אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
ויתור על חלק או מלוא עמדה מקדמית, כדי לקדם ערך גבוה אחר.
נתינה או גריעה של חלק מטובין, מרצון, כדי לשמור על יתרת העמדה המקדמית של כל צד.
#רצי1נל
הסכמה חד־צדדית על מניעה, נתינה או גריעה של טובין.
הסכמה בין צדדים שונים על נתינה או גריעה של חלק מטובין כדי לשמור על יתרת העמדה המקדמית של כל צד.
#רצי1נל
הליך בו צדדים חולקים התייחסות מנוגדת תפישתית לנושא בעל ערך,
מוותרים מרצונם על חלק משווי עמדתם המקדמית על הטובין שבמחלוקת לאחר,
כדי להגיע להסכמה,
שלהבנתם מקדמת אותם יותר מאשר שימור המצב טרום הוויתור.
#רצי1נל
2 כפות טחינה
1 כפית שטוחה של אבקת אפיה, לערבב טוב את שניהם
2 ביצים לערבב
1 סילן
חמוציות או כל סוגי הפיצוחים שקדים אגוזים גרעיני חמניה
כף קווקר
תיוג חיובי למקור ממשי, רעיוני, אנרגטי, אנושי או זמן,
שצריכתו באופן מסוים עם מקורות נוספים מהווה תנאי הכרחי ולא מספיק, להפקת תועלת.
הפקה ושימוש במשאב מצריכים כוונה, מאמץ ומקורות מתכלים נוספים.
מהויות צורכות יותר ממקור אחד לתפקודן.
משאב מתכלה במובן שיש עלות להפקתו.
[גם אלוהים ונציגיו נסמך על מאמינים כמשאב נצרך 
.]
ותודה לש.ר.
#רצי1נל
שלומית @ShlomitSharbi המXימה,
בחובשי את מצנפת [משוחה בגריז רותייח, זרויה שברי זכוכית ונעצים חלודים (מצידה הפנימי, כן?)] עקר הבית, ישמתי את עצתך המעולה להרתיח קומקום עם כף מלח לימון. פעמיים. להמשיך לקרוא מלח לימון
מלאכת הבישול פוגשת, חושפת, מעצימה, רבים מחולשותיי, חסרונותיי ופגמיי: להמשיך לקרוא בישול לא בשבילי
שימוש במשאבים באופן שימקסם את התוצרים אליהם מכוונים במינימום זמן ועלויות.
https://copilot.microsoft.com/shares/WWFpunPKyDR2ujmaZkYeC
#רצי1נל
שינוי מיקום של אובייקט במרחב ריאלי על ציר זמן.
#רצי1נל
שינוי בעקבות הסכמה לקבל טובין ממשי או רעיוני, לאחר – עבודה שנעשתה, טובין ממשי או רעיוני.
בעת ההסכמה על המרת הטובין המתקבל בכללותו נתפשת על־ידי כל צד כעדיף על הטובין הניתן על־ידו, וכן גם על מניעת הטרנזקציה (– מכלול פעולות תנועת החלפת טובין) לו הצדדים היו נמנעים, ושומרים על הטובין שלהם ברשותם.
#רצי1נל
פעילות רעיונית או ממשית, במטרה מקדמית להפיק תוצר מובחן עבור תמורה, לרוב כלכלית.
מנגנונים נטולי תודעה – ללא מטרה או כוונה לתמורה – 'פועלים', 'מתפקדים', או שלא, אך אינם 'עובדים', גם אם מפעיליהם מאנישים אותם מילולית.
#רצי1נל
את רויטל פגשתי לפני כעשרים שנה באחת מהתחנות התעסוקתיות החשובות בחיי. חיבבתי אותה. הבחנתי במוטיבציה השקטה אך הנחרצת; העבודה היא מעבר לפרנסה, עם השלכות אישיותיות מהותיות, מעבר לפונקציונליות ושכר.
הקשר חודש בהמשך למבזק שואל 'איך השרות?' של חברת ענק פיננסית. מסתבר שרוויטל סמנ"כלית. וואו. קבענו להיפגש.
