פגוש פוגייש פגשתי נושפי מצוקה שואפי תשומות

מוקדש* לחיים** באקוויליבריום*** אנרגטי – שואפי תשומות נושפי מצוקה**** ב*****

מקננים באקוויליבריום תחזוק עצמי מופרע אנרגטית; שואפי תשומות אחר, נושפי מצוקה.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי נושפי מצוקה שואפי תשומות

Share

פגוש פוגייש פגשתי לוחכי מולקולות

מוקדש* לנברנים מולקולריים** נטולי תפישת עולם מוטי סנטימנט***

נברנות מולקולרית: תפישת מציאות כמופע מקומי בודד, נתפש, נטול ייחוס או הקשר.

סוגי נברנות

  • יצירת סדר ביורוקרטי, כשאין סדר לוגי
  • פרימת סדר לוגי כשקיים
  • אדישות לסדר / העדרו – התייחסות לגירוי.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי לוחכי מולקולות

Share

פגוש פוגייש פגשתי – שמרנים שואפים להיתפש כ

מוקדש* לקונסרבטיבים** שרואים בעצמם את עצמם*** ליברלים**** פלורליסטים**** ברתיעה*****

השמרןץ’ הנבוןץ’ והפוחעייז הם ימנים קונסרבטיבים. מהז’אנר הפחות אמוני אלוהי, יותר מצד הסדר, הכוח, הלאום, ההתכנסות המתגוננת.
לייחס להם תמימות זה כמו לייחס לרציונליות חמלה – מתבקש, וממש לא קשור לעניין.

ככולם, הם רואים בעצמם פלולרליסטים ליברלים. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שמרנים שואפים להיתפש כ

Share

מינורי במצוקה ובתוצר

אחד מידידי האחרונים, הרצים ונעלמים, במצב רוח ירוד. מאד. מצב רוחו מהווה מלונה לכלב השחור. הוא בתקופת השיא, כלומר השפל, של שיאים קודמים. כל ההמחזה. מראש המלנכוליות ברקע, מהבהבת כאקדח במערכה הראשונה.

מה קורה?

להמשיך לקרוא מינורי במצוקה ובתוצר

Share

מטפורה רעה

דימוי מתאמץ, מעיד על בעליו, לא על מושאו

לא אוהב מטפורות.

מטאפורות מתוקות, מיוזעות מתאמצות,
שתכליתן להעיד על מנסחיהן,
לא על מושאן,
דוחות אותי,
עושות לי – תתרן בגינת וורדים רגשית – רע לעור הפנים. להמשיך לקרוא מטפורה רעה

Share

חוסר סבלנות לאחר

ותשומות מנטליות אישיות

חסרי סבלנות לסביבתם,
חסרים תשומות מנטליות לתחזוק עצמם.

המסמן בנחרצות מה אינו רוצה,
לא בהכרח מסמן מה הוא כן רוצה.

Share

אוקסימורון זהות פרט

מחאת תחושת אי שייכות

על פניו, לעיני המתקהות, כשאני נחשף למי שעוסק, מטפל, בזהותו, הייתי מצפה שיחדד את ייחודו, אישיותו, יפצ’פץ’ את הממד האינדיבידואלי שבו.

אז זהו שלא! להמשיך לקרוא אוקסימורון זהות פרט

Share

פגוש פוגייש פגשתי – באים מהקוועץ’

מוקדש* לבוחני מציאות** מהאיפיון התפישתי***, בחוסר סבלנות****, ובהסתייגות*****

ממצקים את הסֶטְ-אָפּ

בהתייחסות לגירוי חיצוני, מחפשים אשרור לסט-אפ תודעתי מקדמי המאפיין אותם – רגישות ממנים שונים כ-חתירה לסדר, חשש מהפתעה, טיפול בשינוי, תובעים את עלבונם, את ההכרה שלא קבלו. קרמר היה משוגע, ג’ורג’ בא מהמנעד הנורמטיבי. במהלך שיח הרגישות צפה ומהווה את המצע לשיח.

אלה, שעל השיחה להיות נסובה אליהם, עליהם, שאם לא כן – יאבדו בה עניין, לא בהם עסקינן, כאן.

מדבר על מי שאינו מתוייג כ’עסוק בעצמו’. השיח נסוב על נושאים מקיפים.

בשיח מוצבים חבלי נחייה, מעקות, שמוליכים את בר-השיח, גם אם הנושא כלל לא נסוב עליו, אלא על אירועים אקסטרינזיים לו, במסלול שהקוועץ’ התודעתי האופייני לו היתווה.

כל שיחה מהווה זירה להצדיק את ההתנהלות שזכתה עד לשיח לביקורת.


* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** בוחני מציאות – חלק ניכר מתשומותנו המנטליות מוקדות לבחינת המציאות לאור כל גירוי שמונח לפתחנו.
*** איפיון תפישתי – תחושת דחייה, הערכה עצמית נמוכה, חרד, כמיהה לסדר, דוגמאות מתייחסים לגירוי חיצוני, זר כביכול, כזירה לכנוס את המציאות המסויימת לתוך המודל שיצרו להתמודד איתה, וחוו מסביבתם ביקורת על כך, שהם דחויים, שהם נחותים, חרדים, שהם צריכים את הסדר והארגון, אחרת אובדים, ולעיתים יוצרים סדר מומצא כשהוא איננו, בעיקר בהטלת רגולציה שרירותית.
**** בחוסר סבלנות – כשמטפלים בנושאים אוניברסליים, להדחף ברגע מסויים לדיון בו אני מהווה הקרש בו מישהו קולע לסל, בשיח עם הקוועץ’, צורך ממני סבלנות, שבמידה והייתה, הייתה נמוכה, וכעת יוצרת את צרימת המזלג בתחתית הסיר. כשה- P הרדום שלי מתעורר, אני ביירוט משימה ומתעכב בקוועץ’ של אחר – אינני מותנה לכך חיובית.
***** בהסתייגות – [כן, נאנח בלאות, כולנו מגיעים מהמאפיין התפישתי] כולם באים מתוך ההטייה התפישתית.

העניין הוא כמה אצל מאן דהוא בשיח מכניס את עצמו לאושש את סט התניותיו המסויימות אופייניות, שניכר שקיבל עליהן ביקורות, ובעצם הוא ‘משוחח’, מוכיח שיחות קודמות.

ו-כן, מניח שיהיה מי שייחס לי התנהלות כזו.

Share

שמרן סטה מפרוטוקול

מה השתבש?

לכאורה,
שמרן העובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינות ניתן לחיזוי וצפייה איך יגיב.

בפועל – למצבים המוחלים בפרוטוקול וברוטינות.

שמרן העובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינת פועל באופן חריג ובלתי צפוי – יש לבדוק איזה אלמנט בפרוטוקול הופר, ומה משקלו בכך שהיווה נקודה ארכימדית שהפרה את רוטינת פעולתו.

 

Share

אתה לא מכיר אותי

אני מכיר אותך

כשמישהו אומר “אינך מכיר אותי”

  • נראטיב
    על פי רוב מתכוון, ל-

    • ‘הנראטיב שהייתי שמח לקדם לגביי שונה מתפישתך אותי’,
    • ‘ מכיר אותך; הנרטיב שאתה מנסה למכור לי – לא קונה.’
  • מורכבות – פשטות
    בדרך כלל, האומר מייחס לעצמו את עומק הבנת שטחיות האחר,
    ובה בעת מחיל על אחר את פשטנות חוסר יכולתו להכיל את מורכבותו,
    בבחינת ‘פשטותך חשופה למורכבותי, מורכבותי נסתרת מפשטותך’.
  • ואולי צודק
    ייתכן שאכן, האחר לא מכיר רבדים נוספים באומר, בעוד הוא מכיר את רבדי האחר.
  • MeToo
    מה, מישהו מכיר את מורכבותי? יכול להיות שלא פיצחתי מורכבות אחר?

נראה שגם אני שם, גם אם נמנע מנומך ביטויים כ- ” אתה לא מכיר אותי, מכיר אותך.’

Share

דיכוטומיה גזענית

חלוקה

בהתייחסות לגזענות אנשים נחלקים למי ש-

  1. מְצֵרים על כך שמופעלת עליהם גזענות,
  2. מתגוננים מפני תיוגם כגזענים,
  3. לא ולא.

כך, יש מקרים שא’ ו-ב’ מהרשימה הקודמת מתבטאים באותו פרט,
ולכך, שתי שאלות:

  1. מה יש יותר, ‘מצר’ים או ‘מתגונן’ים?
  2. מה עדיף להיות?
  3. מה את/ה?

אניח שהתשובה לג’, היא ג’ ברשימה הראשונה.

Share

פגוש פוגייש פגשתי – שחקני ביליארד

מוקדש* למנהלי חייהם** כאן ועכשיו***; ההקשר המקדים**** – לא רלוונטי, התוצרים לאחר הפעולה – לא מעניינים*****

בדרך כללי אופייני ל–

  • מצוקתיים, חסרי תשומות לניהול חייהם בהקשרים ורטיקליים של מקורות עבר והשלכות עתיד,
  • איכות תודעתית מובחנת; נטולי כישורי הכלת מורכבות הקשרים לטפל ברבדים אלה, כמו שאני חסר יכולות מוזיקליות.

