים ערך או הנאה,
      למצב צריכה קבוע או מתעצם.

      מחסור בצריכת הגורם שאליו מכורים מערער איזון נפשי או פיזי, מחלץ התנהגות מצוקתית המדמה איום קיומי עד להספקתו.

      הספקה מטמיעה ומעצימה את ההתמכרות.

      גמילה #136

      המנעות מהנאה שהותמרה לצורך

      תהליך מצמצם עד מפסיק צריכה של פעולות או חומרים
      שבתחילת צריכתם הסבו הנאה,
      בהמשך הועלו לרמת התמכרות – מחסור בהם משפיע על איזון פיזי או רגשי.

      תהליך הגמילה סופח משאבי השרדות שחורגים מסיפוק הנאה.

      מטרת הגמילה – לחזור לצריכה מבוקרת ונשלטת עד כלל לא.

      פרובינציאליות #137

      תיוג התנהלות
      במרחב מדיני או תרבותי משני, חיצוני או מרוחק, גאוגרפית או רעיונית,
      השונה מהנהוג במרחב הדומיננטי.

      הקצנת פרובינציאליות

      ציפיית אנשים ממרחב שונה, שיכירו בהתנהלויותיהם הקרתניות כתרבות הדומיננטית.

      מסורת #138

      צבר פעולות אנושי,
      לרוב מהנה את משתתפיו,
      קבוע, מבוצע כרוטינה אחודה,
      נטול הכרח או תועלת שלעצמה,
      הקשרו תפישתי, טקסי,
      הטריגר – אירוע או מועד ידוע.

      מהותו סמלית,
      תועלתו העצמת תפישת ערך למשתתפים
      ותכליתו ליכוד קהילתי.

      בקרה רציונלית מפרקת קונסטרוקטים,
      מנתצת מסורות,
      מחליפה אותן בהנאות מוכוונות תועלתית יעודית.

      פרובינציאליות אינטלקטואלית, תפישתית #139

      ציפייה של בעל עמדה
      שנסמכת על סנטימנט או רגש – סובייקטיבית,
      או על נורמות קהילתיות – התכנסות הזדהותית
      ואינה נסמכת על סבירות – לא נסמכת על פרמטרים אובייקטיבים,
      תאומץ על ידי אחרים, בשל היותה ‘ערכית’ לטעמו, או ‘מקובלת’ על קהילתו של הפרובינציאל האינטלקטואלי.

      רצון | סנטימנט #140

      רצון

      מוכנות תודעתית להקצות משאבים למימוש גירוי.
      מבוקר רציונלית, מתומלל, ישיר, משתנה, מופעל למימוש קונקרטי לסיפוק זמני.

      סנטימנט

      העדפה התנייתית מוטמעת למימוש ערכים רעיוניים.
      מוטמע, יציב, אמורפי לא מתומלל, מנחה בחירת/ מניעת פעולות להשגת סיפוקים רגשיים ארוכי טווח.

      רצון, סנטימנט, אינם צורך #141

      העלאת מימושי רצונות, סנטימנטים, לרמת ‘צורך’, מוסבר לעיתים כאינסטינקט בלתי נשלט המתעלם מבקרה רציונלית.

      טעות.

      ♠ אי־מימוש ‘צורך‘ מונע חיים.
      ♣ אי־מימוש ‘רצון’, ‘סנטימנט’, גם אם הועלו ורבלית לרמת ‘צורך’, מפחית תחושות סיפוק, איכות ושמחת חיים.

      גורל #142

      יעד מיסטי, מיוחס על ידי בעלי תודעה אמונית לרצון כוח עליון מארגן, באמצעות מכלול אירועי מציאות מקדימים ובלתי נמנעים.

      תפישת ‘גורל’ מוחל על ידי כוח עליון מהווה תשתית אמוניות דתית (ולאומנות מדינית).

      במניפולציות תודעתיות, דתות מטיפות למאמינים במצוקה פרוטוקול הנחיות, שמבטיח להיטיב איתם מול אימת גורל עלום. סט קמעות, זבחים קורבנות, טקסים, לחשים, נדרים, תפילות, צומות, תעניות ואיסורים אמור לרצות כוחות עליונים עלומים, המזמנים עליהם, לאמונתם, אירועים ‘גורל’יים.

      רציונליות שוללת כוחות עליונים, סדר ידוע מוכתב, אינה מכירה בהתכנות מושג גורל ובזה למיישמי פרקטיקות מיסטיות מרצות.

      מטרה #143

      מהות מתומללת להשגה.

      כדי להשיג מטרה מנוסחת יתוכננו ויינקטו פעולות מאפשרות, יגויסו משאבים מספקים ותשומות תואמות, רעיוניים וממשיים.

      יעד #144

      תכלית להשגה, ניתנת לכימות, למדידה או לציון גאוגרפי.

      בשל מובחנות זו, לעיתים, הגעה ל’יעד’ מחווה על התקדמות נשאפת לעבר ‘מטרה‘ רחוקה, גדולה, או ערטילאית יותר מיעד מקדמי קונקרטי.

      יעוד #145

      ביטוי לתפישה בה גורם שמיוחס לו עוצמה מיסטית מטיל על פרט תפקיד שמתגמל ערך נשגב.

      טעינת ממדי גורל, מיסטיקה, העצמה, על ידי הסביבה או פרט על עצמו, לעיסוק משמעותי.

      ‘יעוד’ – תיוג כחיווי של שביעות רצון יתירה מכינוס כישורים ומשאבים לקידום מטרה נעלה,
      או, הכרה מנחמת שעיסוק נבחר לא מתגמל דיו?

      במקור – רציונל להנחייה דתית נשגבת להקצות בכורים, לוויים, כהנים (והמקבילות בדתות אחרות) לשמש את האל ולא בפרקטיקה גנרית מתבקשת.

      קארמה #146

      מציאות סדורה, תגובתית מיסטית

      אמונה מיסטית שהמציאות היא מארג סדרים תגובתית להתנהגות פרטים.

      פעולות אדם קשורות מטפיזית זו לזו ולמציאות אופפת.
      המעשים מצטרפים כחרוזים על חוט משותף מיסטי, מוביל לתגובות ערכיות – חיוביות או שליליות, על פי תוכנית עלומה של סדר ערטילאי מקדמי, מטעם כוח עליון מארגן.
      על פי סדר זה המציאות מנהלת זיכרון חשבון ערכי בהתאם להתנהלותו של פרט ותארגן מאורעות בחייו כתגובה חיובית או שלילית להתנהלותו.

      קארמה היא ביטוי לתפישה אמונית – לא ניתנת להוכחה או הפרכה – רווחת בדתות הודיות נטולות אל.

      גורל | קארמה #147

      עתיד אדם נקבע על ידי מעשיו או מראש |
      מציאות תגובתית מיסטית למעשים

      גורל אלוהי
      אחרית האדם נקבעת על פי מעשיו או שנקבעה מראש (פרה-דסטינציה בלתי נמנעת), עצמים וחיות מהווים אינסטרומנטים סבילים, הסדר האלוהי מואנש ונתון (על פי גרסאות זרמי דתות מסויימות) למשא ומתן ולריצוי זעם האל גם לאחר מעשים.

      קארמה
      מעשי אדם משליכים בקשר מטפיזי על המציאות, כשמרכיבי הסדר במציאות מתחשבנים ומגיבים אקטיבית לערכיות מעשיו.

      נדר #148

      משא ומתן חד־צדדי מול מציאות ומול כוח עליון מארגן, שאם הבקשה תתממש הנודר ינקוט בפעולה פוגענית ממשית בעצמו כתגמול למיסטיקה שאיפשרה.

      מבטא
      ♠ ריגוש, מצוקה,
      ♣ סנטימנט אמוני בכוח עליון מארגן שקשוב לנודר
      ♥ וחתירה לשליטה ושינוי מציאות באמצעים מיסטיים, אי־רציונליים.

      נאחס #149

      יחוס
      לאמירה, בדרך כלל אופטימית, או למעשה סמלי,
      במרחב פרטי,
      השפעה שלילית
      על מציאות חיצונית זרה.

      היבט תרבותי עממי, רווח בספורט, מבטא סנטימנט אמוני אי־רציונלי, חותר שליטה על היבטי מציאות.

      למְתָפְעֶלים נאחס נראה שהם מגניבים, בעניינים – מתקשרים חיננית עם סביבה אוהדת (ת’טפשות).

      ימין, שאיפה #150

      החלה סמכותנית של סממני קהילה אמונית–לאומנית על מרחב ציבורי.

      הצדקה

      ♠ רעיונית: ערכים שמרניים מקדמיים,
      ♣ בטחונית: התגוננות מאיום דמוני,
      ♥ כריזמת מנהיג נערץ.

      מעשה

      ♠ הרחבת זכויות רוב,
      ♣ הצרת זכויות הפרט,
      ♥ פגיעה בשיוויון,
      ♦ אפליית מיעוטים.

      בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

      ימין, שיטה #151

      גירוי בעלי סנטימנט אמוני לאומני, חשים קורבנות, מודרות ערכית ותרבותית, צמאי כבוד והכרה,
      להזדהות עם סמכותנות מנהיגותית
      מבטיחה גנעדן
      שלא מתממש בגלל דמון מאיים.

      ♠ מסרים פשוטים,
      ♣ כונסים הזדהות רגשית,
      ♥ מניפולציות על האמת, מחוייבות לאינטרס,

      בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

      חתירה לשיוויון חברתי #152

      רצון לשיוויון שלא יושג

      פרטים בחברה שואפת קידמה,
      מסכימים כאינטרס משותף להם,
      לחתור לשיוויון זכויות לכול
      בידיעה, שאין ולא יתכן מצב שיוויון מוחלט.

      שיוויון אינו הטבה אם הוא
      ♠ חמלה לחלש – פטרונות משמרת היררכיה סמכותנית,
      ♣ אהבה לקרוב – אינטרסנטיות מענגת.

      [את ילדינו אנחנו אוהבים ללא השוואת זכויות וסמכויות.]

      אינסטינקטים, דינמיקת שינוי #153

      אינסטינקטים, ככלים השרדותיים, מתפתחים עם התבגרות אורגניזם, בהתאמה ליכולות פיזיולוגיות וקוגניטיביות.

      האפקטיביות, איכות התגובתיות – מהירותם, אבחון ומידת ההתאמה שלהם לחיוויי מציאות דועכת עם בלות, עד לרמת אי־רלוונטיות או אף מסבה נזק לייצר הקיום המפעם.

      סנטימנט, דינמיקת שינוי #154

      סנטימנטים מוטמעים מינקות יתעצמו או יתפוגגו בהתאם

      ♠ לבחינה רציונלית: האם שירתו חיובית או שלילית את בעליהם?
      ♣ על מצע מכריע של עוצמת חיוויים רגשיים נצברים, חיוביים או שליליים, שסיפקו או מנעו במימושם, או בחדלונם.

      אלגוריתם לא בר פיצוח רציונלי.

      הסבר רציונלי ליישום סנטימנט #155

      יישום סנטימנטים שנתפשים על ידי בעליהם
      ♠ כמשרתים את טובתם,
      ♣ כמספקים רגשית,
      מוסבר באופן טבעי ורווח בטיעונים רציונליים.

      תקלה.

      תוצר תמימות או מניפולטיביות:
      ניתן לממש סנטימנטים מקדימים באמצעים רציונליים,
      לא מצדיקים יישום סנטימנט באמצעות רציונליות מאוחרת.

      ניפוק הסברים, הצדקות, למה מאחרים או לא, למה מבזבזים או חוסכים, ובעצם זהו סנטימנט מקדמי שעליו מולחם הסבר, או מודבק רציונל, אחרי היותו.

      פתאום #156

      תיוג של יחידת זמן רעיונית, תחומה בין עבר לעתיד ללא משך מדיד,
      בה אורגניזם בורר תגובה לגירוי בלתי צפוי שנקלט באחת, על ידי חוש(ים):
      האם להפעיל אינסטינקט השרדותי או ליישם סנטימנט מבוקר.

      הפתעה #157

      תיוג אירוע פתאומי בו תודעה נחשפת באחת, לחיוויים שלא צפתה ולא הייתה מוכנה להם.

      מיידית לאחר ‘הפתעה’, תודעה כונסת משאבי עיבוד להבנת היבטים, להערכת משמעויות, לגזירת תגובות ולהקצאת משאבי תפעול.

      לרוב, ‘הפתעה’ מיוחסת להתנהגות מיישמת סנטימנט, לא לתגובה אינסטינקטיבית השרדותית.

      אינסטינקט | דחף #158

      השרדות | התנהגות

      אינסטינקט
      ל’אינסטינקט’ מיוחסים פעולות נוירולוגיות, פיזיולוגיות, לשרידה.

