התפרקות
פיצ'פוץ' חוויות קודמות
עשרים ושמונה ילדי ח' שנייה, שנקר תשל"ד, אזרו אומץ והגיעו לפֶּגֶש כיתה.
ד' 2, זיווה מקוגון – כך אני קורא לכיתה – אז אני הצטרפתי – ומכאן התייחסותי האישית, של חרבן המסיבות שאני לפגישה:
עשרים ושמונה ילדי ח' שנייה, שנקר תשל"ד, אזרו אומץ והגיעו לפֶּגֶש כיתה.
ד' 2, זיווה מקוגון – כך אני קורא לכיתה – אז אני הצטרפתי – ומכאן התייחסותי האישית, של חרבן המסיבות שאני לפגישה:
מכלול היבטים של מעשי אדם.
יישום סטנדרטים של התנהגות אנושית והעדפות אסתטיות.
קהילה, תרבות, מובחנת ערכית התנהגותית.
כששתי תרבויות, קהילות מובחנות על ערכיהן ההתנהלותיים והטיותיהן האסתטיות, מקננות אחת ליד אחרת צפוי מעבר אנושי, פעפוע, ביניהן.
בבחירה חופשית אנשים מכווננים את נוחותם על מצע החברה בה מקננים.
במבט־על, השוואה בעצימות מגמת הפעפוע של פרטיהן יחשוף עליונות תרבותית.
פעפוע החוצה של תרבות מצטמקת מקשיח את ליבתה ומסלים פעולות התגוננות, התכנסות, הסתגרות והקצנה משמרת צביון של מנהיגיה. לשימור אחיזתם, נגד המגמה.
התרבות האקלקטית, הפחות נשלטת תקלוט מפעפעים, בעוד שהתרבות המשמרת צביונה, תתמצק ותקטן.
התממשקות בין פרטי חברות מעורר פעפוע.
מעבר לתרבות משילה מסורות ואיסורים שתכליתם מיצוק ציביון הוא קידום.
פרוגרסיה.
התכנסות לקהילה צביונית, מתאפיינת בטקסים מסורתיים, ממחזרת ומטמיע מסורות ייעשה בעקבות רווח אישי מהמצב או ממצוקה. המצוקה מתנחמת בספיחת תמיכה מהקהילתנות, מדמויות סמכותניות, או ממימוש אמוני של ייאוש בוטח בכוח עליון מארגן.
ריאקציה.
חרבן מסיבות שאני – ההתכנסות ההזדהותית, תחושת הכוח הנשענת על צִדְקָת יחד המוני – מרתיעה. אותי.
שיחות ווטרנים חרושי קמטים, עוטי עיטורים ואותות הפגנה שחורים, אדומים וורודים, נוצצים בזיעה ים־תיכונית, משחלפים סיפורי מורשת על עימות עם שוטרים, וקרבות עם ביביסטים.
לא נראה לי: לא עניינית, לא אסתטית ולא ערכית.
כן נראה לי כתמונת ראי של פרקטיקות אמוניות, לאומניות, משמרות התכנסות הזדהותית, להלן 'ימין', בכל עת, גאגורפיה, תרבות ושפה. להמשיך לקרוא לא סובל הפגנות
לאחרונה האזנתי להֶסכֶּת דמוקרטיה האתונאית, המעבדה, כאן 11, שש הרצאות של פרופ' עירד מלכין.
יש יהודים שתופשים יהדות כערש הליברליות, הומניזם.
אפעס, צורמת (לי, במקצת) החתירה ל-יושרה אינטלקטואלית, כשבעלי אמונה מהללים, מייחסים חיוביות למושא אמונתם. לא רציונלי, לא אינטליגנטי. להמשיך לקרוא יהדות כערש הומניות, ליברליות?
אחוז היהודים זוכי פרס נובל לא תואם את חלקם באוכלוסייה.