להמשיך לקרוא מינורי בעדתיות נשמרת
שאיפת יוזמי מפגש של מאגדי כוחות למטרה משותפת –
תיעול אנרגטי יעיל – מספק אך לא מיותר ובזבזני – של השותפים למימוש אופטימלי של כוונותיהם.
#רצי1נל
תוצרים ממשיים – חום או תנועה – ניתנים למדידה שמשתחררים מכוחות מתממשקים.
צריכת אנרגיה יזומה מתועלת לתוצרים בכוונה מקדמית.
התנהלות רציונלית:
מוכוונות לחיסכון אנרגטי; צריכת אופטימלית להשגת תוצר רצוי, למניעת בזבוז משאבים
♠ אם התוצר לא יושג,
♣ או שניתן להשיגו בפחות אנרגיה.
#רצי1נל
הכותב הוא בומר, וכזה שאימת הסוציולוגיה והחתירה לאישרור והסכמה לא כל כך שורה עליו.
קיימת רגישות מובנית ומובנת לתכנים שעוסקים בתחושת ערך, ובמיוחד לכאלה שמפחיתים ערך לעצמנו בעינינו, או בתפישת אחרים אותנו.
אצל מילניאלס, צעירים יותר ואף אצל (חלק מ)הוריהם, מקובל לנרמל את הרגישות, להחצינה ואף לתבוע מהסביבה להיזהר 'לא לפגוע' בהם.
בשונה מהמקובל בעבר, כעת יותר רווח
הפרוגרסיה ה(כביכול) שמאלנית (– המטורללת) בארה"ב היא חזית פוליטית מקדמת את הדאגה למגזר הרגיש שתובע את ההכרה ברגישותו והזהירות ממנו.
העניין בנקיטת זהירות של הסביבה מפני הרגישוּת היא שהיא לא פותרת אותה, מנציחה ואף מעצימה אותה. הרגישות חבויה, ורוטטת, ו-תצא. כולם מקווים, ומבינים שהאירוע יקרה.
בזהירות שלי, שלך, של הסביבה – 'סבבה, למד אותי, כשאזכור אבליג, אפילו ללא מאמץ' – הַרָגיש, מי שגוננו עליו, נשאר עם פגיעותו, ב- idle, מהותה נותרה ממתינה להתפרץ עם הגירוי הבא.
במרחבים האישיותיים, אינדיבידואל מתנהל מול סביבתו עם מערכת הכלים המנטליים שיש לו ארוז בפיזיולוגיה האישית שלו. יחידה אוטונומית.
התביעה מסביבה שתסטה מדרכה לטובת התגייסות להגנתם היא בעייתית.
גם אם התביעה נסמכת על נרמול ולגיטימציה רעועה, בהתחברות לאינדיבידואלים דומים שסובלים מאותו מחסור ביכולת לגונן על עצמם מפני רגישותם.
זהו גיוס 'המונים' של רגישים לגונן על עצמם. התמורה – מתחושת העזרה והחמלה לנזקק, נרמול עדכני, פרוגרסיבי.
תפישות שמרניות, דתיות, קהילתיות שומרות על זכותן לשמר מבנים חברתיים, מתעלמות ועוינות מרגישות אינדיבידואלים בני הדור החדש שמבקשים להגן על עצמם.
להם אני רוחש עוד פחות אהדה.
אין לי כוונה לפגוע. לרוב. ואם כן לא באמת במי שמחצינים חולשה שמבקשת הגנה.
אני כן עומד על אפשרותי ('זכותי' נשמע לי קורבני ומתגונן) לומר את מה שמוצא לנכון.
מתוך זכותי זו אני מכיר גם בזכות האחר לשמר את רצונו לבטא בקשת התגוננות, גם אם לטעמי בקשה מעין זו מעמידה אותו במקום שמסב לו נזק, מנציח ומעצים את הרגישות.
אני מבין שרגישויות אישיות אינן מתפוגגות.
אני משער, שאולי, יש יכולת להתמודד איתן ולהקטין רגישות אליהן.
אני מקווה שהליך הנרמול יופנה מול בעליהן שילמדו לחיות מעט טוב יותר עם היותן.