      דחף
      ‘דחף’ מיוחס בעיקר, לתגובה מנטלית, מממשת סנטימנט התנהגותי.

      גחמה (– קפריזה) #159

      תיוג ביקורתי
      על התניה התנהגותית פתאומית, מספקת סנטימנט, לא אינסטינקט,
      שבבחינתם לאחור תוצריה נתפשים שלילית.

      דחף כמניע פעולה, נחשב
      ♠ לנחות מהליך נשאף – סָדור, רציונלי, שנתפש כאיכותי וראוי, שהיה מניב תועלת או ערך חיובי לו כן היה ננקט,
      ♣ לביטוי אישיותי אותנטי.

      איפוק #160

      ריסון דחף לסיפוק סנטימנט

      מלווה בתחושת אי־נעימות.

      ריסון דחף הוא תוצר של
      ♠ אינסטינקט – הכרעה לא מתומללת, שיישום הדחף יפגע בסיפוק סנטימנט גבוה יותר היררכית,
      ♣ רציונל – מניעה של סיפוק סנטימנט בעקבות הערכה של השלכות לא רצויות,
      מלווה בתחושה מנחמת של ‘שליטה עצמית’.

      הכרח, כורח #161

      בחירה נוגדת רצון, בשל איום בחלופה נתפשת גרועה בהרבה.

      הנעה למניעה או לנקיטה
      של פעולה, רעיונית או ממשית,
      מנוגדת לרצון,
      באמצעות איום – הכרה טרום פעולה של המוכרח,
      שאמנם חלופה לפעולה אפשרית, אך לא כדאית, שכן תניב למוכרח תוצאות שליליות גרועות בהרבה ממימוש הכורח.
      ♠ ב’הכרח’ יש חלופות, אלא שהן גרועות בהרבה,
      ♣ האיום לא בהכרח מוחל על ידי מאיים, אלא תחושת איום עצמונית, על ההכרה – ‘אם לא אזהר, יאונה לי רע.’

      אוטומט #162

      פעולה שנעשית כתגובה למימוש תנאי מקדים, ללא השהיה, בחירה או כוונה.

      מקושרת למכניזם עצמאי, נטול תודעה.

      ChatGPT automatic
      אישור ChatGPT להגדרה

      ברירת מחדל #163

      האפשרות שתמומש בצומת אפשרויות, אם לא נעשתה בחירה.

      ChatGPT אישר:

      ברירת מחדל ChatGPT
      אישור ברירת מחדל ChatGPT

      עונש #164

      מניעת טובין, או החלת פעולה שנתפשת כשלילית על ידי המעניש (לרוב גם על ידי הנענש)
      כתגובה
      למעשה, ממשי או רעיוני,
      נוגד את רצון או את כוונת המעניש.

      החלה #165

      קביעה של ריבון, בעל־סמכות,
      על התחלת מצב חדש, שונה ממצב רעיוני מובחן – חוק, תקנה, מועד אירוע,
      במרחב פרט–חברה–ריבון – היבטי שלטון, דת, משפט, מדינה,
      עם משמעויות והיבטים ממשיים.

      שינוי התוכן נתון להחלטה של בעל־הסמכות הריבונית, והחלתו אדישה לרצון הנתינים.

      ריבונות #166

      סמכות אנושית עליונה מעל נתיניה – צבר פרטים מובחן של מסכימים, אדישים, ואנוסים –
      מכריעה על מכלול היבטי חייהם
      בפרוטוקול מנוסח על ידה,
      שבתמורה להפקעת היבטים של חירויות פרט
      הסמכות תספק שירותי תשתית ותאכוף סדר חברתי
      באמצעות נתינים אחרים הסרים למרותה.

      גאוגרפיה אדישה לריבונות.

      נתין #167

      מי שריבון מכיר בו כנתון למרותו ולאחריותו.

      נתינים מסכימים בחדווה פטריוטית, באדישות או בכפייה,
      לתפישת אזרחותם,
      המפקיעה מעצמם היבטי חירות והכרעה בסוגיות פרט–חברה–ריבון,
      והפקדתם בידי ריבון
      שיספק להם ערכים נעלים יותר כביטחון, סדר חברתי ותשתיות קהילתיות.

      סמכות #168

      הכרה בכוח עדיף

      הכרה ב-
      ♠ מקור מהימן לידע עבורו, מה ה’נכון’ וה’אמיתי‘ בתחום התמחות (דיסציפלינה) מסויים.
      הבנה משותפת מייתרת סמכות.
      ♣ כוח רעיוני – שלטון, כופה או מונע פעולות גם באמצעות כוח על עמית סורר, בנושאים ומקומות מוגדרים.
      הסכמה מייתרת הפעלת סמכות.

      סמכות נצרכת בצבי חסר־ידע ואי־הסכמה, לכן כדאי שתהיה זמינה.

      שרירות #169

      תיוג שלילי
      על אישור של בעל סמכות
      לפעולה רעיונית או ממשית
      שמקדמת את רצון או את אינטרס המאשר,
      שמתעלם מהקשרי רצון, התנגדות, התחשבות, סבירות, הגינות או חמלה של המתייגים.

      כפייה #170

      פעולה רעיונית או ממשית
      שתכליתה לגרום לתודעה לפעול בניגוד לרצונה החופשי, לתפישתה את טובתה ולחירותה,
      באמצעות
      ♠ שלילת נגישות לחלופה קיימת,
      ♣ או באיום של החלת עונש שנתפש כחמור ושלילי יותר מהמעשה הנכפה.

      כפייתיות #171

      תגובתיות סבירה לגירוי מובחן מותמרת לשגויה בשל עצימות או חזרתיות יתר טורדנית, בלתי נמנעת.

      תיוג התנהגות רוטינית טורדנית,
      שלגירוי מובחן
      תודעה תוסח מהתנהלות סבירה תואמת מצב,
      תכנוס משאבי יתר,
      ביצוע בעוצמה או בחזרתיות לשפיטת המתייג את הפעולות כשגויות
      מתוך חרדה שאי־ביצוע יסב רע,
      ובהכרת התודעה וסביבתה שהפעולות מיותרות או מזיקות.

      התמכרות | כפייתיות #172

      עיוות:
      הנאה כצורך השרדותי | סבירות כמותית

      צריכה שגויה עד בלתי נשלטת, רעיונית או ממשית
      ♠ התמכרות –
      העלאת מימוש הנאה וסנטימנט לרמת צורך
      שחוסר סיפוקו מחלץ תגובה השרדותית,
      ♣ כפייתיות –
      הגזמה כמותית של מימוש פעולה סבירה
      שמתמירה ערך ותועלת ב-בזבוז ונזק.

      הרגל #173

      אימוץ תודעתי על ציר זמן מתמשך
      להפעלת תוכנית סדורה של פעולות רעיוניות או ממשיות,
      כתגובה לגירוי מובחן.

      הרגל מתמצק בחזרתיות קבועה – כשגרה נינוחה של עוררות תודעתית נמוכה.

      נטייה לאימוץ הרגלים מהווה מאפיין תודעה מובחן.

      הרגל, מניעה #174

      מניעת ישום הרגל היא הפרת שגרה.

      ישום הרגל מספק תועלת או סנטימנט.

      הפרת הרגל תיעשה כדי לטפל בגירוי גבוה יותר במדרג חשיבות אישי –
      ⬛️ בהתעוררות אינסטינקט השרדותי
      ⬛️ או בהחלטה רציונלית:
      ▪️ לספק רגש חיובי חלופי
      ▪️ או לטפל בפוטנציאל נזק.

      רוטינה #175

      [שם עצם ל] תוכנית מובנית של סדר פעולות,
      שתופעל לאחר קבלת גירוי מסוים שמהווה תנאי מקדים.

      הרגל | רוטינה #176

      הרגל – התנהגות.

      רוטינה – תוכנית פעולות סדורה.

      הרגל | התמכרות #177

      הרגל – התנהגות.

      התמכרות – הרגל שהותמר לצורך פיזי או מנטלי
      שאי־סיפוקו מאיים על תקינות תפישה קיומית.

      שגרה #178

      התנהלות מפעילה מערך פעולות – רוטינות והרגלים
      מוכרים, אוטומטיים, סדורים, חזרתיים וצפויים.

      התנהלות שגרתית מייתרת כינוס משאבי תודעה יקרים כ–
      ♠ סיפוק אינסטינקטים השרדותיים והתאוששות לאחריהם,
      ♣ ספיחת מידע והערכה רציונלית של משמעויות בין חלופות אפשריות להכרעה.

      שגרה, הפרה #179

      שגרה מופרת לנוכח גירוי שמעורר הכרה במצב כ’שונה מקודמו’,
      שמפעיל תגובה אינסטינקטיבית או מבוקרת רציונלית,
      מיישמת מערך פעולות חלופי, שונה מהתוכנית המקדמית שאיננה תואמת את המצב האחר.

      ברירת מחדל של אורגניזם היא לשמור על שגרת הומאוסתזיס.
      הפרת שגרה תיחשב כשלילית אלא אם תיעשה במודע להנאה נתפשת.

      הומאוסטזיס הכרתי #180

      תודעה בשגרה, מצב מאוזן ויציב,
      פועלת באמצעות הרגלים ורוטינות –
      ♠ לא נצרכת לכנוס משאבי השרדות והתאוששות מתישים במחסור,
      ♣ אינה נדרשת לברור מערך פעולות רציונלי, לא מוכר, מאומץ ויקר תשומתית.

      בקרה רציונלית #181

      עימות מרכיבי תפישה (– קונספט) עם סבירות ומציאות, באמצעות ניסיונות הפרכה של נתונים מקדמיים, ערעור הנחות בסיס, ניטרול הטיות בעלי־עניין (– אינטרס) ורגש (– סנטימנט) של מחזיקי הקונספט.

      הליך חיפוש והסרה של טעויות מוטמעות, הנחות מקדמיות שגויות, הטיות עניין ורגש,
      בתפישה מנוסחת,
      באמצעות תיקוף המידע ובחינת ההיסקים המאורגנים בדירוג (– היררכיים) קשרי סיבה–תוצאה,
      בכוונת תחילה שבעלי תודעה זרה יוכלו לבחון ולהבין את מכלול מרכיבי הסוגיה, יחפשו בהם כשלים מערערים, ולא ימצאו.

      בקרה רציונלית – אישוש | הפרכה #182

      תמיכה | שלילה

      עימות מרכיבי תפישה עם סבירות ומציאות באמצעות ניסיונות הפרכה של נתונים מקדמיים, ערעור הנחות בסיס, ניטרול הטיות עניין ורגש.

      אישוש
      איתור מרכיבים תומכים.

      הפרכה
      תפישה תקפה זמנית, עד הפרכה.
      איתור כשל – תפישה מופרכת עד ניסוח מחודש.

      ניטרלי #183

      נתק מהשפעה; לא כמשפיע ולא כמושפע.

      תפישה, קונספט #184

      מכלול מנוסח אחוד, מייצג צבר היבטים רעיוניים ופרקטיים קשורים אלה לאלה.
      תפישה ניתנת לתקשור, לשיפוט ולאימוץ תודעה זרה.

      היכולת לתפוש רעיונות מופשטים ומורכבים היא תשתית הכרתית מתפתחת.
      פרסונות חולקות תפישות מייצגות רעיונות ובכך מתאפשרת תשתית תקשורתית שפתית.
      בעלי תודעה נבדלים בתכני התפישות שהם מכילים, וביכולת להכיל מורכבות תפישתית באופן שמהווה טביעת (אצבע) תודעה יחודית.

      תודעות אנושיות דומה למחשבים שיכולים להכיל תכנים דומים שונים.
      בשונה ממחשבים עם קונפיגורציה זהה, שיכולים להכיל מורכבות זהה, (כנראה) שאין שתי תודעות מפותחות זהות ביכולתן להכיל מורכבות בשל סיבוכיות מצב בו תכנים שונים מאוחסנים בתודעות שונות.

      רעיון, אידאה #185

      ייצוג מופשט של מהות תודעתית מופשטת או ממשית באמצעות מחשבה ותמלול ניתנים לתקשור ושיפוט של תודעה אחרת.
      במעבר, הייצוג שומר על מהות תוכנו בהשוואה לניסוחו הראשוני.

      אם ייצוג לא שומר על מהותו, הייצוג המילולי הוא פוטנציאל לרעיון אחר.

      רעיונות נבדלים בתוכנם ובמידת מורכבותם.

      אידאולוגיה #186

      צבר רעיונות אחוד ומנוסח, נסמך על סנטימנטים, אמונות וערכים, שמציע יישום אורח חיים מובחן במרחב פרט–חברה–ריבון.