כנראה שבין 20 ל- 30 אחוז מהזוכים מזדהים כיהודים,
יש האומדים את חלקם של יהודים כגדול אף יותר, נמנעו מלהחצין את יהדותם.
כדרכם של הסברים לתופעות תרבותיות שאינן פיזיקליות, מוצעים לסוגיה מגוון רבים.
כל הסבר חשוד מיידית, בצדק, בהיותו מקדם ערך מקדמי – להלן נרטיב.
להמשיך לקרוא יהודים זוכי פרס נובל
הבניה שרירותית של קשרים בין אלמנטים כמצע רציונלי לקידום מניפולציה. מיסטיקה, דת,
יורו 2020; להמשיך לקרוא יורו 2020 כקונסטרוקט רעיוני
| * עסקה | במובן של שחלוף טובין, גם אם לא קדם לכך משא ומתון כבמשא ומתן כלכלי. |
אין בקשה שהושבה ריקם בבחינת 'לא יהיה כלום כי לא היה כלום'.
בקשה אנושית היא תצורה של פינג אנרגטי,
שגם אם לא הניעה לפעולה חיובית,
שחרר פעולה שוללת, צרכה אנרגיה.
יש לכך משמעויות פיזיקליות, לא פחות ביחסים בין אישיים, ובצריכת אנרגיה אנושית,
גם אם נוטים להתעלם ממנה,
כמו מצריכת אנרגיה של פינג.
תגידיתגיד, אינטואיטיבית, אינסטינקטיבית,
בהתנגשות, איזה ערך גובר* לטעמך,
'אחווה' בין פרטים או 'זכויות פרט'?
בהינתן לפרט בחירה, אינסטינקטיבית או מודעת, על העדפתו בין שני ערכים אותם יבכר להחיל בעיקר על חולקים ערכים משותפים לו, ואנונימיים לו, בין
| אחווה | ל– | מצדדים בחופש פרט |
רואה שבוויקיפדיה, בערך 'סנטימנט' מפנים לערך 'רגש'.
ההתייחסות ל'רגש' כסנטימנט, לא מתאים לאחיזתי התודעתי את המושג סנטימנט.
עצלן שכמוני הטמין בערך 'סנטימנט', העירום מכל הגדרה את – להמשיך לקרוא מינורי בוויקיפדיה
מוקדש* לחותרי2* קונצנזוס3*, נטולי בסיס רציונלי4* אלא, סנטימנט5* טעמים6* מוטמע7*
פגוש פוגייש פגשתי בחור נאה ממלאך מתוק מדבש,
נצר לדמויות מובחנות עם תודעה רחבה,
לא (כל כך) בנורמה (כלומר היו רוצים להיות הרבה יותר בממדים מסויימים, והרבה פחות באחרים),
מטפלים בעצמם, בָּרגש המקדים רציונל.
שלוש פעמים בהפרשים של כמה חדשים אמר לאזני "בתפישתי אני באמצע. אני בין… לבין…" בסוגיות שעל הפרק –
מובחן; יש צרכים, טעמים. רובד תפישתי רציונלי – לא.
* מוקדש – אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
2* חותרי – שואפים ל–… נמצאים במצב מחסור בממד מסויים, ומקצים אנרגיה לסיפוקו.
3* קונצנזוס – הסכמה מרחבית לא רק רציונלית אלא התכנסותית נורמטיבית חברתית.
4* נטולי בסיס רציונלי – תצורת מחשבה שאינה מתאפיינת בהליך סדור של פירוק קונסטרוקטים תודעתיים, בעריכת חיוויי מציאות בהקשרים היררכיים שעשויים להתפש או להיות חזויים כ'סבירות' מתבקשת עצמונית על ידי תודעות בלתי קשורות.
5* סנטימנט – העדפה התנייתית, טרום בקרה רציונלית, למימוש ערך תודעתי אישי נתפש.
6* טעמים – דרוג יחסיות הרצון לצריכת אלמנטים שנתפשים חושית על ידי סובייקט ביחס לאלמנטים אחרים.
