ביטויים התנהלותיים של מבני אישיות מאובחנים.
התפעלות מהרטוריקה של נתניהו מתעלמת הן מתוכן דבריו והן מקהל היעד, אמוני לאומני, משמר התכנסות הזדהותית. 'נראה אותו', משווק תכנים אחרים, או אפילו את אלה לחותרי רציונליות חופש הפרט שיוויון ושלום.
דפנה ליאל וקוה שפרן נפקו הֶסְכֶּת מעולה על 'הנוסחה הסודית של הופעות נתניהו'.
בפודקאסט הסכת מפורטים הטכניקות, האינסטרומנטים והשטיקים של האוראטור ראש הממשלה לשעבר, שלושה כתבי אישום בהווה. להמשיך לקרוא גאונות נתניהו
התכנסות מובהקת, אופיינית, לנורמטיביות ולקונפורמיות בכל הקשור לטעמים, אופנות והתנהגויות חברתיות.
העדפה התנייתית לאימוץ הבניות חברתיות על אינסטינקט מבקר.
רצון להתפס כמיוחד,
ואימה מלהתפש שונה.
הפיכח בקבוצה, ההוא שלא השתכר או התמסטל.
לאחר קבורת בעלה, פניתי לגיברת אימו של חבר ילדות.
בת 82, (לא) חשוב מאיזו עדה, מלאת עזוז, אנרגיה ונחישות, חדה (היום) יותר ממני בן 28,
ואמרתי, יעצתי, איחלתי לה "עכשיו תיהני מכל רגע."
בהמשך לתקלה טכנית בבניין, נכנס למשרדנו מבוגר מאיתנו בכמה שנים; כיפה סרוגה גדולה, בלורית לבנה מקלישה, פנים מחורצות צרובות שמש, שפם לבן מהוקצע, חולצת משבצות בורדו כחול, מכנסיים מהוהות בצבע חציל דהוי, וסנדלי שורש חושפי בהונות עליזות.
לאחר שדנו בסיבה בגינה הגיע, השתלט עלי הדחף לפצ'פץ' לו ב־being – אני מציק למחייתי לא לפרנסתי – אני שואל "תגיד תגיד, איפה אתה גר?"
דורשות ותובעים במיומנות של מקריאי־פרוטוקול רבי־ניסיון,
שכן הנחו בעבר, צברו ניסיון, חוזרים על כך תדיר, ירק
איך לפנות אליהם כדי שיקשיבו (בטובם) למֶסֶר.
שאם לא כן,
אם המסר, חלילה אבוי ואוי, יועבר באופן שלא תואם את סף מוכנותם,
וזאת בשל אורך/ שימוש במלל מסוים/ מושגים רגישים/ ביטויים דלוקים/ משלב שפתי גבוה מדיי/ ילווה בדוגמאות, באינטונציה/ ועוד… (אם מכירים כאלה ניתן להוסיף התליות נוספות)
ימָנעו מקשב, יבטאו במלל שלא יקשיבו, יבינו וממילא לא יפנימו,
יגירו גופרית רותחת (יעני, יתעצבנו) על סביבתם
בליווי פסאודו רציונל שמבחינתם סביר, לגיטימי ומובן – 'כך לא אוכל להקשיב.'
הנחייתם היא לאופן ניסוח הפניה אליהם, הגשתה.
אופן ההגשה הנדרש מהווה תנאי למעבר מחסום ההבנה של הרגולטור התקשורתי.
ההתייחסות בפוסט זה אינה להבנת מאזין שתלויה ברציונליות, כבהסבר לוגי, מתמטי שמצריך אצל אנשים מסוים נתיבי הסבר מובחנים.
הימנעות זו היא התייחסות למחסום רגשי, מוחצן, שמהווה שוער סף, רגולציה מונעת קשב:
יאטמו לשמע התבדרות חורגת מהאופן המסוים בו דורשים לצרוך את המידע.
המצע הסטרוקטורלי משבש להם את הקשב.