      נרקיסיזם #187

      תיוג לקות בגרות התנהגותית
      באיזון ‘אני–סביבה’ שמתבטא ב–
      ♠ ביטויי תיעול יתר של תשומות תודעתיות ל’עצמי’
      ♣ ציפייה מסביבה לתחזוק רגשי ומתפעל ‘ממני’
      ♥ חתירה מועצמת וייחוס שגוי של השפעת ‘אני’ על סביבה
      ♦ יחוס לממשק ‘איתי’, כתגמול מספק בתפישת ה’הדדיות’ הבינאישית.

      הדדיות, מוטאליזם #188

      אורגניזמים מחליפים לטובתם, לעיתים להשרדותם, מהויות טובין שונות במהותן ובערכן.

      סימביוזה, צוותאות #189

      יחסי גומלין בין אורגניזמים שונים שחיים יחד.
      יתכן שכל אחד מפיק תועלת, או רק אחד – טפיל.

      סימביוזה אפשרית בין צמחים ובעלי חיים, בין חיידקים וצמחים, בין פטריות וצמחים ובין בעלי חיים ובעלי חיים אחרים.

      הדדיות | סימביוזה #190

      הדדיות אנושיות

      תצורת תקשורת; יוזמת ומגיבה הכרתית בין השותפים. מנעד ההחלפות כולל פעולות וטובין ממשיים ורעיוניים (- מחוות נתפשות), אך לא אורגניים ואינם קריטיים לקיום.
      הדדיות משפיעה על איכות חיים, יוזמה ותגובתיות לה מהווה איכות אנושית מאפיינת פרט.

      סימביוזה ביולוגית

      נטולת מורכבות ובחירה; זו תלות השרדותית של לפחות אחד מהשותפים במהות הנצרכת.

      אומץ #191

      תיוג חיובי למצב שמצריך החלטה לכנוס משאבים יקרים, תוך לקיחת סיכון והתגברות על פחד ממשמעות ההשלכות אם ההחלטה תתברר ככשל או כשגיאה, לא תגשים את תכליתה ותוצאותיה יתפשו כחמורות יותר בהשוואה לפעולה חלופית.

      חופש | חירות #192

      🟩 ‘חופש’ – שאיפה להסרת הכרח ואילוצים
      בעיקר ממשיים, שעשויים להיתפש גם ע”י תודעה זרה, על מימושי רצון.

      🟦 ‘חירות’ – נוטה לתפישת חופש מופשטת;
      שאיפת פרט למצב נטול השפעות פנימיות וחיצוניות, שמונעות מימוש רצונות מתומללים.
      [המילה ‘חופש’ לא נכללה.]

      אינטרס #193

      עניין במושא נתפש

      העניין שיש לבעל תודעה, פרטי או בהתאגדות, בתצורה מסויימת של מושא חיצוני נתפש.

      העניין בתצורה מסויימת מהווה מוכנות להקצאת משאבים אנרגטיים, ממשיים ורעיוניים, להשגה או להגשמה.

      האינטרס, העניין בתצורה רצויה, היא תפישתית־רעיונית להיבטים ישומיים ממשיים מורכבים יותר מאשר יחסי פעולה־תוצאה ישירים.

      ידע #194

      צבר פריטי מידע

      בנושא מסוים, מאורגן בהקשרים לוגיים והיררכיים, ניתן לתקשור ולאישוש באמצעות תודעה אחרת.

      רציונליות שואפת לספוח ידע, לבקרו, לערער, לאשש, לדייק ולהרחיבו במטרה להפיק תוצרים מוספים מקדמים.

      תחליף שגוי לידע – אמונה.

      אמונה – ידע #195

      תודעה מפותחת שואפת לספוח ידע אמפירי ולעבדו כדי למטב התנהלות במציאות מורכבת לשם הישרדות ולטובת התפתחות.

      בהעדר או חוסר ידע, במצוקה, נעשה שימוש באמונות במערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, מתוחזק, פטור מניסיונות הפרכה.

      אמונה | ידע #196

      🟥 אמונה מייתרת את תיקוף מרכיביה.
      🟥 תכלית תודעה זרה לחזק את ההבנה המקדמית.
      🟥 דת וחיי קהילה אנושיים נסמכים על מערכות אמוניות.

      🟦 ידע נסמך על תיקופו.
      🟦 תודעה זרה מפריכה או מאששת תקפות.
      🟦 שרידה, התפתחות אנושית ומדע שוללים ומפריכים אמוניות.

      מידע #197

      היבטי מציאות שהותמרו לייצוגים ניתנים לאיסוף, עיבוד, ארגון, אחסון, אחזור והפצה, ניסוח וכן הבנה של בעלי תודעה זרה.

      ידע | מידע #198

      צבר אחוד, נגיש לתודעה, של פריטי מידע קשורים להבנת נושא מסוים, מהווה ידע.

      דאטה #199

      תצורה מקדמית, פרוטו־מידע, של תכנים בסיסיים, שאמצעים נטולי תודעה יכולים למדוד, לעבד ולשמור, טרם הפיכתם למידע נגיש להבנה של תודעה אנושית.

      דאטה | מידע #200

      דאטה היא תצורת תוכן גולמי טרום הסבתו למידע נגיש לעיבוד תודעתי.

      עמדה #201

      תמלול נקודת מוצא מכוונת לממש סוגיה רעיונית עם השלכות ממשיות במפגש מול עמדות אחרות.

      תמהיל של:
      ♠ קידום אינטרסים,
      ♣ מענה לתפישות – סנטימנטים וערכים מוטמעים, מודעים ושאינם,
      ♥ השפעות רקע סביבתיות.

      עמדה, תוכן #202

      תמלול עמדה מבטא רצון בעליה לשמר היבטי מציאות או לשנותם.

      בעימות בין עמדות, יתכנו:

      ♠ פתרון – אילוץ, פשרה או הסכמה:
      ויתור חלקי עד מלא של לפחות עמדה אחת.

      ♣ אי-פתרון – קונפליקט:
      שימור עמדה מקדמית של כל צד.

      עמדות, יציבות #203

      עמדות נותרות [די] יציבות אף שהן מורכבות מריבוי מרכיבים מופשטים ומשתנים.
      נראה, שמערכת ההפעלה של פרט, הטיותיו, מהווים גורם מכריע בעיצובן.

      תמהיל מידת
      ♠ שימור / עדכון עמדות,
      ♣ פשרנות תוצאתית ביחס לעמדת מוצא
      מהוות טביעת תודעה אישיותית.

      עמדה, מורכבות וחיזוי #204

      בשל סיבוכיות ומופשטות מרכיבי עמדה – נסמכים על ערכים סובייקטיביים, בלתי מדידים, נתונים לשערוך משתנה – עמדות עשויות להיות שונות, משתנות ובלתי חזויות.

      עם זאת,
      כשניתן להבחין באינטרס, במכניקת המחשבה, בטביעת התודעה של בעליהן – ניתן לחזות עמדות.

      דעה #205

      מענה ערכי נטול יישום, או אופרטיבי – הצעה פרקטית,
      המתייחס לסוגיה רעיונית עם השלכות ממשיות.

      תמהיל של:
      ♠ מענה לתפישות – סינתזה רציונלית של סנטימנטים וערכים מוטמעים, מודעים ושאינם
      ♣ הטייה אישיותית לטפל ברבדים מופשטים
      ♥ השפעות רקע סביבתיות.

      דעה, ניסוח #206

      עם פיתוח מיומנויות קוגניטיבית לטפל במורכבות, הפשטה, וניסוח, מאומצות ‘דעות’ בהתאמה אישית.

      ה’דעות’ – השפעות של תוצרי בית גידול, קהילה אופפת, מוסדות חינוך, השכלה ודת, תקשורת – מתווכות באמצעות דמויות סמכותיות לפרט, ומוטמעות לאחר כיוונון והתאמות להטיות אינטלקטואליות אישיות.

      דעה, מיצוק #207

      לתודעה נטייה לדבוק בדעה מוטמעת, למצקה ולתקף אותה באמצעות חיוויי מציאות.

      תהליך הטמעת דעה מורכב, עתיר משאבים ומשמעותי בריבוי ממדים ומשמעויות.

      בחשיפה למצב חדש, אבולוציונית, יעיל יותר להתבסס על דעות והנחות מקדמיות מוטמעות מאשר להתייחס לכל אירוע כ’חדש’, נטול דעה לגביו.

      דעה, שינוי #208

      שינוי דעה כרוך בערעור תפישתי, מתחולל כאשר בעליה מזהה
      ♠ שהמשך החזקתה נתפש כמזיק,
      ♣ אומץ נוסח דעה חלופי.

      תודעות נבדלות במידת נטייתן לשמר או לשנות תפישות מקדמיות.

      אידאה פיקס #209

      דעה אחוזה בתודעת בעליה באופן שאינו מאפשר בחינה, בקרה, או ערעור.

      בעלי ‘דעה מקובעת’ דבקים באמונה מקדמית, אי־רציונלית.

      חשיפה לאידאה פיקס מעידה על התכנות נוספות, כמכניקה מחשבתית אֱמונית מאפיינת.

      דעה | עמדה #210

      🟥 דעה – הפשטה
      תמלול התייחסות סינתטית לנושא מסוים, לא מחוייב לפרקטיקה.

      🟧 עמדה – פרקטיקה
      תמלול של כוונות יישום בהתמודדות עם מציאות מאיימת על מימושן.
      עמדה נסמכת על דעה מקדמית במטרה למקסם את מימוש היבטיה.

      הנחה #211 Assumption

      אמירה טרום הוכחה
      הקושרת צבר אמירות מקדמיות אחרות ועובדות
      במטרה להוות בסיס ליצירת מסקנה.

      Chat GPT

      שאלה

      What is the following definition for: “Preliminary statement, linking other hypothetical statements and facts in order to provide a basis for creating a conclusion.”

      תשובה

      The definition describes the concept of a “preliminary statement” or “אמירה טרום הוכחה” in Hebrew.
      It refers to a statement made at the beginning of an argument or discussion, which connects other hypothetical statements and facts to establish a foundation for creating a conclusion. The preliminary statement serves as a basis for the argument or discussion that follows and helps to provide context and coherence to the overall argument or discussion.

      עובדה #212

      אמירה בעקבות תצפית על תופעה במציאות, שעשויה להיתפש גם באמצעות תודעה אחרת או עצם זר, ניתנת לשחזור על ידי תודעה או עצם בלתי תלויים בהינתן תנאים דומים.

      מסקנה #213

      תמלול מסכם של עיבוד תצפיות על מאורעות, עובדות ואמירות בנושא מסוים.

      מסקנה היא נדבך רציונלי בגיבוש דעה.

      ויתור #214

      הכרזה על מניעה, נתינה או דחייה עצמונית של טובין ממשיים או רעיוניים,
      מרצון חופשי ובמודע להשלכות ההפסד ולערכים הנמנעים, טרם ההכרזה,
      כדי לממש ערך, ממשי או רעיוני, שנתפש כגבוה יותר מהטובין שנגרע בהסכמה.

      שאיפה #215

      מוכנות להקצאת משאבים למימוש רצון נעלה

      מוכנות תודעתית להקצאת משאבים ממשיים או רעיוניים למימוש עתידי של אובייקט רעיוני נעלה.

      רצון מועצם, למימוש רעיון נעלה.

      לרעיון הנשאף למימוש יתכנו היבטים ממשיים.

      הפסד #216

      תוצאה פחותה מסף מכוון ונשאף של השגת טובין – ממשי, רעיוני או אנרגטי – שהופק במועד ובהקשר מסוימים של פעילות מובחנת.

      כלכלית
      כשסך התשומות להשגת תוצאה עולה בערכו על התשואה.

      מאבק
      תוצאת הביצוע פחותה משל יריב באותה פעילות.

      הפסד | ויתור #217

      תוצאה רעה | חלופה חיובית

      הפסד
      הכרה בתוצאה פחותה מכוונה ורצון.

      ויתור
      תחושה חיובית בשל השגת ערך חיובי גבוה יותר מתחושת אובדן.

      הפסד כוויתור = מניפולציה #218

      [פרקטיקה אנושית נפוצה –]
      הכרזה על הפסד כ’ויתור‘ היא מניפולציה של המכריז על עצמו או על שומעיו, במטרה להימנע מתחושת כשל, וזאת באמצעות יחוס כוונה מקדמית להפסד בכך שנעשה ויתור.

      לעיתים,
      הפסד שגורם תחושת כֶּשֶל שלילית מתויג כ’ויתור’ כדי לספוח תחושת ערך חיובית.

      אובדן #219

      הפסקת נגישות לטובין

      טובין ממשי או רעיוני שהיה נגיש,
      לאחר כשל יישום כוונה מקדמית, השתנה לבלתי נגיש
      ויש תקווה שיימצא בעתיד.

      ‘אבידות’ חיי אנוש – מינוח מנחם, דתי, מניפולטיבי, ללא התכנות; רציונליות שוללת החייאת מתים (בעתיד).