כבמשחק בילארד,

  • סדר הכדורים על השולחן, הכוחות, ההקשרים, היחסים שהביאו עד הלום לא משנים סיטואציה עכשווית,
  • על המכה הבאה לנפק תוצאה שתאפשר את המכה שלאחריה.
    והמכה שלאחריה לא מעניינת בשלב הזה, שכן אין מספיק מידע ולא יכולת חישוב להעריך אותה.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שחקני ביליארד

Share

מינורי בקוץ ובמסמר

מוטוריקה מנטלית

קבעתי – איזה קבעתי, נעניתי להזמנתו – עם ר’ישל’ה בנמל יפו, לקפה של שבת בבוקר.

האיש נאה, בעיניי כאל יווני,
גמיש לשינויים, גירויים, תגובתי כפסל שיש רומי,
עם יכולת דחיית סיפוקים כשל עולל גראמפי, ובה בעת עם יכולת כלכלית לסיפוקם א-לה אוליגרך רוסי פוסט סובייטי.
מוצץ לתינוק כאופנוע לר’ישל’ה – כשיהיה צעיר יהיה וולנטינו רוסי. להמשיך לקרוא מינורי בקוץ ובמסמר

Share

סדר פרואסתטי/ פואסתטי

סגירת מעגל – סדר לנטולים

ראש הממשלה נתניהו, יוצר נראטיב:

לוחם דובדבן נהרג ויחידת דובדבן תפסה את המחבל

מציאות

סמ”ר רונן לוברסקי, לוחם דובדבן נהרג ברמאללה.
מצער עצוב, תוצר ומורכב מדיי מכדי לומר ‘מיותר’.

נתניהו מציין, ש
מי שהרג לוחם דובדבן,
נהרג על ידי לוחמי דובדבן.

נתניהו מייצר סדר נרטיבי, לצרכניו

נתניהו דובדבן

ערעור

למה על אנשי דובדבן להרוג את הורג חייל דובדבן?

בהנחה שהתקבלה החלטה יש להקצות משאבי אדם, כלכלה וסיכון בהרג הורג חייל דובדבן, כ –

  • נקמה,
  • הרתעה,
  • איון (מהמילה ‘אין’) פוטנציאל הרג נוסף של מי שכבר הרג,

מתבקש להקצות למשימה את מי שיבצע את השלמתה באופן אופטימלי, בסיכון ומשאבים מינימליים.

עובדת החצנת ביצוע המשימה על ידי יחידת סמ”ר רונן לוברסקי, מעלה את השאלה, ‘למה?’

  • למה להחצין מי הרג את ההורג?
  • למה להחצין, שמבצעי החיסול הממוקד הם חיילי יחידת הלוחם ההרוג?

להלן הצעתי לשתי אפשרויות:

  • העלאת מורל אנשי יחידת דובדבן.  🙄
    מטיל בכך ספק. אם זו סיבה, היא סיבה משנית לעיקרית:
  • החצנת סדר פואטי, שפתי, מתכתב עם רגישי וצרכני סדר קונסרבטיבי.

האם יש פרקטיקה של היחידה שמטפלת במקרים ממין אלה?
אולי, לא ראש ממשלה מקדם את העניין.

האם רוממות הרוח גבוהה יותר מהתאמת צוות מבצע למשימה?

חוק קיזוז משכורות מחבלים

שטרן ודיכטר רוצים לקזז העברת כספים למשפחות מחבלים.

אם אמו של רוצח היא נתמכת סעד, המדינה תקזז בתמיכתה את עלות הנזק שגרם בנה? את עלות כליאתו?

ישראל מעבירה לרשות הפלסטינית ארבעה מיליארד ש”ח מפני שגורסת שזה אינטרס שלה להעביר.

  • עכשיו תקזזת את סכום ההעברה למשפחות המחבלים??
  • למה לא פי שניים?
  • למה לא לעצור את כל ההעברה?
  • אם יקזזו את הסכום מהמשפחות, הרש”פ לא תעביר את הכסף?
  • יפחתו הפיגועים?

מניח שגם מצדדי הקיזוז אינם חושבים שיפיקו מכך תועלת.

דיכטר ושטרן, פורטים על סנטימנט הסדר הפואסתטי, הפרואסתטי, הסדר הבדיוני, בדיית הסדר, על מצביעיהם; אלה פעולות שקונסרבטיבים עושים כדי שצרכני סדר מסוג זה יהיו מסופקים סנטימנטלית. נוגעים להם חיובית בסנטימנט.