7* מוטמע – מערך הטעמים מהווה חלק מסובייקט בתמהיל של התפתחות אורגנית, בית גידול, חינוך, ובקרה רציונלית. הוא לא נוצר יש מאיין בהחלטה עמונית בשלב בגרותי כלשהו.
המצע עליו מונחות תפישות
'אמוניות, לאומניות, משמרות התכנסות הזדהותית'
מעין אלה,
מזמנות פדופיליה אינטלקטואלית – מנהיגים – ציניקנים, להטמיע ולהסתלבט על תודעות המונים חסרי ישע, לטובת סיפוק עצמי, זמני, חסר שובעה,
נחשפתי לקמפיין Brussels Airline.
וואלה, מדליק. גיוון גזעי, מגדרי, מהירות. מעודכן.
ואז חרבן המסיבות שבי בועט;
האללו(!) ידיים על ההגאים, היישירו מבט. אתם בביזנס שינוע נוסעים, לא במניפולציות רגשיות זולות.
מזה יש לי מספיק.
על חברת תעופה כמו כל שרות אחר לעמוד ב'מבחן הטחול' שלי – היו זולים, יעילים, לא מורגשים, לא מצריכים התעסקות מעבר למינימום הכרחי.
אני מבחין בין
מוטים לטיפול ראשוני רגשי, ואז משני במציאות, במטרה מובהקת לשמור על מצב רוח חיובי, להמנע מנפילות רגשיות מאיימות תדיר על שלווה נדפת,
לבין –
מטפלים במציאות, כשחיוויים רגשיים חיוביים ושליליים מהווים אישוש או הפרכה להתנהלות מוכוונת מוצלחת, או לקויה.
(אני משוכנע שיש, ועם זאת) אינני מכיר דיסציפלינה שמהווה כר נרחב להעדפות ולטעמים אישיים כעולם האופנועים. להמשיך לקרוא סכיזמה מוטורית, רגשית
מעניין, שמרנים, משמרי רוטינות, שתובנותי לא מחמיאה לתפישתם את עצמם דורשים ממני לחדש להם.
שמעת פרסונה מסבירה רציונלית, למה היא בעליה של מאפיין אישיותי מובהק?
נניח, 'מה יעזור להיות פסימיים?' כאילו, שההטבעה ההתנהגותית ניתנת לבחירה.
להבנתי, מידת פסימיות או אופטימיות לנוכח גירויים חיצוניים מסויימים היא תוצר מבנה אישיותי, מובחן, מאופיין, טביעת אצבע פרסונלית. קיימת. קבועה.
אולי, בקטנה, ניתנת לשינוי מקומי, זמני. להמשיך לקרוא מה יעזור לי להיות
ראיתי, נחשפתי ל-מי שייחסתי להם 'נדיבות'.
נחשפתי גם לצורכי, צרכני, נדיבות. שלא לנקוט ב'שואבי נדבות'.
ליותר אנשים קשרתי כתרי נדיבות, ופרמתי את הקשר מאוחר יותר,
מאשר לכאלה שהכרתי, וגיליתי שהם 'בעצם נדיבים'.
לא – הם לא זזו. זו תפישתי שהשתנתה, כלומר, הדינמיות התפישתית קשורה אלי, לאיך שאני רואה 'נדיבות'. להמשיך לקרוא נדיבותי
חברות מתקדמות, מאפשרות
לנשים הפסקת הריון לא רצוי, וולונטארית.
חברות שהתקדמו, מונעות
ומוקיעות התערבות בהחלטת נשים על חיי עובריהן.
חברות שיתקדמו, יאפשרו
לבני האדם הפסקת חייהם עצמונית.
אתוס (– מכלול אמונות ורעיונות) מגדיר התנהגות, התנהלות תרבותית,
במניעה, כציווי אוסר, בצריבה שוללת, ללא הומור
במשמעות 'התנהגות לא יאה, לנו'.
לנו – השותפים לאתוס.