      טובין #220

      סחורה, מוצר או שרות – בעיקר ממשי, אך גם רעיוני – בעל ערך כלכלי, ניתן למימוש.

      ריאלי #221

      ממשי, במציאות.

      ניתן לתפישה, עיבוד, הבנה, ותקשור באמצעות תודעה בלתי תלויה.

      אובדן | הפסד #222

      גריעה זמנית | גריעה תמידית

      אובדן
      הכרה שמהות בעלת ערך – ממשית או רעיונית – נגרעה מרשות בעליה, ויש אפשרות שתִמָצא בעתיד.

      הפסד
      ♠ חסר כלכלי ביחס לערך תשואה צפוי מנכס מניב,
      ♣ סיום התמודדות בין מתחרים בעלי מטרה משותפת להשגה, באופן נוגד את הכוונה והרצון המקדמיים.

      הפסד – עצימות #223

      תחושת הפסד מועצמת ככל שתמהיל
      ♠ הרצון המקדמי לנצח וההשלכות לאחריו,
      ♣ ערך הטובין הנתפש – ממשי או רעיוני – שלא הושג,
      ♥ ההשקעה הממשית, הרעיונית והאנרגטית שנגרעה בניסיון לנצח,
      ♦ החיוויים השליליים החיצוניים,
      גדול יותר למזדהה עם ההפסד.

      ניצחון #224

      הכרה שהתמודדות בין עמיתים החולקים כוונה ורצון מקדמיים להשיג מטרה זהה מובחנת,
      הוכרעה
      בהצלחת משתתף וחֶסֶר הצלחה של יריב.

      ניצחון – עצימות #225

      תחושת ניצחון מועצמת ככל שתמהיל
      ♠ הרצון וההשקעה המקדמיים לנצח וההשלכות לאחריו,
      ♣ ערכי הטובין הנתפשים – ממשיים או רעיוניים – שהושגו,
      ♥ משמעויות ההפסד שנמנעו,
      ♦ החיוויים החיוביים החיצוניים,
      גדול יותר למזדהה עם המנצח.

      כשל #226

      תיוג פעולה שגויה שמנעה תוצאה אליה כוונה.

      הגינות #227

      חלופת תשומות וטובין ממשיים, רעיוניים או אנרגטיים, באופן ישר, גלוי, נטול הפתעות, מתכוון ותואם את הערכת השווי של הניתן והמתקבל לכל אחד מהצדדים לפני ואחרי החלופה.

      חוק #228

      ניסוח קביעה על ידי בעל סמכות
      על קיום או איסור פעולה מסויימת בתנאים קבועים.

      ניסוח קביעה על ידי בעל סמכות
      על קיום או איסור פעולה מסויימת בתנאים קבועים.

      על הקביעה להיות ניתנת לאכיפה,
      ולנקיטת אמצעים, סנקציות או עונשים, ידועים נגד המפירים.

      מניפולציה #229, טפלול

      ישום פעולה על מהות, לרוב תוכן, קיים
      שיוצר מהות מוספת,
      בכוונה מודעת לקדם את מיישם הפעולה, המניפולטור, לתוצר רצוי לו.

      מניפולציה התנהגותית #230

      התנהגות שנתפשת
      כ-לא ישרה או הוגנת, בכוונה נסתרת של הפועל
      להטות לתוצאה שתשפיע רגשית על תפישת ופעולות תודעה אחרת.

      מניפולציה התנהגותית מכוונת לסחיטה רגשית,
      נעזרת פרשנות מגמתית, עיוות עובדות, הטיית נתונים, קישור או הסתרת תוכן באופן שמיטיב עם המניפולטור,
      כשתודעה זרה מבקרת עשויה לזהות בהתנהגות כוונה להטייה רגשית.

      [לא נכון יהיה לקרוא ‘מניפולציה רגשית’, שכן מחולל המניפולציה הוא המתנהג והתוצאה היא מניפולציה רגשית.]

      טקס #231

      העצמה תודעתית של רעיון או אירוע
      באמצעות ישום רוטינה מוטמעת
      על מצע תוכן מעורר רגשית
      למרכיביו:

      1. נושא
        רעיון או אירוע משמעותי – סיבת הטקס,
      2. תיווך
        סמל – פעולה או חפץ שרירותי, ללא ישום פרקטי, מוטמע ברוטינה כמייצג את הנושא בתודעת המשתתפים,
      3. אירוע מעצים
        ישום הרוטינה – הטקס.

      טקס, כוונה #232

      מיצוק קהילה־פרט

      טקס מיושם חזרתית בהנתן גורם מפעיל – trigger – מוסכם,
      אמור להניב

      ✅ למשתתפים
      ספיחת תחושת ערך,
      התעלות רגשית.

      ✅ למפיקים
      (יתכן) ערך ממשי.

      ✅ למנהיגי הקהילה
      מיצוק לכידות, בשימור צביון משותף.

      טקס = מניפולציה #233

      פרקטיקה מתמירה רעיונית חפץ או פעולה ללא ישום פרקטי לסמל,
      כאינסטרומנט מתווך תודעתית רעיון⇐למהות
      לשם יצירת מציאות שונה
      בכוונה ליצור תפישה אחרת – מניפולציה

      – הסרת עורלה, הנפת דגל, הדלקת נר, הענקת מדליה, חבישת כיפה, עמידת בצפירה ובשירת המנון, שבירת כוס בחתונה…

      ללא טקס, לרעיון או לאירוע היה נופך ועצימות שונה.

      טקס, תכלית #234

      קהילות חברתיות, שלטון, דתות, לאומיות, ארגונים ומוסדות חינוך מחילים סדר, מעצימים משמעת ומשמעות באמצעות יצירת ותחזוק טקסים.

      פרטים סופחים ערך, נוסכים עניין, משמעות וסדר לחייהם, מיישומם.

      טקס | רציונליות #235

      יצירה ותחזוק טקסים –
      שירות רציונלי מניפולציות אי־רציונלית.

      חתירה לרציונליות, למהויות ממשיות, נרתעת מטקסים כהבניות חברתיות וכמניפולציות תודעתיות.

      טקס, תנאי | רוטינה #236

      פעולה חזרתית מובנית מהווה טקס אם כוללת רכיב הסמלה:
      מרכיב שרירותי מוטמע, כאינסטרומנט תודעתי, מתווך בין רעיון או אירוע משמעותי לבין נושא הטקס.

      בהינתן טריגר מובהק להתנעת פעולות חזרתיות ללא אינסטרומנט סמלי – לא ‘טקס’, רוטינה.

      טקסים, הסמלה מעצימה #237

      הסמלה – הגורם המעצים את נושא הטקס.

      ככל שאינסטרומנט מסמיל
      מופשט, רגשי, מופרך ומנותק מפרקטיקה, מהווה מטרה שלעצמה, מוחצן צביונית, מונע חופש וטובין, צורך משאבים וסיגוף רבים יותר,
      בשל מאמץ ההטמעה,
      יתפש כנעלה יותר בקהילת המשמרים
      וזו הסיבה להצדיקו ולשמרו.

      טקסים, פרטים #238

      פרטים נבדלים במידת נטייתם להפשטה טקסית;

      יש מי ש

      ♠ ‘אינם זוכרים למה‘ –
      הטמעה חברתית ללא בקרה,
      קונפורמיות אינסטינקטיבית;
      חתונה

      ♣ מתמללים –
      טקסים כמייצגי סדר, התכנסות קהילתית ואמצעים לתפישה מובחנת של מרכיבי מציאות,
      נורמטיביות קונסרבטיבית;
      ברית מילה

      ♥ חותרי רציונליות –
      ביקורת נרתעת מתעתועי הסמלה תודעתית.

      תודעה זרה – אין #239

      הסתייגות, פרדוקס תודעתי

      אין תודעה חפה מכל השפעה אנושית אחרת.
      ‘תודעה זרה’ היא סוג של פרדוקס, אוקסימורון, יוניקורן;
      כל תודעה נסמכת על שפה, חולקת אלמנטים משותפים.

      כשאיפה ל’טוב’, ל’דמוקרטיה’, שאיפה אינטלקטואלית היא [גם] חתירה להתייחסות לתודעה זרה, בידיעה שאין.

      תודעה זרה | בינה מלאכותית #240

      חתירה מדמה

      בינה מלאכותית (Chat GPT, 2023) – צבר טקסטים נתון למניפולציה למטרת מענה לסוגיות על פי התכנות סטטיסטית; מחצבה של טקסט שממפיקה תוצר טקסטואלי בהתאם לאלגוריתם של מתכנתיה.

      מודל מתיימר, קירוב רעיוני, תחליף מדמה ‘תודעה זרה’.

      סובלימציה #241

      ערוך

      תיוג נתון לבחינה,
      אך לא לאישוש או להפרכה,
      של התנהגות או עשייה מובחנת ומתמשכת
      שהותמרה
      ממוטיבציה למימוש דחפים, תשוקות ורצונות
      שנתפשים חברתית כשליליים או כירודים
      ותועלה לאפיקי התנהגות או עשייה הנתפשים חיובית.

      הפעולה הנבחנת, החיובית, היא המתוייגת כ’סובלימציה’.
      על פי המתייג, הפעולה הנבחנת היא תוצר דחף, תשוקה או רצון, שנתפשים חברתית שלילית, כשהאנרגיה והתשומות למימושן תועלו – הותמרו – לפעולה חיובית.

      ריסון (התנהגות) #242

      כפייה מצמצמת השפעה

      כפייה – בניגוד לרצון – מודעת (של הכופה),
      מפסיקה או מצמצמת עוצמת מימוש השפעה של תנועה או התנהגות.

      סטריאוטיפ #243

      דעה קדומה, דדוקציה

      מקור
      [הליך דדוקטיבי, מכלל לפרט]
      תיוג מכליל מאפייני קהילה מובחנת על פרטיה.

      שימוש רווח
      תיוג שלילי של החלת מאפיין קהילתי מפחת על פרטיה, בהסקה מקדמית גורפת, ללא אישוש מתקף.

      אנרגיה #244

      תוצר מפגשי כוחות.
      תוצרים ממשיים – חום או תנועה – ניתנים למדידה.

      צריכת אנרגיה יזומה מתועלת לתוצרים, בכוונה מקדמית.

      רציונלית:
      כוונה לחיסכון אנרגטי; צריכת אופטימלית להשגת תוצר רצוי, למניעת בזבוז משאבים
      ♠ אם התוצר לא יושג,
      ♣ או שניתן להשיגו בפחות אנרגיה.

      כוח #245

      תוצר השפעה ממשית או רעיונית של מפגש.

      פיזיקלית

      חום או תנועה, ניתנים למדידה.

      התנהגותית

      כפייה או מניעה.

      כוחות, מפגשים יזומים #246

      אופטימיזציה

      שאיפת יוזמי מפגשי כוחות:
      תיעול אנרגטי יעיל – מספק אך לא מיותר ובזבזני – למימוש אופטימלי של כוונותיהם.

      עבודה #247

      פעילות רעיונית או ממשית, במטרה מקדמית להפיק תוצר מובחן בעבור תמורה.

      מנגנונים נטולי תודעה, שאין להם מטרה או כוונה לתמורה ‘פועלים’, ‘מתפקדים’, או שלא, אך אינם ‘עובדים’.

      פעולה #248

      תנועה ממשית או רעיונית, יחסית לגורם השוואה, שתוצריה ניתנים לתפישה.

      יעילות #249

      לא יעד, שאיפה; חתירה לשיפור מתמיד

      ביטוי
      להקצאת צבר משאבים ממשיים, רעיוניים, כלכליים, אנרגטיים,
      פחותים, מינימליים,
      על ציר זמן,
      להשגת מטרה,
      בהשוואה יחסית
      לצבר משאבים שונה, מניב תוצר חלופי בתנאים דומים.

      תמורה (כלכלית) #250

      החלפת טובין מוסכמת

      שינוי בעקבות הסכמה לקבלת טובין ממשי או רעיוני, לנתינת טובין אחר – עבודה שנעשתה, טובין ממשי או רעיוני.

      בעת ההסכמה על המרת הטובין התמורה המתקבלת בכללותה נתפשת על־ידי כל צד כעדיפה על הטובין הניתן על ידו, וכן גם על מניעת הטרנזקציה (– מכלול פעולות תנועת החלפת טובין) לו הצדדים היו נמנעים, ושומרים על הטובין שלהם ברשותם.

      תנועה #251

      שינוי

      רעיונית

      הליך שינוי תודעתי על ציר זמן.

      ממשית

      הליך שינוי במרחב על ציר זמן.

      צריכה #252

      שימוש במשאבים מתכלים –
      ממשיים, כלכליים, רעיוניים, אנרגטיים, זמן,
      שמאפשרים פעילות.