רטוריקה קונסרבטיבית

במכניקת מחשבה אֱמונית, משמרת מסורת, רגישה למחוות אמוציונליות מתכנסות, החתירה לסדר חורגת מגבולות הרציונליות, ממבנה ההיררכי.
נתניהו בתבונת מיומנותו, במיומנות תבונתו הפונה לפלח האוכלוסיה המוטה לסוג מכניקה מחשבתית מסוג זה מכוון לסנטימנט שמפעם אצל צרכניו.

בקונסרבטיביות, קיימת חתירה אינהרנטית לסדר. מענה לסנטימנט שואף סדר ארגוני, אורגני, גם אם לא לוגי, רציונלי היררכי – מראש וויתרו עליו עם קבלת אל, ציוויים, יישום מנהגים מסורתיים מחילי צביון.

על מצע פרקטי, סדר כשלעצמו, מהווה ערך. אימוץ פרדיגמות אכסיומטיות כְּאֶל, כהקצאת חשיבות של קונספט מדינה מעבר לרציונליות, הם תולדה של ייחול לסדר עוצמתי מארגן, כתפישה מוטמעת של מנהגים לספוח נאמנות פרטים באמצעות הטמעת רעיונות שישנם ערכים גדולים יותר מעצם קיומם.

החתירה לסדר, מחילה אותו, גם ל-מה שלא ניתן להכילו כ-סדר היררכי רציונלי, שניתן לתפישה מפענחת בתודעה בלתי תלויה אחרת, כפי שרציונליות שואפת.

מקור והשראה

אני משער, שנתניהו אישית, מוטה אף הוא לסוג סדר כזה בשל התפישה השמרנות המובחנת בהביטאט בה גדל. נתניהו מכיר, נחשף, לשימוש בסנטימנט זה בגרסה הבגיניסטית, ז’בוטינסקאית, המאפיינת תפישות קונסרבטיביות לאומניות, וכן, ההוא, הנציג המוביל את הקלסיקה הרטורית, שצרכני סנטימנט זה התחלחלו מהשוואת ז’בוטינסקי ובגין אליו, בשימוש הרטורי שעשו, ואל הנוהים בספרד, איטליה וגרמניה שנהו אחר רטוריקה מסוג זה.

עם זאת, לאור מרכיבי

  • הבקרה הרציונלית שאני מזהה שפועם בו,
  • מרכיב הציניות המניפולטיבית המאפיינת את התנהלותו,

אני משער שאישית, נתניהו פחות תגובתי, לסוג סדר כזה שהוא בורא לצרכניו.

סנטימנט

נתניהו מזהה את הסדר הפשוט, את הפאטרן של ‘הקם להורגך השכם להורגו’

  • בבחינת הסרת האיום המיידי,
  • ולא פחות – המאויים, הנהרג, הוא ההורג.

כך, מזהה את סנטימנט ההתכנסות ההזדהותית של הקורבן הנוקם, כמרכיב מאפיין אישיותי מובחן, אותנטי, אצל הנוטים לתמוך בו, חולקים אותם סנטימנטים; הייתה תקלה – נעשה הליך טיפול – הסדר הושב על כנו במידת האפשר והמתבקש, במגבלת אי השבת חיי ההרוג.

מציאות לאחר נמתחת

אקרוסטיכון

חזרתיות האקרוסטיכון הוא אחד מן הגורמים ל”דוחק השיר” (יחד עם החריזה והמשקל), שלפי תפישת משוררי ימי הביניים התירו חריגות דקדוקיות מסוימות שלא היו נסלחות במקרים אחרים. כך, למשל, במקרים בהם הצריך האקרוסטיכון ששורה תיפתח באות ו‘ נוצרו משפטים שהחלו בו”ו החיבור, שלא כמקובל בעברית שלאחר המקרא.

רטוריקה ליברמן(ית)

“אף אחד לא חסין ואף מחבל לא יחמוק”

פחות פואטי, פונה לסנטימנט הפשוט ברור של ‘אני חזק’, ‘אני נוטר’, ‘אני נוקם’, ‘אני מעצים את הנפגעים’.

הסדר קונקרטי. פשוט. לא מתייפייף באבסטרקטיות. נטול פואסטתיקה.