יש לכך, מבחינתם, צידוק ומי שאחראי לכך הוא מעביר המסר שאינו מתיישר לפרוטוקול שהם מתנים.
הטלת טרור תקשורתי זה אופייני לרגישים (– עצבניים) ('רגישים' – הם רגישים כלפי עצמם, כן?) שמקיימים עם הקרובים להם תקשורת ייחודית, מרשים לעצמם להפעיל טרור רגשי, שלזרים לא היו מעיזים.
(אני) אינני מוכן שיאיימו עלי. כשנחשף ל'אם אז', מייד הולך ל'אז'.
ובשיטת 'אותך לא 'כפת לי לשקר את עצמי לא מוכן' –
אינני רוצה לקשור לעצמי את קטע ייחוס רציונל לאינסטינקט, כלומר שאסטרטגית אני לא מוכן שיאיימו ולכן לא מאפשר החלת טרור כזה עלי,
אלא,
כאינסטינקט – אני מגיב נגטיבית לאיומים, בדגש על טרור רגשי. ועוד של קרובים.
ו-כן,
האולטימטום מופעל על מי שמשתפים פעולה עם הטרור הרגשי.
בפתטיותי אני בכלל גורס שמיטיבים הדיפת מי שמנסה להחיל טרור תקשורתי.
לטעמי, עם הקושי, כדאי לשקף למיישמי התנהלות כְּ־זו.
השיקוף לא מונע את הביטוי ולא פותר את הבעיה.
כטבען של התניות הן הנטייה היא לממשן.
עם זאת, בעת מודעת אליהן, לעתים, הן נדחות או מימושן נקלש מעט.
זה תכלית השיקוף בהקשר זה.
* אחאנא”ר שכמוני, לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
טוף, שיהיה.
** דורשים – העלאת בקשה ללא אפשרות סירוב.
*** מאיימים – מתקשרים באופן שכוונתם לא ניתנת לפרשנות, ש'כדאי מאד' להאזין, להפנים וליישם את ההנחיות באופן שיהיה תואם את כוונת בעליהן, ושאם לא כן אז,
**** מתואם – אופן תקשורת תואם את מערכת ההבנה שלהם. טרום הבנה, בהליך הקלט מותקנת מערכת רגשית מקדמית, שתמנע את הפעלת מנגנון ההבנה אם התוכן לא יתוקשר בהתאם להנחיות והכללים הנדרשים.
מערכת זו בעיקר אמורה להיות שומר הסף של תפישת הערך של מחיל הרגולציה. ביטוי מנגנון כזה מעיד על תפישת ערך בעייתית, הן בהחצנת הדרישה, הן באיום הנלווה אליה, והן החלתה כלפי קרוביהם הנתונים לטרור הרגשי.
החיווי הראשוני האם יש איום ערכי, ואם לא – תתאפשר פניוּת הבנתית של הסוגיה הנידונה.
***** אחרת – מכיוון שהמנגנון הרגשי הוא שומר הסף, הרגולטור, מתלווה לבקשה להתבטא באופן מסוים.
האיום הוא ברמות שונות של הסתרה או חשיפה:
♠ ימנע הקשב לנאמר,
♣ איך יבולע למתָקשר אם לא ישתף פעולה עם דרישה לתקשורת המסוימת,
♥ ולחילופין ואף יותר חמור –
מה יקרה למאיים, שכחגורת נפץ של מחבל מתאבד, יאבד את שאריות עשתונותיו אם לא יתקשרו איתו כדרישותיו,
♦ והאחריות לכל הסינדרום הזה חלה על המתקשר שסירב לקבל עליו את התנאים.
יום ששי אחר הצהריים. השעות הקסומות, אחרי בית הקפה בו אני עם המחשב, רוכב לככר הבימה. גרפיקה אנושית מרצדת.