      משאב #253

      מקור מעובד, הכרחי להפקת תועלת

      תיוג חיובי למקור ממשי, רעיוני, אנרגטי, אנושי או זמן,
      שצריכתו באופן מסוים יחד עם מקורות נוספים מהווה תנאי הכרחי ולא מספיק, להפקת תועלת.

      הפקה ושימוש במשאב מצריכים כוונה, מאמץ ומקורות מתכלים נוספים.

      מהויות צורכות יותר ממקור אחד לתפקודן.
      משאב מתכלה במובן שיש עלות להפקתו.

      [גם אלוהים נסמך על מאמינים כמשאב, ולמקורותיהם cool.]

      הסכמה #254

      ויתור רצוני על עמדה מקדמית עבור ערך רב יותר

      מצב בו בעלי עמדות נוגדות
      בחנו וקבלו במודע עמדות אחר(ים)
      בוותרם מרצונם על חלק או מלוא עמדתם המקדמית
      בהבינם,
      שהוויתור מקדם אותם.

      פשרה #255

      הסכמה לוותר על חלק משווי עמדה מקדמית

      הליך בו צדדים חולקים התייחסות מנוגדת תפישתית לנושא בעל ערך,
      מוותרים מרצונם על חלק משווי עמדתם המקדמית על הטובין שבמחלוקת לאחר,
      כדי להגיע להסכמה,
      שלהבנתם מקדמת אותם יותר מאשר שימור המצב טרום הוויתור.

      ויתור | פשרה #256

      הפחתה מעצמי, להגדלת ערך חלופי | הפחתה מצד אחד לאחר, לשימור יתרה

      ויתור

      הסכמה חד־צדדית על מניעה, נתינה או גריעה של טובין.

      פשרה

      הסכמה בין צדדים שונים על נתינה או גריעה של חלק מטובין כדי לשמור על יתרת העמדה המקדמית של כל צד.

      הסכמה | פשרה #257

      ויתור להשגת ערך גבוה יותר | הפחתה מצד אחד לאחר, לשימור יתרתו

      הסכמה

      ויתור על חלק או מלוא עמדה מקדמית, כדי לקדם ערך גבוה אחר.

      פשרה

      נתינה או גריעה של חלק מטובין, מרצון, כדי לשמור על יתרת העמדה המקדמית של כל צד.

      תועלת #258

      פעולה מקדמת רווח

      זיהוי בפעולה צורכת משאבים כמוסיפה ערך לתהליך, שבאמצעותו ניתן לקדם רווח רעיוני, ממשי, כלכלי, אנרגטי, מקדמי מטרה.

      תועלת אינה יעד שלעצמה, אלא, אמצעי לקידום מטרה מקדמית.

      אין #259

      שלילת קיום.

      קיים #260

      נמצא בתודעה

      מהות שיש אליה מודעות.

      יש #261

      גישה אפשרית אליו

      מקרה פרטי של ‘קיים’ –
      נמצא בחזקת מי שמודע לבעלותו הרעיונית או הממשית שמאפשרת עריכת שינויים בתפישה לגביו.

      קיים | יש #262

      נמצא בתודעה | גישה אליו

      קיים

      תודעה כלשהי מודעת לה.

      יש

      מקרה פרטי של ‘קיים’ –
      נמצא בחזקת מי שמודע לבעלותו הרעיונית או הממשית.

      אצילות #263

      ערכיות נשאפת, מנותקת מהשפעה

      תיוג לבעל ערך תפישתי גבוה.

      תיוג לבעל ערך תפישתי גבוה.

      הכרה במעמד רשמי או בהתנהגות עצמונית מובחנת חיובית ולכן נשאפת – כ-הגינות, נדיבות, אדיבות,
      תוך ניתוק ממאמצי השרדות, מיישומים תועלתניים מיטיבים זמנית מקומית ומהשפעה זולה ומפחתת.

      טוב #264

      מהות רצויה

      תיוג מהות רעיונית או ממשית רצויה.

      מהות #265

      צבר איפיונים מבחינים

      אוסף איפיונים נתפשים כקשורים לתודעה אחת, מבחינים בין דבר אחד לאחר, ניתנים לתקשור לתודעה זרה.

      לדברים שונים יכולות להיות מהויות דומות.

      שינוי #266

      תנועה מובחנת על ציר זמן

      בבחינה משווה של מהות על ציר זמן ביחס לבחינה קודמת, מובחן ביטוי לתנועה רעיונית או ממשית של מרכיב אחד לפחות.

      עמית #267

      שותף לכוונה, שווה

      מי שמזוהה כמתכוון להשקיע תשומות אנרגיה, ממשית או רעיונית, להשגת מטרה משותפת עם אחר במדרג סמכות דומה.

      יריב #268

      חולק כוונה, שלילי

      תיוג למשקיע תשומות ואנרגיה, ממשיות ורעיוניות,
      שותף למימוש כוונה להשיג אותה מטרה בתחרות
      באופן שמימוש רצון מתחרה – הצלחה – נוגד את רצון האחרים – יריביו,
      כך, ניצחון יריב אחד הוא הפסד ליתר.

      עמית | יריב #269

      שותפות מקדמת מטרה | שותפות מטרה נוגדת

      עמית ויריב חולקים מטרה משותפת.

      עמית

      עמיתים למטרה שווי־דרג, עשויים להיות גם שותפים מקדמים האחד את האחר(ים) וגם יריב(ים) מתחרים בתת־מטרה לעיסוקם.

      יריב

      יריבים מתחרים בניגוד עניינים, אינם בהכרח באותו מדרג סמכות.

      זמני #270

      מצב קיים יסתיים

      הבנה מצפה שמערך תנאים אחוד ובמתכונת מסוימת, יסתיים וישתנה למצב אחר,
      בשל כוונת שולט במצב,
      או,
      בשל תנאים חיצוניים מוכרים שלא מאפשרים המשך מצב קיים.

      דחף, אימפולס #271

      פעולה פתאומית שלא רוסנה

      התניה לפעולה שמטפלת בגירוי בהקשר מיידי ולטווח קצר, טרום בקרה רציונלית.

      תיוג ‘פעולה אימפולסיבית’ – תפישה בבחינה לאחור (– רטרוספקטיבה), כהתנהגות פתאומית שלא רוסנה בבקרה רציונלית.
      נראה, שלו ננקטה בקרה, הריסון היה מיטיב עם בעליה, גם לדעתם.

      יצר #272

      צבר תשוקות אחוד

      צבר תשוקות אחוד

      מכלול תשוקות מובחן לחיים, למין, תחרות, לספורט, לאמנות…

      אורגניזם מקצה תשומות תודעתיות וממשיות רבות מסך תשומותיו לסיפוק יצריו.

      מידת סיפוק יצרים משפיעה על מידת שביעות רצון – אושר, של פרט.

      צבר היצרים, תמהיל התשוקות בַּצֶּבֶר, מידת עצימות הקצאת התשומות למימוש (בעיקר הרעיוניות), התסכול או ההנאה המודגמים ממניעת יצר או סיפוקו מהווה טביעת אצבע תודעתית של פרט.

      יצר ≠ צורך #273

      הנאה | שרידה

      יצר
      מניעת סיפוק יצר מונעת הנאה.

      צורך
      מניעת סיפוק צורך לא מאפשרת חיים.

      קישור יצר לצורך שגוי; נועד
      ♠ לתאר את רמת חשיבות מימושו,
      ♣ צידוק ורבלי – לא רציונלי – להקצאת משאבי־יתר לסיפוקו.

      יצר > תשוקות #274

      צבר אחוד | יחידה (אחת) מצבר

      יצר

      אוסף רצונות מובחנים בנושא אחוד.

      תשוקה

      רצון עז למימוש, מניב חיווי של משמעות והנאה פיזיולוגית מהווה ביטוי לייצר שמכיל אותו.
      ישנן תשוקות נוספות, מקבילות של אותו יצר.

      יצרים, מימוש #275

      מימוש רצונות, תנאי לאושר

      ככל שהיצר והרצונות הממומשים גבוהים יותר במדרג האישי, כן השמחה שמסבים עוצמתית יותר.

      ולהיפך –
      מניעת וריסון רצונות מעוררים תסכול מתון עד זעם בלתי נשלט התנהגותית.

      יצר, רציונליות #276

      מסייעת, מנהלת

      רציונל אינו נוגד יצר.

      שימוש ברציונל:

      1. סיוע
        למימוש תשוקות; כינוס משאבים, יצירת דרכי פעולה, בקרת ביצוע למיקסום כוונה.
      2. ניהול
        מדרג תשוקות למיטוב סיפוק מצרפי, מניעת מימוש סותר – בחיי חברה, חוקים מגבילים ומשאבים מוגבלים יש מצבים בהם מימוש תשוקות ימנעו אחרות, חשובות יותר.

      יצרים, ניהול #277

      מדרג וסתירת תשוקות

      מימוש יצרים, צבר תשוקות – הוא מקור הנאה,
      אינו דחף השרדותי בלתי נשלט.

      מדרג הנאות – טביעת אצבע תודעתית.

      תודעות מבקרות את משמעות היישום, הקצאת התשומות, עלות והפסד אלטרנטיבי למימוש תשוקות, כדי להניב הנאה מצרפית מיטבית,
      בהטיות וברמות מודעות ויעילות שונות.

      דחיית סיפוקים #278

      מניעת סיפוק רצונות פיזיולוגיים

      מימוש רצונות מספק יצרים, הנאה.

      פרטים נבדלים ביכולת לנהל מימוש סיפוקים, בעיקר גופניים, לדחותם בזמן או בכלל, אם בשל ראיית טובתם או בשל תגובתיות לסמכות.

      היבטי מימוש רצון שנתפשים כבעיה בדחיית סיפוקים מתוייגים כבעיות
      🌖 ‘שיקול דעת’
      🌗 ‘התמכרות‘
      🌘 ‘נורמליות’
      🌑 ‘פשע’.

      “[לא] בא לי” #279

      התייחסות לרצון ללא הסבר

      ביטוי ילדותי, חמוד, מגניב, מבטא שלילה או רצון למימוש יצרי, נמנע מהסבר רציונלי לדחייה או להעדפה.

      סיבות, חקר – אטיולוגיה #280

      אטיולוגיה לא סבירה ממצקת אמוניות

      כהנחה רציונלית, לכל תופעה עם תוצאה נתפשת יש מערך סיבות מקדמיות.
      חקירתן – אטיולוגיה.

      אי-רציונליות, אמונה, מיסטיקה, מיתוסים, נרטיבים, רותמים אטיולוגיה ליצירת הסברים לתופעות – ריבוי שפות, מגדל בבל, תגובת האל – כ’הוכחה’ לקיום ומיצוק אמונה.
      לא כהסבר לתופעה.

      יישום #281

      Application, התמרת רעיון למציאות

      תהליך עיבוד רעיון והתאמתו למציאות, במטרה להשיג תכלית מסוימת מניבה תוצאה רצויה באופן שניתן לתפישה והבחנה של תודעה זרה.

      מימוש, #282

      Realization Implementation, פעולות הטמעת רעיון במציאות

      הגשמה, ביצוע פעולות במציאות שמשלבות רעיונות, כוונות, תפישות ודרכי פעולה למנגנונים פעילים במטרה שיניבו תוצרים רצויים.

      יישום | מימוש #283

      התמרת רעיון למציאות | פעולות הטמעת רעיון במציאות

      יישום Application
      רצף פעולות אחוד שתחילתו רעיוני והמשכו במציאות במטרה מקדמית מובחנת.

      מימוש Realization, Implementation
      פעולות המשלבות היבטים מופשטים שהותאמו למציאות במנגנונים קיימים.

      זמן, עבר #284

      קרה בממד זמן

      כל מה שקרה בממד הזמן, הסתיים או עדיין קורה בהווה ואולי ימשיך בעתיד, אצור בזיכרון אישי, וייתכן שהוא בדיה תודעתית – “העבר הוא קונסטרוקציה שאנחנו מייצרים בהווה.” – דוקטור יצחק בנימיני.

      האישוש לקיום מאורע בעבר הוא התייחסות דומה למרכיביו בתודעות זרות.

      זמן, הווה #285

      הפרדה רעיונית בין עבר לעתיד

      נקודה רעיונית בממד זמן, נטולת ממשות, שמפרידה בין העבר – מה שקרה, לְמה שאנחנו משערים שיקרה – עתיד.

      כל התייחסות לכל נושא נעשית בנקודה המופשטת של ‘כעת’.

      ישנם מאורעות שהתחילו בעבר, עדיין הווים, וניתן להניח שיימשכו גם בעתיד.

      זמן, עתיד #286

      שאולי יקרה

      מה שייתכן שיקרה בממד זמן, שבהווה כלשהו ניתן להתייחס אליו לאחר שהותמר לעבר.

