בתחילת שנות ה-90 כתבתי מצגת על היבטי הפרזנטציה,
- מה זה, למה,
- העברת נושא,
- דרך התוכן,
- עיצוב גרפי,
- do and don’t,
- עמידה מול קהל,
- הפקה והקנת מחלקות גרפיות בארגונים.
בתחילת שנות ה-90 כתבתי מצגת על היבטי הפרזנטציה,
אפליקציה טובה היא כנייר, כמסך – פלטפורמה, אינדיפרנטית לקידום מסר.
יישום פורץ דרך הוא מדיום משפיע על מסר.
אתמול בגראז’, שמונָה הסתלבטו עלי – הבעלים, המנהל, המזכירה, שלושה מכונאים, אקספרט ולקוח אחד.
הבאתי ת’אופנוע מפני שכשמותנע, לא מזיק טחורים, כלומר לא מחזיק טורים; כבה ונכבה.
לאחר תנני תננה, האקספרטים המכניסטים הגיעו למסקנה שאין מנוס, יש לנקות את האינג’קטוריאדה. עניין די יקר, שבקמצנותי ניסיתי להימנע ממנו.
עד תחילת המאה העשרים, האימפריאליזם נכפה על קולוניות. זו מהותו.
קולוניאליזם וולונטארי הוא סוג של אוקסימורון:
– הפולש רוצה לפלוש,
– הנפלש – מי שפלשו אליו – אם רצה זאת, הוא זימן, זו לא פלישה. להמשיך לקרוא אימפריאליזם וולונטארי
המדיום הוא המסר, והמסר הוא סך התגובות* לו.
עם הכבוד הרב למרשל מקלוהן ולאמירתו,
בעידן תקשורת מיידית, רב ערוצית וכיוונית,
יש, עדיין, משמעות היסטורית, פרקטית, קיומית למחולל המסר. להמשיך לקרוא המדיום הוא המסר
החיים המודרניים עם ריבוי התקשורת מזמנים סוגיות של בעלות על נכסים וירטואליים, כאקסטנציה של תפישות זכויות היוצרים, הקניין הרוחני של חוקי הפטנטים במאה ה-19, עם המהפכה התעשייתית.
להערכתי הבלתי מבוססת, שאינה נסמכת על נתונים אמפיריים כלשהם,
חוקי הגנת הפטנטים עכבו התקדמויות אפשריות ולא עודדו אותן. להמשיך לקרוא הבחנה בין גניבה לתוכן
לדבר על שעון, מצלמה, עט, מכונית, מעניין. אותי.
אם מדברים על טעמים צרכניים- לא מעניין. אותי. להמשיך לקרוא צרכנות טעמים
משרה בה נשכר עובד לעבודה כלשהי כשכישוריו העיקרים הם:
ניתן לספוח תשומות כלכליות (-להתפרנס)-
באחד מארכיטיפים תעסוקתיים:
חבר מוטרד מהתנהלות דור ה-Y. בהיבט התעסוקתי.
לא, הוא לא בתפקיד המשיק לאחריות כלכלית תעסוקתית כלשהי-
יש לו שלושה ילדים בגילאי הדור.
האיש המתוק אמר, המליץ- להמשיך לקרוא איזור נוחות וסף כניסה
לאור העובדה ש
– אתה בחו”ל,
– אני מנסה לשחק במנוע החיפוש של גוגל,
מבקש,
שלוש דקות, לא יותייר, אם צורך יותר- עצור,
שבהן,
אם תוכל- זה מותרות, לא ממש צורך, מהחו”ל המגוגל מהגוגל המחו”לל את ההפניות:
אם עשית- אנא עדכן, שאדע ואאמוד את ההשפעה.
חתירה לפרגמנטיות, אֱמוניות, לאומנות, סדר, כוח גדול עוצמתי, התכנסות הזדהותית, פשט(נ)ות נתפשת להמון, חתירה לתוצאה, גאולה, הסמלה טקסיות, עכשיו מייד, התקשרות רגשית,
לעומת
חתירה לרציונליות, התבדרות, ערעור, מורכבות, פרקטיקה דה פרגמנטית, מקדמת נטולת מצע הקשרי.
קפיצה להמשך ה-התייחסות הלא טכנולוגית, בעמוד זה. להמשיך לקרוא iOS Android
תפישת עולם המציעה תצורת חיים
אידילית
כלשהי,
השואפת לממש את ערכיה בהדרגה, אבולוציונית, אורגנית והרמונית, באופן נבנה,
על ציר זמן
ובהסכמה.