Share

פופוליזם

מדריך לכותב ברשתות חברתיות

  • במתח שבין אמת לחתירה לקידום תפישת ערך – פוגג ת’מתח, מתח ת’אמת,
  • רטורית מתח טיעון לקיצון האבסורד – “מה, אני נאצי?”, כן חולק ערכי משותפים,
  • קצר, קצר, את המסר, עוד,
  • איים, בשם הרוב,
  • המנע ממסר מורכב – נתון לפרשנות, לעיוות,
  • מסאבטקסט, ניואנסים ואנדרסטייטמנט, מורכבים מדיי
  • השתמש בגוף אנחנו רבים, עם דגש על אנחנו הרוב ולכן אנחנו צודקים,
  • שגיאות כתיב זה אותנטי, מבטא זעם חרון,
  • גם ריבוי סימני קריאה,
  • כדי לקדם אגרסיה או עוולה מהצד שלך, הראה שגם השני עשה גם עוולה,
    לא חשוב ההקשר, העוצמה זו הצדקה מספקת
  • שפה קורבנית סופחת אנרגיה מאחדת ומכנסת, – “כש… לא…”
  • חסוך בהומור, מורכב מדיי, מקסימום לעג ליריב,
  • אם בכל זאת הומור – הופכי, אבסורדי, זה כמו סלפסטיק – פשוט וניתן להבחנה מיידית,
  • התמקד באויב המבחין
  • חתור להסכמה במחנה האישי.

 

Share

מטה לחם

אמצעי כריית פרנסה

יכולת הכנסה מעבודה – פרנסה, נובעת משילוב של שלושה ערוצים מובהקים:

  1. הטייה אישית, כישרון/ מגבלה אישית לתחום מסויים,
  2. יכולת רכישת מיומנות ידע וניסיון,
  3. תפישת המעסיק שהעובד ינפק משאבים/ מחוייבות/ נאמנות בתחום העיסוק,

כשעל פי רוב, אלמנט אחד הוא דומיננטי:

פעולה מאפיין ניתוב סף כניסה
כישור אישי

רתימת כישרון אישי מובחן למקור הכנסה ספורט, אמנות במקרים הנדירים, הנשאפים, ובשאר – יכולת עסקית כ- כסוחרים, מתווכים, בעלי מלאכה מומחים, או מוגבלים אישית להשתלב כשכירים, אינסטינקט, עם תחזוק מתמיד מהווה ‘שאיפה תעסוקתית’, להתפרנס מכישור מובחן, בנדירות. שכו, ישנה הלימה בין כישרון בנדירות לבין עיסוק בו סף הכניסה אינו ניתן למי שלא ניחן בכישרון, והתחרות היא בין בעלי כישרון דומה, כשהטובין מנגד הוא תלוי האטרקטיביות העסקית של יישום הכישור.
מיומנות
רכישת ידע, מיומנות וניסיון על בסיס הטייה אישית, כישרון והתמדה מחייב סף כניסה, מאמץ מתמיד ורוטינה מְתחזקת לעדכון המיומנות המתעדכנת משחר ההיסטוריה עד המאה ה-20, טרום ההתמקצעות, רוב האנשים היו איכרים או פועלים. מעטים היו בעלי המקצוע עם סף כניסה – אמנים מהנדסים, מורים, אנשי דת.

המאה ה-20 היוותה תפנית בהתמקצעות עובדים, ובמאה ה-21 – עת התמוססות הפרופסיות, נעשה מאמץ טכנולוגי להחליף ידיים מתמקצעות ברובוטים, ומתוך כך הנמכת סף כניסה להתמחות.

ההתמחות המקדמית, האקדמית, הפכה לסנן מאתר, ובכל מקרה זמנית לעידן תחלופת ה’עיסוקים’ – שכן כבר אין ריבוי ‘נגר’, ‘מסגר’ ו’נהג’ זו פרופסיה על סף ההכחדות עם אובריזציית-כל-אחד-עם-אוטו-הוא-נהג מחד, וכניסת מכוניות אוטונומיות מייתרות את מפעילי המכוניות מאידך.

אמון
ניפוק משאבי ייצור לפטרון כאקסטנציה שומרת או מרחיבה את הטיפול בקניין הפטרון, בתחום הטייתם האישית מפגש רצונות של העובד וה’מיטיב’; צורך פטרון בשרות כלכלי, יישומי, רגשי של העובד, מוכנות לזמינות מלאה של העובד סף כניסה נמוך, שאינו מחייב כישור מובהק או משמעת רכישת מיומנות, העובד מהווה קומודיטי בר תחליף, מוערך במידת אטרקטיביותו לטעמי הריבון/ מעסיק/ בעל הבית/ הבוס – זו עם הציצים הגדולים’ – כלומר ממדים שאינם מתממשקים ישירות עם דיסציפלינת העיסוק, כשהעיקריים הם:

  • תגמול נמוך,
  • מוכנות לעשות את העבודה הבלתי אטרקטיבית,
  • ‘תגובתיות’ העובד – שם קודם ל’נאמנות’, למילוי הערך הדומיננטי לפטרון.

פתרון נוחות/ ייאוש, מצריך שיווק טרם יירוט המשרה ושירותיות במהלכה, תלות העובד מבחינתו אמורה להדביק את תלות הפטרון בנאמנותו, הצמדות אסירות תודה, תוך סינג’ור ושרות.