      למה #287

      בקשת לפירוט סבירות

      תביעה ישירה עד בוטה

      • להסביר היבטי סבירות,
      • להבין מהי תכלית הסוגייה שהמילה ‘למה’ מוכוונת אליה,
      • לעיתים (בחלק פחוּת מהמקרים) שאלה מחווה (רטורית), שאינה מצפה להסבר רציונלי אלא מהווה ביקורת ותוכחה על שלא נמצאה סבירות בסוגיה.

      מדוע #288

      בקשת הסבר

      פניה מכבדת, אקדמית או מדעית, נטולת התייחסות מקדמית לבקשת הסבר או בירור הסבירות שהנחתה מחשבה או הסבר של הנשאל.

        למה | מדוע #289

        תביעה לפירוט סבירות ותכלית | בקשה להסבר

        • תביעה, לעיתים ביקורתית, להסבר רציונלי או לתכלית,
        • פניה מבררת להסבר, ללא שיפוטיות מקדמית (לא לתכלית).

        היררכיה #290

        מדרג השפעה סדורה

        סדר יחסים בין מרכיבים אחודים, כשלעליון יותר כוח השפעה על מי שתחתיו.

        יחסי דירוג מתקיימים בטבע גם אם אין מודעות להם ובמסגרות חברתיות.

        מקור ההשפעה ביחסי כוחות מובנים או בהסמכה חיצונית.

        סיפוק צורך הישרדותי גבוה היררכית מסיפוק רצון מהנה.

        היררכיה אנושית #291

        יכולת החלת רצון

        מארג יחסים בנושא אחוד בין דמויות, בו למי שבמעלה המדרג יש יכולת מוסכמת – סמכות – לכפות רצון על מי שתחתיו.

        ###

        ערוך את סובלימציה 241

        יש לטפל בהגדרת הסכמה, להוסיף קישור ‘מוסכמת’ ב#291

        ערך את 115 והחלף ויתור בכל מקרום וכן הקרבה

        סמכות | שיוויון #292

        לא ניתנים לדור בכפיפה אחת.

        בהינתן ההבנה שלא יתכן שיוויון מוחלט, אלא חתירה מתמדת להגדלת שיוויון, חותרי שיוויון מסכימים במודע לפרדוקס של ויתור על היבטי שיוויון, במתן סמכות לפרטים או מוסדות כדי להעצים ולשמר שיוויון.

        מוסדות הוראה, חינוך, אכיפה ושיפוט הם דוגמאות למוסדות פרדוקסליים עם סמכות לכפות שיוויון.

        היררכיה, ניתוץ #293

        היררכיה, ניתוץ

        תופעות של ניתוץ היררכיה קשורות ל
        חוסר הכרות או הבנה של מבנה יחסים
        או
        ספיחת טובין ממשי או רעיוני, רגשי, ממדרג חלופי של שואף הניתוץ.

        שליטה #295

        נתינוּת לכפיית אחר

        תיוג מצב שבו מהות – ממשית, רעיונית, אנושית או לא – נתונה ליכולת של מהות אחרת להחיל, לכפות עליה פעולה מסויימת.

        מקור היכולת הוא בכוח היררכיה פיזיקלית או בסמכות אנושית.

        יכולת #296

        פוטנציאל אפשרי להִתכנות

        קיום צבר תנאים מאפשרים הִתכנות מימוש רעיון או פעולה.

        סמכות #296

        הסכמה אישית או ממוסדת לאפשר לאדם או גוף להחיל רצונו על אחרים.

        אני #297

        1. אני – 297
          1. יחס ייחוס, יחסים
          2. כפייה (לכפות)
          3. באמת
          4. הסבר
          5. סביר
          6. שגיבות (נשגב)
          7. אפשר
            מצב בו ניתן להפעיל יכולת.
          8. יכולת | אפשרות
          9. תכלית
          10. תוצאה
          11. שיוויון
          12. חוש
          13. אלמנט, מרכיב
          14. שוני
          15. סיבה
          16. חמלה
          17.  אלוהים, אל
          18. חשיבות
          19. תודה
          20. אמצעי
          21. אבסטרקט, מופשט
          22. שלטון
          23. דמוקרטיה
          24. מסויים
          25. התמחות
          26. שאלה
          27. תשובה
          28. נכון
          29. כפייה
          30. מניעה
          31. מניעה | איפוק
          32. שיטה מתודה
          33. אמצעות
          34. הכרה
          35. הגדרה
          36. זמינות
          37. התכנות
          38. תצורה (קונפיגורציה)
          39. ממשל
          40. משטר
          41. ממשל | משטר
          42. פרשנות
          43. תנאי
          44. סיפוק
          45. הטיה
          46. עניין – גורם ממשי או רעיוני שחשיפה אל קיומו כונסת משאבים רעיוניים למימושו התייחסות לגביו
          47. ניסיון
          48. אפשר
          49. קידום, התקדמות (194)
          50. לוגי
          51. התכנות
          52. קשר
          53. תקשורת
          54. תוצר
          55. תוצאה
          56. קדמה
          57. קידום
          58. אישיות נידפת,
            נשמה תועה, האם יש גמישות, מדי פעם האישיות הנידפת מתקשחת? הנידפות קשיחה.
          59. סיבה
          60. הפרכה
          61. אל
          62. ייתכן
          63. חיווי
          64. ייצור
          65. הוכחה
          66. הפרכה
          67. מטפיזיקה
          68. העדפה
          69. הפשטה, אבסטרקט, #285, חפש גם מופשט
          70. מטפיזיקה
          71. תוצאה
          72. סיבה
          73. תופעה
          74. פתולוגיה
          75. פתולוגיה, תחזוק
          76. התכנסות הזדהותית
          77. טעות
          78. מיתוס
          79. ביטוי
          80. החצנת מסר
          81. צבר מילים או סימנים אחוד שמבטא רעיון מורכב יורת בשל התייחסות מקדמית להם.
          82. ניהול
          83. הקצאה
          84. מסורת
          85. תסכול
          86. קנאה
          87. טפשות
          88. הטייה
          89. תמצות
          90. תמלול
          91. הנאה
          92. שמחה
          93. רע #279
          94. מהות לא רצויה
          95. תיוג מהות רעיונית או ממשית לא רצויה.
          96. גירוי #278
            לינק 271
          97. סיבה
          98. נורמלי
          99. שיקול דעת ##
          100. מערך
          101. היסק
          102. מדרג, היררכיה
          103. הנאה ##
          104. יחס ייחוס ##
            לינק 158
          105. תופעה ##
          106. לחפש היכן יש
          107. ערעור
          108. ספק
          109. וודאות
          110. מנהיג
          111. יכולת לספוח אנרגיה של אחרים לכיוון שהוא מתווה.
          112. תוצאה ##
          113. לחפש היכן יש
          114. סיבה ##
          115. לחפש היכן יש
          116. מיסטיקה ##
          117. הסבר
          118. אסתטיקה
          119. אמנות
          120. שיגעון
          121. הסבר לגורמי תופעה
          122. הנחה רציונלית שלכל תופעה כתוצאה מודגמת, יש סיבה מקדמית.
          123. אמונה, מיסטיקה, משתמשים באטיולוגיה ליצירת מיתוסים והסברים כ’הסבר’ וכ’הוכחה’ – ריבוי שפות, מגדל בבל, תגובת האל – לקיום האמונה לא לתופעה.
          124. יצירת פוסט טיוטא:
          125. יצירת ערך בקודקס  
          126. בפוסט דמוקרטיה שלטון העם לשנות את מספר הפוסט בהתאם לעדכון, 280 נבחר שרירותית.
          127. עכשיו
          128. #50
          129. סיפוק
          130. לינק 152
          131. חיים #272
          132. #158
          133. השרדות, שרידה #282
          134. הזנחה
          135. אפשר
          136. הנאה #
          137. לינק 274
          138. תשומה #272
          139. חופש הפרט
          140. תחזוק רגשי
          141. תקווה
          142. התפתחות
          143. מתפתח #132
          144. הכרה שם עצם
          145. #270
          146. טביעת אצבע תודעתית #273##
          147. הכרה
          148. #270
          149. ציפייה
          150. #270
          151. מסוים
          152. #270
          153. טיפול
          154. #271
          155. חוסר עניין להקצאת משאבים לתחזוקה באופן שכבר עבד וכעת פחות
          156. שליטה ##
          157. רצח, רצח אכזרי
          158. הצדקת רצון כצורך כדי לממשו
          159. בחינה לאחור (רטרוספקטיבה)
          160. לינק 271
          162. שליטה רגשית ##
          163. ישום ##
          164. #263
          165. דיוק תואר השם, תואר הפועל,
          166. מרכיב
          167. היררכיה – מדרג
          168. #267, 268, 269
          169. הישג
          170. #267
          171. הפרכה ## לינק 182
          172. הטיה ## לינק 182
          173. תיוג ##
          174. זול
          175. שערכו נמוך (לחפש לינקים)
          176. ניסוח #182
          177. חדש #182
          178. סביר #182
          179. עניין #182
          180. שקר
          181. תקשורת
          182. הצלחה
          183. #267
          184. תקשורת, שיתוף אישי
          185. תשומה
          186. #267 #268
          187. הישרדות
          188. קשור ל- 263
          189. הכרה
          190. קשור ל- 263
          191. ישום
          192. קשור ל- 263
          193. קשור ל- 263
          194. שאיפה
          195. מעמד
          196. 263
          197. ערכים, מדרג
          198. מערך ערכים שממקם ערך חשוב יותר גבוה יותר.
          199. המושג
          200. סוף #275##
          201. זיהוי
          202. #267
          203. הכרה
          204. מאמץ
          205. לינק ב- 263
          206. יותר #265###
          207. הזנחה
          208. משמעות
          209. אפשר
          210. לינק 261 או 260 או 262
          211. מחשבה
          212. צפי
          213. תמלול
          214. #266###
          215. ישום
          216. הוסף ל- 263
          217. טוב #267#
          218. מהות רצויה
          219. תיוג מהות רעיונית או ממשית רצויה.
          220. אחר #26X
          221. שהוא לא המהות, הנושא, אליו מתייחסים.
          222. לחפש היכן מופיע ‘אחר’
          223. קיום #26X
          224. נמצא בתודעה של מישהו.
          225. לחפש היכן מופיע ‘קיים’.
          226. סמכות
          227. הזנחה
          228. עצמוני #2XX
          229. להוסיף #256
          230. השגה #2XX
          231. להוסיף #256
          232. נתינה #2XX
          233. להוסיף 256
          234. זיהוי
          235. להוסיף ל 257
          236. פעולה
          237. להוסיף ל 257
          238. תהליך
          239. צבר פעולות, רעיוניות או ממשיות, אחוד, סדור מקדמית שמופעל להשיג מטרה שלשמה (התהליך) נוצר.
          240. להוסיף ל 257
          241. יומרה
          242. כאוס
          243. מתנה
            מתן טובין לאחר, מרצון, ללא קבלת תמורה, בשמחה.
          244. נדבה
            מתן טובין בערך נמוך, לאחר, מרצון, ללא קבלת תמורה, כעזרה במצוקה.
          245. מתנה | נדבה
            מתנה מרצון טוב ובשמחה,
            הקטנת המקבל.
          246. מוטיבציה
            מערכת הגורמים מניעים לפעולה.
            לרוב הכוונה לגורמים רעיוניים, מעבר לתמורה כלכלית מובחנת.
          247. מסוים
            תפקוד שונה מהציפייה.
            במקרה כזה הכשל יתכן של הגורם המתפקד או של הגורם המצפה.
          248. זמינות
            מוכנות, מבחירה, להקצאת משאבים ממשיים, רעיוניים, זמן או אנרגיה לאחר, בזמן מסוים לנושא מסוים, בהבנה שההקצאה הזו משרתת את בעליה.
          249. נדיבות
            הקצאת טובין שווה כסף, זמן או אנרגיה,
            לאחר,
            במוכנות הכרתית
            שהתמורה הערכית המתקבלת פחותה מזו הניתנת.
            הכוונה במעשה נפסד נוגד סבירות רציונלית –
            ספיחה של תחושה חיובית של הנותן הנדיב, המקבל ושל מי שמודע למעשה שעולה בערכה מהטובין שניתן.
          250. זמינות | נדיבות #
            מתן טובין ממשי, רעיוני, זמן או אנרגיה, לאחר בתמורה לערך פחות אינו בהכרח נדיבות, שכן יתכן שאינו בהלימה לצורך או רצון אחר, אלא אם ביוזמת הנותן ועוסק בתחזוק רגשי של פילנתרופיה עצמית, ללא קשב לאחר.
            המוכנות לספק את המשאבים בהתאם לבקשה או צורך אחר – זמינות, היא מרכיב קריטי בנדיבות.
          251. בחירה
          252. תקשורת: השתקה | חוזר עניין
          253. שאלה
          254. הבניה
          255. זכות
          256. חובה
          257. סרק idle,
            מצב של מערכת מכנית או ארגון אנושי של פרטים, מוכנה, פועלת שאינו מגשים את מטרת הקמתה.
          258. מוות
          259. חיים
          260. אינטלקט, חכמה, גאונות, פקחות גאונות
          261. אופנה
          262. מנגנון
          263. סינתטי
          264. אבסטרקט – הפשטה
          265. סטנדרט
          266. נחמה
          267. ניחום אבלים
          268. סמל
          269. מחווה
          270. מוכשרות
          271. משחק
            פעילות רעיונית או ממשית לצרכי הנאה, על פי רוב עם מערכת כללים ידועה לנוטלים בה חלק.
          272. משחק פוליטי
            שיבוש של המונח ‘משחק’, שכן הפעילות אינה לצורכי הנאה, אלא ליישום תוצאתי.
            יתכן שהשיבוש נובע מכך שהפעילות מלווה ביסיפוק יצרים, ואינה מובילה בהכרח לתוצרים מובחנים ידועים מראש.
            א-פריורי
          273. תקשורת
            מעבר מסרים בעלי משמעות וניתנים לפענוח בין שניים או יותר.
          274. כתיבה
            פעולה משולבת של ניסוח רעיון ורישום ממשי של סימנים גרפיים בעלי משמעות ניתנים לקריאה של אחרים על מצע מובחן.
          275. חיוויי אמוג’י ממשיים ##
            שימוש מכוון, מבויים, מעושה בתקשורת בין אישית בהבעות פנים או שינוי אינטנציות והשמעות קול כדי להדגיש כוונה מעבר למלל.
          276. תועלת – רווח לקסיקון
          277. אתיקה
          278. חינוך
          279. זכרון