שאיפה לחיים רציונליים להגדלת מימוש טעמים ורצונות על מצע ליברלי רציונלי ואינידיבידואלי, עם חקיקה מינימלית חף מאלמנטים של שיפוט ואכיפה, ועם זאת כדתי שממתין למשיח, הוא רוצה את הכיוון של ההמתנה, אולי את הבונוסים הנלווים לתפישת הגאולה, ועם זאת, חלקם הגדול של הדתיים לא מייחלים לבואו- לך דע. 🙄
להמשיך לקרוא נוטופיה – Notopia, לאטופיה – כיוון ההתקדמות הנשאף, הבלתי רצוי להגעה
עם התעניינותי בצילום, כילד בחולון עם המינולטה של אבי – צליל התריס tsik מנגן לי באוזן, ריח העור החום עולה באפי.
מודרנה יפנית.
לא זוכר את רכישתה. בחיפוש מסתבר שהיא מודל 1960, כלומר טרום תודעתי.
אבי צילם, בעיקר שקופיות ואותי לא מעט. להמשיך לקרוא הסלפי הראשון שלי
‘15 דקות התהילה‘, של אנדי וורהול-
החשיפה באמצעות מדיה מודפסת, משודרת, ומטוּלְוֶזֶת להבלחת פרסום וחזרה לאנונימיות, השתדרגה עם האינטרנט, עם מאגרי זיכרון נגישים הניתנים לחיפוש והצגה, וכן עם סף הכניסה ליצרני תוכן עצמאיים פרטיים הונמך דרמטית.
האם יש לעדכן את ’15 דקות התהילה’ ל-’15 ג’יגות ריצודי תהילה’?
uber עושה סוציאליזציה של התנועה-
כל באלעגולע השתדרג לנהג מונית, מסיע נוסעים בשכר.
airbnb מנגישה את האירוח-
כל מאורן- בעל מאורה, נהייה מלונאי.
גוגל אולי לא הייתה הראשונה, ועם זאת היא הפנים הנתפשות של המגמה: מה שעשתה למידע.
בכתבה במוסף הארץ ‘ ומה אם נוותר על הטייס? פול מרקס, 14.08.2014, נכתב על ההתפתחות של ייתור הטייסים האנושיים מהמטוסים.
נראה לי שהאבולוציה הטכנולוגית תייתר את הטייס משינוע אנשים באוויר בעתיד הנראה לעין. להמשיך לקרוא טִיוס אקס מכינה
להמשיך לקרוא הערות על תערוכת ליאונרדו דה וינצ’י יותר קונספט פחות תכלעס
לידידי הנערץ עסק אינטרנטי.
מחזיק תשתית תקשורת שעולה לו 2,000 ש"ח, לחודש.
חבר שעובד אצלו בשידוכי, המליץ לו לחסוך 75% מההוצאות על ידי הסתפקות צריכת 10% מהתשתית.
"אתה מציע לי הצעות דיקמן?" גער בו.
כשהחבר סיפר לי, הנדתי בצער, שזה ההבדל בין אופטימייזרים קטנים חסרי חלומות, לבין יזמים שמניחים תשתיות משרתי תקווה, מעוררי מוטיבציה והשראה.
בעידן הנוכחי- כישורים זה אוברייטד!
בשל הנגישות לכלים שבעבר לא היו, להמשיך לקרוא עידן ההנגשה – כישורים אוברייטד
מXים, לא עושים דברים כאלה יותר.
בעיקר כי אין צורך.
ועם זאת, אותי מרתקת יותר תופעה דומה, סיגניפיקנטית יותר: להמשיך לקרוא קדמה, לאחור
את נושא ונוס וכלכלת המשאבים, מכיר. מעט.
מישהו הפנה אותי אליו, כשאמר שאנחנו חולקים תפישות דומות.
אינטואיטיבית, כסולד מהסמלות- דגלים, טקסים, מחוות, מלים בוראות מציאות, מערכת ההפעלה של אפל, הרעיון של להימנע מהסמלת ערך למשאב באמצעות כסף נראה
חונכנו, גדלנו, לתוך הפרדיגמה שלניסיון יש ערך.
כלומר, ישנו הליך למידה שיש לו משך זמן, שחלק ממנו, הוא תהליך הטמעת הידע שנרכש. להמשיך לקרוא ערך הניסיון
אבולוציונית, כשהאנושות הייתה מעוטת ידע, עם נגישות נמוכה אליו,
שולמה פרמיה לפרטים שהיה להם ידע, או נגישות אליו.
פרמיה הולכת וגדלה ככל שהידע היה בפער גדול יותר ונחוץ יותר לנצרך לו, להיטיב את חייו.
בשירותי הצבאי, שנות ה- 70, נחשפתי לשימושים פרקטיים מודיעיניים של טיפול בייצוג המציאות.
ניסחתי לעצמי את תנועת שלוש הקודקודים: