עמדות וטעמים נרכשים חברתית
הטיות חברתיות כ –
♠ תפישות פוליטיות,
♣ לאומנות,
♥ אימוץ סממני צביון קבוצתי,
♦ אהדה ספורטיבית,
הן דוגמאות רווחות להתכנסות הזדהותית.
#רצי1נל
אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
הטיות חברתיות כ –
♠ תפישות פוליטיות,
♣ לאומנות,
♥ אימוץ סממני צביון קבוצתי,
♦ אהדה ספורטיבית,
הן דוגמאות רווחות להתכנסות הזדהותית.
#רצי1נל
התנהגות אנושית מסכימה, מאמֶצת ומטמיעה, מרצון ולא במודע – כמימוש סניטימנט –
התייחסויות רגשיות, תפישתיות או ערכיות, בסוגיות קהילתיות,
כמענה נורמטיבי לאינסטינקט התנהגותי חברתי (או כאוורסיה).
#רצי1נל
התכנסות הזדהות מתווכת (לרוב) באמצעות דמויות סמכותניות או כריזמטיות.
סיפוק מהתכנסות נובע
♠ מתחושת הזדהות עם הדמות המתווכת את מושא ההזדהות,
♣ מקרבה לנושא,
♥ מרצון להשתייך לקהילת עמיתים, שהמתכנס מייחס לה ערך נעלה על ומבקש באמצעותה לטפל בתחושת הערך שלו.
#רצי1נל
פרטים נבדלים בסנטימנט, בנטייתם, ברצונם להשתייך, לאהוד ולאמץ, או לבקר ולערער פרדיגמות, עמדות ורעיונות מקובלים.
התכנסות הזדהותית מתווכת על־ידי דמויות משמעותיות.
קשה לאבחן אם עמדה פוליטית 'מתכנסת הזדהותית' או 'רציונלית'.
#רצי1נל
התכנסות הזדהותית, לבד או עם עמיתים, לבעלי יתרון יחסי
– הערצת דמות, ארגון, קהילה, קבוצת ספורט –
בשאיפה להעצמה אישית מחצינה תחושת נחיתות.
#רצי1נל
שאיפה שתרחיש אפשרי סביר עם התכנות לקיומו יתממש במציאות וישנה מצב לטובה.
שונה מ'אמונה' המייחלת בחוסר־רציונליות להתערבות מיסטית משנה מציאות שתברא מצב לא סביר, לא ניתן למימוש.
מקרה שהתממש בניגוד לתחזית אינו תקווה שהתממשה (ולא 'נס'), אלא הערכה (יתכן רציונלית) שגויה שלא העריכה נכונה את מכלול, משקל והתכנות האפשרויות שגרמו למימוש מקרה רצוי.
חותרי רציונליות שואפים לבחון התכנות – סבירות שאפשרות רצויה תתקיים ולא לקוות לטוב (רק) כי 'אין ברירה אחרת'.
#רצי1נל
כעת, בריבוי התאספויות תמיכה בשחרור החטופים, מחאות על הפקרתם, טקסים סותרים קונצנזוס, מייצגים נוטפי משמעויות, חסימות צירי תנועה, צעדות עוינות ממשל, כעס על אי־שיוויון בנטל, ביטויי זעם על אטימות, בזבוז ושחיתות, הפגנות בקרנות רחובות, צמתים, ככרות, ליד הבית, בסמוך למעונות פרטיים, ציבוריים, כנסת ישראל, מוסדות סמלי שלטון, הסתדרות…, בעוצמה ובזרזוף, לאחר המענה על השאלה הדיכוטומית 'האם היום אצא להפגין?' נשאלת השאלה המקומית 'היכן?'
בהתעלם מהפיל שנותר בחדר – למה לא יוצאים להפגין? להמשיך לקרוא תוספת שני־גרוש למחאה – היכן?
תודעת פרט מייחסת למרכיב במציאות, להיבט מסוים לרוב עם משמעות רעיונית,
השפעה וחשיבות מעבר להתרחשות זמנית מקומית,
באופן שמשנה ומגדיל את מידת ההקצאה והחשיבות של משאבי עיבוד תודעתיים לאובייקט בהשוואה ללא 'משמעותי'.
#רצי1נל
פירוט, הסבר, של היבטי מצב, מעשה, ביטויי מציאות, השלכות נובעות, חיוויים תקשורתיים, כמייצגים היבטים נוספים הכלולים בייצוג העיקרי.
#רצי1נל
תוצר: נתפש מפעולה בין מרכיבים | תוצאה: תוצר פעולה בנקודת זמן מסוימת, כמית למדידה ולהשוואה.
#רצי1נל
תחושה של הפחתת ערך
שפרט גורם לעצמו, וולונטארית,
בעקבות חיווי חיצוני
שלרוב מתכוון להפחתה, אך לא בהכרח.
#רצי1נל
שינוי 'סדר חברתי' קיים כרוך בהתנגשות בין צבר פרטים בתצורת חברה לבין ריבון.
שינוי מגמה
טוטליטריות – העצמת שלטון, הקטנת זכויות הפרט בשם 'המון'
↔
ליברליות – החלשת שלטון, הרחבת והשוואת זכויות פרט.
#רצי1נל
(בהנחה ש) יש שלושה נושאי שיח עיקריים, שכלל הנושאים הם מקרים פרטיים שלהם:
זה (גם) סדר העניין שיש לי בנושאי שיח אלה. להמשיך לקרוא העדפות שיח
'סדר חברתי' מתוייג שגויות כ'אמנה/חוזה חברתי'.
[גם אם משכילים קפוצי גבינים נוקטים במושג, בעיקר בהקשר של מחאה נגד שלטון.]
מעשית, אזרחים לא קבלו על עצמם רציונלית, במודע ובמוסכם קונסטרוקט תודעתי של סדר חברתי. הם הוטמעו לסדר חברתי מסוים.
הליכי רציונליזציה מצדיקים אותו.
#רצי1נל
מהות רעיונית או ממשית הנתפשת מקשר סיבתי של פעולות וקשרים בין מהויות.
#רצי1נל
[תומאס הובס, ג'ון לוק, ז'אן-ז'אק רוסו ועוד, ניסחו] עקרונות של סדר חברתי:
לשם קידום תפישה רעיונית של חיי קהילה וביטחון,
פרטים ויתרו על היבטי חירות אישיים ממשיים
כתחליף עדיף עניינית ומוסרית על היעדר הסדרת שיטה – חוק הטבע (– 'כל דאלים גבר'.)
#רצי1נל