          280. התמדה

          281. היכולת להמשיך בפעולה מורכבת וארוכה על אף הקושי והפיתויים להפסיק כדי לשרת ערך גבוה יותר מעצירת אי-הנוחות.
            סממן אישיותי.
          282. ריסון
            האטה, החלשה של פעולה מתחוללת עד הפסקה אפשרית מתחוללת, בניגוד לרצון או יכולת המופגנת.

          283. רלוונטי
            עם קשר למהות או לתוצאתה.

          284. קונספט | פרדיגמה הבדל ביניהם
            https://wikidiff.com/concept/paradigm

          285. פוטנציאל
            ביטוי למימוש אפשרות.

          286. זול
          287. ערך שנתפש שהחלופה על בעלות עליו מצריכה הקצאה של משאבים קלים יחסית להשגה.
          288. יקר
            ערך שנתפש שהחלופה על בעלות עליו מצריכה הקצאה של משאבים קשים יחסית להשגה.

          289. מחיר

          290. אנרכיה ##
            מצב שלטוני של חוסר משטר מחיל סדר.
            אין מצב של סדר מוחלט ולא יתכן אי סדר מוחלט. בפועל הביטוי מתאר מצב שלילי של תת סדר רצוי בעיניי המתייג על השלטון שלא אוחז בנתיניו או בפרטים שכופרים במרות שלטונית.

          291. זאבת מנטלית
            התודעה תוקפת את עצמה.דת זו זאבת מנטלית.
            זה לא רק אמונה באל, זה נזק מתמשך לרציונל.גישה רציונלית מעדיפה לדעת הכל, סומכת על עצמה שתתמודד במקרה הכי רע ובמקרה היותר טוב תפיק ערך בהתמודדות.

          292. הדדיות, אנושית
            תגובה תואמת את ציפיית הפונה להתייחסות ממשית או רעיונית.
            תגובה רגשית למערכת יחסים, לרוב חיובית ורעיונית.
            ההליך הותנע אינטואיטיבית או במודע, ללא הסכם מקדים ואם כן לא מחייב.
            מתקיימת ציפייה, מתומללת או לא, שהמוטב ישיב בערכים שיתפשו כשקולים בערכם לנתינה המקדימה, גם אם לא זהים ואינם מכומתים.
            פיתוח כישורי הדדיות מהווה תשתית למערכות יחסי חליפין עתידיים וקשרים חברתיים.
            תגובה רגשית למערכת יחסים, לרוב חיובית ורעיונית.