הכרחי אך לא מספיק

כדי להתפרנס כלכלית, מעל שרידה,

בעבר

  • מימוש כישורים אישיים,
  • יישום מיומנויות נרכשות,
  • הצמדות לפטרון שצורך את כישורי ומוכנות הסנג’ר, לשמור/ לקדם את קניינו הריאלי והטובין המנטלי.

כעת

  • all the above
  • וכן יכולת מימוש תפילה –
    דור הבייביבומרס, היווה את שיא העקומה, בה הייתה התקדמות ברווחת ההמון, שלאחר נקודה זו, עם התמוססות מדיניות הרווחה,

    • מעטים עם כישרון או כישורים בנדירות מרוויחים יותר מבעבר,
    • בעוד שהרוב, עם הפחתת ספי הכניסה לכל תחום עיסוק, מרוויח פחות,
      • ביחס למעטים בני אותו דור,
      • וביחס לדור הוריהם.

בעתיד?

לא יודע.

Share

הבחנה בין למידה לעונש

בלבול נקוט

נתקלתי במצבים בהם סובייקט חושב ששינוי התנהגות מולו, הוא סוג של ‘עונש’.
בכמה מקרים מאלה, הסובייקט לא מבחין, בין ‘עונש’ לבין ‘למידה’. להמשיך לקרוא הבחנה בין למידה לעונש

Share

שכול שימושי


מופת דוגמנות שכול –
הערותיי

שכול מרים פרץ

מרים פרץ מתמודדות עם כאבה הנורא באמצעות מכלול הכלים שבהישג תודעתה – אישיותה, אמונתה, ערכיה, האינסטינקטים הסנטימנטליים שלה. להמשיך לקרוא שכול שימושי

Share

פגוש פוגייש פגשתי – שאלה פוגענית

מוקדש* למי שיש להיזהר** מפגיעותם*** בצער**** 

מי שנשאל שאלה,
שאין לו תשובה שמניחה את דעתו שלו עליה,
מאשים את השואל בתוקפנות,
מפני שהשואל חושף את חולשת יכולת מימוש האג’נדה, הנרטיב, שהנשאל מבקש לקדם.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שאלה פוגענית

Share

הבחנה ימין — שמאל, כעת

ריבון נבחר חזק — בקרה שלטונית

שאלת הבוחן

חיזוק–החלשת מוסדות הבקרה על שלטון ימני נבחר.

בעלי תפישות קונסרבטיביות מובהקות, בלעדֵי, ועם הסברים תומכים במימוש הסנטימנט, שואפים לטעון את השלטון אליו הצביעו בכוח מממש, ולהקטין בקרה ממסדית על התנהלותו כגורם מאיט, עויין מעכב את מימוש תפישותיהם.
להמשיך לקרוא הבחנה ימין — שמאל, כעת

Share

שאלון קונסרבטיבי — פרוגרסיבי

מנעד שמרנות — קידמה

שאלון מבחין בין תפישות, תצורות מחשבה, קונסרבטיביות לפרוגרסיביות.


להמשיך לקרוא שאלון קונסרבטיבי — פרוגרסיבי

Share

הבחנה ימין – שמאל

קונסרבטיביות — פרוגרסיביות

הביטויים ‘ימין’ ו’שמאל’ רווחים בפוליטיקה, ובזו העכשווית במיוחד.

בעוד ש’קונסרבטיביות’ ניתנת להבחנה ברורה, לאבחנה אינטואיטיבית,
להערכתי, יקשה למצוא מי שיגדירו באופן זהה ‘פרוגרסיביות’.

יתירה מכך, פוליטיקאים מיומנים, שיגדירו עצמם ‘שמאל’, בעת שיפרטו את הגדרתם יחשפו חילוקי דעות עם אחרים על האם הם ‘שמאלנים’*, ומאיזה ז’אנר.


* זו הסיבה האינהרנטית ששמאל הוא אינדיבידואלי, מצוי בקבוצות קטנות, מתפצלות, מפוזר, מתבדר, בלתי ניתן לאיסוף, לא מאוחד, נושך את מנהיגיו. אינהרנטית.
בעת ששמאל מתכנס הזדהותית סביב רעיון או מנהיג – זה אינו שמאל, זה ימין שמדיר מערכי יסוד מסויימים, מתבדר לקידום ערך אחר. ולכן חייב להצליח כדי לשרוד, כשימין קלאסי פטור ממעמסה זו – ישנה הודייה לריבון על הטוב, וייחול חזק אף יותר לחמלתו ברע.