הסתובבתי בכיכר. ליד הפתח השמאלי של היכל התרבות הבחנתי במוכר בייגאלאך ליד אישה מבוגרת. אני עם האיטינג דיסאורדר שלי לא מתעכב על השאלה האם אני רעב או לא – לא – רואה בייגאלע, רוצה. להמשיך לקרוא מינורי בביגאלע
התניה למניעת שיח, דיון, ויכוח, כדי להימנע ממחלוקת.
פלורליזם = חולשה.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
ר'ישל'ה מצחיק. אותי.
כלומר, ר' לא מחדד הלצות, לא משחרר חידודים, ולא מלאֶה בסיפורציות. עם זאת, באישיותו המסוימת – סוציופת המודע לסוציופתיותו – הוא מנהל את הקוועץ' האישיותי באופן מודע*; בהינתן גירוי הוא פועל: או שמיישם את התנייתו הסוציופתית וסופח טובין, או שבמודע מרסן את רצונו בשל הערכתו שהתגובה תהיה עוינת, ואז הוא מחצין בשקיפות את מוטיב ההתניה, ועל מצע החן שלו הוא או מממש את רצונו, או גובה טובין על שנמנע מהמעשה. סוחר.
את תומפסון הכרתי ב-1985 בניו יורק. בעת שהתפננת בחופש הגדול בין כיתה ב' ל-ג' אני הייתי מובֶר, – סבל, רק באנגלית– מעלה ומוריד קאוצ'ס ובוקסס.
האיש לא בגיל שלנו, המוברים הישראלים, שבאים והולכים. מבוגר ממני, הפורמן, בשתים עשרה שנה, היה הלפר עם ותק רב. בניגוד אלינו, לא היה לו עניין של לקיחת אחריות, רצון להרוויח יותר, להתקדם. עבד כשנצרך לכסף.
להמשיך לקרוא כמו למחוא כפיים ביד אחת
כונסת את הפמיניזם
להצדקת מחיקת ראיות, ומין תמורת מינוי, להמשיך לקרוא התמרת תעוקה פרסונלית לאידאולוגיה אוניברסלית
עצמאותי כפרט מתממשת
בהתכנסותי להזדהות עם קהילה.
אוקסימורון;
עמידה על זכותי למימוש 'זהותי' כאינדיבידואל,
בהתכנסות רגשית וייצוגית לקולקטיב* של המון אנונימי, זר, מובחן. להמשיך לקרוא אבסורד: שימור זהותי כאינדיבידואל, בשיוך לקולקטיב
אתי כרייף מדגמנת תקשורת 'מודרנית', ברוח ימים אלה – What You See Is What You Get: להמשיך לקרוא אתי כרייף – WYSIWYG
הגיעה אלי דמות עסקית לפגישה. ר' ציין שהאורח 'רק על עצמו לדבר יודע', לא מתעניין באחר. לי זה דווקא נוח. מה יש לי לספר לו – עזוב אותו, אותי – שיעניין אותי לחלוק אתו?
אחרי ימינה שמאלה קדימה אחורה קצר, מסתבר שהוא אוהד. שרוף. 'בבית', העיד, 'אין לי שום דבר בצבע…' – צבעה של היריבה המיתולוגית – רק סמרטוטים בצבע הזה. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מומחי התכנסות הזדהותית
תגובתיות ממשית או רעיונית,
אינסטינקטיבית או מודעת,
בעקבות חשיפה לחיוויים מאיימים
על
🚑 שרידה או שלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ממשי,
במטרה למנוע או למזער את ניזקם האפשרי.
#רצי1נל
מצב רגשי מאופיין ב-
עצימות אנרגטית זמנית וקצרה, מתפרצת, מחלצת התנהלות פותרנית, יתר אקטיביות אגרסיבית, מתעלת ומגבירה התגוננות מסכנה מאיימת לפעולה או לבריחה, על מצע זהירות, חשש, פחד, אימה, כתגובה לגרייה ממוקדת, מתייחסת למימוש מלוא איום מתעלמת מבחינת סבירות התכנותו.
#רצי1נל