          293. ההליך הותנע ללא הסכם מקדים ואם כן לא מחייב.
            מתקיימת ציפייה שהמוטב ישיב בערכים שיתפשו כשקולים בערכם לנתינה המקדימה, גם אם לא זהים ואינם מכומתים.
            פיתוח כישורי הדדיות מהווה תשתית למערכות יחסי חליפין וקשרים חברתיים.
          294. יחסית
            בהשוואה של נושא אחד לאחר, במדד ידוע מסוים.
          295. התייחסות
            מיקוד תשומות רעיוניות ואנרגטיות לנושא מסוים.
          296. חובה ##
          297. סיבה לעשות דבר מה, שאם לא כן, יש צפי להשלכות מערך נשגב שיפגע.
          298. אתיקה: מול המוסר או האל.
          299. מחיר
          300. כימות ערכי לטובין.
          301. חירות | מחיר
          302. לחירות יש מחיר, העניין שהמחיר משולם עם קבלת ההחלטה לפעול לשימור החירות טרם היוודע מכלול המשמעויות.
          304. תיוג על מוטיבציה התנהגותית לא רציונלית, שנתפשת כניתנת למניעה, אך לא לשליטה, כמזיקה או כמיותרת לבעליה, שלא עוברת בקרה רציונלית טרום ישומה או שרציונל מופרך מגויס להמשכה.
          306. הסתה ##240
          307. תיוג שלילי
            לפעולה מכוונת במודע להניע אחרים
            נגד סמכות מקובלת על המתייג
            באמצעות הנחייה מפורשת או תוכן ממוקד מזיקים.
          308. אונס
          309. פעולה בניגוד לרצון, על פי רוב בשימוש לתיוג כפייה מינית.
          310. אבל
          311. החצנת צער על אובדן כבד, בעיקר של אנשים קרובים.
          312. חברות מייחסות למוות גורם מלכד קהילה מהן בתמיכהרגשית בנותרים והן בטקסים המשותפים ולכן יש עידוד להחצנה.
          313. אֲבַל ##
          314. ביטוי אחרי אמירה שתפקידו להכריז על התנגדת לה או למשמעותה ושלאחריו יהיה פירוט.
          315. בושה
          316. תחושה של אובדן ערך חיובי.
          317. תקווה
          318. נקמה
          319. טיפול נפשי
          320. קהילה
          321. תרבות
          322. אמון
          323. טאוטולוגיה
          324. תנועה ##
          325. התופעה בה ישות ממשית משנה את מקומה במרחב פיזי על ציר זמן. תנועה רעיונית היא סוג של אוקסימורון, רעיונות אינם מתפתחים. תודעה מאמצת רעיון ובהמשך, ציר זמן, עשויה לשנות אותו. לסט שינויים קוהרנטי מיוחסת תנועה.
          326. אות ##
          327. ייצוג
          328. עיצור – צליל מסוים בשפה
          329. אם קריאה – הכוונה לאופן הגייה של עיצור
            שצירופן מאפשר יצירת מילים ניתנות להבנה בקריאה – ללא שמיעה.
          330. מילה 195##
          331. הברה או יותר בשפה מסויימת מייצגת רעיון ניתן לתקשור לתודעה אחרת החולקת את ההבנה של אותו אוסף הברות.
          332. https://eureka.org.il/item/58153/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA
          333. רטוריקה
          334. דיאלקטיקה
          335. רטוריקה | דיאלקטיקה
          336. מיומנות שכנוע שפתית.
          337. סוגים של טכניקות להצגת טיעונים בדיון במטרה לשכנע שה’אמת’ או ה’טוב’ אצל הדובר, הלא נכון והלא ראוי אצל בר הפלוגתא.
          338. רטוריקה | דיאלקטיקה ##211
          339. רטוריקה: מטרה לשכנע בעמדת הדובר.
          340. דיאלקטיקה: מטרה להציג טענה באופן שיקשה להפריכה.
          341. שכנוע ##
          342. כתב ##
          343. נחמה ##
          344. חמלה##
          345. ספציפי | קונקרטי ##
          346. ספציפי: מסוים, ייחודי.
          347. קונקרטי: ממשי, ניתן לחישה.
          348. חרטה
          349. חיווי שולל לאחר בחינת התנהגות או מעשה מכיר בכך שנקיטה בחלופה הייתה עדיפה.
          350. ככל שההכרה בנזק שנגרם גבוה יותר כן התחושה השלילית – אשמה, בושה, עצב, צער – עמוקה יותר.
          351. הבעת חרטה פומבית כתנאי אינה אותנטית לתחושת המתחרט,
            אך לעיתים רלוונטית לתובע.
          352. כבוד ## (עלה?)
          353. יחוס אנושי ערך מועט – רב, לא מכומת.
          354. ביטוי לכבוד יכול להיעשות באמצעות מחוות מילוליות או ייצוגיות פיזיות.
          355. שפה ##
          356. צבר אחוד של אמצעי ייצוג סימנים וצלילים לתוכן, שניתנים לעיבוד ולהעברה.
          357. הימור ##
          358. פעולה שתוצאתה לא ידועה טרם נקיטתה, מתבססת על הערכה חוזה תוצאה שאינה ניתנת לתיקוף רציונלי, מתוך כוונה לזכות ברווח.
          359. סיכון ##
          360. אפשרות התכנות לאיבוד טובין, או אף גרימת נזק בעקבות מעשה.
          361. לסיכון שני ממדים ביחס לפעולה:
            ♠ מידת ההתכנות אובדן הטובין או גרימת הנזק,
            ♣ שיעור הטובין שיאבד או הנזק שיגרם בתוצאה שלילית.
          362. הימור – סיכון ##
          363. כל פעולה שתוצאותיה לא ידיעות טרם נקיטתה מהווה הימור, ומתוך כך מכילה סיכון על מדרג מועט–רב בעיניי הבוחן.
          364. הימור | סיכון ##
          365. הימור: פעולה באי הידיעה.
          366. סיכון: שיעור אובדן הערך או הנזק שיגרם במקרה של כשלון הפעולה.
          367. זכות ##
          368. מחוייבות הורית ##
            הבאת ילד ללא הסכמתו לכן אני מחוייב לו ##170
          369. עצה
          370. המלצה
          371. התנשאות XX
          372. חיווי על פעולה שמכָוונת להחצין יתרון ערכי.
          373. בעוד תיוג ‘התנשאות’ על אחר נתון לפרשנות ודחיה של המתוייג,
            חיווי ‘מתנשא עלי’ מהווה תגובה אותנטית וולונטארית, לתחושת אי-נוחות של המתנחת להחצנת נחיתותו הנתפשת ערכית של המחווה.
          374. התנשאות, ואף יותר – התנחתות, הן מאפייני אישיות.
          375. אומץ
          376. בעיה
          377. התייחסות שלילית לסוגיה חסרת פתרון או שהפתרון לא רצוי.
          378. משפט ##
          379. אוסף מילים שצירופם מאפשר לתקשר רעיון או מהות לדובר באותה שפה.
          380. מילים בוראות מציאות ##
          381. אז זהו שלא, מלים
          382. היגיון, לוגיקה, רציונל גרביטציוני ##
          383. פתולוגיה ##
          384. חינוך ##
          385. לימוד ##
          386. חקר ולימוד מחלות – תפקוד לקוי של מערכות אורגניות, במטרה לאבחן ולרפא במטרה להשיב לתפקוד מקדמי תקין.
          387. פתולוגיה התנהגותית ##
          388. התנהגותית מובחנת, חזרתית, של פרט פועל באופן שנתפש כגורם לעצמו נזק בהינתן גירוי חיצוני.
          389. סוציופתיות ##
          390. תיוג התנהגות שנתפשת שלילית של פרט,
            שכמאפיין התנהלותי,
            מממש את כוונותיו
            באופן שגורם נזק רעיוני או פיזי
            לסביבתו האנושית,
            אינו רגיש לביקורת חברתית,
            ופועל בניגוד לנורמות חברתיות
            במרחב האישי והציבורי.
          391. לעיתים התיוג מוצמד לגילויים מינוריים של התנהגות אדישה לביקורת חברתית או להתנהגות אינסטרומנטלית.
          392. התארגנות
          393. אפשר
          394. ללינק מ 261
          395. אינסטרומנטליזם ##
          396. התנהגות אנושית אופיינית של ממשק אנושי המייחס לאחר כמקדם מטרות, ללא עניין או התחשבות ברגישויותיהם, רצונם והטיותיהם.
          397. הפרעת אישיות אנטיסוציאלית ׁׁ היא הפרעת אישיות המשתייכת לקבוצה ב’ של הפרעות אישיות. ההפרעה מאופיינת בדפוסי התנהגות מתמשכים של הפרת זכויות אחרים, מחסור באמפתיה ומוסריות, אימפולסיביות, והתנהגות תוקפנית. ההפרעה מסווגת ומאובחנת לפי איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי , באשכול ב’ של הפרעות האישיות, ונמצאת גם במסמך סיווג המחלות הבינלאומי , בשם “הפרעת אישיות דיסוציאלית”
          398. לשלוח רג’
          399. אינסטינקט | סנטימנט – רציונל ##
          400. * הטיה העדפתית, רצון, אינם בבחינת ‘רציונליים’, או לא;
            הטמעתה – התפתחות התנהגות.
            מניעתה או הקצאת האנרגיה וברירת דרכי מימושה רציונליים.
          402. בעיה ##
          403. גירוי תודעתי מתומלל ושלילי נטול תמלול פותר.
          404. סנטימנט שגוי ##
          405. סנטימנט אינו ‘נכון או לא נכון’, הוא הטייה רצונית לכיוון מסוים בהינתן אלטרנטיבות.
          406. מבחן נכון או לא הוא ביחס לדרכים למימושו האם צלחו,
            והמשמעות של מימוש ביחס לויתור או קידום סנטימנטים אחרים,
            או צריכה אנרגטית,
            במבחן בקרה רציונלית של בעל תודעה בוחן ביטויים של סנטימנט.
          407. עימות בין עמדות: סנטימנט | רציונל ##141
          408. תדיר.
          409. סנטימנט גובר:
          410. ♠ אמפירית, בצפייה על התנהגויות.
          411. ♣ רציונליות נתונה לביקורת, סנטימנט מוטמע פטור,
          412. ♥ רציונליות מונחת על סנטימנט של בעליו,
          413. ♦ תיחזוק סנטימנט מניב סיפוק.
          415. ההבדל בין רגש | לסנטימנט (בדוק אם עלה)
          416. האם רציונל נוגד סנטימנט?
          417. התנהגות אנושית ##130
          418. מעבר לתחזוק ביולוגי,
            התנהגות אנושית היא תגובה לגירוי מקדים.
          419. תגובות:
          420. ♠ אינסטינקט השרדותי,
            ♣ סנטימנט מקדם,
            בתווך ♠ וְ- ♣ המרחב המשותף של ההתניה,
            בבקרה רציונלית מאוחרת, מתווה מימושי התנהגות בהווה וביטויי התנהגות בעתיד.
          421. האנשת אידאות ##
          422. השמאל מתחזק, נחלש, הלך לאיבוד,
          423. DNA מפלגתי
          424. אלה דימויים שחזרה עליהם ממצקת אותם, ללא קשר לתקפותם מול ‘אמת’ או יכולת בחינה.
            מחזקי נראטיב.
          425. השתכנזות ##145X
          426. (נוסח לטוויטר, לכאן להעתיק את #145X)
          427. אשכנזים
            אתנית טכנית: יהודים שהוריהם נולדו ב…
            סוציו־תרבותית: השילו סממני שייכות לקהילה אתנית מקדמית.
          428. משתכנזים
            תיוג נגטיבי של לא אשכנזים, משמרים ערכים, הזדהות, צביון, סממני מסורת ומנהגים קהילתיים,
            יהודים אחרים, לא אשכנזים, משילים ונרתעים מהחצנת סממני אתניות מקדמית.
          429. קארמה ##
          430. תפישה אמונית – אינה ניתנת להוכחה או להפרכה,
            שפעולות אדם שבקישור רעיוני, בהיבט מיסטי המעיד על תפיסת סדר מארגן, מובילות לתוצאה.
          431. מכניקה ##
          432. אנחנו מונעים מסנטימנטים.
            בכל חיכוך עם מופע מציאות, ישנו גירוי למערך סנטימנטים שמתממשקים עם הגירוי.
            הרציונל – כשזה לא אינסטינקט – הרציונל נכנס לפעולה ועושה בחינה האם לממש את הסנטימנט או לדחות אותו.
            אם הרציונל קובע ‘מימוש’, אז הרציונל מגייס את המשאבים והכלים למימוש אופטימלי של הסנטימנט,
            והרגש מחווה על מדת ההצלחה של המימוש.
          433. סתלבט על ##
          434. הגחכה ישירה בכוונה ראשית להפחית אחר ומשנית – הנאת המסתלבט.
          435. אקסקלוסיביות ##
          436. אצל בנים במובהק,
            אולי אצל בנות פחות,
            אהבה למישהי היא לא בהכרח אקסקלוסיביות.
            כלומר אפשר לאהוב את…
            ולרצות להתנשק עם…
            ומין עם…
          437. ייתכן שבזיהוי אצל אחר סיפוק תשקות ורצונות יש ספיחה של תשומות שמתועלות לפרסונה מסויימת,
          438. באקסקלוסיביות, אימוץ הבניה חברתית, כדי שחברה תשמור על עצמה ועל שלום פרטיה.
          439. אהדה ספורטיבית ##
          440. העדפה לאלוף ##
          441. בתחרות בין טוען לכתר ספורטיבי לבין אלופה מכהנת שתשבור שיא זכיות,
            למי נתונה אהדתך האינסטינקטיבית הסנטימנט?
          442. אהדה לאלוף מכהן שובר שיא זכיות
            תואמת התכנסות הזדהותית, נטייה להיררכיה, למנהיגות חזקה, לצביון על מרחב ציבורי, רהב מלל סמל וטקס,
            קונסרבטיביות בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
            לא קשורה לספורט.
          443. טהרנות רעיונית – השפעה ##267
          444. אידאליסטים רדיקליים משפיעים על עמיתיהם המתונים יותר,
            בהסטתם את מרכזי הכובד ההתנהלותיים של קהילתם הרעיונית
            בהשפעתם לכיוון תפישותיהם.
          445. הם מנרמלים היבטי מציאות של רעיונות,
            גם אם אינם מגשימים את מימושם המלא, הבלתי אפשרי.
          446. קנאה ##141 (ויקימילון)
          447. ביטוי הכרתי של פרסונה שמזהה שברשות אחר נמצא ערך חיובי –
            ♦ רעיוני נתפש,
            ♦ [או] גשמי,
            שרוצה לייחס לעצמו.
            הזיהוי מפיק מהמקנא התייחסות שלילית עויינת כלפי בעל הטובין.
          448. בחון רעיון עם יישום כושל ##278
          449. מאפייני חברה מתקדמת ##269
          450. מקדמת ערכי בקרה רציונלית בחתירה לחופש הפרט, שיוויון פורמלי ושלום.
          451. תפישה מורכבת של מיקסום טובת פרט מסוים במסגרת תמהיל פרטים אנונימיים הרואים את צבר טובת הפרטים האחרים במרחב,
            לא מתוך אידאה מוטמעת או חמלה פרטיקולרית,
            בידיעה שאין טובה מושלמת ומוחלטת.
          452. האנושות בהתקדמות פרטיה, משילה סממני צביון ייחודיים לקולקטיב לכיוון פרקטיקה אסתטית.
          453. השלת צביון לטובת נוחות אישית וסבירות מקדמת רצון פרט.
          454. כריזמה ##
          455. יכולת להעביר מסר מורכב שמקדמית אינו מוסכם על הקהל, שמקבל רגשית את הדובר בשל תגובתיות לאיכויות המתקבלות ושימוש בעזרים היקפיים להעברתו. אלה מתקבלים על סט סנטימנטים מקדמיים שמאפשרים לתכני המסר לעבור הדובר תוך כיבוי מנגנוני הבקרה הרציונליים.
          456. אהדה ודת ##
          457. הרוב מאמינים שוטים,
            מיעוט כוהנים,
            ריב על הצבין, על הסמלים,
            מי יותר גדול,
            ידע במיסטיקה לא מיומנות רציונלית
            תגמול חברתי לאדיקות.
          458. תבנית הרציונליות/הליך הכרתי ##??
          459. מצע מציאות
            סובייקט עליה,
            ספיחת גירויים מהמציאות,
            טיפול אינסטינקט – השרדותי קיומי, טיפול באיום,
            או בסנטימנט.
            שניהם הוטמעו במערכת ההפעלה האורגנית.
          460. הסנטימנט נתון רציונל:
            בקרה על עוצמת וכיוון מימושו – הקצאת משאבים לריסון, כיוון או מימושו.
          461. סיפוק הסנטימנט יוצרת תחושת סיפוק. זמני.
          462. חיים ##
          463. מקטע זמן, בין איין לפני לאיין אחרי – מוות, בה מהות מבצעת מבצעת חילוף חומרים עצמונית.
          464. תכלית החיים ##
          465. אין.
          466. יש שימוש שתודעה עושה בעצם או ברעיון.
          467. אצל מאמינים יש כוח עליון ‘אל’ שהוא תכלית כשלעצמה, וממנה נגזרות תכליות־על ותכליות משנה, ומשם תכליות דומסטיות נמוכות יותר.
          468. אהדה ספורטיבית ##
          469. עניין בענף ספורטיבי,
            על פי רוב קבוצתי,
            מתועל
            להתכנסות הזדהותית,
            מיישם ומיימון אינסטינקט לאומני.
          470. פופוליזם ##
          471. דמוקרטיה ##
          472. בדוק אם לא נעשה
            מוסר ##
            דמוקרטיה עממית ##241
          473. ימין ##
          474. הטיה פוליטית ##
          475. סיפוק רגשי ##
          476. חיווי מתומלל או שלא, על תחושה שצרכים, רצונות, מאוויים מסופקים.
          477. מָכְוֶון פעולה קמאי, ראשוני, שמנחה בעל תודעה לפעול באמצעות הרציונל כדי להגיע לסיפוק.
          478. שאיפה להגיע לסיפוק במכלול נושאים.
          479. כלל שהנושא גבוה יותר בהיררכיית חיי פרט מסוים, כן הסיפוק מועצם יותר.
          480. סיפוקים שונים גם במשכם, .
          481. פרדוקס ##
          482. תגובה אינסטינקטיביות ##
          483. חושפות אותנטית מערכת הפעלה התנהגותית, טרום בקרה רציונלית מתאימה.
          484. משמעות
          485. פיקציה
          486. השלכה
          487. דימוי
          488. כמו
          489. גזירה שווה
          490. ימין – שמאל
          491. ימין, שימור מוותר על מנהג לשם צביון.
          492. כולם.
          493. איו היפוך, יש פרמטרים שבהם אני מוכן לוותר על היתר לא,
            יש נטייה, קרבה לליבה והקצאת משאבי שימור.
          494. שליטה ##275
          495. הקצאת והכוונת משאבים לאחיזה במכלול ממשקים של פרסונה בהתאם למושאי ההעדפה האישיותית.
          496. בעיה ביחס לנורמה.
          497. הסימפטומים הניבעים הם בגילוי הנמנעות במקרים שהחתירה לשליטה לא מסופקת.
          498. התכנסות הזדהותית ##
          499. השראה ##
          500. יש לי יותר
          501. “לא רוצה להיות ‘מוסרי’, רוצה להיות יהודי.” הסנטימנט להשתייכות אמורפית
        Share

        21 תגובות בנושא “מהות רציונליות”

        1. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – חרדה — יאיר דיקמן yair dickmann
        2. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – בקרת מציאות — יאיר דיקמן yair dickmann
        3. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – קורבן — יאיר דיקמן yair dickmann
        4. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – אלטרואיזם — יאיר דיקמן yair dickmann
        5. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – התמכרות — יאיר דיקמן yair dickmann
        6. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – רצון — יאיר דיקמן yair dickmann
        7. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – רגש, מורכבות — יאיר דיקמן yair dickmann
        8. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – רגש, חיווי תודעה על רעיון — יאיר דיקמן yair dickmann
        9. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – רגש, חיווי תודעה על מציאות — יאיר דיקמן yair dickmann
        10. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – אמת — יאיר דיקמן yair dickmann
        11. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – אמונה דתית — יאיר דיקמן yair dickmann
        12. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – דת — יאיר דיקמן yair dickmann
        13. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – לאומנות — יאיר דיקמן yair dickmann
        14. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – אֱמוניות, פרדוקס — יאיר דיקמן yair dickmann
        15. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – מיסטיקה מגְיָה — יאיר דיקמן yair dickmann
        16. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – קלישאה — יאיר דיקמן yair dickmann
        17. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – נראטיב, סיפֶּר — יאיר דיקמן yair dickmann
        18. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – היסטוריה — יאיר דיקמן yair dickmann
        19. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – קונסטרוקט רעיוני — יאיר דיקמן yair dickmann
        20. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – קונסטרוקט תודעתי — יאיר דיקמן yair dickmann
        21. פינגבאק: הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – הטלת ספק — יאיר דיקמן yair dickmann

        סגור לתגובות.

        Share