להמשיך לקרוא הבחנה ימין – שמאל

Share

מינורי בפשרנות

או שלא

ליאורה, מישהי שאוהב, בחתירתה למטרות שמסמנת, בתצורת מחשבתה, בהתנהלותה, מצמצמת את הפריפריה – את ההשלכות הסטרוקטורליות בקרבת המטרה. מתעלמת.

שמה לה מטרה להיות אם.
הרתה את זוהר, חד-הורית. כבוד.
ברכות. להמשיך לקרוא מינורי בפשרנות

Share

פילסתי דרך לרבים

דוד לוי

דוד לוי ‘פילס‘ דרך.

ואני, חָרְבָּן מסיבות שכמותי, תוהה:

מה זה פִּילֶס?

נכון,
היה ראשון מז’אנר מסוים. אין ויכוח. כבוד! לפניו פרופיל דומה לא היה נבחר להיות גבוה ברשימה הגדולה יותר.
נכון,
היה הראשון במרחב ההיברידי ייחודי של להמשיך לקרוא פילסתי דרך לרבים

Share

עוררות ריגשית

הכרה, סליחה

בהיות פרט במצוקת עוררות רגשית,
הוא מצפה מסביבתו זו התומכת המעורבת במצב, להכרה, הבנה הזדהות, עם לגיטימיות הביטויים להתנהלותו המצוקתית, ולגורמיהם, וזאת, כתנאי מקדים לשיבתו לסבירות התנהלותית.

בקשת ‘סליחה’ היא מענה לצורך זה, בו אחר מזהה שאובייקט נמצא במצוקה רגשית, ומי שתרם למצוקה זו מכיר בכך, נותן לתחושה הכרה ולגיטימיות.

להמשיך לקרוא עוררות ריגשית

Share

פגוש פוגייש פגשתי – חזקת הפגיעות

מוקדש* לנידפים רגשית** בצער***

מי שנוטה להחיל על עצמו, כמאפיין התנהלותי, חיוויים חיצוניים,
ולהוריד לעצמם ערך. וולונטרית.

בנחישות.

במצוקתם, שמים את סביבתם במגננה, על מצבם מפני שבמובהק

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – חזקת הפגיעות

Share

פגוש פוגייש פגשתי – ניהול אישי

מוקדש* למנהל** מוערך בתודה***

פגוש פוגייש פגשתי, מנהל,
איש מוכשר ומוערך,
עם ניתוק רגשי קל ודסציפלינת עצמית – על,
ללא הפרעת קשב, אלא עם מיקוד אי-קשב,
אישית, רק על עצמו לדבר ידע.

כשהיה נבוך אמר “אין לי דבר חכם לומר“,
ניתן היה להסיק שאין לו בארסנל האסוציאציות משהו אישי להוסיף.

 


* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.

** איש ברוך כישורים וכשרונות מוכרים ומוכחים, מציב יעדים ומשיגם.

*** לקח עלי סיכון מאד לא טריוויאלי, שכן ייבא מישהו מחוץ לסקופ סבירות המועמדים, בריבוי ממדים.

Share

עוד על תקשורת נתניהו

דיאלקטיקה אופיינית

מהות שמרנות היא חתירה לנורמטיביות. מצפן התנהלות פרקטית והעדפות ערכיות.

נתניהו

  • פונה לעיקרון הרסיפרוקלי,
    עקרון ההדדיות, הגזירה השווה, שמהווה בסיס נורמטיביות,
  • מנסח את היותה,
  • מקבע אותה
  • ואז בונה את התל הלוגי לכיוון שהוא רוצה.

להמשיך לקרוא עוד על תקשורת נתניהו

Share

פגוש פוגייש פגשתי: שפע, נשאף

מוקדש* לרבים מהמקומיים**, באהדה***

וברור שבה במידה שכל אורגניזם שואף לשפע, כל פרט עושה זאת בדרכו.

מי שעובדים איתי באפריקה, בחלקם הגדול, נמצאים בסוג של מחסור.
בהתנהלותם מחצינים את ביטויו; הם מצפים, מבקשים, תובעים, בסיפור ובהסבר, בשחוק ובדמע, ברמת ישירות וחן גבוהה ונטולה, לקבל אליהם נתח משפע. מהשפע שלי לצורך העניין.

היניקה נעשית בריבוי תצורות וגרסאות,
ובה בעת, המטרה אינה ניתנת לפירוש ביותר מכוונה אחת – מעבר טובין ריאלי, ישיר, אליהם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי: שפע, נשאף

Share

ביטחון וחרדה

עוד מעט

בהתממשקות עם מציאות ישנה מידה של ביטחון לפני התחככות של פרט עם מצב, משימה;
באיזו מידה של הצלחה פרט משער שיצליח במשימתו, טרום ביצועה. להמשיך לקרוא ביטחון וחרדה

Share

פגוש פוגייש פגשתי טולרנטיות אגרסיבית חד-כיוונית

מוקדש* לאגרסיבים חד סטריים

בילדותי נחשפתי לא.מ., שהיה אגרסיבי משהו, גבולות מרוחקים.
קיבל להערכתי, קרדיט רב מדיי לכישוריו הפיזיים, ולא מספק לאלה האינטלקטואליים.
היה משעשע, לעתים מעיק, הותיר כמה חוויות נזכרות לחיים.

בבחורתנו, הדהים, הפתיע אותי, שבשל אמירות אחרים, שלי, התבאס ולעתים אף נעלב. תחושת הערך שלו התערערה, במוחצן. רָגִישקָלֶ’ה.

ניסחתי לעצמי שיש פה עניין – ביטויים שהוא משתמש בהם על אחרים, אינו יכול להחיל על עצמו.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי טולרנטיות אגרסיבית חד-כיוונית

Share

פגוש פוגייש פגשתי – מתחזקים תחושת ערך

מוקדש* לנכשלים** – לכולם, בצער***

פוגש רבים ממכריי שעיקר תשומותיהם התודעתיות מתועלות ל

  • הערכת חיוויי המציאות אליהם נחשפים – עד כאן אינם שונים משאר האנושות,
  • אינסטינקטיבית, הם חוששים שהחיווי המתקבל יְפָחֵת להם תחושת ערך – ישנם לא מעטים כאלה,
  • הם נוקטים בטקטיקות דפנסיביות להתמודדות עם תחושת הערך הנידפת
    • הן במניעה פרו-אקטיבית או בדרישה מזולתם להמנע ממצבים ממין אלה,
    • והן בתגובתיות חיזוק תחזוק פוזיטיבי של תפישת ערך.

 

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – מתחזקים תחושת ערך

Share

מזמור בכי, נהי וקינה למתן וויסמן

פרידה ממתן

אני נחנק
גרוני נשנק,
נשימתי נעתקת,
רוחי נעכרת –
האושייה החיפנית מאיתנו נפרדת.

דמעותיי הניגרות את הנייר הרטיבו,
את אור עששית הנפט כיבו.
קולמוסי יבש, חרוזי החלידו,
מצער, גם את מקצב הפרוזה השמידו. להמשיך לקרוא מזמור בכי, נהי וקינה למתן וויסמן

Share

פגוש פוגייש פגשתי – אנאליות ניהולית

מוקדש* לחברה באפריקה**, בתודה***

פגשתי מנהל שאמר, העביר, חזר על כך, ש-

אם לא יוכן תקציב מדוייק לצרכי פרוייקטים עתידיים,
לא תהיינה השלמות בהמשך, ולא יהיו תיקונים.

טוב.
מבין שרוצים ליצור תקציב, מדוייק ככל הניתן.

אידיאל תפישה ניהולית.
הקרנה של אישיות פרטית על אידיאל תפישה ניהולית. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – אנאליות ניהולית

Share

סנטימנט

אחיזה תודעתית, שלא לומר ‘הגדרה’

סנטימנט – העדפה התנייתית למימוש ערך תודעתי, חברתי, נתפש.
העדפה ערכית שאינה פיזיולוגית או חומרית, ואינה נשענת על רציונל תודעתי של בעליה.

מחשבה רציונלית מבקרת סנטימנט,
מונעת מימושו כהתנייה,
בוחנת האם מימושו מקדם או מפר ערכים אחרים.

להמשיך לקרוא סנטימנט

Share

מינורי בוֶתֶק

יושב עם השותף לדירתי בפאב מקומי באקרה, גאנה.
רוסי. כלומר יוצא חבר העמים – אוקראינה, 25 שנים בארץ,
ו’רוסי’, לא יודע אם ברמ”חיו ובשס”היו,
כן בערכיו, בהעדפותיו, בתרבותו, בהתנהלותיו. להמשיך לקרוא מינורי בוֶתֶק

Share

קו פרשת מים פוליטי

בחירת גבאי כיו”ר מפלגת נעבודה
הוא קו פרשת מים פוליטי;
מחדד הפרדה בין
ליכודניקים אמיתיים ולטנטיים,
לבין
מי שאינו. להמשיך לקרוא קו פרשת מים פוליטי

Share

פגוש פוגייש פגשתי ניהול סיכוי/נים

מוקדש* לעושים, לנמנעים, ולווריאציותיהם

נחשפתי

למי שמנהל את חייו,
למי שלא.

לכאלה שמחשבים רק סיכויים,
מי שרק סיכונים,
ומי שלא ולא. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי ניהול סיכוי/נים

Share