"אמונה" מבטאת כמיהת של פרט להתערבות מיסטית במציאות למימוש רצונו.
בהיות אמונה הנחת קיום ללא נטל הוכחה,
שימוש ב'אמונה' במקום 'אפשר', 'הערכה, השערה', 'התכנות', 'תקווה',
בהתייחסות פרט למאורע במציאות שכולל מרכיבים במורכבות שלא מאפשרת ודאות או חיזוי,
שימוש ב'אמונה' מבטא ייחול להתערבות מיסטית, לא רציונלית.
#רצי1נל
תביעות חווה הטראומה מסביבה שתופשת את ההתנהגות הטראומטית כלא־סבירה וכפוגענית עצמית
✔️ להזדהות עם החווה,
✔️ להבין ולהצדיק שינויי ההתנהגות בעקבותיה – מניעה או עשיית יתר,
✔️ לנסוך סבירות בהתנהגות כהגנה מפני השלכותיה.
#רצי1נל
התייחסות לחיוויי מציאות רצויים,
שיש סבירות שישתבשו,
בביטחון שגוי שישתבשו,
וזאת כ–חרדה מתגוננת משחזור היבטי טראומה,
מחשש של פרט מהשלכות הטראומה, חוסר אמון והיעדר ביטחון באמצעי ההתמודדות הקיימים והספק בהיותם מספקים.
#רצי1נל
צבר תופעות התנהגותיות של פרט, פיזיולוגיות ותפישתיות, שנגרמו בעקבות אירוע שצרך תשומות תודעתיות בעצימות־יתר, ששינו, הקצינו, התניות קודמות או פיתחו חדשות של חילוץ תגובות רגשיות, מניעה או עשיית יתר, מול מצב באופן שנתפש כלא סביר או נורמטיבי בהשוואה לתגובותיות טרום האירוע.
#רצי1נל
מערכת הנחות מקדמיות מאורגנות לתפוש מציאות,
שבעליהן פועלים לפיהן ומקצים תשומות להצדיקן.
ניסוח הנחה מקדמית (אחת או יותר) ללא ערעור
ולא בהכרח* ותמיד פועלים לפיה.
* למאמין מנוסח ללא ערעור שאסור לשקר ולעתים חוטא.
#רצי1נל
פרט רואה בחייו מצע לשימוש והוכחת תקפות הנחותיו המקדמיות.
בטחונו האישי והתנהלותו נובעים מאישושן ומיצוקן.
מדע, חתירה למחשבה רציונלית, מערערים תפישות, קונסטרוקטים רעיוניים והנחות מקדמיות, בשאיפה להפריכם.
כשל הפרכה הוא גילוי והוכחה.
#רצי1נל
פעולה שמתרחשת במציאות, לרוב ממשית, עשויה להיקלט עצמונית בחושים ולהיות מעובדת ונתפשת בתודעות זרות, גם אם באמצעים מכניים.
#רצי1נל
פרדיגמה – הנחות מקדמיות – נרכשות, נבנות, מתוחזקות, כעיבוד תודעתי על ממשקי מציאות.
התהליך יצירתן הוא הוא תמהיל של התניות, תפישות וניסוח אינסטינקטיבי בבקרה מודעת, או שלא, אם שירתו את האינטרסים והערכים של בעליה והתאמות מינוריות.
#רצי1נל
תפישות מציאות, התייחסויות לאובייקטים, פעולות מממשות סנטימנטים, אינסטינקטים ורצונות מודעים, מתווכות לתודעה פעמיים, באמצעות פרדיגמות:
▶️ פנימה
בתהליך עיבוד מידע שנקלט מהחושים,
◀️ החוצה
גזירת תגובות תואמות.
#רצי1נל
טביעת אצבע אישיותית לעצימות קליטה, עיבוד ותגובה לגירוי.
שוני בין פרטים בעצימות נדרשת להבחנה בשינויי מצב;
בסוגי השינוי; פיזיולוגיים או רעיוניים, בספיחת סוגי המשאבים ומידת ההקצאה האנרגטית לתגובה – כדחף או מבוקר רציונלית, האם מועלה לרמת השרדות, או יורד לרמת חיים וטעמים.
#רצי1נל
פעולה רעיונית או ממשית
– תתכן אינסטינקטיבית בלתי רצונית, או לאחר עיבוד ובקרה רציונלית, פנימית באורגניזם או פיזית חיצונית –
לאחר חשיפה לגירוי רעיוני, חושי או פיזיקלי, כימי, ביולוגי או מכני מקדים שגרם לה.
#רצי1נל
הבנת פרט שלמושא קנאתו יש טובין נשאף, שבכינוס משאבים מסוימים ובהתנהלות נכונה יתכן שגם הקנאי יפיק ממנה ערך.
פעולות מונעות מקנאה, שמקטינות את הפער בין הנשאף לקיים הן תוצר של עיבוד סובלימטיבי מוטמע במבנה אישיות של פרט. או שלא.
#רצי1נל
מהות קנאה – כסנטימנט – לרוב לא תשתנה.
אין סיפוק קנאה. לאחר נקיטת פעולות מקטינות פער, תודעת הקנאי עוסקת בהצדקתן.
מימושיה (אולי) ידעכו כאשר נושאים אחרים יעסיקו את משאבי תודעתו של הפרט המקנא.
#רצי1נל
כדי ל'קנא' יש להיות בעלי תודעה מעל סף התפתחות מסוים.
ללא תודעה מפותחת – תינוקות, חיות – לא ניתן לקנא;
מושאי 'קנאה' מהווים נשאים מפתים לאורגניזמים שקולטים טובין רצוי בחושיהם,
ומחצינים תסכול שהטובין לא ברשותם.
#רצי1נל
בדומה לסנטימנט, קנאה מונחת מעל רובד רגשי,
מגייסת מה'מקנא' תשומות בקרה רציונליות:
♠ הצדקה: תמלול סיבותיה,
♣ יישום ההחלה: תוצרי התנהגות הקנאה,
♥ סובלימציה ערכית: דחיית התיוג השלילי של הקנאה בהמרתה לתיוגים אחרים.
#רצי1נל
ניתן לצפות שהתנהגות שלילית כלפי פרט אחר תתויג כ'קנאה' על ידי מושא הקנאה או אחרים.
יתכן שהתיוג ידחה על ידי ה'מקנא' בשל ההשלכה לתפישת ערך עצמית וההפחתה שתגרם בשימוש בתיוג, שמעיד על חוסר נדיבות וחוסן רגשי של ה'מקנא' – תכונות שפרטים מעדיפים לא לייחס לעצמם.
#רצי1נל
